מנהרת הטרור שנחשפה ונוטרלה בשבוע שעבר הייתה יריית הפתיחה בעבור לוחמי גדוד שקד של חטיבת גבעתי, שהגיעו לגזרת כרם־שלום רק שבוע קודם לכן. אחרי חמישה חודשים בשכם, לוחמי הפלוגה הוותיקה של הגדוד הבינו מיד שכאן בעזה מדובר בסיפור אחר לגמרי. "הלוחמים דרוכים ויודעים איך לגשת אל המשימה", אמר סרן כפיר מרדכי, מפקד הפלוגה, ימים ספורים לפני שלוחמיו הגיעו לגבול הרצועה. "הם מבינים את המורכבות, את הנפיצות ואת המתח המבצעי. תעסוקה מבצעית על הגדר של עזה שונה ממעצר ביהודה ושומרון. לשכם אני יכול להיכנס ולצאת, רצועת עזה דורשת דריכות מתמדת".
כרגיל, לפני העלייה לקו עברו הלוחמים אימון לפני תעסוקה (אל"ת). במקרה של מעבר מגזרת שכם לעזה, אימון כזה נדרש כפליים. באחת מכיתות הלימוד המקומיות של בסיס האימונים בצאלים פגשנו את סרן מרדכי ופקודיו. לפני עשר שנים עלה על מדים והתגייס לגדוד הסיור של החטיבה הסגולה, והיום הוא מפקד על חבורה צעירה של לוחמים, שבמבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014 עוד היו תלמידי תיכון. את גזרת עזה הם כמעט לא מכירים, ובטח שלא היו בה. עד שיגיעו אליה הם מנצלים כמה דקות של חסד תחת השמש הטובה, ותופסים קצת צבע על המדשאות הסינתטיות של צאלים, בהפוגה שבין השיעורים העיוניים.
אחרי פעילות מבצעית בגזרת תפוח בשומרון, שבמהלכה הוקפצו בין השאר לאירוע התקיפה של המטיילים ליד קוסרא, מרדכי ולוחמיו מבינים באימון כי גבול הרצועה הוא אופרה אחרת לחלוטין. אחרי הפסקה קצרה נקראים הלוחמים לשוב אל כיתת הלימוד, ושם מתחיל מפקד הפלוגה להציג להם את גדר הרצועה. זהו שיעור אחד מתוך עשרות שהחיילים עתידים לעבור במהלך ימי ההכנה לתעסוקה המבצעית. בצה"ל עובדים לא רק על תרגולת הפריקה מרכב הסיור או על מטווחי ירי, ומקדישים זמן רב גם לצדדים המנטליים של הפעילות.
מצגת צבעונית מסבירה על תוואי הגדר, ומציגה בפירוט את מילות הקוד וכיצד מדווחים על כל אירוע ברשת הקשר. סרן מרדכי מתאר את פתיחות הציר שיבצעו לוחמיו מדי בוקר, ומזכיר להם את הפיגוע שבו נפצע סרן זיו שילון ב־2012 בפעילות דומה ממטען שהופעל עליו, ושבעטיו איבד את ידו. המסר העיקרי שעובר ללוחמים בכיתה הוא הימנעות משאננות. "אם יהיה כאן אירוע, זה לא יהיה זריקת אבנים או צמיג בוער אלא משהו מורכב בהרבה", מחדד מפקד הפלוגה. "אנחנו מתייחסים אחרת לגזרה הזו, ולא יהיו כאן אירועים של אדם שמגיע למבתר (כביש שנחצב בהר; י"ע) וזורק אבן על הכביש".
הקצין מציג לחייליו דילמות מהשטח. בין היתר הוא מספר על אירוע שבו הגיע ילד פלסטיני לגדר וביקש שוקולד מהגשש. "לא כולם מחבלים", הוא מבהיר, ומתאר מעט את המציאות הנוכחית ברצועת עזה, שרבים מתושביה סובלים מתנאי מחיה ירודים. "צריך להיזהר לא לפגוע בבלתי מעורבים", הוא מזהיר. נוהלי הפתיחה באש שונים בגזרות השונות וגם על כך ניתן דגש משמעותי, ואחד הלוחמים מבקש הסבר נוסף כדי להבין מתי מותר לירות ומתי יש להימנע.
