בשלהי הגל הראשון, בסוף חודש מאי, צפה ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה של שירותי בריאות כללית, בראש הממשלה בנימין נתניהו קורא לישראלים "תעשו חיים", במקביל להסרת מרבית מגבלות הקורונה. למחרת אסף אליו ד"ר נצר את צוותי העבודה שניהלו את המערכה בנגיף, והזהיר: "צר לי מאוד להיות נביא הזעם, אבל תתכוננו לגל שני".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בגלל 3.80 שקלים: שלוש שנות משפט
– הצוותים הרפואיים הם לוחמי הבריאות
– תופסות קו: המוקדניות שמטפלות בערעורי המבודדים
במשך כמה שבועות במאי־יוני שררה אופוריה ברחובות. המסעדות ובתי הקפה התמלאו, ובעקבותיהם גם התיאטראות והמועדונים. אבל לנצר, כמו לבכירי כל קופות החולים שנאבקו בחזית הבריאותית, היה ברור שהנגיף עוד לא אמר את המילה האחרונה.
"הסברתי לצוותים שלי שלמרות המסיבות, אנחנו חייבים להיות במוכנות מלאה, לשפר את כל המערכות ולהפיק לקחים כדי לתת לבתי החולים את כל המרחב שהם יכולים על מנת שיבצעו את עבודתם בתפקוד מלא", הוא נזכר בשיחה איתנו.
זמן פציעות
עד השבוע שעבר נדבקו במדינת ישראל יותר מ־320 אלף בני אדם. רבים לא יודעים זאת, אך למרות תשומת הלב הציבורית לצוותי הרפואה בבתי החולים ומחיאות הכפיים מהמרפסות, רובם המוחלט של חולי הקורונה – כ־98 אחוזים – טופלו בקהילה, באחריות ארבע קופות החולים: כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. החולים שפיתחו תסמיני מחלה (כמחצית מהנדבקים בקורונה היו נטולי תסמינים) קיבלו ליווי מתמיד של אנשי ונשות הרפואה בקופות החולים, שעקבו אחר מצבם וניטרו את נתוניהם הרפואיים, ובכך מנעו עומס מאושפזים על המחלקות הפנימיות בבתי החולים.
ד"ר ג'ורג' פרחגרוד, קופ"ח מאוחדת: "אני בעולם המעבדות הרפואיות קרוב לשלושים שנה ומעולם לא נחשפתי לרוח ומחויבות כזאת של עובדי המעבדות. הם התגייסו במלוא המסירות"
"האנשים שלנו לא זקוקים למילים הטובות ולמחיאות הכפיים, כי הם מבינים שעשו את המעשה הנכון בזמן הנכון", אומר ד"ר נצר. "בכל חודשי המגפה עד כה לא סגרנו מרפאות ולא צמצמנו את שעות הפתיחה שלהן, והמשכנו להעניק טיפול רפואי גם לבעיות השגרתיות".
גם כעת, בסוף הגל השני ועם בלימת הירידה בתחלואה בעקבות הקלות הסגר, הוא חושש כי הגל השלישי בלתי נמנע. לכן הוא מכין את המערכות שבאחריותו לאתגר המכופל – טיפול בחולי קורונה לצד החולים "הרגילים" בשפעת ובמחלות נשימתיות אחרות.
"לאור הניסיון שלנו עם הקורונה בשמונת החודשים האחרונים והתנהלות האזרחים במדינת ישראל, הגל השלישי ככל הנראה יגיע", מעריך ד"ר נצר. "אנחנו בתחושה של בין שני גלים. יש כבר עלייה כללית בתחלואה – במיוחד במגזר הערבי – ורואים כבר קינים של עלייה מובהקת בתחלואה באזורים מסוימים. אנחנו מתכוננים לגל שלישי, בתקווה שלא יגיע.
"התפקיד שלנו הוא לתת שירותים רפואיים הולמים כמו שנתַנו בגל הראשון והשני, כשהתחלואה הגיעה לסדר גודל של 30 אלף מטופלים בכל יום בקופת חולים כללית. כעת זהו 'זמן פציעות' שבו המערכות שלנו מסתנכרנות שוב, ואנחנו מסיקים מסקנות ומכינים את כל הצוותים לקראת המענה לחורף. במקביל, אנחנו מוציאים את הצוותים שלנו לחופש ונותנים להם לנוח לקראת העתיד".
