הסימולטור שמדמה מלחמה בחיזבאללה בלי לצאת מהבסיס

הנשימה שלי נשמעת כבדה ואיטית. אני מאבד דם, אבל האדרנלין בשמיים. במשקפת אפשר לראות את ראש־הנקרה ואת הרכבל, אבל הדבר האחרון שאני יכול להרשות לעצמי בעיצומם של חילופי אש בעיירה הלבנונית נאקורה הוא לעצור ולהביט בנופי מדינת ישראל מאחוריי. באוזניות אני שומע את רחשי הקשר ופקודות הקרב, ואז קולות ירי קרובים. אני מנסה לאתר את מקורם ולהבין אם הם מכוונים אליי ואל החיילים האחרים בכוח שלי. אני מתקדם בזחילה לעבר קיר של בית שנפגע מפגז. סגן ע' מסמן לי שנפגעתי. המסך משחיר. "הרדוף" נוסף מצטרף למצבת הקרב בצהרי היום.

לכתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מתנחלים? אולי גם אתכם יזמנו לבית הדין בהאג
– המאבק בגניבות הנשק: "הפורצים יודעים שלא יעשו להם כלום"
– 2023 או 2039? כך תדעו מתי יגיע תורכם להתחסן בעולם

ואז אני בכפר עייתא א־שעב, קילומטר אחד מגבול ישראל ומהיישוב שתולה. מהכפר הזה יצאה ב־2006 חוליית המחבלים שחטפה שני חיילים וגרמה לפתיחתה של מלחמת לבנון השנייה. ע' מודיע שאני לוחם פשוט בכוח, ללא פק"ל מוגדר, ועליי לצעוד לצד מפקד המחלקה בשביל החקלאי בין בתי הכפר. לוחמי חיזבאללה מוסווים, אבל המפקד מכיר את השטח היטב, והשבילים אינם חדשים לו. ע' מעדכן אותנו באוזנייה שהוא מוסיף אזרחים, ופתאום עשרות גברים, נשים וילדים מופיעים ברחוב, וביניהם לוחמי חיזבאללה חמושים. "זה פחות ריאלי, אתה לא צפוי למצוא הרבה אזרחים בזירת הקרב", ע' מסביר. "הם בורחים בדרך כלל ומשאירים את הכפרים ללוחמים". מימין, בקצה המסך, נכתב שנפצעתי. אין לי מושג מתי זה קרה, אבל הפציעה משפיעה על ההליכה שלי: אני מתקדם בצליעה.

כשאני מסיר את האוזניות, סגן ע', קצין המודיעין של בא"פ (בסיס אימונים פיקודי) אליקים, מביט בי בפרצוף מרוצה. האימון שבו השתתפתי נערך כולו באמצעות סימולטור חדשני, שמטרתו להכין ללחימה את הכוחות המתאמנים בבסיס של פיקוד צפון. בשיתוף חברת סינדיאנה ויחידת המיפוי 9900 באגף המודיעין, הושלם באחרונה פיתוח הסימולטור המבוסס על משחק המחשב "ארמא 3" – אחרי שעבר גיור והותאם לצורכי צה"ל. במרחבים הווירטואליים שלו נמצאים יותר מ־14 אלף בני אדם, אמצעי לחימה, כלי רכב וישויות אחרות, כדי לאפשר הדמיה מדויקת של המצבים שהלוחמים עלולים להיתקל בהם בשטח.

עד כה התנסו בסימולטור המתקדם בעיקר קצינים בכירים, אך בצה"ל אומרים שהמטרה היא שכל חייל בגדוד לוחם יתאמן במערכת לקראת מלחמה מעבר לגבול הצפון, בלבנון ובסוריה. בשלוש כיתות תקשוב בבסיס אליקים הוצבו 21 עמדות מחשבים, שמאפשרות ל־21 לוחמים לגלם בסימולציה את תפקידי החי"ר המוקצים להם בשעת לחימה: מטוליסט רימונים, מקלען מאג, מקלען נגב, חובש ועוד. ליד כל עמדה מוצבת גם מערכת שליטה ובקרה צה"לית לשימוש המפקדים, שמעניקה להם תמונת מצב של שדה הקרב בלחימת אמת.

