החיים שלנו תותים, אומר המשפט האלמותי ובעקבותיו השיר הנהדר של חנן בן־ארי. אבל לפעמים חיינו רחוקים מלהיות מושלמים – למשל כשאנחנו רוצים להוסיף להם קצת תותים, ונדרשים לשלם 25 שקלים לקופסה קטנה למדי, במשקל חצי קילו.
מדוע מחיר התותים גבוה כל כך? ומדוע גם הענבים – פרי פופולרי מאוד בקרב הישראלים – נמכרים היום בכ־30 שקלים לקילוגרם? אלה בסך הכול פירות, לא מוצרי פרימיום. בצר לי פניתי אל משרד החקלאות, שהתברר כבעל ידע רב לגבי שוק התותים בארץ. "בישראל פועלים כ־140 מגדלי תותים, הפרוסים על פני כ־4,200 דונמים של שטחי גידול, כאשר כל דונם מניב בממוצע ארבעה עד חמישה טונות תות בשנה", נמסר לי בתגובה. "מחירי הפירות משתנים בהתאם לעונה, לביקוש ולהיצע. בתחילת העונה, בסופה או בכלל מחוצה לה, היצע הפירות קטן יותר באופן טבעי, ומכאן המחירים הגבוהים.
"לראיה, מחירו הממוצע של קילו תותים לצרכן בינואר השנה (2021) היה 56.24 שקלים, וגם בינואר 2020 היה המחיר דומה ועמד על 56.97 שקלים. ככל שהעונה מתקדמת, המחיר יורד. במרץ 2020 נמכרו התותים תמורת 28.33 שקלים בממוצע לקילו, ומחיר דומה צפוי בחודש מרץ 2021.
"באשר לענבים – בחודש מרץ עדיין לא החלה עונת היבול המקומי, והענבים הנמכרים ברשתות השיווק כעת הם מיובאים. בשל פערי התיווך, מחיר הענבים מוכפל בין שער הנמל עד למחירו לצרכן. הדבר קורה בלא מעט פירות מיובאים, שעלותם הנמוכה לא משורשרת לצרכן. נציין כי המכס על ענבים אינו חסם ייבוא, כיוון שהוא עומד על 1.72 שקלים לק"ג בלבד.
לכתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "אין ציונות דתית של ימינו בלי הרב קוק"
– הדוד מאמריקה: תרומתם של יהודי ארה"ב למען הקמת המדינה
– הפעולה החשאית שזיכתה את יחידת יהל"ם בצל"ש
"גם כאן אפשר לראות את הפער בין תקופת השיא של הפרי לעומת חודשי החורף, כאשר הפירות המקומיים עוד לא הבשילו. בינואר השנה המחיר הממוצע לצרכן עמד על 31.60 שקלים לקילו ענבים; בפברואר המחיר הממוצע היה 28.20 לקילו; ואילו ביולי 2020 היה המחיר 16.10 שקלים, ובאוגוסט – 14 שקלים לקילו".
עצרתי באחד הצמתים בדרך הביתה וקניתי קופסת תותים בעשרים שקלים. המוכרת האדיבה הסבירה לי שלא אמצא זול יותר מזה. הסבר לא פחות טוב משל משרד החקלאות, ושניהם אומרים בקיצור – זו התחרות, טמבל. וכשאומרים תחרות, מי שאמורה לתת הסברים היא רשות התחרות, לשעבר הרשות להגבלים עסקיים. פניתי ושאלתי מדוע צרכני התותים והענבים אינם יכולים ליהנות מתחרות בריאה. "חוק התחרות", התנצלה הרשות, "מאפשר למגדלים בלבד להתקשר בהסדרים שאלמלא הפטור החקלאי היו הסדרים כובלים (כלומר, החקלאים רשאים לתאם ביניהם מחירים – ב"א). הדרך להתמודד עם רמת תחרות נמוכה ומחירים גבוהים בתחום הפירות והירקות היא באמצעות ייבוא, אך חשוב לציין שקיים חסם כניסה לשוק, שנקרא הגנת הצומח. בגללו אי אפשר לייבא לארץ פירות וירקות רבים ללא אישור משרד החקלאות".
ממשרד החקלאות נמסר: "מחירי הפירות משתנים בהתאם לעונה, לביקוש ולהיצע. בתחילת העונה, בסופה או מחוצה לה, היצע הפירות קטן והמחיר גבוה"
במשרד החקלאות מסבירים את המדיניות הקשוחה שהם נוקטים במניעת ייבוא של מוצרי מזון מסוימים: "הסחר הבינלאומי של צמחים ומוצרי צמחים מוסדר באמצעות הסכמים ואמנות בינלאומיים, כדי לאפשר מסחר תוך כדי מניעת חדירה של נגעי צמחים שעלולים לגרום לנזקים קשים לצומח, לחקלאות, לאדם ולסביבה.
