הנסיעה לביתו של ח"כ שלמה קרעי הייתה מלווה ברעמי נפץ ובריח עשן כבד מהשדות העולים באש, אך עם ההגעה למושב זִמרָת בעוטף עזה, הפסטורליה מנצחת. קרעי מחכה בכניסה, מחייך מאוזן לאוזן ומכניס אותנו לבית רחב הידיים, לא לפני שיציג את פרדס הלימונים הסמוך. כשהשיחה מתארכת, הפסטורליה נשכחת והמתח מתגבר. האזעקות בטח יחלו עם פתיחת מהדורות החדשות, אנחנו מסכימים. לכל צרה שלא תבוא, קרעי עורך לנו סיור לעבר הממ"ד, שבו ישנות באופן קבוע שתיים מבנותיו. "לפעמים אנחנו נדחסים כאן שמונה נפשות", הוא מספר.
מה עושים כשיש אזעקה? איך הילדים מגיבים?
"הם יודעים טוב מאוד מה לעשות. אנחנו מסבירים להם שאנחנו שומרים על עצמנו בבית כדי שצה"ל יוכל לנצח בחזית, בלי לדאוג יותר מדי מפגיעה באזרחים שבעורף. הלני, הבת הקטנה, עדיין לא התרגלה. השבוע היא שמעה רעש של מטוס קרב, נבהלה והתחילה לבכות. הבן טל היה חוזר מגן השעשועים הביתה בריצה גם כשאין אזעקה, כי 'אולי יהיה צבע אדום בדרך'. אבל אנחנו זה לא הסיפור. הרבה ילדים באזור מפחדים, מרטיבים בלילה, יש בכיות וצעקות".
התגובה של הדרג המדיני עד כה למתקפות מעזה מקובלת עליך? יש דברים שאתה היית עושה אחרת?
"כאזרח, כחבר כנסת בתנועת הליכוד וכחבר ועדת החוץ והביטחון, אני בהחלט סומך על ראש הממשלה, על שיקול דעתו ועל הראייה הרחבה שלו, המקיפה את מכלול האיומים הביטחוניים בכל החזיתות. מוטלת עליו אחריות כבדה ביותר, והוא מביא אותה לידי ביטוי בפעולות שהוא מוציא מעל פני השטח וגם מתחת לפני השטח, תרתי משמע. יחד עם זאת, כתושבי עוטף עזה החפצים בשקט ובביטחון, אנחנו מצפים בדרך כלל ליד תקיפה יותר. מזמן הגיע השלב שבו המדינה הייתה צריכה לתת מכה ניצחת בעזה, ולהכות אותם שוק על ירך. המחיר ידוע לכולנו, גם כתושבים.
"צריך לעשות חיסולים ממוקדים, אני שמח שזה קרה השבוע, אבל זה צריך להיעשות גם אחרי הפסקת אש, כשאנחנו מוכנים לתגובה. ראשי חמאס שרוצים להשמיד אותנו לא יכולים להסתובב חופשי. לא יכול להיות שהילדים שלנו ישבו בממ"דים, יפחדו מהסבב הבא, ובעזה ילכו ויתעצמו. כשיש הפסקת אש זה לא רגיעה, אלא עוד התחמשות. מעבר לכך, אנחנו צריכים כיפת ברזל שלא רק תיירט טילים מעזה, אלא גם תשלח טיל אוטומטית לנקודת השיגור ותשמיד אותה. אני עדיין לא הרמטכ"ל ולא מפתח המערכות, אבל זה מה שצריך לעשות. המשוואה משתנה, ומדינה ריבונית לא יכולה לקבל אולטימטומים כאלו. אנחנו מוכנים וחזקים מול האתגר. ניתן לראש הממשלה גיבוי אזרחי מלא לעשות את כל מה שנדרש להשבת השקט".
ישראל צריכה לחזור לגוש קטיף?
"בוודאי. ההתנתקות לא הוכיחה את עצמה, רק גרמה לאסון ולנזק. אם יש הזדמנות לכבוש את השטחים היהודיים שלנו ולחזור לגור בהם, צריך לעשות זאת. גם בצפון השומרון וגם בגוש קטיף".
על האירועים האחרונים בלוד אומר קרעי: "מה שקורה עכשיו זה שאויבינו הערבים ברחבי הארץ, בייחוד בערים המעורבות, מרימים את ראשם. אני מדבר על תומכי הטרור, על אלו שמשמיעים תרועות שמחה לקול הדי הפיצוצים, ועל אלו שיוצאים לפגע ברחובות. ההבלגה, הלגיטימציה לנציגים שלהם בכנסת, ובעיקר הרוח הגבית שהם מקבלים, כל אלה נותנות להם את התחושה שאפשר לתמוך בטרור, לשרוף בתי כנסת ולפגוע בעוברי אורח יהודים כמו בימים האפלים באירופה. זה חייב להיפסק".
