בסדרת גמר הפלייאוף של ה־NBA שנפתחה ביום שישי לפנות בוקר, ותימשך הלילה, נקבע תקדים היסטורי: זו הפעם הראשונה שדנבר נאגטס הגיעה למעמד היוקרתי. הם הגיעו לסדרה מול מיאמי היט וזכו בהזדמנות לתואר אליפות ראשון לאחר ניצחון מרשים על לוס־אנג'לס לייקרס ולברון ג'יימס בגמר המערב, בסדרה חד־צדדית שהסתיימה 0:4. הישג כזה הוא ללא ספק תודות למאמץ קבוצתי מרשים. על הקווים מנצח על החבורה המאמן מייק מאלון, שבנה סביבו צוות מקצועי נהדר, אך לאף אחד אין ספק שהגורם מספר אחת להצלחה הנהדרת הזו הוא ניקולה יוקיץ', המכונה "הג'וקר".
יוקיץ', סנטר סרבי בן 28 המתנשא לגובה 2.13 מטרים, הפך בשנים האחרונות לאחד השחקנים הטובים בעולם, שפעם אחר פעם מספק הופעות מבריקות ומנפץ שיאים – כולל כאלו שקבע בעצמו. בסדרה מול הלייקרס רשם הסרבי נתונים מפלצתיים, ובסיומה זכה בתואר השחקן המצטיין. מעבר לכך שההצלחה של יוקיץ' העניקה חותמת נוספת לדומיננטיות הגוברת של שחקנים אירופים בליגה הטובה בעולם, הוא מקרה מיוחד בזכות עצמו: עד לפני כמה שנים איש לא היה מהמר על שום סכום שהוא בכלל יהיה מסוגל להגיע למעמד כזה.
יוקיץ' נולד וגדל בסומבור, עיר קטנה ורשות מקומית בצפון מחוז וויבודינה שבסרביה. הוא עדיין חוזר אליה בכל קיץ כדי לעבוד בחוות הסוסים שלו, ובכל הזדמנות טוען שישוב להתגורר בה כשיפרוש. הוא האח הקטן של סטרהיניה ונמניה, שני שחקני עבר שנחשבו לכישרונות גדולים מאוד בצעירותם. האחים מלווים אותו באדיקות מאז שעבר לארה"ב ומסייעים להתפתחותו המדהימה בתשע השנים האחרונות. המסלול הזה לא היה מובן מאליו. בניגוד לילדים רבים שממהרים לחקות את אחיהם הגדולים, יוקיץ' לא ראה בעצמו ספורטאי בצעירותו. הוא סלד משיעורי פיתוח גופני, אהב היסטוריה ומתמטיקה ולא היה נלהב כלל להתרוצץ על המגרש כשהוא אוחז בכדור. הבעיה מבחינתו הייתה אביו ברניסלב, שהתעקש ששלושת בניו יתפתחו על מגרש הכדורסל, ולשם כך רשם את בנו הצעיר לקבוצה מקומית כבר בגיל 10, אף שלעיתים הוא נאלץ לגרור אותו לאימונים.
"בכיתי בכל פעם שהייתי צריך ללכת לאימון. זה לא עניין אותי ולא רציתי לעשות את זה", נזכר יוקיץ' בריאיון לאחרונה. "אבא שלי היה צריך לשכנע אותי בכל פעם מחדש, ועד היום הוא ממשיך לסבול כי הוא קם בסרביה באמצע הלילה לראות כל משחק שלי. אמרתי לו שאם המקרה היה הפוך לא הייתי קם בשבילו, אבל אני מניח שזו אהבה בלתי מתפשרת של הורה".
סלידתו של יוקיץ' מכדורסל הובילה אותו לעזוב את הענף בגיל 13 במטרה להגשים את חלומו להפוך לרוכב סוסים מקצועי. אבל עקשנותו של אביו החזירה אותו למגרשים בגיל 15. כבר מגיל צעיר הציג ניקולה ניצוצות של כישרון יוצא דופן ובקבוצת הנוער של וויבודינה קלע 25 נקודות במשחק וקטף מספר זהה של ריבאונדים.
אך חוסר הרצון של הכוכב העתידי הוביל לבעיות אחרות: הוא הפגין עצלות באימונים והתנהג באופן לא ספורטיבי. בסופו של דבר, הרגלי אכילה לא בריאים (כולל, לטענתו, שתיית ליטרים של קולה ואכילת כמויות של בורקס בכל יום) הובילו למשקל עודף שעלה על 140 ק"ג. הקושי הפיזי גרם לו להסתמך יותר על הראש ופחות על הרגליים, וכך הוא פיתח יכולת מסירה מבריקה, יד רכה מכל הטווחים וחוכמת משחק ברמה יוצאת דופן.