שיחת טלפון יומית
מאז תחילת מגפת הקורונה בישראל, צוותי הבריאות והמנהל של שירותי בריאות כללית לבדה טיפלו בקרוב ל־140 אלף נדבקים בקורונה. כחמישים אחוז מהם גילו תסמינים של קוצר נשימה, שיעול, חום, איבוד טעם וריח, שלשולים ועוד – חלק מהתסמינים או כולם. בפרק זמן של עד 36 שעות מקבלת התשובה החיובית, המטופלים שפיתחו תסמיני קורונה קיבלו לבתיהם מד סטורציה למדידת שיעור החמצן בדם ומדחום. כמעט בכל יום התקשרו אליהם רופאות ואחים, דרשו בשלומם ועקבו אחר מצבם הרפואי.
"אחת הסיבות שבזכותן בתי החולים לא הגיעו לקריסה היא היכולת לטפל בחולים בבית, לתת מענה רפואי סביר, ולראות שהם לא מידרדרים ממצב קל לקשה יותר", קובע ד"ר נצר. "כולנו למעשה היינו חומת המגן של בתי החולים".
תפקודן של קופות החולים היה נתון לא אחת לביקורת, בשל הקושי ואיטיות התגובה מול המציאות החדשה. בדו"ח הביניים של מבקר המדינה על היערכות משרד הבריאות וקופות החולים לחורף, שפורסם בחודש שעבר, התריע המבקר על ירידה חדה בביקורים במרפאות הקופות בעת הסגר הראשון, וכך גם למרפאות חוץ בבתי חולים ולבתי החולים, לשם קבלת טיפול רפואי בתחומים שאינם קשורים לקורונה.
כך למשל, מספר המגיעים למרפאות לרפואת משפחה ירד בשבוע ה־15 להתפרצות הקורונה לכ־24.5 אלף ביקורים בשבוע, לעומת 71.2 אלף ביקורים בשבוע שלפני ההתפרצות. מחברי הדו"ח התריעו כי המצב הרפואי של חלק מהחולים היה חמור, וההימנעות מהגעה למרפאות הייתה עלולה ליצור סיכון לחייהם.
עוד קבע המבקר כי שירותי הרפואה מרחוק אינם זמינים ונגישים לכלל האוכלוסייה, בהן אוכלוסיות בעלות יכולת דיגיטלית נמוכה וכאלו שאין להן מחשב, טלפון חכם או חיבור לאינטרנט.
תקווה היא לא תוכנית עבודה
כמו בכללית גם בשאר קופות החולים עסוקים כעת בשיקום הנזקים ובהיערכות והצטיידות לבאות. "ברור לנו שכאשר החורף יגיע עם הווירוסים החורפיים וכל מחלות הנשימה, ההתמודדות עם הקורונה במקביל תהיה מאתגרת יותר. אנחנו נערכים לנהל את כל הסיכונים כדי לא לפספס חולים שנדמים כחולי שפעת אך הם חולי קורונה, או שהם לוקים בשפעת ובקורונה יחד", אומרת ד"ר אורלי גרינפלד, סגנית ראש אגף רפואה בקופת חולים מכבי ומומחית ברפואת משפחה.
"בגל הראשון אנשים פחדו מאוד להגיע למרכזים הרפואיים ולבתי החולים. כעת אנחנו עושים מאמצים רבים כדי להמשיך לדאוג לבריאות הפיזית והנפשית של המטופלים, כי הבעיות הרפואיות האחרות לא נעלמות פתאום בגלל הקורונה", היא מציינת. ד"ר גרינפלד מקווה כי מיליוני מנות חיסון השפעת שאמורות להגיע לישראל יגיעו לחלק ניכר מהאוכלוסייה, בעיקר אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון, ושההקפדה על מסכות ושמירת מרחק תצמצם גם את היקפי התחלואה בשפעת. "זו תקווה אבל לא תוכנית עבודה, ועל כולנו מוטלת האחריות להמעיט את הסיכון בהידבקות במחלות נשימתיות וזיהומיות אחרות", היא אומרת.
