"היה קשה לדמיין את זה, אבל אנחנו במרכז העניינים"

הבית // דירה דו־קומתית (160 מ"ר) בקומה השנייה בפרויקט מדורגים בשכונת השבטים. בחלל המרכזי יש פינת אוכל, סלון ומטבח, יציאה לגינה וחלונות גדולים. בקומה העליונה חדרי השינה. אבל כרגע הם גרים בשכירות, לא רחוק משם, בבית עם שלושה חדרי שינה וחצר מרוצפת: זה רק לכמה שבועות, בזמן שהדירה בשיפוצים. "דיברנו על שיפוץ כבר שנים, בגלל רטיבות בקירות, מטבח מתקלף, מזגן שעשה בעיות ותחושה כללית שצריך רענון. הקורונה קצת עיכבה את התהליך, אבל ברגע שהחלטנו ללכת על זה הכול התקדם בקצב טוב. המגורים בבית שהוא לא שלך יכולים להיות קצת מאתגרים לפעמים אבל אנחנו משתדלים לראות בזה הרפתקה".

מודיעין // הם גרים במודיעין מאז שנת 2000 – בהתחלה בדירות שכורות, עד שקנו את הדירה בשכונת השבטים. "כשהיא הייתה בתהליכי בנייה, הרחוב היה בקצה העיר – מעבר לו היו רק הרים. אמרו לנו שיום אחד הרחוב יהיה מרכז השכונה. היה קשה לדמיין את זה, אבל זה קרה והיום אנחנו באמת במרכז העניינים. יש לנו בניין מצוין, כל השכנים מסתדרים, הרחוב גדול אבל שקט, יש תחנת אוטובוס מתחת לבית והילדים יכולים להגיע בקלות לבית הספר ולצופים. אנחנו גרים ליד מרכז מסחרי מאוד יפה שיש בו הכול, כולל קופת חולים וקפה ארומה, והוא מקום מפגש מצוין עם חברים".

הבוקר // בזמן שגרה נעמה קמה מוקדם, סביב שש בבוקר, ומספיקה לעשות כביסה, לתרגל יוגה, להתקלח ולהתארגן, וסביב שבע היא מתחילה להעיר את הילדים. נעמה: "אני טיפוס של בוקר. יש לי המון אנרגיות ואני אוהבת לקום מוקדם ולנצל את השעות השקטות. אני מספיקה המון בבוקר ואף פעם לא שותה קפה – רק לקראת שלוש אחר הצהריים אני שותה את הקפה היחיד של היום".

בזמן הקורונה הלו"ז משתנה, והיא לא תמיד צריכה לקום מוקדם. ארי עבד מהבית בחצי שנה האחרונה, אבל עכשיו חזר למשרד. הוא בדרך כלל לוקח את הבנות הצעירות לבית הספר בשעה שמונה, ואז יוצא לתל־אביב. נעמה: "כשעבדתי במשרד הייתי יוצאת בשמונה מהבית וחוזרת בארבע. עכשיו אני עצמאית ונמצאת רוב הזמן בעיר, אז יש לי יותר זמן לטפל בענייני הבית ולהכין ארוחת צהריים לילדים".

לכתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– איך עושה ציפור: 15 שנה לציוץ הראשון בטוויטר
– צריך לשמר את ארץ התנ"ך
– הדוד מאמריקה: תרומתם של יהודי ארה"ב למען הקמת המדינה

בינלאומי // ארי שותף במשרד עורכי הדין גורניצקי, ומתמחה בתחום התאגידים ושוק ההון. "אני עובד בעיקר עם לקוחות מחו"ל. יום העבודה שלי מתחלק לשני חלקים: מהבוקר בשעון ישראל, ואז מהבוקר בשעון ארה"ב". נעמה: "הוא תמיד חוזר הביתה מאוחר, אבל אנחנו בקשר כמה פעמים ביום ואני מעדכנת אותו לגבי כל מה שקורה בבית ועם הילדים, ולכן הוא מאוד מעורב".

סַפָּרות // נעמה מספרת לקוחות בבתיהם, מאז התפרצות הקורונה. "יש לזה ביקוש ואנשים שמחים שאני מגיעה אליהם בלי שהם צריכים לצאת ולשבת במספרה. אני אוהבת לצאת מהבית ולפגוש אנשים".

היסטוריה // ארי נולד וגדל במונטריאול שבקנדה. אביו הגיע לשם ממזרח אירופה בתור ילד, ב־1938, והתחתן עם אמו, ממשפחה מקומית במונטריאול. שלושת אחיו של ארי חיים בקנדה. הוא למד בבית ספר יסודי ובתיכון יהודי, וכבר מנעוריו ידע שיעלה לארץ. חצי שנה אחרי שסיים את הלימודים באוניברסיטה במונטריאול הגיע לארץ, בגיל 26. נעמה נולדה וגדלה בירושלים, להורים שעלו מארה"ב, וגם לה יש שלושה אחים. היא שירתה בשריון.

