"פעמים רבות, דווקא ההמצאות החשובות שיכולות לשנות את העולם הן כאלה שאנשים מן השורה יסתכלו עליהן כמשהו הכי פחות מלהיב", אומר עו"ד אופיר אלון, ראש רשות הפטנטים במשרד המשפטים, בריאיון ל'מקור ראשון'. "תרופה חדשה, למשל, היא תוצאה של מחקר מאוד ארוך וסיזיפי. המצאות מסוג זה תופסות נתח גדול מתחום העיסוק שלנו, ולאו דווקא ההמצאות של אותו ממציא בודד שישב בחושך ולפתע נדלקה לו נורה. מרבית החומר שאנחנו מקבלים מגיע בצורת חוברות עם נוסחאות ושרטוטים. אדם לא יבוא ויבקש: 'תרשום לי כפטנט את המכונית המעופפת שהמצאתי'.
"לישראל יש מעמד גבוה בעולם הפטנטים", ממשיך אלון. "מאוד מעריכים אותנו כי רואים בנו אומה של חדשנות. כשאתה מגיע לדיונים בינלאומיים, אנשים שואלים מה אנחנו עושים אחרת ואיך אנחנו עושים אחרת ולמה באמת ישראל מצליחה כל־כך, ובאים ללמוד מאיתנו. גם מדינות מפותחות ומתקדמות שואלות מה הסוד של המוח הישראלי".
עגבניות השרי, הדיסק און־קי וטפטפות ההשקיה הן דוגמאות ידועות במיוחד להמצאות ישראליות שכבשו את העולם, אבל ברשות הפטנטים נרשמו בשנים האחרונות רעיונות לא פחות מסקרנים, ובהם: מכשיר 'אלקטרו שוקר' להגנה עצמית המתחבר לטלפון חכם, יעה לאיסוף שווארמה הכולל מנגנון שקילה, ואפילו אופניים מקרטון.
מדד החדשנות העולמי לשנת 2017, המתפרסם על ידי WIPO, הארגון העולמי לקניין רוחני של האו"ם, מדרג את היכולות והביצועים בתחום החדשנות של 127 כלכלות, המהוות יחד 92% מאוכלוסיית העולם וקרוב ל־98% מהתוצר הגולמי העולמי. ישראל דורגה במקום הראשון באזורהּ (צפון־אפריקה ומערב־אסיה) זו השנה השביעית ברצף. בקבוצת המדינות שבהן ההכנסה לנפש גבוהה דורגה ישראל במקום ה־17, ובכך עלתה ב־4 מקומות לעומת השנה שעברה. גם במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי לשנים 2017־2018 דורגה ישראל במקום השלישי במדד החדשנות, מתוך 137 מדינות שנבחנו.
נראה שצריך לרשום פטנט גם על המוח היהודי…
"האמת היא שיש כיום הרבה פטנטים גם בתחום של המוח… אנשים מגישים פטנטים על דברים כמו מחיקת ושינוי זיכרונות. אם חוִוית טראומה – לא היית רוצה אפשרות למחוק אותה מהזיכרון? אז אנשים בארץ ובעולם עובדים גם על דברים כאלה".
מלחמת התרופות
כחלק ממדיניות רשות הפטנטים שלא לייחצן פטנט זה או אחר, גם מסדרונות הרשות, הממוקמת בגן הטכנולוגי בשכונת מלחה בירושלים, חפים מוויטרינות עם דגמי אופניים מעופפים וכדומה. במקום זאת מקדמת את פני המבקרים תצוגה של ספרי רישום־פטנטים ענקיים וצהובי דפים, המעידים על כך שפטנטים נרשמו בארץ ישראל כבר בשנות השלושים.
אלון, 41, נכנס לתפקידו לפני כשנה, במארס 2017. הוא החליף את עו"ד אסא קלינג, שכיהן בתפקיד שש שנים. הוא נשוי, אב לארבעה ומתגורר בהושעיה, יישוב קהילתי דתי בסמוך לצומת גולני. כמי שלמד משפטים ומדעי המחשב הוא נמשך אל התפר שבין מדע ומשפט, והתמחה במשרד עורכי הדין לוטי ושות' בנושא הקניין הרוחני. מאז 2010 ועד מינויו לראש הרשות כיהן כמנהל תחום קניין רוחני בטכניון. בתפקידו זה דאג לקשר בין ההמצאות של החוקרים לרשם הפטנטים, במטרה למסחר את הפיתוחים הטכנולוגיים שיוצאים מהמוסד האקדמי.
