נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאוכזב קשות מהביצועים של סוכנויות הביון הרוסיות, ה־FSB וה־SVR, באוקראינה, ונוטה יותר ויותר לסמוך על המודיעין הצבאי הרוסי – כך מוסרים מקורות במדינה מזרח־אירופית, המקורבים לצמרת קהילת המודיעין הרוסית. לדברי המקורות ששוחחתי עימם השבוע, הכוכב העולה בשמי המודיעין הצבאי הרוסי הוא גנרל אלכסנדר זורין, המקורב לשר ההגנה סרגיי שויגו ולראש המודיעין הצבאי הרוסי איגור קוסטיוקוב.
הגנרל זורין מוכר היטב לצמרת הביטחונית הישראלית. עד לא מכבר הוא מילא תפקיד מפתח בסוריה כשליחו המיוחד של הנשיא פוטין. הוא יצר קשרים קרובים עם שחקנים מרכזיים שם, בהם ראש המודיעין הצבאי הסורי. סגנונו כלל השתתפות בהלוויות וביקורי תנחומים, והוא נודע בכינויו "שליחו המיוחד של פוטין למקרים קשים". זורין מילא תפקיד מרכזי במשא ומתן עם כוחות המורדים בסוריה ובמגעים עם הכוחות האמריקניים והאיראניים. ב־2016 הוא השתתף במו"מ עם כוחות המורדים שהתקיים בז'נבה. אז גם התפרסמה תמונתו מחלק פיצות לכתבים זרים. בהמשך מילא זורין תפקיד מרכזי במשא ומתן עם כוחות המורדים בדרום סוריה, שהביא לנסיגת הכוחות האיראניים מאזורים הסמוכים לגבול ישראל וחזרת כוחות צבא סוריה לאזור. בישראל גילו אז סקפטיות, ובצדק, לגבי יכולתם של הרוסים לשמור על המיליציות האיראניות הרחק מהגבול. אולם זורין זכה במוסקבה להערכה רבה על הישגיו.
לפני כשנתיים שב זורין למוסקבה. שם, תחת חסותו של שר הביטחון סרגיי שויגו, הוא הועלה לדרגת גנרל וקיבל את האחריות על "התיק הסורי". בשלב זה סמכויותיו הורחבו, והוא ניהל בין השאר את המו"מ לגיוס שכירי חרב סורים למלחמה בלוב. למתגייסים הסורים הוצעו משכורות עתק של אלף דולר בחודש, והבטחה כי תפקידם יסתכם בשמירה על מתקני נפט לוביים במסגרת חברת שכירי החרב הרוסית "וגנר". אולם עם בואם ללוב טפחה המציאות על פניהם של המתנדבים הסורים. התברר להם שבפועל המשכורות קטנות בהרבה, ושהציפייה מהם היא לשמש בשר תותחים בשירותו של הגנרל ח'ליפה חפתר, בן בריתם של הרוסים בלוב.
נראה כי לקשריו של זורין עם קבוצות שכירי החרב הרוסיות יש זיקה לתפקידו החדש באוקראינה. המקורות בחרו אומנם להישאר עמומים בנוגע לתפקידו הנוכחי של זורין באוקראינה, אולם ההערכה היא כי עיסוקו כולל תיאום בין יחידות קטנטנות של המודיעין הצבאי הרוסי שנטמעו בקרב האוכלוסייה האוקראינית ערב הפלישה, ובין כוחות הצבא הסדיר וקבוצות שכירי החרב של קבוצת וגנר וקבוצת RSB, שהן חלק מצבא הצללים של ולדימיר פוטין.
בימים הראשונים לפלישה לאוקראינה הוזכרו קבוצות שכירי החרב כמי שתפקידן לא רק לייצר פחד וטרור בקרב האוכלוסייה האזרחית באוקראינה, אלא לחולל דמורליזציה כללית ולהביא לכניעה באמצעות איתורו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי והוצאתו להורג. בינתיים זה לא קרה, אבל אין ספק שהמסר התודעתי שלפיו זלנסקי הוא מטרה המצויה בהישג ידם של הכוחות הרוסיים עבר היטב, ושיחק תפקיד משמעותי בימים הראשונים לפלישה.