איך מפסיקים את זה?
"על ידי תגובה תקיפה וכואבת, בעזרת כוח משטרתי וצבאי רחב ממדים מול הפורעים. צריך לבטל זכויות אזרחיות של מי שלא מכירים בזכות קיומנו כאן, ולגרש אותם מקרבנו. אני כבר הגשתי הצעת חוק לשלול זכויות ממסיתים. צריך להחזיר איזשהו אלמנט של מלחמת העצמאות, ולהזכיר לערבים היושבים בתוכנו שזו המדינה שלנו, ובמדינה הזו אף יהודי לא יחשוש או יחשוב פעמיים לפני שהוא יוצא לריקוד דגלים, עולה להר הבית, מתפלל בכותל או מעבד את אדמתו בנגב. מי שמרים יד, אבן או בקבוק תבערה על יהודי – דמו בראשו. לא כדור באוויר, לירות בו. שערה של יהודי שווה יותר מהחיים שלו. רק נחישות, ריבונות וחוסר פחד יביאו לרגיעה גם מול האויבים הערבים פנימה".
אפילו השמאל לא העז
נראה שקרעי מצא את האשם במצב הביטחוני ההולך ומסלים: לא אחר מיו"ר ימינה, נפתלי בנט. "היה שקט עד שהתחילה ממשלת השמאל לקרום עור וגידים", הוא אומר. "בנט הוא אחד הגורמים המשמעותיים לטרור שאנחנו רואים עכשיו. כמו בעלי חיים שמריחים את הפחד ותוקפים, כך המחבלים שרוצים להשמיד אותנו רואים איזו ממשלה בנט הולך להקים, ומבינים שהם יכולים לעשות הכול, ואף אחד לא יצא נגדם".
אז בנט אחראי למהומות?
"יש לו אחריות בעקיפין לכך שהם מרימים ראש. הם מבינים שתקום כאן ממשלה שתאפשר להם לעשות מה שהם רוצים, אין דין ואין דיין, כי בנט לא יוותר על הכיסא שלו".
ואולי דווקא ממשלת אחדות תהיה מסוגלת לטפל בצורה טובה יותר בבעיות של ישראל?
"אחדות? את אמיתית? ממשלה שנשענת על מחבקי מחבלים, זאת ממשלת אחדות? ממשלה שחלקים ממנה לא מכירים בזכות קיומנו כאן, או רוצים לשלוח את הילדים שלנו, חיילי צה"ל, לבית הדין בהאג? אחדות זה לא. הדבק היחיד שמחבר אותם זה 'רק לא ביבי'. הם עצמם מודים שאין ביניהם שום דבר. בנט אומר 'נעסוק בנושאים שאין בהם מחלוקת'. מה יהיה כשנשיא ארה"ב ירצה לחתום הסכם גרעין מסוכן עם איראן, לא תעסקו בזה? הרי ניצן הורוביץ ויאיר לפיד יהיו בעד, בנט וגדעון סער יהיו נגד – אז לא תדברו על זה, כי אתם חלוקים ביניכם? מה תעשו כשתצטרכו לצאת למבצע צבאי, או לתפוס מחבל שרצח מישהו? הרי מנסור עבאס יגיד 'לא, מה פתאום', וניצן הורוביץ ואבתיסאם מראענה יגידו 'כוחות הכיבוש'. זאת תהיה ממשלת שיתוק שתוביל אותנו לאסון. מה שבנט עושה כאן ייזכר לדיראון עולם, הוא מכשיר ממשלה שאפילו השמאל לא העז להקים. בא בנט – הימני, הציוני – ופורש שטיח אדום למנסור עבאס".
"אויבינו הערבים בארץ מרימים את ראשם. אני מדבר על תומכי הטרור, על אלו ששמחים לקול הדי הפיצוצים, ועל אלו שיוצאים לפגע ברחובות. ההבלגה, הלגיטימציה לנציגים שלהם בכנסת, ובעיקר הרוח הגבית שהם מקבלים, כל אלה נותנות להם את התחושה שאפשר לשרוף בתי כנסת ולפגוע ביהודים כמו בימים האפלים באירופה"
במה זה שונה מהליכוד? היה ברור שגם אתם הולכים להקים ממשלה שנשענת על קולות רע"ם.
"ממש לא. יום למחרת הבחירות, כשמישהו אצלנו צייץ ש'נזמין את רע"ם לממשלה', אני באופן אישי כתבתי 'בשום פנים ואופן לא'. בשיחות שהיו לי אחר כך עם ראש הממשלה, הדעה לא הייתה שונה. הייתה עמימות וניסיון למשוך את גדעון, שיבין שלא כדאי לו להישאר בחוץ, אבל בשום אופן לא התכוונו להשביע ממשלה שתסתמך על רע"ם".