'חוק הפטנטים', שהוא החוק העיקרי והמרכזי בנושא, אושר בכנסת בשנת 1967, ומאז עבר לא מעט שינויים והרחבות. כיום הרשות אחראית לא רק לרישום פטנטים, אלא גם לאישור סימני מסחר של מותגים ('לוגואים'); לרישום 'מדגמים' – עיצובים תעשייתיים ייחודיים שנרשמים אף הם כבלעדיים, ולו לתקופה מסוימת; ולתחום 'כינויי מקור' – הנועד להגן על ביטויים גיאוגרפיים המהווים חלק משמו של מוצר, כגון הכינוי Jaffa orange המזוהה עם תפוזים הגדלים בישראל.
הבסיס לפעילותה של רשות הפטנטים הוא מושג "הקניין הרוחני" הקיים גם בתחומים אחרים (יצירה מוזיקלית, ספרותית וכדומה), ולפיו אדם זכאי לבעלות על פרי יצירתו הרוחנית, גם כאשר אין מדובר בנכס מוחשי. רישום הפטנט נועד לקבוע את זהותו של היוצר והממציא ולהעניק לו זכויות משפטיות והגנה מפני חיקויים והעתקות, תוך איזון עם אינטרסים חברתיים, משפטיים וכלכליים.
רשות הפטנטים גם מפעילה בית דין העוסק בהיבטים הקשורים לכשירות רישום הפטנט, שבו אנשים יכולים לטעון כי הרשות העניקה פטנט שלא כדין וטענתם תיבדק. במקרים רבים הליך הרישום כולל דיון משפטי בין כמה "ערכאות" בתוך הרשות, וההחלטה הראשונית משתנית בהמשך. "אנחנו מאוד משתדלים ומכשירים את הבוחנים שלנו, ובכל מקרה אפשר לערער על ההכרעה שלהם ואז זה יגיע אלי, אני אשמע את הטענות ואקבל החלטה", מתאר אלון את התהליך. "בהחלט ישנם מקרים שבהם הבוחנים החליטו בצורה מסוימת אבל בהמשך ראש הרשות החליט אחרת, ואפילו מקרים שבית המשפט החליט אחרת מראש הרשות. יש כמה תחנות בדרך, כדי שהטענות באמת יושמעו ויישקלו בצורה מספקת".
אחת הדילמות שהונחו באחרונה על שולחנם של אלון ואנשיו, הייתה כאשר חברת אפל ביקשה לרשום כסימן מסחרי איור דומה מאוד ללוגו המפורסם של ווטסאפ. במקביל ביקשה ווטסאפ לרשום את האיור שלה כסימן מסחר. בוחני הרשות סברו שהסימנים דומים מדי ועל כן אינם יכולים להירשם במקביל. בהמשך הגיע הנושא להכרעת סגנית הרשם, ולאחר שהעניין נבחן שוב הוחלט כי הסימנים אינם כה דומים עד כי לא יוכלו להירשם זה לצד זה, והסימן של ווטסאפ נרשם. עם זאת, לעניין הסימן של אפל הוחלט כי בחינתו תימשך.
דוגמה נוספת להליך מעין־משפטי כזה היא בקשתה של חברת התרופות 'נוברטיס' לרשום פטנט על תרופה להורדת לחץ דם, המשלבת בכדור אחד שתי תרופות שונות אך ידועות. מדובר בשאלה עקרונית: האם הצעה למינון מסוים של תרופה נחשבת לפטנט נפרד, והאם ביצוע שינוי כמותי בהרכבים של חומר ראוי להירשם כפטנט. בתחילה אישרה בוחנת הפטנטים את הבקשה, אך אז ערערו על ההחלטה חברות התרופות הישראליות 'טבע' ו'אוניפארם'. סגנית הרשם קיבלה את עמדתן וקבעה כי אין בתרופה החדשה התקדמות המצאתית, וההחלטה הראשונית שונתה. בין היתר נומקה ההחלטה בכך שרופאים הכירו זה מכבר את הקשר בין התרופות והציעו למטופליהם את השילוב המדובר, גם לפני ש'נוברטיס' יצרה תרופה המשלבת ביניהן.