למעשה, עד גיל 17 הג'וקר לא זכה להכרה בארצו. הוא לא כונה ילד פלא ולא סומן בידי קבוצה בוגרת כפוטנציאל לעתיד. היחיד שזיהה את הפוטנציאל שלו היה סוכן־העל מישקו רזנטוביץ', שעקב אחר נתוניו הסטטיסטיים בעיתון מקומי, שלח נציגים לצפות בו, ולאחר שהבין מה יש לו בידיים שיגר סוכן ודרש ממנו שלא ישוב עד שיחתים את ניקולה. החתימה הובילה את יוקיץ' לחוזה המקצועני הראשון שלו בקבוצת מגה באסקט הסרבית, שמשחקת בבירה. הוא הגיע לשם במצב גופני רעוע עד כדי כך שבשלב הראשון לא נתנו לו לשחק ולהתאמן, מחשש שייפצע. אך בקבוצה שיחקו גם וסיליה מיצ׳יץ׳ ובובאן מריאנוביץ׳, שהבינו במהירות שיש להם בידיים יהלום לא מלוטש והחליטו לטפח אותו. בנוסף, אחיו סטרהיניה עזב את כל עיסוקיו ועבר להתגורר איתו בבלגרד כדי לתמוך בדרכו המקצועית.
"אני והמאמן שלו במגה באסקט שיחקנו 'שוטר טוב, שוטר רע' בכל מה שקשור למשקל שלו", סיפר לאחרונה סוכנו של הכוכב הסרבי. "לפני משחקים חשובים המאמן היה אומר לו לדמיין שמטרת המשחק היא לנצח כדי לקבלת עוגיות שוקולד צ'יפס". ככל שעבר הזמן שיפר יוקיץ' את היכולות הפיזיות שלו, השיל את המשקל העודף והפך לנייד יותר ומסוכן יותר. בעונתו השלישית בקבוצה, כשהוא בן 18, הפך לשחקן המוביל. ואף שעדיין התמודד מעט עם בעיות משקל ומוסר עבודה שנוי במחלוקת, החל לעורר עניין במועדונים הגדולים באירופה. ב־2014 החליט יוקיץ' להירשם לדראפט ה־NBA אף שהיה ברור שאינו מעורר עניין רב ואינו מועמד לבחירה בסיבוב הראשון, שמבטיח חוזה בליגה.
באופן מפתיע, מנג'ר דנבר דאז טים קונלי (שעזב את הקבוצה בקיץ) ועוזרו ארתוראס קרנישובאס החליטו להמר על יוקיץ'. הסרבי הצעיר לא היה המועדף על השניים, אבל הם הסכימו להשקיע בו את הבחירה ה־41 בסיבוב השני, באמונה שעם תמיכה ממשפחתו ובזכות משטר אימונים חדש, הוא יוכל להתפתח. יוקיץ', שידוע כבחור צנוע וחברותי, לא צפה כלל בדראפט וגילה שנבחר רק כשאחיו העיר אותו באמצע הלילה כדי לספר לו את החדשות. למרות הבחירה הוא רצה להישאר באירופה כדי לצבור ניסיון, כשברצלונה כבר הגיעה לסיכום מעשי עם נציגיו על מעבר לליגה הספרדית.
אך רגע לפני החתימה הרשמית, הגיעו הקטלונים כדי לצפות בו פעם נוספת, ותצוגת אימים שלו על המגרש גרמה להם לסגת מהסיכום המוקדם ולוותר על צירופו לקבוצה. הוא פשוט שיחק גרוע, לא קלע, איבד כדורים ונראה כבד וגמלוני. יוקיץ' נשאר בסרביה והוכיח את שוויו כשהציג עונה מצוינת שזיכתה אותו בתואר השחקן המצטיין בליגה האדריאטית, בחירה שהגבירה את העניין בו מצד דנבר. בתחילת עונת 2015/6 היה עליו לבחור בין קבוצת יורוליג ובין מעבר ל־NBA, וההחלטה לעבור לארה"ב נבעה בעיקר מההבנה ששם הוא ימצא מערכת משומנת שתוכל לעזור לו לשפר את עקב אכילס העיקרי שלו: מצבו הגופני.