בכיתת לימוד נוספת מוצבת מפת תבליט ענקית של עזה. באמצעותה סוקרים המפקדים בפני חייליהם את הגזרה שאליה יגיעו, מראים את היישובים הישראליים באזור ואת הצד השני שמאחורי הגדר. הם מספרים ללוחמים על פיגועים מרכזיים שהיו בגזרה, ומציגים את התחקירים שבוצעו ומסקנותיהם. בגזרת כרם־שלום, לדוגמה, שאליה מיועדים חיילי הפלוגה הוותיקה, מתוארים הפיגוע שבו נחטף גלעד שליט ושני לוחמים נהרגו, והאירוע שבו חדרו מחבלי חמאס דרך מנהרה באזור סופה לפני מבצע 'צוק איתן'.
דילמת החשוד
מטרת השיעורים היא להסביר לחיילים כיצד נראית תעסוקה מבצעית בעזה, כדי שיבינו לקראת מה הם הולכים, איך זה נראה בשטח ואיפה הם הולכים להיות. גם חיילים שעברו אימון כזה וכבר 'תפסו קו', זקוקים לרענון. בשטחי האש מוצגים תרחישים ודילמות, ובכיתת הלימוד נמשכת ההכנה המנטלית. "עזה זה לא שני לוחמים שתופסים מחסה בסמטה. אנחנו נהיה בכוננות, מדים מלאים, מוכנות מלאה. אין פה שינה בלילות", מכין מפקד הפלוגה את חייליו.
במהלך השיעור מנסה המפקד לגרות את חושיהם של פקודיו ולהכין אותם למצב שבו יידרשו לפעול, גם במארבים יזומים בגזרה. לפני שחזרו החיילים מההפסקה, סיפר לי מרדכי כי דיבר איתם על הורדת ציפיות בכל מה שקשור לתנאים נוחים בתקופה שבה יבלו בגבול הרצועה. "אמרתי להם 'תתכוננו, אנחנו באים לתת את העבודה שלנו. עוד חודש וחצי נישן'. אני דורש מהם לשנות את כל התפיסה ואת כל מה שהורגלו אליו בחודשים האחרונים, שיבינו שזו רמת מתיחות אחרת, ושכאן יהיו חייבים להכריז במהירות על כל אירוע שקורה".
מי שהיו רגילים בחודשים האחרונים לצאת למעצרים בשכם ובכפרים סביבה, נדרשים כעת להגיע למשימות סיור על גדר הרצועה, שבצדה השני לוחמים של חמאס והג'יהאד האסלאמי. "בעזה הכלים שונים ממה שהכרנו בשכם. הכמויות אחרות, האמצעים שיש לנו אחרים, וכל הזמן יש דריכות. אמרתי להם 'תתכוננו, 16 ימים אתה לא אמורים לרדת ממדים עד שתצאו הביתה. אל תצפו למשהו אחר'".
באחת הסימולציות המוצגות לחיילים יופעל מטען דמה על רכב צבאי במהלך סיור, והלוחמים יידרשו להגיב לסיטואציה. "הם עוברים שיעור שמסביר להם ברמה בסיסית איך לזהות מטען", מתאר סגן־משנה אבירן ואקנין, חונך בבסיס האימונים של פיקוד הדרום בצאלים. "אלה לא לוחמי הנדסה כך שהם פחות מבינים במטענים, אבל הם צריכים להבין מה קורה כשהם עולים על מטען, מה עושים, למי מדווחים בקשר ומה מדווחים. לא אומרים בקשר 'יורים עליי'. יש מילות קוד, וברגע שאני אומר אותן כל מי שמאזין לקשר יודע מה קרה לי".
אחת הדילמות המורכבות היא חדירת דמות חשודה משטחי הרצועה. בתרחיש המוצג לחיילים נראה אדם חודר מעזה, ונחשף לעיני חייל בעמדת תצפית או ברכב סיור. כאמור, הנחת העבודה היא כאמור שלא כל אדם שחדר מעזה הוא מחבל. לעתים מדובר בהתנהגות על רקע מציאות קשה בבית, או בניסיון לבחון את תגובת צה"ל. מצד שני, אין להתעלם מכך שאדם כזה יכול לשאת מטען או לשלוף נשק ולירות בכוח הסיור מטווח קצר.
"הרבה פעמים, בוודאי במקרה של הגדוד הזה שמגיע מיהודה ושומרון לעזה, הלוחמים יודעים שאדם שרץ אליהם הוא כנראה מחבל, והוראות הפתיחה באש שלהם היו שונות", מסביר סג"מ ואקנין. "אדם שחדר מעזה, אתה לא יודע אם יש לו מטען או לא. צריך לדבר איתו מרחוק ולעשות 'נוהל מעצר חשוד' מאחורי רכב או משהו ממוגן, כדי שלא תיפגע אם באמת יש עליו משהו. זה המקום שלנו לתקן. אם למשל שמים לב שלוחמים מתקרבים יותר מדי למחבלים, כי הם הגיעו מיהודה ושומרון וזה מה שהיו רגילים אליו, אני אגיד למפקד הפלוגה שלהם שצריך לשים לב ולתת להם דגשים להתרחק מהם. אם עכשיו הם יוצאים מהרכב, יש נהלים והנחיות איך יוצאים".