החלטה אחרת של רשות הפטנטים שניתנה באוקטובר האחרון ועוררה הדים, הייתה להכיר בסיסמת הפרסום 'חלית? נפצעת?' כסימן מסחר רשום של המרכז למימוש זכויות רפואיות 'לבנת פורן'. ההחלטה התקבלה למרות התנגדות ומאבק של לשכת עורכי הדין, שטענה כי המרכז מעניק שירותים משפטיים ללא הסמכה ומסיג את גבולם של עורכי הדין.
בעוד הליך הרישום של סימני מסחר ומדגמים הוא לרוב קצר יחסית ועשוי להסתיים בתוך מספר חודשים, הליך הרישום של פטנט נע בין ארבע לשש שנים. "ודאי שאנחנו חושבים שצריך לקצר את הזמן הזה", מבהיר אלון, "אבל בה בעת חשוב לשמור על איזון: אנחנו רוצים לבחון את ההצעות מהר, אבל גם מהר מדי זה לא טוב. גם למבקש עצמו יש אינטרס מסוים לקבל את הזמן לבדוק את עצמו".
הגנה לעשרים שנה
אז נניח שאתם משוכנעים שעליתם על המצאה שתשנה את חיינו, ושאף אחד לא עלה עליה לפניכם. מה עליכם לעשות? "תנאי הבסיס לרישום הוא שמדובר בטכנולוגיה חדשה שלא קיימת בשום מקום אחר", מסביר אלון. "הממציא נדרש להגיש באופן מקוון את מסמך הבקשה שבו הוא מתאר את ההמצאה שלו, בוחני הפטנטים של הרשות מקבלים אותו ואז מתחיל דיאלוג. יש לנו כ־120 בוחנים שלכל אחד יש כמה תחומי מומחיות, כי מגיעים אלינו פטנטים בביולוגיה, בכימיה, במחשבים, בתקשורת ועוד. הבוחנים בודקים במאגרי המידע שלנו אם מישהו כבר רשם יכולת כזו כפטנט בעולם. אם ההמצאה אכן לא קיימת – אותו אדם יקבל פטנט. אם ההמצאה קיימת – אותו אדם יכול לטעון שעדיין יש הבדל ושמדובר בהמצאות שונות, ואז נבחן אם אכן קיים חידוש, מהו בדיוק ואם הוא מצדיק רישום כפטנט".
תהליך הגשת פטנט הוא לא רק ארוך אלא גם יקר. אף שהאגרות שגובה הרשות הן סולידיות יחסית ונעות בין 1,200 ל־2,000 שקלים, מרבית ההוצאות נובעות משכר הטרחה שמגישי הפטנטים משלמים למשרדי עורכי הדין העוסקים בנושא ומסייעים במילוי הבקשה ובהגדרת הפטנט. עלות השירות עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים ויותר.
אלון: "עורך פטנטים אכן יכול לסייע בהגשת מסמך שיגן על האינטרסים של המבקש בצורה המרבית, אבל ניתן גם להגיש בקשה באופן עצמאי, ואנחנו פה כדי לסייע. חשוב מאוד שגם הממציא הקטן לא יימנע מלנסות להגשים את חלומו או לפתח את המוצר שלו רק בגלל חסרון כיס. במקרים רבים, לרעיונות טובים באמת אפשר למצוא קונים".
לא מעט מגישי פטנטים מתייאשים מדרך החתחתים ומהעלויות, ומוותרים על זכויותיהם. לעתים הדבר עלול להתברר כטעות קריטית. דוגמה בולטת כזו הוא סיפורה של קתרין הטינגר האמריקנית, ממציאת ה'ספינר', הצעצוע שצבר פופולריות עצומה בשנה האחרונה ונמכר בכל מקום. על פי הדיווחים, הטינגר לא יכלה להרשות לעצמה לשלם אגרה של 400 דולר, ועל כן לא הרוויחה פרוטה כשהספינר הפך ללהיט עולמי.
החדשנות הישראלית אכן רבה ומבורכת, אך אלון מיצר על כך שברוב המקרים היא לא עוברת דרך רשות הפטנטים המקומית. ממציאים ישראלים רבים מעדיפים לרשום את הפטנטים שלהם בחו"ל. בשנת 2017, למשל, הוגשו לרשות הפטנטים 6,813 בקשות לרישום פטנט על ידי ממציאים ישראלים. מתוכן 6,118 בקשות לרישום פטנט הוגשו על ידי מבקשים זרים, ו־695 בלבד על ידי ממציאים ישראלים. לשם השוואה, בשנת 2016 הגישו מבקשים ישראלים 14,712 בקשות לרישום פטנט ברחבי העולם (נתוני 2017 טרם הופקו, אך יש להניח שהם דומים).