"כשניקולה הגיע אלינו הוא היה בעודף משקל וחשב שאין שום בעיה לצרוך כמויות גדולות של קולה וממתקים", נזכר סטיב הס, ממאמני הכושר של דנבר, בריאיון למגזין אמריקני. "הסברתי לו שזה רעל טהור והצלחתי לגרום לו להתמסר לתוכנית שלנו. הוא לקח את הדברים ברצינות, עבד קשה בכל יום ובתוך כמה חודשים כבר השיל 17 ק"ג. כתוצאה מכך, הוא הפך למהיר יותר וקיבל יותר דקות על המגרש".
יוקיץ' הוחתם על חוזה צנוע במונחי הליגה: ארבע שנים תמורת 1.6 מיליון דולר לעונה. הוא סיים עונת רוּקי מכובדת למדי כשנבחר לחמישיית השחקנים הצעירים של העונה, ואת העונה השנייה כבר סיים עם נתונים טובים בהרבה, שהביאו לו את סגנות תואר השחקן המשתפר של העונה. שיפור נוסף בעונה שלאחר מכן כבר הוביל את ראשי הקבוצה להבנה שצומח אצלם סופרסטאר. הם ביטלו את העונה הרביעית בחוזה שלו והעניקו לו חוזה חדש ומרשים שעמד על סך 148 מיליון דולר לארבע שנים. ביולי שעבר חודש החוזה שוב, הפעם לחמש שנים, בסכום כולל של 264 מיליון דולר, החוזה הגדול ביותר ב־NBA.
למרות השדרוג המקצועי והכלכלי, דנבר לא הצליחה להעפיל למשחקי הפלייאוף בשלוש העונות הראשונות של יוקיץ' בקבוצה. זה לא גרם להנהלת המועדון לפעול פעולות דרסטיות. להפך: המאמן מייקל מאלון והחבורה הצעירה והמשתפרת שלו זכו לגיבוי ותמיכה, והסבלנות הוכיחה את עצמה. את עונת הביכורים של יוקיץ' בקבוצה סיימה דנבר עם 33 ניצחונות בלבד מול 49 הפסדים. העונה הבאה כבר הייתה מאוזנת יותר, עם 40 ניצחונות מול 42 הפסדים. את עונת 2017/8 סיימה הקבוצה במאזן חיובי, עם 46 ניצחונות מול 36 הפסדים, וב־2018/19 שב המועדון לפלייאוף אחרי חמש שנות בצורת, עם מאזן 54־28 שהבטיח מקום שני בקונפרנס המערבי. ההישג הסתיים בהפסד לפורטלנד בחצי גמר המערב.
מאז מגיעים הנאגטס בקביעות לשלבי ההכרעה של העונה, ואת עונת 2019/20 סיימה הקבוצה בהפסד 4:1 מול הלייקרס בגמר המערב. שנה לאחר מכן הודחה הקבוצה 4:1 בסבב הראשון מול גולדן־סטייט, שזכתה בהמשך באליפות. ההצלחה של דנבר אירעה במקביל להתקדמות של יוקיץ', שהפך למנהיג האהוב והבלתי מעורער של הקבוצה והאוהדים.
מעבר ליכולות המקצועיות המרשימות, אחת הסיבות להערצה הגדולה היא שיוקיץ' לא נתן להצלחה, לפרסים ולכסף הגדול לשנות אותו: הוא נותר אדם צנוע, חייכן, איש משפחה שעובד קשה, וזכה בצדק לכינוי "הסופרסטאר הנוח בעולם". מוסר העבודה המרשים שפיתח הוביל את מאמן הכושר של דנבר לאפשר לו ארוחת שחיתות אחת בשבוע, בתנאי שלא יספר לו מה אכל.
על המגרש ממשיך יוקיץ' לשבור שיא אחר שיא. אחת ההתמחויות שלו היא ה"טריפל־דאבל", כלומר צבירת סטטיסטיקה דו־ספרתית בשלושה נתונים (בדרך כלל קליעה, ריבאונד ואסיסט) במהלך המשחק – שוב ושוב ושוב. בסוף אוקטובר 2018 הוא השיג את הטריפל־דאבל המהיר ביותר בהיסטוריה, בתוך 14 דקות ו־33 שניות. השנה, אחרי רצף של ארבעה טריפל־דאבלים במשחקי הפלייאוף, הוא גם הפך לסנטר הראשון שמשיג עשרה כאלה בשלב הזה של העונה (ועקף את וילט צ'מברלין האגדי), והוא השחקן הראשון בהיסטוריית הפלייאוף עם לפחות 175 נקודות, 65 ריבאונדים ו־50 אסיסטים לאורך חמישה משחקים. בסיום 2020/21 רשם עוד נקודת ציון מרשימה כשהפך לשחקן הראשון אי פעם שנבחר בסיבוב השני בדראפט וזכה בפרס ה־MVP של הליגה וגם הפך לסנטר הראשון שזכה בתואר ב־20 שנה, הישג שחזר עליו פעם נוספת בעונה הבאה. הוא השתתף בחמישה משחקי אולסטאר, נבחר שלוש פעמים לחמישיית העונה הראשונה ופעמיים לחמישייה השנייה, והוא הראשון בהיסטוריה של הליגה שרשם 2,000 נקודות, 1,000 ריבאונדים ו־500 אסיסטים בעונה אחת.