הניסיון הקרבי שלי אינו עשיר במיוחד, ואני מבקש מע' לתת לאחרים, קרביים ממני, להתנסות במערכת. בינתיים הוא מסביר לי על העידן החדש בצה"ל, שמבקש לשלב מערכות הדמיה כדי להכשיר את הלוחמים לקראת מתארי הלחימה הממתינים להם. "הסימולטור הזה נותן לנו אפשרות לדמות שטח אמיתי – מעבר לגבול או בתחומי ישראל. אתה יכול להיכנס לתוכו בדמות לוחם שזהה לא רק לתפקיד שלך אלא גם לנתונים הפיזיים שלך, ולהילחם בתרחישים שאנחנו מכינים".

האויבים במשחק הן דמויות ממוחשבות, שמפעילי הסימולטור מנחים אותן להגיב ולתקוף. אפשר לדוגמה להורות להן לשגר טילי נ"ט לעבר הכוח הצה"לי, או לפוצץ מטעני חבלה. "מעבר להדמיה הפיזית של שדה הקרב", אומר ע', "אפשר לבנות כאן תרחישים שדומים לאירועי עבר, ושעלולים להופיע בלחימה בעתיד".

זו לא חוכמה גדולה להילחם כשאתה בתוך כיתה, עם מזגן ופינת קפה.

לוחמי חיזבאללה מוסווים, אבל המפקד מכיר את השטח היטב, והשבילים אינם חדשים לו. פתאום עשרות גברים, נשים וילדים מופיעים ברחוב, וביניהם לוחמי אויב חמושים. מימין, בקצה המסך, נכתב שנפצעתי. אין לי מושג מתי זה קרה, אבל הפציעה משפיעה על ההליכה שלי: אני מתקדם בצליעה

"זה לא פשוט כמו שנדמה לך. אנחנו יכולים להגדיר את רמת העייפות שלך כלוחם, והסימולטור יודע להאט את הצעדים והתגובות שלך – כי במציאות אין לך כוח בלתי מוגבל כמו שיש לך מול המקלדת והמסך. גם הציוד הכבד, הטמפרטורה והרוחות נכללים בהדמיה".

המתווה והתפקוד של הצדדים הלוחמים מותאמים גם לעונות השנה שנקבעות בהדמיה, לשעה ביום או בלילה, ולסוג הפעילות – שגרה או למלחמה. לכל אימון במתקן קודמות שעות ארוכות של תכנון מקדים, לצורך יצירת מתאר הלחימה הדרוש. גם המתאמנים, חיילים ומפקדים, מתכננים מראש את הקרבות והמהלכים הטקטיים, ממש כמו שאמורים לעשות לפני יציאה לשטח האויב.

השימוש של צה"ל בסימולטורים אינו חדש, ושיטת האימונים הזאת נחשבת בסיסית ושכיחה באימוני כלי טיס, טנקים, תותחים וספינות קרב, אך כעת היא נכנסת גם לאימוני החי"ר והכוחות המתמרנים. ביחידות עילית כמו סיירת מטכ"ל ושלדג יוצאים למבצעים לאחר שעות רבות של אימונים בסימולטורים מדמי מציאות ובמציאות רבודה, כלים שמוכרים בעיקר מתחום הגיימינג. בינואר 2020 אף הוחלט לבטל את כל תרגילי החטיבה של כוחות החי"ר, ולהעביר אותם למחשב. תרגיל החטיבה היה מאז ומעולם ליבת האימון של יחידות צבא היבשה, משום שזו המסגרת שבה הכוחות יצאו גם לקרב, אך בצה"ל מעדיפים כיום להתמקד באימונים פיזיים לפלוגות ולגדודים, ואת תרגילי המסגרות הגדולות יותר לערוך בסימולציות.

ככל שמערכות ההדמיה משתכללות, כך הופכים המסך, המקלדת והג'ויסטיק לחלק בלתי נפרד מהאימונים. "באימון בשטח יש גבול לסיכון שחייל יכול לקחת, אבל בחדר הזה מותר לעשות הכול. מותר לטעות, מותר להיפגע וללמוד מכך", אומר ע'. "אי אפשר להתאמן בלבנון, ולכן הלוחמים לא יכולים לחוות ולראות באימון רגיל את מה שיחוו ויראו 'במקום האמיתי' – אבל כאן אנחנו יכולים להפגיש אותם עם החוויה באופן המציאותי ביותר, במגבלות המדיום כמובן. אנחנו נותנים להם לצעוד בשטח. הפוטנציאל של המערכת הזאת הוא אדיר".