"מתוך מכלול ההצעות לפטנטים שאנחנו מקבלים בשנה נתונה, 90 אחוזים הם של מגישים זרים, ורק עשרה אחוזים של ישראלים", אומר אלון. "חברות ישראליות פחות מגישות פטנטים בארץ כי מדובר פה בשוק קטן, וכשאתה רוצה למכור מוצרים בסופו של דבר אתה רוצה לקבל הגנה על המוצר שלך בשווקי יעד באירופה, בארה"ב ובמזרח הרחוק, ולשם מכוונים גם הישראלים. כיום כל המדינות שואלות את עצמן איך לבסס את הכלכלה שלהן על חדשנות ופחות על בסיס ייצור. רבים ממגישי הפטנטים הישראלים לא משחקים במגרש שלנו מבחינת הגשת הפטנט, והשאלה היא איך אני יכול בכל זאת לסייע להם כמי שרוצה לתרום לקידום הכלכלה הישראלית".
בשעה שממציאים ישראלים נודדים לחו"ל כדי לרשום פטנט שם, ממציאים זרים באים לפה כדי להגיש פטנט דווקא בישראל. מהו ההסבר לכך?
"רבים מהפטנטים שמוגשים פה הם בתחומים כאלה שיש הצדקה להגיש אותם גם בשוק קטן, או שישראל היא מובילה עולמית בתחום ואנשים רוצים שתהיה להם פה דריסת רגל. פטנטים על תרופות מוגשים לא רק בישראל, אלא בהגשה רחבה בהרבה מדינות. הליכי הפיתוח של התרופות יקרים מאוד, ואם אין לך פטנט קל מאוד להעתיק אותך. אם רשמת פטנט יש לך בלעדיות, ואתה יכול לגבות מחיר גבוה יותר. גם בתחום הנשק יש פעילות ענפה של פטנטים בארץ, וחברות מובילות בתחום הזה מגישות פה בישראל – בין אם אלה התעשייה האווירית או אלביט מהצד הישראלי, ובין אם חברות אחרות מהעולם".
בדוחו"ת השנתיים של הרשות בשנים 2015 ו־2016 בלטה חברת פייסבוק כמגישה מספר אחת של פטנטים בישראל. "אני חושב שזה נובע מכך שישראל מובילה בשוק הזה של פטנטים בתחום המחשבים, ויש פה מרכז פיתוח של פייסבוק. אבל אפשר לראות זאת גם כחלק מראייה רחבה יותר של חברות כאלה, שמנהלות ביניהן 'מלחמת פטנטים' בכל רחבי העולם ומגישות פטנטים בהגשה רחבה הכוללת גם את ישראל".
אכן, מי שרוצה להגן על הפטנט שלו בכל מקום יגיש אותו במקביל במדינות נוספות. מטבע הדברים, צעד כזה מכפיל ומשלש את העלויות ואף יותר, שכן יש צורך לנהל הליך נפרד בכל מדינה. מאז שנת 1996 משתייכת ישראל ל־PCT (Patent Cooperation Treaty) – אמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים, המאפשרת להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה הכרה בפטנט בכל אחת מ־152 המדינות החברות באמנה. "ישראלים הם משתמשים כבדים במערכת ה־PCT ומדורגים בין הראשונים בעולם ביחס לכמות האזרחים. זה מראה על התחכום והמודעות של הישראלים בנושא".
בניסיון לשכנע את הממציאים הישראלים להגיש הצעות לפטנט בישראל, הנהיגה רשות הפטנטים מסלול מקוצר המאפשר קבלת חוות דעת ראשונית על הפטנט כדי לדעת האם יש לו סיכוי להירשם. "המסלול הזה מאפשר ודאות לפני שאתה משקיע כסף רב בלרשום פטנט בעשר מדינות. ישראלים יכולים להיעזר בשירותים של הרשות גם אם בסופו של דבר השוק פה לא גדול, כי ההשקעה בלהגיש פטנט היא קטנה והרווח מהוודאות יכול להיות גדול. מה גם שהרבה פעמים התחרות שלך באה ממקומות קרובים אליך. להגיש פה זה קרוב ונוח, ומדברים איתך בשפה שלך".