בקופות החולים עסוקים בעת הזאת בהטמעת שינויים ו"תורות לחימה" עדכניות, לאור הניסיון שצברו בחודשים האחרונים. אחד השינויים בקופת חולים מכבי למשל הוא החזרת האחריות למעקב אחרי חולי הקורונה השוהים באשפוז ביתי לרופאי המשפחה המטפלים בהם בשגרה.
ד"ר דורון נצר, קופ"ח כללית: "אחת הסיבות שבגללן בתי החולים לא הגיעו לקריסה הייתה הקהילה שידעה לטפל בחולים בבית. כולנו למעשה היינו חומת המגן של בתי החולים"
"עד לאחרונה, ברגע שחולה קורונה קיבל תשובה חיובית, הוא היה מלווה על ידי רופאים במוקדי הקורונה המחוזיים. אבל עם ההבנה של חשיבות הרצף הטיפולי, כל הנדבקים החדשים מלווים בידי רופא המשפחה שמכיר אותם כבר שנים", מסבירה ד"ר מיכל ישעיהו, מומחית ברפואת משפחה באשדוד וגן־יבנה.
"כרופאת משפחה, אני מכירה את המבנה הנפשי של המטופלים שלי, גם הצעירים, ויודעת להסביר אם תסמינים וכאבים שמלווים אותם הם מהמחלה עצמה או מדאגה מהמחלה", היא משתפת.
לספוג את התסכולים
ד"ר ישעיהו היא המנהלת הרפואית של מערך הטיפול בחולי קורונה במחוז הדרום. בעלה, ד"ר יונתן ישעיהו, הוא מנהל מחלקת ילדים ב"אסותא אשדוד". שניהם מגויסים למלחמה בקורונה.
"עד לפני כמה שבועות אני לא חושבת שהייתי מסוגלת אפילו לקיים את הריאיון הזה", היא אומרת. "עבדתי עם צוותי המוקדים בכל יום משמונה בבוקר ועד אחת עשרה בלילה, שבעה ימים בשבוע. במשך שבועות לא זכרתי מה זה שישי ושבת, כי הטלפון פועל ואני כל הזמן עובדת".
האתגר בטיפול הרפואי בחולים ללא מפגש אלא באמצעות הטלפון, הוא גדול מאוד. "הם נמצאים בבית ותקועים בבידוד, לרוב מלאי דאגות וחששות, ואתה צריך לסמוך היטב על החושים שלך ועל היכולת לשמוע מה הם אומרים ולנתח ולהעריך את הסיכונים.
"הקורונה היא מחלה איומה כי היא הרסנית ולא צפויה. היא הורסת לנו את החיים בכל מיני צורות, ויש לה גם השפעות הרסניות על הכלכלה, הפרנסה, החינוך ועוד. אני ברוך השם בריאה ויש לי עבודה, אבל יש אנשים במצב קשה יותר ואני פוגשת אותם לא אחת מהצד השני של הקו כשאני במשמרות במוקד הדרומי שאני מנהלת. למרות שרוב המטופלים במצב קל, האפקט של המחלה והדרישה להיות בבידוד שונה מכל מחלה שאנחנו מכירים.
"מבחינתי הניסיון והחמלה הם הכלי הכי גדול שאנחנו חייבים להביא איתנו לטיפול המרוחק בחולי הקורונה. אני חייבת להגיע למשמרות עם הרבה כוחות נפש, גם כשאין לך, כי אתה חוטף קיתונות של כעס וחרדה ואנשים מתוסכלים. בימי שיא התחלואה קיבלנו שיחות נזעמות ממטופלים שהתלוננו שניסו להשיג אותנו במשך שעות. כשאתה מבודד את התלונה אתה מבין שהמטופל יושב בחדר לבד, לא מצליח להשיג סמכות רפואית ונמצא בחוסר אונים. מכאן מתפתח חוסר אמון במערכת, כי אף אחד לא עונה לו.
"השחיקה של הצוותים הרפואיים גדולה, אבל אנחנו כל הזמן מנסים לזכור מה המטופלים מרגישים, ומזכירים להם שאנחנו במלחמה ועושים כמיטב יכולתנו, וגם אם לקח לי זמן להגיע אליו – הנה, עכשיו אני פנויה למענו".
