רגע לפני שנגיף הקורונה הגיח לעולם, ציינו במועצה האזורית מטה בנימין את הגעת התייר המיליון לאזור. מעיינות ומצפורי נוף, מסלולים לכל המשפחה, אטרקציות, מסעדות, סדנאות מיוחדות, יקבי בוטיק וגם חיבור לתנ"ך דרך האתרים שאבותינו חיו ופעלו בהם, ובראשם שילה הקדומה, מצליחים למשוך אליהם קהל מכל רחבי הארץ והעולם.
ראש המועצה ישראל גנץ גאה בכך שחבל הארץ הזה, מתפתח, משגשג ומזמן אליו אורחים שנפעמים מהנופים עוצרי הנשימה, ממגוון המסלולים, הטעמים והאטרקציות. "יש כאן הכול", הוא אומר, "ממדבר יהודה במזרח, דרך היישובים בכביש 60 ועד למודיעין – יש לנו יקבים, מעיינות ועוד שכיות חמדה".
ובכל זאת, קשה למשוך תיירים לבנימין?
"אנחנו לא עסוקים בלומר כמה זה קשה, אלא ההפך, עושים את הכול כדי שתהיה כאן תיירות פורחת ומשגשגת. באים לכאן תיירים מכל העולם כדי לראות ארכאולוגיה, לשתות יין וליהנות ממה שיש למקום להציע. אנחנו דואגים כל הזמן לייצר עניין – בפסטיבל חשמונאים בחנוכה, באטרקציות סביב המעיינות והנחלים בחגים, ובפעילות מושקעת כדי למשוך תיירים, מישראל ומהעולם, מבוגרים וילדים, ולגרום למקום הזה להיות כר פורה לתיירות".
איך עושים את זה?
"חלק נכבד מהתקציב הגמיש שלנו מושקע בתיירות. אגף התיירות בראשות משה רונצקי ממציא לנו כל הזמן חידושים – טיולי טרקטרונים וג'יפים, שבילי אופניים חדשים. בסופו של דבר אנחנו חולשים על שטח גדול מאוד, שיש לו הרבה מה להציע מבחינת תיירות, וצריך רק להוציא את הדברים אל הפועל ולשווק. יש מחלקה מיוחדת שמטפלת בשיווק לחו"ל, ואנחנו מצליחים להביא לכאן תיירים. במרתון שהסתיים בשילה הקדומה קיבלו את הרצים שחקנים נושאי שופרות ולבושים לבוש תנ"כי, והיו גם ניצנים של רצים מחו"ל. אנחנו כל הזמן מנסים לפנות לקהל הזה".
הוא מתרגש מציון מאה שנים לחפירה הראשונה בשילה הקדומה. "לפני כמאה שנה הבשיל חזון הציונות – רעיון שיבת ציון – לכדי פעילות מעשית, וכיום אפשר להצביע על נקודת הזמן הזו כציון דרך כללי של נקודת המפנה שבה היהודים ברחבי העולם החלו לשאוף להגשים את החלום, ובעקבותיהם גם קברינטי אומות העולם הבינו שהחלום היהודי עובר בצורה כזו או אחרת לפסים מעשיים. לכאורה אנחנו לא זקוקים לחפירות ארכאולוגיות שיספקו אסמכתה לשייכותנו לחבלי הארץ שאנו חיים בהם היום. סיפורי המקרא פשוטים ומוחלטים, ומציאת שרידים ועדויות ישנות אומנם מרגשת ומפעימה, אך לא הם הקושאן שלנו. אלא שבלי חיבור מעשי, גם לנו קשה לחזור ולחיות את המקורות.
"לכן מרגש לראות כל הזמן את הגילויים בשילה הקדומה, ולראות את תנופת הפיתוח שהמקום חווה בעשור האחרון. אנחנו גרים כאן, בונים, נוסעים לעבודה ולשגרת היום, ולא מצליחים באמת להכיל את גודל הזכות בשיבה הביתה, לארץ שהתהלכו בה אברהם, יצחק ויעקב, ובה התרחשו מאורעות ספרי התנ"ך. הממצאים כאן עושים לנו את העבודה, ומחברים את העשייה שלנו אל השורש. גם האתגרים הבלתי פשוטים שההתיישבות מתמודדת עימם נכנסים לקנה מידה ראוי".
הוכחות בשברי חרסים
גנץ מספר שלא פעם הוא מארח במקום נציגים מהעולם. "כשאני מציג את ממצאי העיר שילה לחברי קונגרס אמריקני ולחברי פרלמנט אירופיים אני אומנם מדבר אליהם, אבל לא פחות מכך אל עצמי. החפירות הללו, שהחלו לפני מאה שנה ונמשכות עד היום, הן עדות שמעצימה את היומיום שלנו".
בתחילת חודש תמוז קיבל גנץ שיחת טלפון שגרמה לו לסור מיד לשילה. "החופרים גילו כדים גדולים בני 2,000 שנה שנשתמרו בשלמות", הוא מספר. "כשקיבלתי את שיחת הטלפון מאתר החפירות עצרתי את לוח הזמנים, לקחתי איתי כמה עובדי מועצה ונסענו לראות את הפלא. הממצאים האלה משמשים לנו חומר בערה להצית את האמונה ולהמשיך את העשייה. אפשר לומר שישיבות העבודה שלנו במועצה וקידום הפרויקטים החומריים מול משרדי הממשלה נראים אחרת לגמרי אחרי חוויה כזו. אפילו תחום השירות לתושב מקבל ערך מוסף שמחובר לערכים היסודיים ביותר שלנו".
גנץ משבח את הצוות המדהים שמפעיל ופועל באתר. "הם ממש מוסרים את הנפש, והמקום מרגיש בית, הבית שלנו. לא בכדי המועצה האזורית בנימין משקיעה מהונה בתחזוקו ובהפעלתו של אתר המורשת בשילה הקדומה. בידינו, בידי ההתיישבות בחבל בנימין, מופקד נכס לאומי שמנפק מעת לעת ממצאים ארכאולוגיים מרתקים בקנה מידה עולמי, ולא פחות מכך נכס מניב של רוח וכיוון – לא רק לנו כאן בבנימין, אלא לנוכחות היהודית בכל רחבי ארץ ישראל וביהודה ושומרון בפרט.
"האתר משמש מוקד הסברה בזירה הבינלאומית. שונאינו בעולם נאלצים למלא פיהם מים אל מול הממצאים. כשכתבים בכירים בעיתונות העולמית מרימים חרס שיהודי אחז בידו לפני 3,000 שנה באותו המקום בדיוק כשביקר במשכן, הם משתתקים ומצלמים. ואולי החיבור המוצלח ביותר הוא בין ההסיטוריה הכתובה כאן באתר ובין אירועי תרבות עכשוויים שהולכים ומתרבים כאן. שוב, אחרי אלפי שנות, נשמעים כאן בשילה הקדומה קולות זמרה וילדים משחקים".
מה אתה מאחל לאתר הזה במאה השנים הבאות?
"שנמשיך לראות את העבר המפואר שלנו ולהשקיע בעתיד, אנחנו באים למקום הזה עם המון ענווה: זה לא המקום שלנו, אלא של כל עם ישראל והעולם. כולי תקווה שמקום המשכן ימשיך לקבל את מקומו הראוי בהיסטוריה שלנו".