לדבריו, בגדודים שמגיעים אחרי תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון, מזהים מהר מאוד שהלוחמים מתקרבים לחשודים. "הם רגילים לזה, וזה מה שיש בגזרות הללו. כשמגיעים לכאן, צריך להבין שאדם שחצה את הגדר מעזה, אתה לא יודע מי הוא ואתה צריך להתרחק ממנו. אתה מבין שגם על הגדר מתנהגים אחרת, ואם ירו עליך לא תעצור ותרד, כי יכול להיות שהירי נועד לגרום לך לפרוק מהרכב ואז מעבר לגדר יבצעו עליך שוב פעם ירי".
אלף ואחד כוחות
למרות חשיפת המנהרה בכרם־שלום, ולפניה שתיים נוספות שפלשו לשטח ישראל וסוכלו בחודשיים האחרונים, פיגועי מנהרה אינם חלק מהסימולציות המוחשיות אלא נמצאים בחלל החדר. הדבר נובע בעיקר מסיבות טכניות של היעדר אמצעים להציג את המציאות הזו. "אני אומר לחיילים שיכול לצאת מחבל מתוך מנהרה, ושהם לא יכולים עכשיו להסתכל רק על הגדר אלא צריכים לפקוח עין ב־360 מעלות. אבל אין לי איך לדַמות להם מנהרות אלא רק להסביר להם את זה", מוסיף ואקנין.
תרחיש נוסף שמוצג ללוחמים הוא של שני פלסטינים שחדרו לשטח ישראל ולא התגלו, עד שהחלו לבצע ירי לעבר הכוח. "עכשיו תוקפים אותך, תפעל", דורש מהם סגן־משנה ואקנין. לוחמים ישיבו לרוב באש על אירוע כזה, אלא שהסימולציות באות ללמד כי גזרת עזה יודעת לפעמים להציע פתרונות טובים יותר. ואקנין מסביר לפקודיו: "אתה צריך להבין שיש עוד אלף ואחד כוחות שיכולים לעזור לך במקומות שאתה לא תמיד רלוונטי בהם – טנקים, סיור, תצפיות. בתרגיל הראשון אתה שם לב שהם לא מבינים שיש את זה".
בסיכומו של שבוע ההכנה, רגע לפני שהגיעו לראות מקרוב את גבול הרצועה ואת חשיפת המנהרה בראשית השבוע האחרון, משוכנע סרן מרדכי כי הגדוד והפלוגה שלו מגיעים "הכי חזק שיש". לדבריו, "מגיעים לפה בביטחון גדול, ואני מקווה שזה לא יהיה בעוכרינו. אנחנו מגיעים עם הראש מורם, והחיילים לא מכירים את הבית. שמו של הבית שלנו הוא עזה, והם מגיעים ביראת כבוד ובמוכנות מלאה".
אחת הנקודות העיקריות שהועלו בשבוע ההכנה לפני האימון היא ההבדל בין רמת המתיחות ביהודה ושומרון ומול רצועת עזה. "פה זה כרגע כמו מצב מלחמה. מה זה אומר? שנעשה שימוש בכל הכלים שאנחנו מכירים שלא יכולים לבוא לידי ביטוי בשכם. פתאום אנחנו חוזרים לרק"מ (רכב קרבי משוריין – י"ע) שלנו ול'אכזריות' שלנו, וזה כבר לא מעצרים", מתאר מפקד הפלוגה.
"זו מציאות של אירועים מורכבים, מציאות של גזרה שכבר ספגה אירועים שאנחנו לא יכולים שיחזרו, מחטיפת גלעד שליט ועד יציאה של 12 מחבלים ממנהרה. כל האירועים האלו מאפסים את הלוחמים, והם רואים מה הם עומדים לחוות", אומר סגן מרדכי. "אנו מראים ללוחם את כל מה שהוא יכול להיתקל בו – החל בירי בגדר והפרות סדר, ועד האירוע המורכב ביותר שיכול להיות. הלוחמים מבינים שיכול להיות מצב שחמאס נערך אליו, וזה לא יהיה אירוע על הגדר ולא חדירה של מחבל אחד אלא חדירה של שלושים מחבלים, והם מבינים שזה משחק אחר".