טעימה מהאויב

לכיתת המחשבים בבניין האימונים נכנס סא"ל מ', מוותיקי הגדוד הדרוזי "חרב". הוא ובני משפחתו – כך מספרים לי אחר כך – נמנים עם הנועזים ביותר שבלוחמי צה"ל. אביו, אחיו ודודו נפלו בשירותם הצבאי, ומ' עצמו משרת כיום בתפקיד עורפי בבסיס ("המשפחה שלו נתנה כבר מספיק", אומרים לי). אני מבקש ממנו, כמי שמכיר את לבנון כאת כף ידו, שיצטרף לאימון ויחווה את דעתו. מ' מזהה על המסך את רחובות הכפר הסוני מרווחין הסמוך לזרעית מעברו השני של הגבול, ומספר שהגדוד שלו כבש את הכפר במלחמת לבנון השנייה.

בתוך רגעים מ' שקוע במסך. דמותו הממוחשבת צועדת בסמטאות בין הבניינים. "זו זירה כמעט אחת לאחת כמו בלבנון. תראה את המבנים רבי הקומות, את הקירות שלהם", הוא מצביע. "מי שבנה את ההדמיה הזו ידע מה הוא עושה".

סגן ע', קצין מודיעין: "אנחנו יכולים להגדיר רמת עייפות, והסימולטור יודע להאט בהתאם את הצעדים והתגובות שלך. הוא מדמה את הציוד הכבד, הטמפרטורה, הרוחות. באימון בשטח יש גבול לסיכון שחייל יכול לקחת, אבל בחדר הזה מותר לעשות הכול. מותר לטעות, מותר להיפגע"

זה מחזיר אותך לרגעים שהיית מעדיף לשכוח?
"הזיכרונות שלי מכאן חיוביים, כי כמו שנכנסתי כך יצאתי, עם החיילים שלי. כולם חזרו בשלום. הייתי עם הגדוד הדרוזי בכל מוקדי הלחימה בלבנון כמעט. שכחו אותנו 30 קילומטר בתוך לבנון, וגדוד אחר אפילו ירה עלינו בטעות, כי דיווחו לכולם שאין כוחות ישראליים מעבר לגבול. אני מכיר כל אבן בצד השני של הגדר, מראש־הנקרה ועד מוצב אסטרה בהר דב, וחשוב מאוד שלוחם בצה"ל יכיר את הצד ההוא".

לפתע הוא עוצר את המור"קים ונדרך. "הופה, עכשיו יש ירי", הוא אומר ומנסה לזהות את המקור. "ב־2006 מצאנו בכפר הזה רקטות במסגד ובבית ספר. האתגר היה לאתר את האויב שהסתתר בכל מקום, גם בבתי חולים. הסימולטור הזה חשוב בעיניי, כי הוא מרענן את הזיכרון של הצפיפות, חלונות הבתים וממד הגובה של הלחימה. זה מזכיר לי דברים משם, זה מלחיץ. אני זוכר את השדות האלו מימין. תקשיב לי, הם הכי בעייתיים. בשטח בנוי, בין בתים, אתה יכול להסתתר. אבל בשדות אתה חשוף, אכלנו כאן הרבה קש".

לא עדיף לשלוח מטוס של חיל האוויר שיפציץ את הכפר מלמעלה? למה להסתכן בקרב פנים אל פנים?
"זה באמת מה שעשו בתחילת המלחמה. כשנכנסנו אמרו לנו שאין אויב, כי הפגיזו הכול. אבל כשהגענו לכפרים פגשנו אויב בלי סוף. חיזבאללה יודע להסתתר היטב, הוא שולט בשטח כי הוא חי בו. אבל המערכת הזאת נותנת לי הזדמנות טובה להשיג בעצמי את היתרון הזה".

