הכול כבר לא נראה אותו דבר, לטוב ולרע. או שמא הכול נשאר בשלו? החברה הישראלית בכלל והמגזרית בפרט, האמנות, ההתיישבות, הערכים, הפעילות החוץ־פרלמנטרית, האמונה והדת. זוכרים את גוש קטיף, מדברים על היום, 16 שנים אחרי עקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון.
בסדרת ההסכתים "כתום לא דוהה" של מקור ראשון הסכתים בשיתוף עם מרכז מורשת גוש קטיף וצפון השומרון ננסה להבין איך נראית היום החברה על מגוון מרכיביה ומהן התמורות שעברו בה, כשכל פרק יעסוק בנושא אחר.
האם תם עידן הציונות הדתית? | האזינו לפרק הראשון:
אם חלילה תהיה עקירת חבל ארץ נוסף היום, מה יהיו התגובות הפרטיות והלאומיות? האם, כפי אומרת מוריה קור, "מי שיידפק מהגירוש של תושבי יהודה ושומרון יהיו אתם, תושבי תל אביב"? או שאולי, כפי שטוענת יעל שבח "אם יהיה גירוש, תהיה עלינו אות קין שיתייג אותנו 'אתם המתנחלים שהתנשאתם עלינו מההר'"? ואם תקרה שוב העקירה, בצל הצלקות שנותרו, האם תמונות המאבק יחזרו על עצמן? כמו כן, יעסוק הפרק בשאלת תפקיד המגזר בנוגע למשימות לאומיות, מקומו מהבחינה החברתית, האם העקירה היא "אבן שואבת ששינתה לאנשים מסלול חיים", או שמא היום כבר ניתן לראות בה "מכה קלה בכנף"? והאם היא מבשרת על תום עידן הציונות הדתית?
האזינו:
האם הפעילות החוץ פרלמנטרית תמנע את העקירה הבאה? | האזינו לפרק השני:
בפרק זה עונה עו"ד מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, על השאלות האישיות, ושואל את עצמו ואת כולנו מה השתנה מאז. אם היו רשתות חברתיות בזמן העקירה – דברים היו נראים אחרת? האם משהו באמת השתנה אחרי העקירה, אצלו ואצל הסובבים אותו? איך הוקם פורום קהלת, הפורום ממנו "אף אחד לא עוזב אף פעם"? למה נראה שערכי השמאל מצליחים "לקנות את נפשותיהם של האקדמאיים והנוער"? במה דומה הקורונה לעקירה מגוש קטיף? ואם נחזור לגוש קטיף, האם מאיר יבנה בו את ביתו?
האזינו:
האם בכח היצירה הפוליטית להשפיע על חוות הדעת הציבורית? | האזינו לפרק השלישי:
בפרק זה יעל ומוריה יארחו את פורת סלומון מייסד ומנהל בית הספר הגבוה ללימודי אמנות "פרדס", אמן ויוצר, שמאז עקירת יישובי גוש קטיף לא מסוגל ללבוש בגד כתום, ועבורו העקירה היא בעיקר זיכרון חזותי. בנוסף, יארחו את מנורה חזני, במאית קולנוע ויוצרת סרטים שנעקרה בעצמה מהיישוב חומש שבצפון השומרון ויצרה סרט שמתעד את הימים ההם ממבט אישי ש"מעניין לראות איך כל שנה הוא מובן אחרת". האם יש בכוח היצירה הפוליטית לשנות משהו ולהשפיע על חוות הדעת הציבורית, או שזו התרפקות מגזרית על פצעים מהגירוש? איך ייראה הסרט הבא של מנורה, שתמנע את העקירה הבאה, ואיזו יצירה פורת ייצור כדי לעצור אותה?
האזינו:
מתגעגעים לגוש, אך האם נחזור לגור בו? | האזינו לפרק הרביעי:
בפרק זה יעל ומוריה יארחו את ד"ר יעל כהן־הרמתי, שגדלה, התחתנה וילדה בגני טל שבגוש קטיף, גרה כיום בגני טל שבנחל שורק, אבל חולמת לחזור למקום האמיתי. יחד איתה מתארחת אסנת חדד שהייתה נערה בזמן העקירה ("אבל אין באמת גיל טוב להיות בו מגורשת"), ומבחינתה החול הוא הזיכרון הכי חזק משם, ולא המאבק. על השריטות, על חשבון הנפש שהציבור צריך לעשות, על מקום הזיכרון והגעגועים אצל בני הדור השני לעקירה, על הסיבה שבגללה אסנת מיהרה לעזוב את ניצן ועוסקת היום בחקלאות, הסיבה להתנגדות של יעל לשמר את השם המקורי של גני טל, והאם בחלומות שלהם הגוש עדיין מופיע, ואיך.
תודה לרדיו קול הגליל העליון על תרומתם
לפרק זה.
האזינו:
ה"התנחלות בלבבות" בגרעינים תמנע את העקירה הבאה? | האזינו לפרק החמישי:
בפרק זה יעל ומוריה יארחו את הרב יוסי דובדבני, רכז תחום הזהות היהודית במועצה המקומית אָזוֹר וחבר בגרעין "התחדשות קהילתית" בה, וכן את אביטל רייכנר, שגדלה בקטיף, הובילה את מאבק מטה הנוער נגד העקירה, וכיום היא רכזת הקליטה בגרעין התורני ברמלה.
על ההבדל בין גרעין תורני לבין התחדשות קהילתית, הבחירה לגור במקום הטרוגני, היציאה מאזור הנוחות, ה"התנחלות בלבבות", ולמה מתביישים לומר את זה. על השינוי שהעקירה חוללה בהם, על הבחירה לגור דווקא שם למרות הוויתורים בדרך, והאם הגרעינים הם המשך של ההתיישבות בחבל עזה?
האזינו:
מקור ראשון – חושבים אחרת
"מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.