קבוצת תמיכה לצוותים
מנתונים שנאספו בחודש מאי, בסקר שערכו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה כי בקרב בני 21 ומעלה, אחד מכל חמישה דיווח כי מצבו הנפשי החמיר או החמיר מאוד במהלך משבר הקורונה. אחד מכל שלושה דיווח על תחושות של לחץ וחרדה, ואחד מכל ארבעה דיווח כי מצבם הרגשי של ילדיו החמיר או החמיר מאוד. רק מעטים מהפונים שהעידו על החמרה במצבם פנו לטיפול נפשי. זו ככל הנראה הסיבה שלא נצפתה עלייה של ממש במספר המטופלים בשירותי בריאות הנפש.
"צריך לזכור שמערכת בריאות הנפש הציבורית נמצאת בעומס ובחסר עוד לפני הקורונה, וגם ככה לא תמיד תמצא אנשי מקצוע פנויים או תורים פנויים", מציין ד"ר אבי לאודן, הפסיכיאטר הראשי של קופת חולים לאומית. "עם זאת, לאחרונה ובמימון המדינה, בקופות החולים מציעים שירות של שלושה טיפולים פסיכולוגיים דרך הטלפון או הזום ובחינם.
"אנחנו רק בתחילת הדרך ועוד לא יודעים איך זה יתפתח ואם תהיה היענות גדולה לשירות הזה", אומר ד"ר לאודן. "בחודש וחצי הראשונים היו מעט פניות, ועד שלא פרסמנו בהיקף נרחב לא פנו הרבה אנשים. כעת, עם העלאת המודעות, אנחנו רואים עלייה במספר הפניות".
גם אנשי מערכת הבריאות, הניצבים בחזית המאבק בנגיף, מספרים על ההתמודדות המורכבת שמעמידה אף אותם במצבים נפשיים קשים וברגעי משבר.
"פיתחנו מודל של קבוצות תמיכה ושיתוף ליצירת חוסן ומילוי משאבים", מספר ד"ר לאודן, לדבריו, "הצוותים הרפואיים, כמו כל אזרחי המדינה, מתמודדים בצורה שווה עם המשבר הזה, והם לא מחוסנים מפני המגפה. אמנם יש להם חוסן גבוה יותר בשל התפקיד והמשמעות שלהם בעת הזאת, אבל התרשמנו שגם הם זקוקים לתמיכה ולכלים להתמודדות עם הלחץ". המפגשים בין אנשי הצוותים הרפואיים מתקיימים באמצעות זום או במרכזים הרפואיים שמפעילה הקופה.
עמדו במבחנה
"אני בעולם המעבדות הרפואיות קרוב לשלושים שנה ומעולם לא נחשפתי לרוח ומחויבות כזאת של עובדי המעבדות", אומר מנהל המעבדות של קופת חולים מאוחדת, ד"ר ג'ורג' פרחגרוד. "מאה אחוז מעובדי המעבדות הם אקדמאים בעלי תארים מתקדמים, ואף על פי שהם בתחתית סולם מקבלי השכר בכל המגזר הציבורי, הם התגייסו במלוא המסירות".
בתחילת יוני התריעו עובדי המעבדות הרפואיות של קופות החולים כי הם קורסים מעומס בדיקות הקורונה וזקוקים בדחיפות לכוח אדם. "כל המעבדות במשבר ואין כל סיכוי לעמוד ביעדים שהוגדרו", אמר אז "הפעם זה לא בגלל ריאגנטים או מכשירים, אלא משום שאין לנו מספיק כוח אדם למשימה הזאת".
ד"ר ארי לאודן, קופ"ח לאומית: "לצוותים הרפואיים יש חוסן גבוה בשל התפקיד והמשמעות שלהם בעת הזאת, אבל גם הם זקוקים לתמיכה ולכלים להתמודדות עם הלחץ"
כעת, הודות לתוספת כוח אדם והרחבת מערך המעבדות לבדיקות קורונה, הוא מרשה לעצמו לנשום קצת לרווחה.