חברים שלך מהליכוד מודים שזאת הייתה האופציה מהרגע הראשון. גם נתניהו לא הכחיש זאת בשום שלב.
"עמית הלוי אומר ככה, אז מה?! הוא הלך וזרק בלון ניסוי, זה אומר שבאמת הייתה קמה ממשלה על רע"ם? אני לא יודע אם הוא אמר את הדברים מטעם עצמו, או מתוך הבנה שלו שרוצים לייצר מצג מסוים".
אם בצלאל סמוטריץ' היה מוכן להיכנס לממשלת ימין בתמיכת מפלגה ערבית, היום הייתה ממשלה כזו.
"אני אומר לך שלא. אם סמוטריץ' היה מוכן, ובנט יחד איתו היה מתייצב – גדעון וזאב אלקין ושרן השכל היו מגיעים. בשיחות שהיו לי עם אנשי קשר שלהם לפני חודש, הם אמרו: 'אנחנו צריכים פתרון, סולם לרדת מהעץ. שמישהו אחר יהיה ראש ממשלה לכמה חודשים. כמו מכירת חמץ – תמכרו את המדינה כביכול למישהו שהוא לא ביבי'".
ולזה הסכמתם?
"הסכמנו, אבל לא מיד. בעיניי זאת הייתה דרישה חצופה מאוד. רק מכיוון שאתה שונא את ביבי, אנחנו נמנה מישהו שלא קיבל את אמון העם? מישהו ששמו לא הופיע על הפתק של מחל, ולא בחרו בו מיליון מצביעים? אבל היה דיון על זה, וראש הממשלה כבר הסכים שזאת תהיה הקדנציה האחרונה שלו, ויהיה חוק יסוד שיגביל כהונה לשתי קדנציות. היה משא ומתן מול גדעון סער, אבל ברגע שזה נעשה רציני – בנט ערק. הוא לא היה יכול להתאפק, והתחיל לנהל עם הצד השני משא ומתן כשהמנדט עוד אצלנו. כי הוא הבין שהולכת לקום ממשלת ימין שלא הוא יעמוד בראשה".
לא הוא היה אמור להיות "הגוי" שיאפשר לסער להיכנס לקואליציה?
"לא בנט, ההצעה הייתה לתת למישהו מהליכוד, ליריב לוין. אנשי גדעון אמרו שלא אכפת להם, העיקר שביבי לא יעמוד בראש הממשלה כשהיא מושבעת. זה היה הדו־שיח בינינו. אבל בנט רץ כאחוז אמוק לראשות הממשלה, ובדרך הוא לא רואה בעיניים. גם לא את חברי הסיעה שלו, שהולכים לשלם מחיר כבד. הם יימחקו בבחירות הבאות, אלא אם ירוצו עם מפלגת שמאל. בפני עצמם, אין להם סיכוי לקבל אפילו מנדט אחד.
"בנט הוא זה שאחראי לממשלת האסון שהולכת לקום, אף אחד לא יכול לקחת ממנו את זה", שב ומדגיש קרעי. "מרב מיכאלי ואבתיסאם מראענה לא ישאירו אבן אחת עומדת במדינה שלנו. יקעקעו הכול, יחד עם גלעד קריב הרפורמי. את חושבת שקריב לא ירצה להביא הישג לטובת הרפורמים? אם הוא יבוא ויגיד 'אנחנו רוצים ברית זוגיות, אחרת הולכים לבחירות' – מה בנט יעשה? הוא הרי יודע שבבחירות הוא יתרסק, ולכן הוא ייכנע. אם הוא מוכן להקים ממשלת שמאל בתמיכת התנועה האסלאמית שקוראת בירושלים להשמיד אותנו – נראה לך שהוא לא יוותר בנושאים אחרים, שפחות חשובים לו? אכפת לו באמת מהשבת, מסוגיות הגיור? זה לא מזיז לו בכלל".
בימינה אומרים שהם ישמרו את הססטוס־קוו הקיים, ופשוט ימשיכו במה שהליכוד עשה עד היום.
"הליכוד ניסה הרבה פעמים לצאת נגד המערכת המשפטית, ולא היה לנו רוב. זו ממשלת ימין שלא מצליחה לעשות כל מה שהיא רוצה, אבל עושה הרבה. ראש הממשלה עמד שמונה שנים מול אובמה ולא פינה אבן אחת בהתנחלויות, את חושבת שבנט היה עומד כך ולא מוותר?"
פינוי עמונה, נתיב־האבות ומגרון – כל זה קרה במהלך הכהונה של נתניהו.