ובכל זאת, אומר מ', "משחקי המחשב" אינם תחליף לשטח. "הסימולטור הזה אמנם מרשים, אבל הוא נותן רק טעימה מהמציאות", הוא קובע. לדעתו עדיין יש צורך ב"כפרים הלבנוניים" המדומים בשטחי האימונים של הבסיס, שכוללים זירות קרב קרקעיות ותת־קרקעיות, דומות לאלו שהלוחמים עשויים לפגוש בלבנון. "למזלנו גם הגליל דומה מאוד לצד השני של הגבול, ואנחנו יוצאים לכפרים כמו מע'אר ודיר אל־אסד ומתאמנים בהם. כדי שהלוחמים יהיו מוכנים, אתה צריך לחשוף אותם לפני השטח ולמה שהם עלולים למצוא בו".

לו עצמו, הוא מודה, הרבה יותר קל להתאמן דווקא בשטח, ולא בעזרת המסך והמקלדת. סגן ע' מסביר לנו בחיוך מתנצל שאנחנו זקנים מדי. החיילים הצעירים, לעומתנו, מתחברים בתוך רגע למערכת ויודעים לתפעל אותה בקלות.

תפירת חליפות

אחד היתרונות הגדולים של הסימולטור הוא היכולת לספק ללוחם המתרגל תחקיר מהיר על ביצועיו, ולאפשר לו להבין היכן עליו להשתפר. "כשכוח מסיים את התרגיל, החיילים יושבים ומנתחים כל רגע בקרב, מאתרים נקודות תורפה וחוזקות ומפיקים לקחים", מסביר ע'. "הפקת הלקחים הזאת – באמצעות צפייה חוזרת ואבחון ההחלטות והמהלכים – חשובה למפקדים וללוחמים לא פחות מהאימון עצמו".

הסימולטור מאפשר גם להכניס את הלוחמים לשחזורים מדוקדקים של אירועים מהמציאות – למשל, הקרב הקשה של חיילי גולני והצנחנים בבינת־ג'בל במלחמת לבנון השנייה. הלוחמים "תופסים" כל אחד דמות אחרת, שומעים את הקלטות הקשר המקוריות, צופים בקרב המתחולל, לומדים ומסיקים מסקנות.

סא"ל מ': "ב־2006 מצאנו בכפר הזה רקטות במסגד ובבית ספר. הסימולטור מרענן את הזיכרון של הצפיפות, חלונות הבתים וממד הגובה. זה מזכיר לי דברים משם, וזה מלחיץ. אני זוכר את השדות האלו מימין. תקשיב לי, הם הכי בעייתיים"

מי שמופקדת על העתקת המציאות למשחק המחשב היא יחידה 9900, עוצבת "המודיעין החזותי" הסודית, הלומדת את השטח שבצד השני של הגבול – מצפון ומדרום לנו, ממזרח וגם, במקומות הרלוונטיים, ממערב. היחידה מפעילה מגוון יכולות מתקדמות, מלווייני ביון ועד אמצעי מעקב ותיעוד חדשניים. "יש לא מעט חיילים שעובדים יום ולילה כדי לייצר את תשתית המיפוי שתיתן תמונה עדכנית של השטח", מסביר לנו מפקד היחידה, סא"ל א'. "אין אף חברה בעולם שיש לה עניין בייצור נתונים ברזולוציה כזאת כדי לדמות את המציאות באזורים הללו. אנחנו אוספים את המידע בעצמנו, מכל מקום שאתה יכול לדמיין ושאתה לא יכול לדמיין, ומארגנים אותו באופן גיאוגרפי".

פקודיו של א' אחראים על פיתוח ה"וייז" של שדה הקרב העתידי, לשימושם של הלוחמים. "אנחנו חותרים לכך שכאשר הם יצאו לשטח, יהיה להם כל מה שצריך כדי שיהיו מוכנים ולא יופתעו".

איך מביאים מידע עדכני לכוחות, כשהתכסית בשטח עלולה כל הזמן להשתנות?
"קצב השינוי הוא לעיתים גבוה, וזה בהחלט אתגר, אבל אנחנו שומרים על עדכניות. אנחנו מפתחים גם עדכונים אוטומטיים, שיחליפו תהליכים שבמשך הרבה שנים היו ידניים ומורכבים, ויש לנו הישגים משמעותיים בתחום. ברשת מסתתרים הררי מידע שנגיש לכאורה לכל אחד, וזה אתגר גדול למצוא בתוכו את המידע הרלוונטי. הצד השני של האתגר הוא להביא מידע חזותי ממקורות מודיעיניים".