לדברי המקורות, אחת המטרות של קבוצות שכירי החרב הרוסים היא האוליגרך היהודי־אוקראיני איגור קולומויסקי. ערוץ הטלוויזיה של קולומויסקי היה הכלי המרכזי בקמפיין של זלנסקי לנשיאות אוקראינה. אבל פוטין שם עין על קולומויסקי עוד קודם לכן. ב־2014, בשיאה של המלחמה במזרח אוקראינה, הציע האוליגרך הון עתק למי שילכוד לוחמים פרו־רוסים. פוטין הבין שקולומויסקי עושה לו צרות וכינה אותו "נוכל". הוא טען אז שקולומויסקי "רימה את האוליגרך שלנו, רומן אברמוביץ', לקח ממנו כמה מיליארדי דולרים ולא החזיר". קולומויסקי בתגובה כינס אז מסיבת עיתונאים ובה לעג לפוטין, כינה אותו "סכיזופרן נמוך ופסיכופת", וטען כי "הדחף המשיחי שלו להקים מחדש את האימפריה הרוסית עלול להמיט חורבן על העולם". בריאיון למקור ראשון לפני שלוש שנים אף הזהיר קולומויסקי כי בעבור פוטין "כיבוש קרים הוא רק ההתחלה. יש לו תוכניות לכבוש יותר מחצי אוקראינה, מחרקיב ועד אודסה. ראיתי כיצד ארגנו את ההפגנות הפרו־רוסיות באוקראינה ואיך פעלו להקים את הפייק־רפובליקות החדשות על הגבול".
נבואתו של קולומויסקי מתגשמת כעת בדיוק מרשים. זה לא עוזר לו במיוחד בימים אלה, כשלא רק פוטין רוצה את ראשו. הוא מבוקש גם במערב על חלקו בפרשת הונאת־ענק בבנק הגדול באוקראינה, פריבט בנק. אם הרוסים יצליחו להניח את ידם על קולומויסקי, שהוא גם אזרח ישראלי, יהיו לכך השלכות לא רק בקייב אלא גם בירושלים.
מעצרים בערפל
בשלב זה קשה להעריך את מידת ההצלחה של המודיעין הצבאי הרוסי באוקראינה, אולם כבר עתה ברור למדי שתמונת המודיעין שסיפקו סוכנויות הביון הרוסיות לנשיא רוסיה ערב הפלישה, הייתה רחוקה מלהעריך נכונה את המציאות הצבאית והפוליטית באוקראינה. תמונת המצב הזו קיבלה חיזוק ניכר בכתבה שפרסמו בסוף השבוע האחרון העיתונאי הרוסי הגולה אנדריי סולדטוב ושותפתו העיתונאית אירינה בורוגן. בכתבה באתר האופוזיציה הרוסית "מדוזה", הפועל מלטביה, חשפו השניים כי ולדימיר פוטין הורה בימים האחרונים על מעצרם של הגנרל סרגיי בסדה, ראש "השירות החמישי" ב־FSB, סוכנות הביון הפדרלית הרוסית, וסגנו.
"מדוזה" הוא אתר אופוזיציה רוסית בועט, שנאלץ לאחרונה לגלות ממקום מושבו במוסקבה לאחר ששלטונות רוסיה הכריזו עליו "סוכן זר", ועיתונאיו נאלצו לבחור בין מאסר לגלות. הצמד סולדטוב־בורוגן ידוע במקורותיו המשובחים בקרב קהילת המודיעין הרוסית. הידיעה על מעצרם של הגנרל בסדה וסגנו עשתה לה כנפיים, ועד מהרה החל לזרום מידע על מעצרים נוספים לכאורה. בין השאר פרסם הטיימס הבריטי כי פרט לגנרל בסדה נעצרו בכירים נוספים בסוכנות הביון הפדרלית הרוסית.