"אנחנו ניסינו להעביר את חוק ההסדרה, ובג"ץ לא הסכים שהחוק יחול רטרואקטיבית. אני מסכים שיש דברים שיכולנו לעשות מוקדם יותר, ושיכולנו להיאבק בצורה תקיפה יותר מול הנגיסה של בג"ץ ברשות המחוקקת וברשות המבצעת. אין ספק. היום הימין מבין את זה הרבה יותר. אבל עכשיו יש הזדמנות. יש 65 מנדטים שכולם מחזיקים באותה אידיאולוגיה ורוצים לטפל בכל הדברים שהימין לא יכול היה אף פעם לעשות, אבל בגלל משהו אישי נגד נתניהו, זה לא קורה".
הוא עדיין משוכנע שלא אבדה התקווה לממשלת ימין. "על אף הטילים והפגיעות בנפש, בנט ולפיד המשיכו במשא ומתן הקואליציוני. בושה וחרפה! אני עדיין מאמין כי יהיו כאלו מבין אנשי ימינה, מלבד עמיחי שיקלי, שיתעשתו לפני שיהיה מאוחר מדי".
יש להם עוד אפשרות?
"כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן. בנט יכול להגיד שבחדרי המשא ומתן הוא הבין לאן הממשלה הזאת הולכת, ולקח צעד אחורה".
ופתאום תסלחו לו.
"בוודאי שיסלחו לו. אם הוא לא יקים את הממשלה, הכול בסדר. במשחק הזה אדם נמדד במעשים. יגיד 'נכנסה בי רוח שטות, אני מתחרט, חוזר בתשובה'. מודה ועוזב ירוחם".
ויש גם אפשרות נוספת: "אם אני יאיר לפיד, מה אני עושה עכשיו? נכנס לממשלת אחדות עם ראש הממשלה. בלי פריטטיות, עם רוטציה, כשהרוב הוא ימני. אבל אני לא יודע אם זה משהו שהליכוד מוכן אליו. אם כל זה לא יקרה, אפשר ללכת לבחירות. בחירות חמישיות זה לא אסון".
הסכם הרוטציה עם בני גנץ לא עבד, למה שהפעם זה יהיה אחרת?
"צריך לעגן אותו יותר, משני הצדדים. אבל לדאוג שנשמרים קווי היסוד של הליכוד".
פסקת הקשקוש
אחרי קרוב לארבעים שנות מגורים בגזרת עוטף עזה, נדמה שקרעי כבר רגיל לרעשי הרקע המאיימים, לקולות האזעקה ולמצב הביטחוני המתעתע. "אני גר פה מאז שנולדתי, וזה המקום שאני רוצה להמשיך לחיות בו", הוא אומר. "המקום הזה והאנשים שבו הם חוד החנית של מדינת ישראל. אנשים פה חמים, טובים ומפרגנים. קיבלתי מהם תמיכה גדולה מאוד בפריימריס, כולם פה כמעט מתפקדי ליכוד 'שלי'. כיף שבבית שלך אוהבים אותך. זה נותן לך את היכולת לפרוץ קדימה".
הוא בנו של רב המושב, והבכור בין 17 אחים ואחיות. לפני שש שנים נפטר אחד מאחיו, אחרי שחלה בסרטן. "לא מקובל אצלנו לקרוא על שם מישהו שנפטר בנסיבות מצערות", אומר קרעי, וניכר כי הדיבור בנושא קשה עליו.
את אשתו אפרת הכיר קרעי דרך חבר, שהפך כך לגיסו. היום הם הורים לשישה ילדים. "כנראה לא נגיע ל־17, אבל ברוך השם", הוא צוחק. "ההורים שלי היו בלחץ כי הייתי בן 24 ולא התחתנתי. ארבע אחיות אחריי כבר התחתנו. כשראיתי את אפרת צועדת אליי, ידעתי מיד שאני רוצה אותה לתמיד. היא קצת נבהלה מהאינטנסיביות, אבל אחרי חודש כבר הצעתי לה נישואין ומשם הכול היסטוריה".
הבית שאליו עברו לפני שמונה שנים יושב על מגרש של חצי דונם. זהו בית מטופח, רחב ידיים ומעוצב בקווים נקיים. בשנים הקרובות מתכוון קרעי לבנות בו גם קומה שנייה, שבה יהיה לו משרד. בכניסה יש מגלשות, בית עץ גבוה ונדנדות שעדיין נעות קלות, זוכרות את הילדים ששיחקו בהן לפני רגעים אחדים. "זה בית שכיף להיכנס אליו", אומר קרעי. "אני לא בבית כמעט, יוצא בשבע בבוקר וחוזר ב־12 בלילה. אבל כשאני כאן, אני הרבה פעמים שם את הטלפון בצד ומתנתק, יושב ומשחק עם הקטנים. כשצריך, אשתי נותנת לי את כל הגיבוי. היא תמיד עם הילדים אחר הצהריים, בחופשות. היא מורה, כך שהלו"ז שלה מסתדר עם שלהם. היא נותנת לי את כל התמיכה כדי שאוכל לעשות מה שאני אוהב".