ההיכרות // הם נפגשו בפגישה עיוורת, כשבאמת לא היה להם מושג את מי הם אמורים לפגוש. ארי הגיע מקנדה לישראל חצי שנה קודם לכן, וגר בדירה שכורה בתל־אביב. נעמה גרה בקטמון בירושלים. "בת דודתי ובעלה היו בשליחות במונטריאול במשך שנה. שם הם פגשו את ארי ומשפחתו, והם ידעו שהוא מתכנן לעלות לישראל. עוד מקנדה היא התקשרה להגיד לי שיש לה מישהו בשבילי. החיבור היה מיידי, ואחרי הדייט הראשון הגיע דייט שני, וכעבור חמישה חודשים התארסנו". שנה אחרי ההיכרות הם התחתנו.

החתונה // מאתיים איש הגיעו מהצד של נעמה, ורק שלושים מהצד של ארי: המשפחה הקרובה, כמה דודים, וכמה חברים שהגיעו לישראל או היו כאן כבר. "הקשר הולך ומתחזק עם השנים. ארי הגיע לישראל עם עברית מצוינת, ואנחנו מדברים בינינו גם באנגלית וגם בעברית".

יחד // מיד אחרי שהתחתנו עברו לגור במודיעין, ובילו ירח דבש באיטליה. בהיריון עם ינאי עברו לדירה שכורה גדולה, וכעבור שנתיים, בהיריון עם ליה, עברו לבית החדש.

ספרים // נעמה עבדה שנים רבות בתחום ההוצאה לאור. היא למדה דפוס וגרפיקה במכללת הדסה, הייתה מנהלת הפקה בהוצאת ספרים גדולה, פתחה עסק פרטי לעימוד ספרים עם אמא שלה וגם עבדה כמה שנים בספריית פיג'מה. לפני כמה שנים עברה קורס ספרות טבעית אצל תומר רשף, והתחילה לספר לקוחות בביתה. "נחמד שספרות וספרים הם מאותו שורש – אני מרגישה שזה היה מעבר טבעי מבחינתי". היא תמיד אהבה להתעסק בשיער, מאז שהייתה קטנה, וגם כמובן אהבה ללכת למספרה: "זה היה הפינוק הקבוע שלי ביום ההולדת, אבל לא אהבתי לצאת מהמספרה מפונפנת, כאילו שאני הולכת לאירוע, כשבפועל הלכתי להוציא את הילדים מהגן".

במקרה שמעה על ספרית שמספרת בביתה, ונהנתה מהתוצאה שנראתה טבעית ולא מפונפנת. היא הסתפרה אצלה הרבה זמן ותמיד הייתה מרוצה. "יום אחד הבנתי שהיא למדה אצל מישהי שמלמדת את השיטה – ספרות טבעית. מיד נרשמתי לקורס הבא, סתם בשביל הכיף. לא ידעתי מה יצא מזה. בסוף הקורס התחלתי לספר אנשים בבית. אחרי שעזבתי את העבודה בספריית פיג'מה היה לי הרבה זמן פנוי והתחלתי לפרסם, אבל בגלל הקורונה הצעתי לבוא לאנשים הביתה. הייתה היענות מדהימה, ועכשיו אני שמחה להגיד שאני ספרית: זה מה שאני עושה בחיים כרגע. אני אוהבת את הגמישות בעבודה ואת הקרבה לבית ולילדים".

אוכל // נעמה אוהבת מאוד לבשל. "אין אצלנו סתם אוכל פשוט, כל ארוחה היא חגיגה. הילדים אוהבים לאכול מה שאני מכינה. בתור פריקית של בריאות אני משתדלת שכל הארוחות יוכנו במטבח שלנו, ואנחנו קונים מעט מאוד אוכל מוכן. כיף לראות את כולם נהנים מהאוכל. אנחנו גם ממחזרים כל מה שאפשר – בקבוקים, נייר. לא משתמשים בכלל בכלים חד־פעמיים".

מוזיקה // נעמה שרה במקהלה בימי ראשון בערב: "זה נהדר לנפש ונותן אנרגיות להמשך השבוע".

הילדים // ינאי הגדול ילמד בשנה הבאה במכינה קדם־צבאית. ליה לומדת בתיכון יחד, ואביגיל ועלמה לומדות בבית הספר שבטי ישראל.

להשתתפות במדור
dyokan@makorrishon.co.il