"במשך חמישה חודשים עבדנו 24/7 כדי למנוע את קריסת בתי החולים, והתמודדנו עם אתגרים ושעות עבודה שמעולם לא ידענו", הוא מתאר. ד"ר פרחגרוד מבקש להציב זרקור על עבודתם של אנשי המעבדות הספונים בחדרים מלאי מבחנות ומערכות ממוחשבות, ולתת גם להם כבוד בשורת הלוחמים בנגיף הקורונה.
הווירולוג הבכיר בא במגע מדי יום עם מאות מבחנות רוק שחלקן נושאות את הנגיף המדבק. "זה נגיף מנוול כל כך", הוא אומר בציוריות, ומסביר למה כוונתו: "כשאתה פוגש נניח אדם עם שפעת, אתה יודע להתרחק ממנו ולא להידבק. הבעיה עם הווירוס הזה היא שאתה פוגש אדם שנראה בריא, ויכול להיות שהוא מדביק אחרים. אנחנו חייבים לעשות כמות עצומה של בדיקות כדי לאתר מבין הבריאים את הנדבקים ולעצור את שרשרות ההדבקה. ההעברה היא קלה מאוד, ואין שום דרך חזקה לעצור את התפרצות המגפה בלי סגר. בעולם נדבקו בקורונה כבר 40 מיליון בני אדם ויותר ממיליון וחצי מתו מהמחלה, ועדיין לא יודעים עליה מספיק. כל הזמן אנחנו בלמידה".
לומדים רפואה מתוקשבת
בארבע קופות החולים עסוקים בימים אלו בפיתוח עוד ועוד אמצעים מתקדמים לטיפול רפואי מרוחק בחולי הקורונה ובאינספור מחלות נוספות – כאבי שרירים, אורתופדיה, עור ועוד – באמצעות שיחות טלפון, שיחות וידאו, התכתבויות צ'אט ועוד.
לייסורי חבלי הלידה של התחום, שעבר קפיצת דרך מטאורית בתוך חודשים, שותפים הן הרופאים שנאלצים ללמוד ולהתמקצע בטיפול בחולים ללא מגע וללא נוכחות פיזית, והן החולים שצריכים להעביר את תחושותיהם ומצוקותיהם באמצעות הטלפון או המצלמה.
ד"ר מיכל ישעיהו, קופ"ח מכבי: "אני חייבת להגיע למשמרות עם הרבה כוחות נפש, כי אתה חוטף קיתונות של כעס וחרדה. המטופל יושב בחדר לבד, לא מצליח להשיג סמכות רפואית ונמצא בחוסר אונים"
קופות החולים הקימו לשם כך בתי ספר להוראת רפואה מתוקשבת ודיגיטלית. במכללת "טלמדיסין" של מכבי מלמדים את הרופאים מהי הדרך הנכונה להסתכל למצלמה, איך יושבים מול המחשב וכיצד נותנים למטופל את התחושה שהרופא איתו ומטפל בו במקצועיות. הרפואה הזו תאפשר להגיש גם ביום שאחרי המגפה שירותים מתקדמים ושוויוניים למטופלים שגרים ביישובים מרוחקים, וכן למטופלים צעירים וכאלה שזמנם מוגבל, שיזכו למענה רפואי מקצועי בלי שיצטרכו עוד להגיע פיזית למרפאה.
השאלה הגדולה היא מתי כל זה ייגמר, והאם משמעות הבשורות על שורת החיסונים שעומדים בפני אישורים היא שבקרוב נוכל לחזור לשגרה. ד"ר נצר מבקש להנמיך מעט את הציפיות. "אני מזכיר שאף אחד לא יודע כמה מנות חיסון יהיו לכל העולם, וצריך להכיר בכך שישראל היא לא בהכרח המדינה החשובה ביותר שעומדת בתור כדי לקבל אותו. בינתיים אנחנו צריכים ויכולים לחיות עם הקורונה, ולהמשיך לעבוד ולייצר פה כלכלה. איך עושים זאת? כאשר נבין שאנחנו לא יכולים להמשיך להתקהל, בלי חתונות ובלי התקהלויות המוניות בכל המגזרים. ברגע שנשכיל כולנו ולא נעשה חשבונות בין־מגזריים למה אחד יכול ואחד לא, נוכל לצאת לדרך חדשה בלי איומים של סגרים בעתיד. יש מדינות שעשו זאת בצורה יפה מאוד כי הייתה היענות של הציבור".