איך אתה בכל זאת לוקח חלק בעבודות הבית?
"שאלה מצוינת", הוא צוחק. "חוץ מלשחק עם הילדים, לעשות בייביסטר כשצריך או להישאר ערב בבית כשאפרת צריכה לצאת לאירוע – אני ממש מנותק. אני נמצא בשליחות ציבורית, ועובד קשה מאוד לממש את המטרות, לא רק לצאת ידי חובה. עצם היכולת לשנות, להשיג דברים לטובת אנשים שבחרו בך, זה משהו שלא מתאפשר לכל אחד. אני עושה את זה בחרדת קודש, לא כלאחר יד".
מכל פינה בבית ניבטת דמותו של הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת "כיסא רחמים". תמונות של קרעי עם הרב מעטרות את המדפים, והספרים היחידים בסלון הם סדרת חידושי התורה שלו. הרב מאזוז נחשב לבעל השפעה רבה בזירה הפוליטית הישראלית, ואישים כמו נתניהו וסער עולים לרגל לביתו ומבקשים את ברכתו. בעבר נחשב יו"ר ש"ס אלי ישי לנציגו הבכיר של הרב מאזוז בכנסת, אך לאחר פרישתו של ישי מהחיים הפוליטיים, רבים מתלמידי ישיבת כיסא רחמים התפקדו לליכוד. קרבתו של קרעי לחצר הזו מוסיפה לו נקודות במפלגה ובכנסת. "הוא מורי ורבי", אומר קרעי. "אבא שלי למד אצלו, ואני מתייעץ הרבה עם הרב. אילו רצה, הוא היה יכול להתמנות לרב עיר ולרב ראשי לישראל, אבל הוא בחר להנהיג את הקהילה שלו בשקט. עשרות אלפי התלמידים שלו למדו דברים שמאפשרים קיום תורני של קהילה – קריאה בתורה, כתיבת סת"ם, דיינות ורבנות. בישיבות האשכנזיות מתמקדים בעיקר בלימוד גמרא, פחות מתעסקים עם היומיום של יהודי פשוט בעם ישראל. תמצאי שם פחות אנשים שיודעים לקרוא בתורה, להתחזן ולכהן כרבני קהילות".
הוא למד במוסדות חרדיים, השלים בעצמו את בחינות הבגרות, וכיום הוא דוקטור להנדסת תעשייה וניהול. "צריך לתת כלים לתלמידים צעירים, שילמדו לימודי ליב"ה תחת מטרייה תורנית", הוא אומר. "אדם צריך שתהיה לו היכולת להתפרנס בכבוד. מי שמונע את זה אלו האנשים שמנסים להתנגח כל הזמן בחרדים, כמו ליברמן ולפיד".
"בעיניי ציונות דתית זה אורח חיים – לגדל את הילדים לעבוד את הקב"ה, לשמור תורה ומצוות. זו דרך שכל אחד יכול להצטרף אליה. דרך של ערכים, מסירות נפש למען ארץ ישראל, כבוד האדם, שמירה על מסורת ישראל. ציונות דתית היא לא מגזר, מי שהופך אותה למגזרית – עוונו יישא"
אחרי שנה אחת בישיבת "מרכז הרב" התגייס קרעי לנח"ל החרדי. על ראשו מונחת כיום כיפה סרוגה, אך חלק מילדיו חובשים כיפות שחורות. "בעיניי ציונות דתית זה אורח חיים – לגדל את הילדים לעבוד את הקב"ה, לשמור תורה ומצוות. זו דרך שכל אחד יכול להצטרף אליה. דרך של ערכים, מסירות נפש למען ארץ ישראל, כבוד האדם, שמירה על מסורת ישראל. ציונות דתית זה לא מגזר, מי שהופך אותה למגזרית – עוונו יישא. אני גם לא אוהב שמגדירים אותה כישראל הראשונה. אני למדתי במרכז הרב, שזו אליטה, ואף אחד לא אמר לי 'בגלל שאתה ג'רבאי ולא אשכנזי, אתה לא מתקבל לכאן'".
לאחרונה דובר על קרע בין הציונות הדתית לבין הליכוד. אתה מרגיש שיש מגמה כזו?
"לי אין בעיה עם הציונות הדתית בכלל, הבעיה היא עם הנציגים שלה. הם מביישים את הציבור ששלח אותם".
מה הופך אותך לאיש ליכוד? מבחינת בית המדרש שגדלת בו, יכולת בקלות למצוא את עצמך בש"ס.