ה־FSB, סוכנות הביון הפדרלית הרוסית, ממונה על שירות הביון הפנימי ברוסיה. ה"שירות החמישי" הוא אגף פנימי בתוך הסוכנות, הידוע כממונה על "מידע אופרטיבי וקשרים בינלאומיים". השירות הוקם על ידי פוטין עצמו בשנות התשעים של המאה הקודמת, בעת ששימש ראש ה־FSB. מטרתו העיקרית הייתה לרגל אחר מדינות בריה"מ לשעבר, במיוחד שכנותיה הקרובות של רוסיה. כאשר מהפכות הצבע במדינות אלו החלו להפיל את המשטרים הפוסט־סובייטיים, הוטל על "השירות החמישי" לייצר, לטפח ולקדם פוליטיקאים פרו־רוסים שישמרו על מרחב ההשפעה הרוסי. מכל המדינות הסובבות את רוסיה, המדינה שבה השמירה על ההשפעה הרוסית היא הקריטית ביותר מבחינת הקרמלין היא כמובן אוקראינה. היא לא רק המדינה הגדולה ביותר, אלא גם מהווה מדינת חיץ בין רוסיה למערב.
ב־2004 מינה ולדימיר פוטין את סרגיי בסדה לראש השירות החמישי. לבסדה היו אז לא רק קשרים מצוינים במנהל הנשיאותי, אלא גם קשרים הדוקים עם האחים רוטנברג המקורבים אישית לנשיא פוטין.
ערב הפלישה לקרים ופתיחת המלחמה במזרח אוקראינה בחורף 2014, עמדה מומחיותו של בסדה למבחן קריטי. במבחן התוצאה נכשל אז בסדה כישלון חרוץ. בעקבות מהפכת מאידאן ונפילת המשטר הפרו־רוסי באוקראינה בראשותו של ויקטור ינוקוביץ, איבד הקרמלין את השפעתו במדינה השכנה. לאחר הכישלון נערכו טיהורים ב"שירות החמישי", אולם בסדה שמר על כוחו. פוטין לא הרחיק אותו מתפקידו או פגע במעמדו. יתרה מכך, הוא נשאר מוגן. ב־2014 פנה משרד החוץ בקייב לקרמלין בטענה כי בידיו מידע שלפיו במהלך מהפכת מאידאן, שבה נורו ונהרגו מפגינים רבים, שהה הגנרל בסדה בקייב באופן חשאי. האוקראינים ביקשו לדבר עם בסדה לפני שיפתחו נגדו בהליכים משפטיים בחשד לביצוע פשעים במהלך מהפכת מאידאן. אולם הקרמלין שמר אז על בסדה, ובתגובה הודיע לאוקראינים כי הגנרל שהה בקייב בידיעת שירות הביון האוקראיני, במסגרת הערכת מצב הבטיחות של שגרירות רוסיה בקייב.
עד לאחרונה גילה בסדה כושר הישרדות מרשים. הפלישה לאוקראינה הייתה אמורה להיות מבחינתו התיקון הגדול. זאת הייתה ההזדמנות שלו להוכיח לנשיא רוסיה שהוא לא טעה כשהשאיר אותו בתפקיד כל השנים. אבל ההפך בדיוק קרה. ה־FSB לא קרא נכון את התמונה.
לקח לפוטין שבועיים פלוס להפנים שהמידע שהוא הוזן בו ערב הפלישה לא ביטא נכונה את המצב האמיתי בשטח. ההערכה הראשונית היא שבסדה ובכירים נוספים חששו מתגובותיו של פוטין אם יציגו בפניו את המידע האמיתי, והזינו אותו בעיקר בדברים שרצה לשמוע, למשל שהאוכלוסייה באוקראינה תראה את החיילים הרוסים כ"משחררים" ותקדם את פניהם בפרחים.
