היתקלות מטווח קצר: תופסים קו, יו"ש

עשרות מפרי הסדר הצליחו להבעיר את הצמיגים על ציר התנועה, ונהדפו לאחור בידי הכוחות הגדולים שהמתינו להם. הפלסטינים יידו אבנים ובקבוקי תבערה, וניסו להגיע בחזרה אל הציר שמוביל לאזור ג'בע־רמה־עטרות. על שתי הגבעות שהקיפו את העמק, שבו התאספו המפגינים, נפרסו כוחות גדולים של פיקוד העורף וחיכו להוראת 'פעל' של מפקד הפלוגה. ככל שחלפו הדקות הפכה ההפגנה לאלימה יותר, והגיעה לשיא בפיגוע דקירה שבמהלכו התנפלה פלסטינית על לוחם ודקרה אותו בצווארו.

בפעם הזו מדובר רק בתרגיל. מפרי הסדר וכוחות הצבא הם לוחמים בפיקוד העורף, חברים באותו גדוד. העמק שבין שתי הגבעות הוא שטח הסימולציות של בסיס האימונים של פיקוד מרכז (בא"פ לכיש) באזור בית־גוברין. אבנים ובקבוקי תבערה לא הושלכו כאן באמת, אבל בשביל התרגול צוידו המפגינים בכדורי טניס צהובים, החליפו את המדים בבגדים אזרחיים והניפו דגלים שנראים אותנטיים, ומוכרים מהפגנות ברחוב הפלסטיני.

"הדבר הכי חשוב באימון לפני תעסוקה הוא להביא את האנשים לקצה, אל הנקודה הכי דומה למה שהם הולכים להיתקל בה", מסביר סא"ל שלומי בן־יאיר, מפקד גדוד 'רם' בפיקוד העורף, רגע אחרי התרגיל. הכול כאן נועד לנסות לדמות כמה שיותר את מה שמצפה להם ברגע שיגיעו לתפוס קו באזור קלנדיה, ובעודי משוחח עם המג"ד עוד עמדו פקודיו וסיכמו את מה שאירע בשטח. לצד 'הפלסטינים' המפגינים היו גם מפקדים בגדוד, שנתנו חוות דעת מקצועית על התנהלות הכוחות שעמדו מולם.

"אמנם זה נראה צעצועים, כדורי הטניס והדגלים, אבל מפקד מחלקה שעומד מול זה נמצא בדילמה. הסיפור בתעסוקה ביהודה ושומרון הוא קבלת החלטות, ומפקדים צעירים שצריכים לקבל החלטות קשות, עשרות החלטות ביום. כל החלטה מורכבת יותר מהקודמת, ובשביל להגיע לההחלטות הכי נכונות אנחנו לוקחים את הזמן פה לתרגל, וזה הדבר הכי יקר לפני התעסוקה", הוסיף המג"ד בן־יאיר.

גדוד 'רם' מגיע לאימון הזה לקראת תעסוקה מבצעית באזור מחנה הפליטים קלנדיה שמצפון לירושלים. בין 'קו' של שלושה חודשים בחברון ועד לתעסוקה המבצעית הזו בבנימין, היו לוחמי הגדוד באימון חילוץ, ההכשרה העיקרית שלהם כאנשי פיקוד העורף. כעת, כשהם חוזרים ליהודה ושומרון, הם זקוקים לרענון. "אלה עולמות אחרים, וצריכים לעשות הרבה הכנות", תיאר מפקד הגדוד.

–תופסים קו – כך נערכים חיילי גבעתי לקו עזה – כתבה ראשונה בסדרה 

הפרת סדר היא אירוע שחיילי פיקוד העורף כמעט לא נתקלו בו בחברון, בטח לא בהיקף המאפיין את אזור רמאללה. חצי יום הוקדש לתרגול אירוע כזה, משום שאלו הם האירועים העיקריים שלוחמי הגדוד עתידים להתמודד איתם. "האימון הזה חשוב ביותר, אין דילמה בכלל. אם עכשיו יגידו לי שמחר אני עולה לקו בבנימין בלי שום הכנה – אין מצב שאסכים לדבר כזה. אני חייב את הזמן הזה ללכת להתכונן, כי אם לא, אני אחטוף. אני והחיילים שלי לא נתפקד כמו שצריך ביישובים או על הציר כי לא התכוננו כמו שצריך", הסביר סא"ל בן־יאיר.