"אחד כמוני בליכוד יכול לשנות את נתיב הספינה הרבה יותר מאשר מפלגה דתית שלמה. זה קל יותר כשזה לא בא ממפלגת נישה שנתפסת כסחטנית".
בשנת 2010 הוא התפקד לליכוד, וכעבור תשע שנים התמודד בפריימריס והצליח להיכנס למקום ה־25 ברשימה, המשבצת השמורה לנציג מחוז הנגב. סערה התעוררה לאחר שהתברר כי לצורך ההתמודדות, העביר קרעי את כתובת מגוריו לשדרות. לפי תקנון הליכוד, רק מי שמתגורר במחוז מסוים יכול להתמודד על ייצוג המחוז – ואילו המושב זמרת שויך למושבים, ולא לנגב. לאחר מאבק משפטי אושרה מועמדותו של קרעי לכנסת ה־21. "השופטים זרקו את העותרים מכל המדרגות. בפעם הבאה זה לא משנה בכלל, כי אני מתמודד בפריימריס הארציים".
באת לליכוד על טיקט חברתי־כלכלי, אבל בשנתיים האחרונות התבטאת בעיקר בנושאי משפט ומשילות.
"נכון, הגעתי עם תג חברתי־כלכלי לוחם, והובלתי בעיקר מלחמה בבנקים. אבל כשנכנסתי לכנסת ראיתי את השיטה שבה המדינה מתנהלת: לכל ועדה יש יועץ משפטי, לכל משרד יש יועץ משפטי, בממשלה יש יועץ משפטי – ואחרי כל היועצים המשפטיים צריך להגיע לבג"ץ. אתה יכול לקדם רפורמה, להעביר חוק אחרי שנתיים של עבודה – ובתוך שנייה מעיפים אותו. פשוט אומרים לך 'זה לא חוקתי, לא נראה לנו, תשנה, תבטל'. הבנתי שאי אפשר לעבוד בתוך המסגרת הפרלמנטרית, כי כל מה שאתה עושה הוא על קרן הצבי. אין לעשייה שלך שום משמעות אם היועמ"ש או בג"ץ יחליטו שזה לא מתאים להם. כך גם הבנתי שלא רק חוקים הם יכולים לבטל – הם יכולים גם לחולל הפיכה שלטונית".
איך?
"אביחי מנדלבליט, פקיד שאמר על תיקי ראש הממשלה שהם 'זוטי דברים' – פתאום מתהפך. אחר כך אנחנו שומעים אותו מספר ש'תופסים אותו בגרון' (דברים שאמר מנדלבליט על שי ניצן – ע"ג). זה לא מתקבל על הדעת, להגיש כתב אישום מופרך ותקדימי על הדברים שמיוחסים לנתניהו. כל אזרח מן השורה שיקרא אותו, יבין איזה כוח ועוצמה יש למשפטנים האלו, ואיך הם מנפחים את עצמם".
הפתרון של קרעי לבעיית המשילות נשמע מרחיק לכת: הוא הגיש הצעת חוק שעל פיה בג"ץ ייסגר, ובארץ יוקם בית משפט לחוקה. "במקור זו הצעה של יריב לוין. בית המשפט לחוקה יהיה הגוף היחיד שיוכל לעסוק בנושאים פוליטיים ובנושאים ששנויים במחלוקת ציבורית. כיום חבורה של שופטים עם אג'נדה של מרצ או של הרשימה המשותפת, פוגעים במדיניות ההרתעה של מדינת ישראל. הם מסרבים לאשר הרס של בתי מחבלים, ומצד שני כן הורסים בתי יהודים. האנשים האלה קמים בבוקר ועושים מה שבא להם. איך מדינה דמוקרטית יכולה להתנהל ככה? בארה"ב, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, בית המשפט העליון נבחר על ידי הנשיא. הוא ממנה את השופטים".
אבל למה צריך לפרק הכול? גם פסקת התגברות תוכל להחזיר את הכוח לכנסת.
"זה קשקוש מוחלט. הגשתי גם הצעת חוק כזאת, בבחינת הרע במיעוטו, אבל זה עדיין קשקוש. בג"ץ יגיד שפסקת ההתגברות לא חוקתית ויבטל אותה, אז מה עשינו? מישהו יכול להגיד לבג"ץ 'אתם לא צודקים'?"
נקמת שר המים
בבחירות הקודמות, אלה שהתקיימו במרץ 2020, קיבל הליכוד 62 אחוזים מקולות הבוחרים במושב זמרת. שנה לאחר מכן, בבחירות לכנסת ה־24, צנח שיעור התמיכה בו ל־52 אחוז. "בוחרי ליכוד עברו להצביע לסמוטריץ'", מסביר זאת קרעי.