מבחינת העבודה עם הסימולטור, אומר א', יש הבדל בין הכנת הדמיה לצורך אימון חטיבה או פלוגה, ובין הדרישות באימון של כוח עילית שעומד לצאת לפעולה ייעודית וממוקדת. "מבצע של כוח מיוחד מצריך דיוק גבוה ועדכניות, ואילו באימון של חטיבה מתמרנת אין משמעות רבה למספר המדויק של העצים, למשל – השאלה היא רק אם השטח מיוער, וכיצד הדבר משפיע על יכולות התמרון. לפעמים אנחנו בונים תשתית אימון רחבה להרבה כוחות, ולפעמים זו תשתית שמיועדת למבצע מסוים, ומסיבות של רגישות וסודיות ספק אם היא תשמש למבצעים אחרים או לפעילות כלשהי. לפעמים היא אפילו תיגנז. חליפה שנתפרה לאירוע מיוחד, לא ישתמשו בה באירוע אחר".

כלי ההדמיה, שנפוצים במשחקי מחשב אבל גם בתחומים כמו רפואה והנדסה, נדרשים ליכולות שונות כשהם משולבים בתחום הצבאי. במדינות אחרות, ובפרט בארה"ב ובבריטניה, השימוש בהדמיה מתקדם הרבה יותר מאשר בישראל, אך כאן בארץ פועלות כמה חברות סימולטורים שמוכרות מערכות מתקדמות לצה"ל וגם לצבאות ברחבי העולם. "סינדיאנה טכנולוגיות", שמפתחת את הסימולטורים ליחידות החי"ר בצה"ל, נוסדה ב־2013 בידי סא"ל במיל' רם רוזן, קצין תותחנים בעברו. צוות העובדים בחברה – בעלי ניסיון קרבי אף הם – מפתח מערכות צבאיות לשליטה ולבקרה, וגם לאימון.

לדברי רוזן, העתיד טמון בזמינות ובנגישות של האמצעים החדשניים. "היתרון במערכות הדמיה הוא שהן לא תלויות מיקום, ואפשר להתאמן ולהיעזר בהן מכל נקודה בשטח, באמצעות טלפון סלולרי או מחשב נייד", הוא מסביר. לדבריו, טכנולוגיות מתקדמות יסייעו בעתיד להעשיר את ההדמיה, עד כדי יצירת סביבה מוחשית כמעט. "מעבר לדימוי הוויזואלי של כפר לבנוני, נוכל להפגיש את המתאמן עם ריחות, עם תחושת נסיעה בכלי רכב, ועם חוויה מעמיקה שתכניס אותו למציאות. המטרה בהדמיה היא לערוך אימון למוח של הלוחם. אפשר לשלב בסימולטור גם פעילות גופנית פיזית, אבל קודם כול המטרה היא לאתגר את המוח במצבים מורכבים – למשל בהתמודדות עם אויב שיכול להיות לבוש כמונו, או עם קיר שהלוחם מנסה לטפס עליו ומגלה שהוא גבוה מדי".

סא"ל א', מפקד יחידת המיפוי 9900: "הסימולטור מצליח לתאר עולם פיזיקלי, אבל הנדבך הנוסף הוא לייצר מציאות חכמה, ולא רק מודל תלת־ממד צבעוני ויפה. אנחנו מנסים להכניס להדמיה גם את השכל שבתוך התמונה"

"בסימולטור של סינדיאנה, וגם בסימולטורים של חברות אחרות, התשתית דומה למציאות בכמה היבטים של חוויית המשתמש", מסביר סא"ל א'. "השטח נראה אמיתי, הסימולטור מצליח לתאר עולם פיזיקלי. אבל הנדבך הנוסף הוא לייצר מציאות חכמה, ולא רק מודל תלת־ממד צבעוני ויפה. אנחנו מנסים להביא לתוך הסימולטורים גם את השכל שבתוך התמונה". למשל, הלוחמים המתאמנים רואים כיצד השטח משתנה בזמן הלחימה ומושפע ממנה: ירי טנק לעבר בית יניב תוצאה מותאמת לסוג הפגז ולאופי הפגיעה; נסיעה של טנק בכביש רעוע תיצור נזק בהתאם לסוג הטנק ולמשקלו, ותקשה את המעבר של כלים אחרים.