גם לאחר שהפטנט הוכר ונרשם, ההגבלה על חיקויים ומתחרים תקפה לעשרים שנה בלבד, זאת כדי לאפשר למחקר ולחדשנות להתפתח. עם זאת, כשמדובר במוצרים רפואיים החליטה ועדת חוקה של הכנסת באוגוסט האחרון להאריך את תקופת ההגנה גם מעבר לעשרים שנה. הסיבה לכך היא עלויות פיתוח כבדות, והצורך לאפשר לחברות להצדיק את ההשקעה.
לא המציאו כבר הכול? יש עוד מה לחדש?
"אם יש משהו שאפשר להגיד על מדע, זה שאנחנו רק יודעים יותר ויותר עד כמה אנחנו לא יודעים. זה ניכר מאוד בעולם הפטנטים: אם זה בתחום הבינה המלאכותית או ביג דאטה ודאטה מיינינג (כריית מידע) – אלה נושאים שעד לפני כמה שנים לא ניתן היה למצוא שום כתיבה אקדמית וּודאי שלא כתיבה פטנטית עליהם. יש עלייה עולמית בהגשות על פטנטים בנושא של מכוניות אוטונומיות, וכן בתחום הביולוגיה המולקולרית ורפואה מותאמת אישית. אז בהחלט יש המון תחומים שנולדים, וזה מרתק ללוות מקרוב תחומים כאלה כשהם רק באים לעולם".
שאלות מוסריות
ההתקדמות הטכנולוגית מביאה עמה גם שאלות משפטיות חדשות בתחום הפטנטים. "יש שיח בעולם על מצב שבו מכונות יתחילו להמציא פטנטים בכוחות עצמן. מי ייחשב הממציא? מי שתכנן את המכונה? מי שסיפק את המידע? המכונה עצמה? צריך להסדיר בחוק את העולם הזה של מכונות שנהיות שותפות של האדם בתהליך היצירה".
עולם הפטנטים הגלובלי איננו עוצר במכונות ובכלים דוממים, ובשנים האחרונות הוא נכנס גם לתחומי הביולוגיה, מה שיוצר דילמות אתיות ומוסריות כבדות משקל. דוגמה לכך היא נושא הפקת תאי גזע מעוברים. ברבות ממדינות אירופה אסור לרשום עליו פטנט אך בארה"ב ובישראל, והדבר הפך את ישראל למדינה מובילה בתחום.
דילמה נוספת היא יצירת הכלאות גנטיות בין אדם וחיה, המכונות כימרה. "אפשר לקחת חזיר ולהשתיל בו תאים מסוימים של בני אדם כדי לייצר איברים להחלפה, אבל נשאלת השאלה האם הדבר הזה אתי ומה הגבולות", מסביר אלון. "האם אנחנו רוצים לרשום פטנט על חיה שיש בה תאים של אדם? כמה תאים של אדם הופכים את זה להיות משהו אנושי? כרגע ניתן לרשום בארץ פטנטים כאלה, אבל אם מקרה כזה יגיע לפתחי, אולי אבחר להחליט שזה מנוגד לתקנות הציבור. אלו שאלות שעדיף שהמחוקק יתייחס אליהן ולא שישב אדם ויקבל החלטה בהיעדר כלים בחוק".
ואם יגיע אליך מישהו וירצה לרשום כפטנט נשק להשמדה המונית?
"ישנן מדינות שבהן מחריגים את הרישום של נשק להשמדה המונית, אבל בישראל ניתן לרשום אותו כפטנט. אבל כמובן לא ייתנו לשווק מוצרים כאלה. עדיף לתת לכל אחד לחקור מה שהוא חוקר, כי אנחנו יודעים שהרבה מהטכנולוגיות החדשות פותחו במקור כטכנולוגיות צבאיות, כי מי שיכול להשקיע את המיליארדים שצריך לכך הן רק מדינות. אבל מה שפותח היום כמשהו אחד יכול לשמש מחר לתכלית אחרת. דוגמה לכך היא המכמי"ם, שהתחילו מטילים ונשק צבאי וכיום נמצאים גם במכוניות אוטונומיות".
