האות לפירוקה של כחול לבן, מפלגה בת יותר משלושים מנדטים שביקשה להנהיג את מדינת ישראל, ניתן בדמות ידיעה קצרה, "פוש" שהוציא עיתון הארץ. צוטטו בה דברים שאמר משה יעלון בריאיון לעיתון, ומהם עלה כי הוא מצדד בהקמת ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות. צבי האוזר, ח"כ מטעם מפלגת תל"ם של יעלון, קרא והתקשה להאמין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– איתו או נגדו: הכל מתחיל ונגמר בנתניהו
– מבוא לפוליטיקה: קורס מזורז לח"כים של 'כחול לבן'
– הלחץ עבד: ועדת העלייה והקליטה תישאר על כנה
"עד אז התנהלנו בהרמוניה מלאה, תוך אתגרים לא פשוטים מבית ומחוץ", מספר לנו האוזר עם כניסתו השבוע לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "האתגרים הכי מורכבים שלנו היו מול יאיר לפיד, שהתקשה לקבל את דופן ימין של כחול לבן. ניצבנו יחד על העמדות הבסיסיות שלנו, ובפרט על האמירה הברורה שאנחנו לא נקים ממשלה בעזרת הרשימה המשותפת – לא בהימנעות שלה ולא בהישענות עליה. אם הייתה מתקבלת עמדה אחרת בכחול לבן לפני הבחירות, הייתי מסיר את שמי מהרשימה".
עמדתם של צבי האוזר וחברו לרשימה יועז הנדל שימשה את כחול לבן במסע הבחירות שלה: השניים נשלחו לשכנע את הבוחרים כי אין בסיס לטענות הליכוד על דיל אפשרי עם טיבי. "זה היה 'ריד מיי ליפס'. אנחנו נעמדנו בחלון הראווה של המפלגה, עבור אותם בוחרים שהנושא הזה היה חשוב לליבם. האמירה שלנו הייתה שיש גט כריתות פוליטי למי שאיננו שותף לחזון של מדינה יהודית ודמוקרטית. כפי שלא היה עולה בדעתנו להישען על 15 בן־גבירים, כך לא עלה בדעתנו שתיתכן הישענות על הרשימה המשותפת.
"ארבעה ימים אחרי הבחירות התברר לי שיש שינוי של 180 מעלות מאותה הבטחה. בעיניי זה היה לא נכון. היה לנו דיאלוג רציף עם בוגי ועם כל חברינו, ועמדנו בלחצים כבדים מאוד – פנימיים, תקשורתיים וגם הפגנות. התזה של בוגי מול אנשי כחול לבן הייתה – אל תשתכנעו ממה שהנדל והאוזר אומרים, בואו נלך להם על הראש, הם בסוף יתכופפו. הבהרנו, למגינת ליבם, שבעד זה אנחנו לא נצביע".
איך אתה מסביר את העובדה שבוגי, איש ימין בעצמו, חזר בו מכל התחייבויותיו בנושא?
"לאחר שיועז ואני פרשנו מתל"ם והקמנו את סיעת 'דרך ארץ', הצעתי שניכנס יחד לבוגי ונדבר איתו. הייתה שיחה טובה, הרבה יותר ממה שאנשים משערים. המסר העיקרי שהעברתי לו היה תיאור ציורי לסיטואציה: אנחנו ניצבנו בפני הר, אתה החלטת לאגף אותו משמאל, ואנחנו החלטנו לאגף מימין. אמרתי לו גם שאשמח אם בהמשך הדרך ניפגש שוב ונשלב ידיים, כאשר אני מקווה שהבחירה שלי לאגף מימין תתגלה כנכונה.
"בוגי הציג את ההישענות על הרשימה המשותפת כ'הצבעה אחת', ועל כך יש בינינו מחלוקת כפולה. בראייה עקרונית, זה קצת כמו האיסור ההלכתי על גילוי עריות, שאי אפשר לומר 'פעם אחת זה לא נורא'. מעבר לכך, מבחינה פוליטית מעשית אין דבר כזה הצבעה אחת. כמי שהיה מזכיר הממשלה אני יודע שבכל ועדה וישיבה של המליאה, ממשלת מיעוט הייתה זקוקה לתמיכת המשותפת. זה כמו אצל סוחרי סמים – גם אם ההצבעה הראשונה הייתה 'על החשבון', בהמשך היינו נדרשים לתשלומים בלתי סבירים. ממשלה כזו, אילו הוקמה, הייתה קצרת ימים, ונתניהו במערכת הבחירות הבאה היה קוצר הישג פוליטי חסר תקדים, ומוביל צעדים שניסינו למנוע אותם".
מעבר לכך הוא אינו מוכן לפרט על אודות העימות מול יעלון ויאיר לפיד. "באתי לפוליטיקה כדי לשנות מציאות ולהגשים את עקרונותיי. התנאי הבסיסי שלי הוא שבכל בוקר אוכל להישיר מבט למראה, ובכל לילה אוכל לומר לעצמי שעשיתי את הדבר הנכון. עמדתי במבחן הזה, ואני שלם באופן מלא עם ההחלטות שקיבלתי, גם אם הן היו בחלקן לא נעימות".
אחרי שהבנתם שלא תהיה ממשלה בראשות גנץ, מדוע לא נכנסתם לממשלת ימין צרה? שני המנדטים שלכם, יחד עם אורלי לוי־אבקסיס, היו מספקים לנתניהו רוב של 61.
"כי ממשלת ימין צרה איננה יכולה להתמודד אל מול האתגרים העומדים לפתחנו. אי אפשר לקבל על חודו של קול החלטות קשות בתחום הכלכלי או לגבי החלת החוק ביו"ש. זה לקח אישי שלי מנושא חוק הלאום. עדיף שהצעת החוק להחלת ריבונות ביו"ש ובבקעה תתקבל בקונצנזוס רחב ככל האפשר, ולכן האופציה היחידה היא ממשלת אחדות. כחלק מגוש כחול לבן, האמנתי שבני גנץ צריך להוביל אותה".
בשנה האחרונה דובר לא מעט על האפשרות לשיתוף פעולה בין האוזר והנדל לבין בנט ושקד. היו אף שדיווחו על מגעים להקמת מסגרת פוליטית חדשה שתאגד את הארבעה הללו תחת כנפיה. כעת שני פורשי תל"ם בונים את סיעת "דרך ארץ" ומחפשים שמות נוספים שיצטרפו אליהם, אך האוזר נמנע מלספר האם חבירה לאנשי הימין החדש עומדת על הפרק.
"נפתלי ואיילת הם חברים, אני מכיר אותם שנים רבות. יש הרבה דברים שאנחנו מסכימים לגביהם, ובנושאים אחרים לא הצלחנו לשכנע אותם. צריך שיהיה במדינת ישראל ימין ממלכתי, ציוני, אחראי. ימין שהוא קודם אידיאולוגי ואחר כך פרסונלי. ימין אמיתי הוא כזה שחותם על ריבונות ולא על הצהרות נאמנות", מותח האוזר ביקורת מרומזת. "נפתלי ואיילת פלרטטו עם הרעיונות, אבל לא ידעו לצאת מאותו מתחם. אפשר לומר שאנחנו 'הימין החדש' האמיתי. ברמה האישית אני מברך אותם על כך שהם יוצאים סוף־סוף מגוש האמונים לנתניהו וחוזרים לגוש אמונים אידאולוגי".
הראיון המלא יתפרסם מחר (ו') במוסף דיוקן של מקור ראשון