"אני ביביסט, ובעיניי זו מילה נרדפת למשילות, למאבק במערכת המשפט, למאבק למען הזהות היהודית של מדינת ישראל, לשמירה על ביטחון, לשמירה על ארץ ישראל. מי שהדרך שלו היא 'רק לא ביבי', מוכן למכור את עמו ואת מולדתו. בנט וסער לא ביביסטים, ותראי מה הם מוכנים לעשות"
בתקופת הקמפיין, שמעון ריקלין וינון מגל עודדו להצביע לסמוטריץ'. היום הם תוקפים אותו ואומרים שבגללו אין ממשלה.
"מה, אני צריך להצטרף לעדר? אין לי כעס עליו, הכעס הוא על בנט. הוא אולי הולך לגזור קופון פוליטי, אבל מה עם האחרים? בשבועות אנחנו קוראים על רות, שחמותה נעמי אמרה לה 'אל תלכי אחריי, תדאגי לעצמך', והיא ענתה 'באשר תלכי אלך'. רות דאגה לדבר הרבה יותר גדול מאשר העניין האישי שלה. כאן בדיוק להפך. איילת שקד, עידית סילמן ואחרים במפלגה מוכרים את הערכים שהם מאמינים בהם – ארץ ישראל, מסורת ישראל, ביטחון ישראל – כדי לשים את בנט כראש ממשלה, לתלות את התמונה שלו בכל משרד, ואז ללכת ולהימחק בבחירות. אני מאוכזב כי הם אנשים אידיאולוגיים כביכול".
למה לאיילת שקד אין סיכוי להשתלב בליכוד?
"היא התפקדה לליכוד? מישהו חסם אותה? אפשר למנוע אולי שריון, אבל לא התפקדות. אני בטוח שאם היא עכשיו תוכיח שהיא ערכית וראויה להיות חברת ליכוד, יזכרו לה את זה לטובה. אם יצטרכו לקצר לה פז"ם כדי שתוכל להתמודד בפריימריס, יקצרו לה פז"ם".
אין דיקטטורה בליכוד?
"ממש לא. איילת שקד אומרת ככה, אבל שתראה קודם מה בנט עושה לה. היא מדברת על דיקטטורים?"
באמת יש לליכוד דרך וערכים? נדמה שהיום כל מה שנשאר זה נתניהו, איתו צריך ליישר קו. מי שלא ביביסט, יישאר בחוץ.
"אני ביביסט, ובעיניי זו מילה נרדפת למשילות, למאבק במערכת המשפט, למאבק למען הזהות היהודית של מדינת ישראל, לשמירה על ביטחון, לשמירה על ארץ ישראל. ביביסט זו לא קללה, להפך – מי שהדרך שלו היא 'רק לא ביבי', מוכן למכור את עמו ואת מולדתו. בנט וסער לא ביביסטים, ותראי מה הם מוכנים לעשות".
אתה ביביסט גם במובן אחר: בכל פעם שמישהו התבטא נגד ראש הממשלה, אתה מיד קפצת להגיב ולגבות את נתניהו.
"הגיבוי הוא בעיקר למאבק על הערכים שלנו. כשמערכת המשפט תופרת תיקים, זה מאבק על החיים שלנו. הכול צף עכשיו בגלל נתניהו. כל חוק שאני מגיש בכנסת, זה בגלל משהו שקורה".
ואולי אתה מיתמם? יכול להיות שאתה יוצא להגנת נתניהו כי אתה יודע שהוא מתגמל את הח"כים שמצופפים שורות סביבו?
"במקרים אחרים, כשזה התנגש לי עם ערכים, ידעתי גם לעמוד מול ראש הממשלה ולהגיד לו לא".
כמעט כל ציוץ שלך בטוויטר, יאיר נתניהו מצייץ מחדש. המסרים שלך מתואמים איתו?
"כבר ארבעה חודשים הוא לא עשה את זה. אולי הציוצים שלי לא היו תקיפים מספיק. בכל מקרה, זו זכותו, אני לא עוקב אחריו. הוא מרטווט המון אנשים, לפי מה שבא לו. הוא אדם פרטי. זה לא כמוני – אני חושב בכל פעם אם כן מכובד לצייץ או לא מכובד, כן להתערב או לא להתערב".
בכיר בליכוד אמר לי ש"ביום שביבי ילך, שלמה קרעי יצטרך להמציא את עצמו מחדש".
"שטויות. אני עורך פה בקרוב כנס הסברה לליכודניקים, פותח מסורת של חיזוק החקלאים של עוטף עזה בחג הקציר. תבואי לפה ותראי מי יגיע. אנשים אוהבים מאוד את מה שאני עושה בליכוד. לא ההווה שלי ובטח לא העתיד שלי תלויים בנתניהו. אני אוהב ומעריך אותו מאוד, חושב שהוא ראש ממשלה מצוין, אבל אני לא מצפה ממנו לתמוך בי בגלל שאני לצידו".