לפני שהחלו בתרגיל, הסביר לי אחד החונכים, קיבלו הלוחמים תזכורת לפרשת עאהד תמימי, שתקפה קצין צה"ל בכפר נבי־סאלח. זאת, בניסיון לדמות תרחיש זהה, ולהציב לפני הכוחות בשטח אתגר של איפוק. המפגינים המדומים היו "חמושים" בעיתונאים ומצלמות. בניגוד להכנות שלפני תעסוקה בעזה או מול סוריה ולבנון, כאן, בפיקוד המרכז, מדובר על הכנה שונה לגמרי. "האתגר שונה מזה שקיים במקומות אחרים, בטח מגבול הצפון וגבול עזה, מכיוון שהחיכוך שחיילים נדרשים להתמודד איתו יום־יום הוא גם מול אוכלוסייה וגם מול טרור שפועל בתוך סביבה אזרחית יותר. זה חיכוך ברמה גבוהה יותר", אמר סא"ל איתמר קוהלי, מפקד בית הספר ללחימה בבא"פ לכיש.

לא רק אופי החיכוך ביהודה ושומרון שונה, אלא גם האיומים. על הכוחות לא יורים טילי 'קורנט' ולא מפעילים מטענים רבי־עוצמה נגד טנקים, אבל החיילים נדרשים לברור את האויב ולפגוע בו ולאפשר חיים נורמליים לכל השאר. מכאן, מסביר קוהלי, נובעת המורכבות.

לקראת כל אימון כזה יושב קוהלי עם מפקד הגדוד, בסדיר ובמילואים, ויחד איתו בונה את תוכנית האימונים לפקודיו. "כל גדוד זה עולם אחר", מסביר מפקד בית הספר. "יכול להיות גדוד חי"ר סדיר של גולני, ושבוע אחרי כן גדוד תותחנים במילואים, ויש הבדלים בין הכוחות השונים".

כמו אצל קצינים בכירים אחרים, גם כאן משתמשים בביטוי השחוק כל כך בצה"ל – "בנייה של חליפה מותאמת אישית לכל גדוד". בבית הספר ללחימה יש מדור אימונים, מדור הפרות סדר ומדור לוחמה. שלושים קצינים ועוד ארבעים מדריכות ומדריכים מכינים את הכוחות לתעסוקה המבצעית, אולי הנפיצה ביותר במזרח התיכון. צוות החונכים הם קצינים קרביים, אשר פיקדו על מחלקה או שימשו בתפקיד סגן מפקד פלוגה, וכל אחד מהחונכים בקי בשתי גזרות שונות ומוגדר 'מומחה'.

החונכים מבקרים בכל אחת מהחטיבות המרחביות שעליהן הם אחראים, משתתפים בהערכות המצב, מסיירים בגזרות מדי רבעון, ולומדים את כל האירועים המתרחשים בחטיבה כדי להשתמש בלקחים שנלמדו מהם אחרי כן באימון.

"החונך מכיר ברחל בתך הקטנה את כל האירועים שקורים בחטיבה שהוא ממונה עליה, ואז האימון מכוון למשימות שהגדוד הולך לבצע בגזרה הרלוונטית", מציין סא"ל קוהלי. האירועים המרכזיים בכל גזרה מובאים בפני הלוחמים ואיתם המסקנות, וכך למשל בחברון ידברו על פרשת אלאור אזריה ובבנימין על עאהד תמימי.

בין האימונים הרבים שעוברים החיילים במהלך שבוע ההכנה בבית הספר, הם מתרגלים טכניקות בט"ש (ביטחון שוטף): איך מנהלים סיור, איך מאבטחים ציר ואיך מציבים בצדו מארב; איך מפעילים צוות לוחמים בפילבוקס ואיך נעים על הגדר – שהיא שונה בתכלית מבחינת האיומים עליה לעומת עזה, סוריה או לבנון. הלוחמים מתרגלים איך דופקים בדלת בזמן פעילות מעצרים בכפר בשעת לילה מאוחרת, ואיך נכנסים לבית של מבוקש.

תיאטרון מוסר

אימוני הקליעה ביהודה ושומרון שונו בשנתיים וחצי האחרונות כמעט לחלוטין, בעקבות גל הטרור ועשרות פיגועי הדקירה והדריסה. האימון היום עוסק בירי אינסטינקטיבי. "לתת לחיילים את הכשירות להגיב במקרה של היתקלות במחבל בטווחים קרובים של שמונה, עשרה, שנים־עשר או חמישה־עשרה מטרים. ההיתקלות תהיה מהירה, ועל החייל לפגוע כדור מדויק במטרה, כדי לגמור את האירוע מהר", מסביר מפקד בית הספר סא"ל קוהלי. כך למשל, על קו היורים במטווח עומדת קבוצת חיילים. מאחוריהם ניצב מדריך של בית הספר ללחימה, מתחיל לספר להם סיפור, ומנסה לשמור את הלוחמים בדריכות.

