הבית //אריאל והדס גרים בדירה בבניין במערך הדיור של מכון פוירשטיין. בדירה חדר שינה, מטבח וחדר נוסף, סלון "עם ספה וטלוויזיה", חצר, עצים ועציצים.
אריאל: "אנחנו אוהבים לבשל ארוחות טעימות – לפעמים יש בינינו תורנות בהכנה ולפעמים אנחנו נהנים לבשל ביחד. בסלון אנחנו מדברים בכל ערב על מה שעברנו ומשתפים זה את זה בחוויות – כיף שיש עם מי לשתף. את השלט של הבית הכנו בעצמנו, ואנחנו אוהבים את הבית שלנו – משקיעים בו ומטפחים אותו כדי שיהיה לנו נעים לגור בו".
הדס: "אני אוהבת לנקות את הבית ולשמוע שירים ולרקוד, ואופה חלות בכל שישי. אני מעולה בזה".
הבוקר // אריאל קם ראשון, בחמש וחצי בבוקר, שותה קפה ומתארגן לעבודה, ואז מעיר את הדס. היא שותה את הקפה שלה בזמן ששניהם משוחחים, ואז כל אחד יוצא לשגרת יומו – קודם אריאל שממהר לירושלים, ואחריו הדס.
הדרך // אריאל יוצא כבר ברבע לשש למלון פרימה פארק בקריית משה. "אני נוסע בקו 154, נסיעה של עשרים דקות, ואחר כך אני הולך ברגל מהתחנה למלון". הדס נוסעת בשבע למכון, ולומדת שם עד שתיים וחצי בצהריים.
בחזרה // אריאל מסיים את העבודה בשלוש. אחר הצהריים יש להם פעילויות במועדון הדיירים, כולל חוגים. "אני אישית אוהב חוג כדורסל, ואפשר לומר שאני די טוב".
במלון // אריאל עובד במטבח המלון כבר עשור, בתור עוזר שף. "אני אוהב את העבודה וחושב שאני עושה אותה מצוין".
במכון // הדס לומדת לימודי העשרה אינסטרומנטלית ומיומנויות תעסוקה במכון פוירשטיין, "כדי שאוכל בהמשך לצאת לתעסוקה מתאימה וטובה. המורים מלמדים אותי איך להשתמש בכל היכולות שלי ולהבין יותר טוב איך להתנהל בעולם התעסוקה. אני שמחה שיש לי תעסוקה, אני יכולה להשתגע מלשבת בבית". מכון פוירשטיין לקידום כושר הלמידה, שייסד לפני ארבעים שנה פרופ' ראובן פוירשטיין, והיום מנהל בנו הרב רפי פוירשטיין, עוסק בגישור על פערים קוגניטיביים. השיטה פותחה לחינוך המיוחד, אבל מיושמת גם בחינוך הכללי, בחינוך למחוננים, בצבא ובאקדמיה.
צמיחה // אריאל היה מגיל שבע בפנימיית בני ברית בשכונת בית וגן, ומשם עבר לפנימייה בבית־חגי בדרום הר חברון. "הגעתי לשם בגיל 13, ורק אז למדתי קרוא וכתוב". משפחתו מתגוררת בנווה־יעקב. יש לו אח אחד נשוי שהוא לא בקשר איתו וזוג הורים שלאחרונה חזר להיות איתם בקשר, אחרי עשור של ניתוק. "תמיד אהבתי להכין אוכל, אבל בתפקיד הנוכחי שלי התחילה באמת ההתנסות שלי בהכנת אוכל בצורה מקצועית. אני גם עוזר לטבחית מזל, שאחראית על האוכל במעון שלנו. נותן לה טיפים".
מאז שנפטרו הוריה הדס גדלה במשפחת אומנה. בגיל 18 עברה להוסטל במבשרת־ציון ועבדה בחנות בגדים ועבודות מזדמנות אחרות. "המקומות לא היו משהו, אז עזבתי. אני מקווה שבקרוב אמצא עבודה שמתאימה לי".
ההיכרות // שניהם גרים כבר שנים רבות במערך הדיור של המכון – אריאל שם כבר 12 שנה, הדס 15. הדס: "רק לפני בערך חמש שנים התחלנו להתיידד ולצאת. המדריכה שלנו טליה סידרה בינינו. למדנו יחד במרכז חזו"ן – חברה, זוגיות ונישואין – של המכון, שמכין אנשים כמונו לזוגיות ונישואין. נפגשנו פעם בשבוע ולמדנו בקבוצה עם עוד אנשים שרצו ללמוד על זוגיות. למדנו מהי חברות ומהי זוגיות, מה הציפיות שלנו ואיך יוצרים קשר טוב. המשכנו ללמוד איך מתקשרים היטב עם דאגה והתחשבות, איך יוצאים ממריבות ומוויכוחים, איך מחליטים החלטות ביחד, איך מחלקים את התפקידים בבית ואיך מנהלים אותו בפועל. לאחר תהליך ארוך שכלל למידה והתנסויות במשך חמש שנים, התחתנו לפני כחודש וחצי".
החתונה // הם נישאו במיני־ישראל, בנוכחות כמאתיים איש. אריאל: "התרגשתי להיות חתן – קיבלתי חליפה במתנה, הדס קיבלה שמלה". במשך עשור לא היה בקשר עם הוריו, אבל לקראת החתונה הם השלימו (והם אפילו בילו אצלם בראש השנה הזה). הדס: "הרב רפי פוירשטיין חיתן אותנו בטקס מרגש, והייתה חתונה שמחה. החברים והצוות מהמערך והמשפחות היו איתנו, רקדו, בכו, התרגשו ושמחו. גם אנחנו נהנינו מאוד להתחתן ולחוות את החתונה. היינו בהתרגשות שיא".
אהבה // הדס: "אריאל חבר טוב וגם יש לו עבודה טובה והורים טובים, והוא אחראי, דואג ומסור". אריאל: "אני אוהב את שמחת החיים של הדס, ושהיא לא ביישנית".
חברים // לפני שהתחתנו, אריאל גר בדירה עם כמה בנים והדס בדירה עם כמה בנות. יש להם חברים טובים שגרים סביבם, ויש להם הרבה פעילויות ומפגשים חברתיים. טיולים ובילויים. "יש עוד זוג נשוי במערך, ואנחנו אוהבים לבלות איתם ולאכול יחד. יש לנו עוד זוגות חברים שבעזרת השם יתחתנו בקרוב. אנחנו אוהבים שיש לנו הרבה חברים בדירות של המערך. אנחנו עושים איתם הרבה ארוחות ערב משותפות וצוחקים הרבה. הצוות במערך עוזר לנו בכל מה שאנחנו צריכים ומלמד אותנו איך להתקדם בכל התחומים. אנחנו עושים בעצמנו את הקניות שלנו ודואגים לניקיון של הדירה והכביסה, וכל מה שצריך להיות בבית".
מבשרת־ציון
להשתתפות במדור
dyokan@makorrishon.co.il