ביחידה 9900 שואפים גם לפתח יכולת של אימון משולב, מדומה ומציאותי גם יחד: "יכול להיות שבאזורים מסוימים ארצה לאמן חלק מהלוחמים בשטח בתנאים אמיתיים, בזמן שחיילים אחרים ישתתפו באימון באמצעות סימולטור. כבר הרבה שנים מתקיימים בצה"ל אימונים בעזרת ערכות לייזר, שלא רק מלכלכות בצבע את מדי היריב, אלא יודעות לאסוף נתונים על הירי של הלוחם, במי הוא פגע, מי פגע בו והיכן. המידע נשמר, מעובד ומאפשר הפקת מסקנות ותחקור. העתיד הוא היכולת לשלב בין תרגולים בשטח לסימולטורים, וגם לצרף לזה מציאות רבודה – הלבשת שכבות מידע על המציאות. לאימון בשטח אפשר להוסיף אדם מדומה שיורה, או כלי רכב, וגם דברים עמוקים יותר. העולם של הסימולטורים הוא ענק. נוכל לאפשר לך להסתובב ברחובות תל־אביב, וכמו במשחק מחשב לראות פרטי מידע שצצים במציאות הרבודה".

לחסוך את ההפתעה

לפני כמה שבועות השלים הדרג הפיקודי של סיירת גבעתי תרגיל לחימה גדול בסיוע המאמנים הממוחשבים. "זו הייתה חוויה של ממש, לראות במפות ובסימולטור מקומות שהייתי בהם בעבר", מספר סא"ל נתנאל שמכה, מפקד הסיירת. "כשהגעתי למקומות האלה בפעם הראשונה, הייתי מופתע ולא הכרתי אותם כלל; היום אני יודע שהחבר'ה שלי בסיירת לא יופתעו כשיצאו לשטח. הייתי רוצה להראות את זה לפקודים שלי שהשתחררו כבר מהצבא, אבל לצערי אני לא יכול, בגלל ביטחון מידע. הם היו מתרגשים להשתתף באימון כזה".

הסימולטורים, מסביר שמכה, מאפשרים לו לנתח מראש את השטח, לחבר אליו את המודיעין ולבנות תוכנית לחימה משותפת לכוח המתמרן ולכוחות חיל האוויר, חיל הים ועוד. "דברים שהיו מסורבלים בעבר יכולים היום להיעשות בלחיצת כפתור, וזה מאפשר לנו להיערך לקרבות ולהפגיש את האויב עם מגוון כוחות. כשהייתי מפקד צוות בסיירת לא זכיתי ליכולת הזו. אחרי תרגול במערכת כזאת ואימון שכולל כמה תרחישים, יתרון ההפתעה שיש לאויב מצטמצם מאוד".

הסימולטורים לא יחליפו לחלוטין את תרגילי השטח, כך הוא סבור, אבל הם מסוגלים לאמן היטב את המפקדים בקבלת החלטות בשדה הקרב, ובשורה התחתונה להציל חיים. "קבלת החלטות פיקודיות נכונות מאפשרת לחייל לעמוד במשימה ולחזור הביתה בשלום. אני מאמין שצריך בשלב הראשון לייעד את השימוש במערכת למפקדים, כי הלוחם חייב לחוש, בעיקר ברגליים שלו, את השטח. הוא צריך לירות בנשק ולצעוד קדימה.

"כל הזמן אני מחדיר לראש של הלוחמים את הידיעה שכבר בפאתי הקרב יחכה לנו משהו. חיזבאללה וחמאס מבינים שצה"ל ייכנס לשטח שלהם, והם ינסו לגבות מחיר בשטחי הכינוס, במעבר הגדר, בתנועה לאזורי הלחימה. האויב יחכה לנו בכל מקום, ולכן הלוחם צריך להתכונן לכל אפשרות. דרך הסימולטורים אנחנו יכולים להפתיע את החיילים, לאמן אותם להגיב לירי טיל קורנט, להסביר להם איך מנתחים ציר תנועה ולהתאמן בזיהוי איומים. אנחנו יכולים גם לתרגל אותם בהפעלת עוצמת האש הנדרשת במשימה. נכון שאין בסימולטורים זיעה וריח של עשן ודם ופיצוצים, אבל הם גורמים ללוחמים להפעיל את המוח ולחשוב ביצירתיות ובתחבולה".

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il