"אנחנו עומדים במחסום, עברו שש שעות ויש לנו עוד שעתיים להיות כאן", מתאר קוהלי. במשך חצי דקה עד ארבעים שניות הוא מותח את חוט המחשבה של הלוחמים, מעורר בהם עניין ודרמה, ומספר על קבוצת אנשים שעוברת באזור המחסום – ולפתע "מתקיל" אותם לבצע ירי. המטרה היא לשחרר כדור, ומהר. "הכול עובד סביב הניסיון שלנו לדמות את המציאות כמה שיותר למצב אמת, על בסיס אירועים שקורים בשטח. להביא מקרים, ולתרגל תגובות", מסביר הקצין.

ההחלטה על שינוי במתכונת אימוני הירי הגיעה בעקבות ניתוח שורה ארוכה של פיגועים, בעיקר דקירה ודריסה כאמור, שבהם נדרשו הלוחמים להיתקלות עם מחבלים בטווחים קצרים מאוד, לעתים פנים אל פנים ממש. בפיקוד המרכז הבינו כי אימון קליעה וירי לעבר מטרת ראש במרחק 100 מטרים הוא יפה ומרשים, אבל לא רלוונטי כל כך למה שהלוחמים עשויים לפגוש ביהודה ושומרון. "לכן קיבלנו החלטה להזיז את התוכנית המסורתית הצדה, ולעשות משהו מתאים יותר", אמר קוהלי.

לצד תרגול קבלת החלטות ואימוני ירי, עוברים הלוחמים גם הכנה ערכית בטרם יתפסו קו ביהודה ושומרון. ההכנה המנטלית היא אחד המוקדים בשבוע שלפני התעסוקה המבצעית. מפקד הגדוד סא"ל שלומי בן־יאיר מטעים לפקודיו כי מפר סדר הוא לא מחבל, וגם לא כל פלסטיני שפוגשים במהלך מעצר הוא מחבל. אפשר להגיד 'בוקר טוב' במחסום, מדגיש המג"ד לחייליו.

מסר מרכזי שמועבר ללוחמים הוא הניתוק שיש לעשות בין אוכלוסיה וטרור, גם לאחר פיגועים. "במקום שאני מבין שיש טרור אני קטלני, ובמקום שאני מבין שאין טרור אלא יש חיים, אני מחויב לאפשר מרחב חיים תקין, ולאפשר לאנשים לחיות. זה גם משרת אותנו בהיבט הביטחוני", מוסבר למתאמנים בבא"פ לכיש.

באחרונה הרחיב צה"ל את השימוש בשחקני תיאטרון, אשר מדמים תרחישים ומעוררים עליהם דיון. "התרחישים הם בעיקר ערכיים: איך אתה מתמודד עם ילדים, נשים, זקנים או אדם שרק מעורר בך חשד, ואיך אתה מטפל במקרים האלה", אומר סא"ל קוהלי. "שחקני תיאטרון באים לפה ועושים סימולציות, ויש עליהן דיון שלם. זה מחדד את המחשבה למפקדים".

לקצינים וללוחמים מוגדרות סמכויות אכיפת החוק והסדר הציבורי מתוקף העובדה שצה"ל הוא הריבון בשטח. גם הוראות הפתיחה באש מוגדרות להם בבירור, ובהן שלושה מצבי יסוד: 'סכנת חיים ממשית ומיידית' ובתגובה ביצוע ירי להסרת הסכנה, ירי קטלני למרכז מסת הגוף במטרה לפגוע ולהפיל את המחבל; זיהוי אדם חשוד בביצוע פשע מסוכן, ובתגובה ביצוע מעצר, כולל האפשרות של נוהל מעצר חשוד; והתקוממות עממית (הפרות סדר), ובתגובה שימוש באמצעים מיוחדים לפיזור הפגנות.