על אף ההצלחה המתועדת היטב, פרשנים רבים התקשו לפרגן ליוקיץ' על התצוגות יוצאות הדופן: חלקם טענו שהשגת נתונים אישיים חשובה לו יותר ויש שרמזו שמתלהבים ממנו רק כי הוא לבן. בסוף העונה הרגילה השנה, שדנבר סיימה ראשונה במערב עם מאזן מזהיר, איש לא סימן את הקבוצה כמועמדת לאליפות, אבל את הג'וקר וחבריו לקבוצה זה לא עניין. בסיבוב הראשון ניצחה דנבר בקלות יחסית את מינסוטה, 1:4. בחצי גמר המערב פגשה את פניקס, אחת המועמדות הבולטות לזכות בתואר, ודאי לאחר צירופו של קווין דוראנט לקבוצה, בסדרה שהפכה לסוערת ורגשית במיוחד. לאחר שני ניצחונות של דנבר במשחקים הראשונים, הצליחה פניקס להשוות את הסדרה ל־2:2 עם הופעות גבורה של דוויין בוקר ולמרות פציעה של כריס פול, שהשביתה אותו עד לסיום העונה. מכאן לקחה דנבר את השליטה ויוקיץ' עם החבורה המצוינת סביבו, שכוללת את ג'מאל מארי שהיה חסר מעצורים בפלייאוף הזה, ברוס בראון, מייקל פורטר ג'וניור, ארון גורדון ואחרים, הכריעו את הסדרה עם שני ניצחונות והעפלה נוספת לגמר המערב, שוב מול הלייקרס.
במשך הסדרה הזו אפשר היה שוב לצפות באופי המיוחד של יוקיץ', היכולת שלו להתעלות ברגעי ההכרעה והשילוב שבו, בין לוחם ללא פשרות וג'נטלמן: במשחק הרביעי, שסיים עם 53 נקודות, התעמת יוקיץ' עם בעלי פניקס מאט אישביה, שסירב להחזיר לו כדור שעף לכיוונו. התקרית עוררה מהומה שבמהלכה הדף יוקיץ' את אישביה עם מרפקו וספג עבירה טכנית שהובילה גם לקנס בסך 25 אלף דולר. בחימום המשחק שלאחר מכן, כאות פיוס, העניק יוקיץ' לאישיביה כדור במתנה וחיבוק.
לסדרת גמר המערב הגיעו הג'וקר וחבריו כאשר כל התקשורת מסמנת את הלייקרס כמועמדים המובילים לנצח את הסדרה, בדרך לתואר אליפות נוסף למועדון המפואר. גם כאן לא התרגשו יוקיץ' וחבריו. בארבע תצוגות תכלית איכותיות, יצירתיות ואמיצות, הם רמסו את השאיפות של הלייקרס, הצליחו להתגבר על פיגור גדול במשחק הרביעי, והכריעו את הסדרה בזכות סל ניצחון של יוקיץ' בדקה האחרונה, שקבע 111:113 בסיום. במשחק הרביעי קלע יוקיץ' 30 נקודות, קטף 14 ריבאונדים, מסר 13 אסיסטים ושוב עקף את צ'מברלין לאחר שהפך לראשון שמשיג 8 טריפל דאבל בפלייאוף בעונה אחת.
"הסדרה הזאת הוכרעה בזכות מאמץ קבוצתי גדול, כי אנחנו חבורה שלא מוותרת אף פעם", אמר יוקיץ' לאחר ההעפלה לגמר שגם זיכתה אותו בתואר ה־MVP הראשון שלו בסדרת גמר המערב. "הזכייה בתואר השחקן המצטיין לא חשובה בעיניי. מי שהוביל אותו למקום הזה הם החברים שלי והמאמן, ואני רק אדם אחד מתוך קבוצה שעלתה לגמר. אני גאה שאנחנו ממשיכים לגדול, ושכיף מאוד היום להיות אוהד של הקבוצה שלנו. אני שמח על כל מה שקורה, ויום אחד כשאהיה זקן שמן וזעוף בחווה שלי בסרביה, אספר לילדים שלי שפעם הייתי לא רע במשחק הזה".