אבל זוהי רק הערכה ראשונית. בינתיים חלו התפתחויות נוספות. בעקבות מאמרם של סולדטוב ובורוגן הופיעו במקביל בעיתונות האוקראינית והרוסית, ובהמשך גם בזו המערבית, דיווחים על שערוריית שחיתות ב־FSB, שבמסגרתה 5 מיליארד דולר שנועדו לממן את הפעילות החתרנית באוקראינה, נגנבו בידי בכירים בסוכנות הביון הפדרלית, שעליהם ממונה בסדה. אותם בכירים, כך נאמר, שלחו לקרמלין דיווחים מוגזמים על פעילותם באוקראינה ערב הפלישה. דיווחים אלה היו לא רק מוגזמים אלא מטעים בעליל, והם יצרו את הרושם שלפיו אוקראינה רק ממתינה לפוטין שיבוא לשחרר אותה מהחונטה המושחתת היושבת בקייב.
לא פחות מעניינים בהקשר זה שני שמות נוספים שהועלו במסגרת החקירה: הראשון הוא ולדיסלב סורקוב, יועצו המיתולוגי של פוטין לנושא אוקראינה והארכיטקט של בניית רפובליקות־הפייק של דונבאס. השם השני הוא גנרל ולדימיר צ'רנוב, שעבד למען שירות הביון החיצוני, ה־SVR, שבראשו עומד סרגיי נרישקין, שערב הפלישה לאוקראינה הושפל בפומבי בידי פוטין.
על פי אתר "דוסייה" מיסודו של מיכאיל חודרקובסקי, שהוקם לאחר שחרורו מהכלא ברוסיה, יש כנראה בסיס לדיווחים על מגה שחיתות ב־FSB. לפי האתר, בסדה מתגורר באחוזה בכפר ליד מוסקבה שבו מתגוררים מקורבי צמרת של פוטין, בהם המיליארדר ארקדי רוטנברג, חברו הקרוב של הנשיא הרוסי ושותפו לאימוני הג'ודו, וסרגיי צ'מזוב, ראש תאגיד רוסטק לייצוא נשק וטכנולוגיות. בסדה רחוק כנראה מלהיות מיליארדר, אך מצבו לא רע כלל. על פי אתר דוסייה, מעבר לאחוזה שבנה בכפר יש לו חלקות אדמה בשווי 2.5 מיליון דולר בכפר קלצ'וגה, שבו שכן בעבר מחנה נופש לילדי מרגלים ואנשי FSB.
לפי המקורות שעימם שוחחו אנשי אתר דוסייה, גם אם הגנרל בסדה אכן נלקח ל"שיחה" במחלקת החקירות של ה־FSB, הוא עדיין לא נאשם בשום עבירה. רשמית הוא עדיין עומד בראש "השירות החמישי". לדבריהם, בסדה בכלל נלקח ל"שיחה" אצל אנשי ביטחון הפנים של ה־FSB כחלק מתרגיל לאיתור הדלפות מתוך הארגון על הפלישה לאוקראינה וההכנות לה.
הדלפות הן עניין רגיש בכל מצב, אולם בעקבות הפלישה לאוקראינה הן הפכו לעניין רגיש במיוחד. כבר לפני שבועיים פרסם הטיימס הבריטי ידיעה שהתבססה לכאורה על הדלפות שיוחסו לקצין ב־FSB, ולפיהן נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי שרד שני ניסיונות חיסול בידי קבוצות שכירי חרב של חברת וגנר בקייב, וניסיון חיסול נוסף בידי כוחות מיוחדים צ'צ'נים. המידע שעזר למנוע את ההתנקשות בזלנסקי, על פי הפרסום, הגיע מתוך ה־FSB. השאלה הגדולה שעומדת כעת למבחן היא האם מדובר בתרגיל הטעיה מערבי של המודיעין הבריטי, או שבאמת יש ב־FSB מישהו שדואג להדליף מידע קריטי. מה שכן ברור הוא כי הדיווח הזה חוזר היישר לאכזבתו של פוטין מהביצועים של סוכנויות הביון הרוסיות, ומסביר את העדפתו להסתמך על המודיעין הצבאי ואת חשיבותו העולה של הגנרל זורין. 