שניים עד ארבעה גדודים מתאמנים מדי שבוע בבסיס האימונים של פיקוד המרכז באזור בית־גוברין. השטחים הגדולים שמחוץ לבסיס דומים מאוד לגזרת יהודה ושומרון, לרבות פילבוקס ועמדת שמירה שהוצבו שם למען התרגול. ההבדל בין אימון כזה לפני תעסוקה מבצעית, לבין אימון לקראת מלחמה או עימות, הוא העובדה כי בסופו של האימון לפני התעסוקה ממשיכים הכוחות מיד אל המשימה שלהם באחת החטיבות ביו"ש, ומה שהם מתרגלים גם קורה בפועל. זאת לעומת אימון הכנה למלחמה, שלא ברור מתי תגיע, אם בכלל.

טרור מדומה

בחדר הסימולטור שבבית הספר ללחימה נראית כיכר 'גרוס' בחברון נעימה בהרבה מכפי שהיא במציאות. ועם זאת, לרגע אפשר להרגיש כאילו אנחנו באמת שם, וזאת בזכות סרט שהופק באיכות גבוהה, אשר 'מצרף' אותנו לסיור של כוח צה"ל שיוצא מתוך הפילבוקס לפטרול רגלי. שנתיים וחצי מריצים בפיקוד מרכז את המיזם הזה, שבמסגרתו מפיקים חמישה תרחישים מדי שנה, ובמאגר הצטברו כבר יותר מ־15 תרחישים שונים.

מפקד הסיור שבמסך "מזמין" אותנו להצטרף אליו ומטיל עלינו תפקיד. על קו היורים עומדים שני חונכים של בית הספר ללחימה, חמושים בנשק מיוחד, ובמציאות יוצבו שם קצינים או לוחמים לפני שיעלו אל ה'קו'. כאשר מתחיל התרחיש לנוע על המסך, מודיע מפקד הסיור כי אנחנו חלק מכוח האבטחה שלו, והפטרול הסימולטני יוצא לדרך. כאשר אנחנו נכנסים אל אחת הסמטאות של חברון, קורא מפקד הכוח לפלסטיני שעורר את חשדו ומבקש ממנו תעודת זהות, וזה בתגובה מתקרב אליו ודוקר אותו בצווארו.

כחלק מהפקת הסרטון הסימולטור "יודע" להגיב לכמה מצבים בהתאם לביצוע הירי: אם מי שעומדים על קו היורים מגיבים בזריזות מספקת ויורים על המחבל, האירוע נגמר במהירות. אם התגובה אטית או לא מדויקת דייה, המחבל יכול להמשיך לדקור עד אשר יפגעו בו וינטרלו אותו. מלבד תרחיש כיכר גרוס הופק תרחיש של פיגוע דריסה ודקירה בטרמפיאדה בפדואל, וניסיון פיגוע דקירה באזור התעשייה תרקומיא, במהלך בידוק של פלסטיני ששולף סכין ומנסה לפגוע באמצעותה בקצין הניצב מולו.

"יש מגוון רחב של פעולות שאנחנו עושים, והרציונל הוא לנסות להביא לידי ביטוי ככל האפשר את המציאות", שב ומדגיש סא"ל קוהלי בתום ההדגמה בחדר הסגור. אמנם זה לא מחסום ממש ולא סיור אמיתי, ובכל זאת, כצופה מן הצד אני יכול להעיד שיש משהו בסימולציה הזו שמעביר את המסר. "המטרה היא להעמיד חיילים מול תרחישים אמיתיים ולתת להם לקבל החלטה – איך אני מגיב, יורה או לא יורה? אנו מנסים להציב להם דילמה". בסופו של כל תרחיש מנהלים המפקדים דיון עם הלוחמים על תגובתם לתרחיש הדמה.

כלל האימונים והתרגילים שנערכים בבית הספר הזה אמורים להכין את הכוחות בצורה הטובה ביותר לקראת האירועים והדילמות בשטח. אמנם הסימולציות בבא"פ לכיש לא יכינו חייל למחבל שמנסה לדקור אותו, אבל הן יהפכו את תגובותיו לחדות יותר.

בסופו של דבר, לאימונים פה יש משמעות במבחן התוצאה?
"אנחנו מציבים כמה שיותר מקרים ותגובות כדי שאחר כך יהיה לחייל או לקצין פשוט יותר. הרעיון הוא לנסות להעמיד את האנשים מול סיטואציות אפשריות שונות, כדי שהם לא ייתקלו בהן בפעם הראשונה בשטח. יש לנו תחקירים של אירועים שבהם חיילים אמרו במפורש – פעלתי נכון בגלל התרגולים שעשו לי. זו משימה מורכבת לא בגלל האיום אלא בגלל הסיטואציה שמסביב לאיום. אני יכול להגיד שאנחנו מצליחים לעשות את הדבר הזה", מסכם סא"ל קוהלי.