"בכל העולם, וגם בישראל, נהוג לערוך הערכת סיכון נגעים לשם כך. לצורך קביעת רמת הסיכון נבחנת יכולתו של הנגע לחדור, להתפשט, להתבסס ולהסב נזק. בהערכה נבדקים היבטים כגון תפוצה גיאוגרפית, טווח מאכסנים, פוטנציאל ריבוי והישרדות, יכולת מעבר והתפשטות, חשיבות כלכלית, מדיניות הסגר עולמית ועוד. בשלב הבא נבחנות האפשרויות לטיפול בנגעים או לניהול הסיכון נגד הנגעים שהוגדרו כנגעי הסגר. בסוף התהליך מתקבלת ההחלטה אם לאפשר ייבוא, ובאילו תנאים".
סקופ מהכרם
זה באשר להיצע המצומצם, אך יש גם צד שני למשוואה – הביקוש. הישראלים חשים תשוקה עזה לתות שדה, וגם המחיר הגבוה אינו מרתיע אותם. יוסיף דעת יוסיף מכאוב, אמר קהלת, וכדי להוסיף לעצמי משניהם פניתי אל פרופ' איל קמחי מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים, ושאלתי מה ההסבר לנהייה אחר הזהב האדום.
"מה שמייחד את התותים הוא שהעונה שלהם קצרה", אומר פרופ' קמחי. "אנחנו בעצם מפצים את עצמנו על החסך – כלומר, על התקופה שלא יכולנו לאכול תותים. זאת להבדיל מפירות אחרים, שהיום אפשר למצוא אותם על המדף במשך חודשים". 
ואם יאפשרו לייבא תותים, וההיצע יתרחב – נראה ירידה של המחירים?
"הבעיה בייבוא התותים היא לא רק האיסור של משרד החקלאות. זה מוצר עם חיי מדף קצרים: אתה קונה תות בבוקר, ובערב הוא כבר הרבה פחות ראוי למאכל. כך שלא מעשי להטיס לישראל תותים מארצות אחרות".
יש לציין, עם זאת, שיש ייצוא תות בעולם, וגם ישראל מייצאת תותים איכותיים לאירופה – אם כי בשנים האחרונות זה קורה פחות, כי המתחרים מצליחים להציע תותים זולים יותר מהתותים הישראליים.
למה שלא נאכל תותים שיגיעו במשאית מהרשות הפלסטינית או מירדן?
"שם הבעיה בריאותית: אין לנו אפשר לדעת במה השקו את התותים, וזה עלול להיות מסוכן".
ההשקיה, מציין פרופ' קמחי, מוסיפה גם היא למחיר הגבוה: "התותים דורשים הרבה מים. בעבר השתמשו בדשנים ובריסוסים שהיום אסור להשתמש בהם. אי אפשר להבטיח שכל המגדלים עומדים בתקנות משרד החקלאות בנושא, אבל חקלאי שמגדל תות ראוי לאכילה, בהתאם לתקנות, משקיע הרבה יותר מבעבר, בגלל השימוש הרב במים. זה נכון לא רק לתותים, אלא גם לפירות רבים אחרים".
העונתיות והצורך בפיצוי הם גם הסיבה למחיר הגבוה של הענבים?
"זה סיפור שונה, ופה ייתכן שאני נותן לך סקופ. את הענבים החקלאי יכול להחליט מתי הוא בוצר – וזאת בניגוד לתותים, שחייבים לקטוף ברגע מסוים, וגם אי אפשר לאחסן אותם. ענבים אפשר להשאיר על הגפן, ולכן החקלאים יכולים לווסת את המשלוח שלהם אל החנויות. אם המגדלים רואים שהמחירים בשוק נמוכים, הם מחכים ושולחים את הסחורה מאוחר יותר.
"העונה החקלאית של הענבים בארץ, וגם של התפוזים, ארוכה משהייתה בעבר, כי נוטעים זנים חדשים ועוברים לשיטות גידול חדשות שמאפשרות לעצים להניב פרי במשך חודשים רבים יותר. מצד שני, זה מייקר את הפרי.
"בשורה התחתונה: ייבוא מדרום־אפריקה נעשה לפני עונת הענבים הישראלית ואחריה, והמחיר הוא בשמיים כי הענבים מגיעים לכאן בטיסה. הצרכן מתלונן על המחיר הגבוה, כי כולנו מתלוננים תמיד, אבל הוא גם מקבל את הפירות במשך תקופה ארוכה יותר. ואם תשאל אותו מה הוא מעדיף – אני לא יודע מה תהיה התשובה".
מה תמליץ לקוראים שרוצים לאכול תותים וענבים, אבל גם רוצים לחסוך בהוצאות?
"אני אישית לא רץ וקונה את התותים במחיר הכי גבוה. אם אני מוצא אותם בחנות בזול, אני קונה. אם לא, אני מתאפק. הצרכן צריך לקבל החלטות מושכלות. אם אדם קונה במחיר גבוה, זה כנראה כדאי לו".
אז יוקר התותים הוא תוצאה של שילוב בין ישן לחדש: שוק הפירות בארץ סובל מבעיות ותיקות ומוכרות של ריכוזיות והיעדר תחרות, בין השאר בגלל כוחן הרב של רשתות השיווק; מאידך גיסא, ענף החקלאות בארץ הוא מודרני ומעניק לנו אפשרות ליהנות מהפירות במשך תקופה ארוכה. בקיצור, אם החיים שלנו תותים, יש לזה מחיר.