איך אתה מסביר את העובדה שאדם כמו זאב אלקין, שהיה מקורב לנתניהו, עבר למחנה הנגדי?
"זו בושה וחרפה. אני חושב שהשנאה העבירה אותו על דעתו, זה פשוט מופרך. כששומעים את כל האמירות שלו לפני שהוא חצה את הקווים, ורואים איך הוא התהפך ב־180 מעלות – זה משהו שאי אפשר להסביר. לא קיבלת את התפקיד שרצית? בוא, זו הייתה ממשלה פריטטית, יש הרבה אחרים שלא קיבלו כלום. אתה פגוע מכך שמינו אותך לשר המים? אז מה? קיבלת משימה, תהפוך אותה להזדמנות, תמנף אותה ותצליח בה.
"הוא כנראה אכל את עצמו לאורך כל הדרך על שלא קיבל תפקיד בכיר, ולכן החליט לערוק ולצאת נגד הבית שלו. כל האוסף של גדעון סער הם כאלו שלא קיבלו את מה שרצו. עצוב מאוד שאין ערכים".
תלך אחרי נתניהו גם לאופוזיציה?
"אין לי בעיה להיות באופוזיציה. זה לא משנה לפעילות שלי, אולי אפילו אצליח לקדם משם יותר. נהיה אופוזיציה לוחמנית. במשך שלושים שנה הליכוד ידע יפה מאוד לשבת באופוזיציה. אני בטוח שנתניהו יישאר מנהיג המפלגה, ונדאג שהממשלה המסוכנת הזאת לא תצליח לעשות יותר מדי נזק למדינת ישראל".
הפתרון של קרעי לבעיית המשילות הוא לסגור את בג"ץ ולהקים בית משפט לחוקה. "זה יהיה הגוף היחיד שיוכל לעסוק בנושאים פוליטיים. כיום חבורה של שופטים עם אג'נדה של מרצ או של הרשימה המשותפת, פוגעים במדיניות ההרתעה של מדינת ישראל. האנשים האלה קמים בבוקר ועושים מה שבא להם"
אתה בטוח שנתניהו לא יפרוש?
"אין לי ספק בכך, והוא עצמו אמר את זה בישיבת סיעה. בכל מדינה אחרת היו נותנים לו תשעים מנדטים על ההישגים שלו כראש ממשלה. רוב המדינות עדיין תחת מכה קשה מאוד של הקורונה, ואנחנו כאן מדברים ומסתובבים בחופשיות. יש לו עוד הרבה מה לתת לנו, יש לו עוד מורשת לבנות כאן, והוא לא יוותר בקלות".
במציאות שנוצרה סביבו, לא היה עדיף שנתניהו ייתן לאדם אחר להוביל את הליכוד? כך הוא גם יוכל לנהל את משפטו, וגם יאפשר הרכבת ממשלת ימין.
"זה לא מקובל ולא דמוקרטי. אם ראש ממשלה זוכה לתמיכה של רוב הציבור, אין שום סיבה לתת לשונאים שלו להפיל אותו. זה דבר שהוא לא מתקבל, מתכון לאסון".
היית ממליץ לו להתמודד לנשיאות?
"אנחנו צריכים אותו עוד כראש ממשלה. נשיא זה תפקיד צעצוע, לא תפקיד אמיתי. זה לא בשבילו".
ומה יקרה ביום שאחרי נתניהו?
"אז הכול פתוח. אנחנו מפלגה דמוקרטית, אנשים יציגו את מועמדותם ותהיה התמודדות. אבל אני חושב שאנחנו רחוקים מהיום הזה".
לצד הנאמנות לנתניהו, מצא את עצמו קרעי לא פעם בעימות עם חבריו למפלגה. את יו"ר הקואליציה מיקי זוהר הוא כינה "בריון" וניהל איתו סכסוך ארוך, על ח"כ קרן ברק אמר פעם שדבריה הם "טרלול מוחלט", ואת השר צחי הנגבי סימן כ"חפרפרת". "יש כמה שרבתי איתם, אפשר לספור על כף יד. אני לא בא לריב עם אף אחד, אבל כשאני רואה חוסר צדק, עיוות של ערכים שאני מאמין בהם, אני אומר זאת. גם אם מולי נמצא ראש הממשלה, וגם אם זה שר או חבר כנסת אחר".
מה החלום שלך?
"אני רוצה להיות שר כלכלי בכיר, לדאוג לנושאים הכלכליים שבגללם נכנסתי לפוליטיקה. גם תיק המשפטים יכול להיות אופציה, אבל עליו יש יותר מדי קופצים".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
