צה"ל פתח אתמול (ג') את יחידת מחסני החירום (ימ"ח) במחנה ביל"ו, המיועד לחיילי המילואים של אוגדה 98, לביקור עיתונאים, אחרי שהרשתות התמלאו בבקשות של מילואימניקים להשלמות ציוד ובטענות על מחסור בציוד אישי, אפודים קרמיים, ציוד לחימה ואפילו מזון. "אין מחסור בציוד לחימה", אמר לנו קצין לוגיסטיקה ראשי, תא״ל חיים מלכי, "במחנה הזה גויסו 15,000 חיילי מילואים. הם הגיעו במהירות כי הכבישים היו ריקים בשבת. עד 4 בבוקר למחרת כולם כבר היו בשטח. יש פערי ציוד, אבל אנחנו משלימים אותם".
"בשבת ב-11 כבר התחלנו לחייל מילואימניקים, בשש בערב החיילים כבר היו בלחימה", אומר מלכי. מבחינה לוגיסטית, היכולת להכין חייל באופן מלא ללחימה, כולל התיאום מול המפקד שלו, קבלת פקודות, קבלת ציוד מלא, ניסוי הנשק ואימון בסיסי אורכת בדרך כלל כ-18-24 שעות, והפעם, על פי החיילים והנגדים בימ", הכל קרה הרבה יותר מהר, תוך שעות ספורות.
מחסני החירום האלה מלאים בשגרה בציוד צבאי מלא לכל חייל מילואים, כולל קיטבג, שכפצ, קסדה, נשק, ציוד אופטי, ורכבים צבאיים. כולם מתוחזקים, במחסן יש מד לחות שנועד לשמור על הציוד והרכבים מוטענים. חלק מהעבודה השוטפת של חיילי הלוגיסטיקה שמשרתים בבסיסים האלה היא לעשות בדיקות תקופתיות ולוודא את תקינות הציוד, ולהחליף אם יש צורך. הציוד הזה לא משמש את הצבא לפעילות שוטפת, אלא לשעת חירום. מספרים פה כי רבים מהנהלים פה הם לקחים ממלחמת לבנון השנייה.
דותן, סמח"ט חטיבה 55, מספר לנו כי ביחידה ערכו רק במאי האחרון תרגיל המדמה תהליך חיול מילואים כמו זה שראינו השבוע. "לא היה שום חוסר שמנע לצאת ללחימה", הוא אמר לנו, "כולם יודעים איך צריך לפעול במצב כזה. אנחנו מביאים את החיילים לפה בשחרור כדי שיראו איך זה עובד, מה הם אמורים לעבור בעת גיוס מילואים".
את הפערים והמחסור בציוד מסבירים פה בכמה דרכים. קודם כל הם אומרים לנו שיש מוטיבציה מוגברת וגיוס מעבר למה שצה"ל זימן. "הימ"חים ערוכים לתת ציוד ל-100% מחיילי המילואים, אבל בפועל הגיעו 120-130%, כולל הרבה מאוד שלא קיבלו זימון אבל החליטו להתייצב, הטלפון שלי מלא בהודעות כאלה", אומר סא"ל שרת. והם ממשיכים להגיע. חלקם כלל לא עברו בימ"ח אלא ירדו ישירות לשטח, ולכן חסר להם ציוד בסיסי. חלקו מוסבר כמובן מחריקות של תחילת פעילות, ושל היקף הפעילות חסר התקדים. 300,000 חיילי מילואים גויסו בתוך 24 שעות, וצפוי שיהיו מחסור נקודתי. צה"ל פתח מוקד פניות בווטסאפ למשרתי צה"ל בנושאי מזון, ציוד ולוגיסטיקה, ותא"ל מלכי גם אומר לנו שהם גם מנטרים פוסטים ברשתות החברתיות ומנסים לתת מענה.
חלק מהציוד שאנחנו רואים, בעיקר ציוד אישי כמו שמפו, סבון, משחת שיניים, ציוד היגיינה, מזון סגור, חטיפים, בקבוקי שתייה ואחרים לא מסופק מצה"ל אלא מתרומות שהגיעו מאזרחים חדשים. גם ביום הרביעי ללחימה אנחנו מתקשים להיכנס לבסיס בגלל ריבוי הרכבים שמגיעים עמוסים בתרומות לחיילים. "לפעמים יש לנו אתגר להדוף את כל האהבה של עם ישראל", אומר לנו סא"ל שרת, "קיבלנו למשל תרומה של אפודים קרמיים אבל אנחנו לא יכולים לדעת אם הם תקניים". יש תרומות שצה"ל מתקשה לקבל ומבקש שלא ישלחו, כמו ציוד צבאי וטקטי.
ציוד צבאי עובר בדיקות של הצבא ומותאם לצרכים שלו, הם מסבירים לנו. תרומה של אפודים קרמיים בלי כיסים לרימונים למשל, לא מתאימים לו, והם לא יכולים לקחת אחריות על ציוד שלא נושא תו תקן שמוכר על ידם. מבחינת צה"ל אין מחסור באפודים קרמיים, פנסי ראש וקסדות טקטיות, אלא שמראש לא לכל חייל אמורים להיות כאלה. היחידות שמתמרנות בעזה ולבנון מקבלות את הציוד הטקטי הטוב ביותר, מי שמתפקד במשימות הגנה מקבל ציוד קצת פחות טוב, אבל, לדבריהם, את כל הציוד שנדרש.
גם בתרומות מזון צה"ל לא תמיד מעוניין. קשה לקבל מזון מוכן שלא יודעים שהוכן ושונע כראוי. כל תרומה, גם של מזון וגם של ציוד, צריכה להיעשות בתיאום עם צה"ל. מסעדות תל אביביות מוכרות הכשירו השבוע בהליך מהיר לכמה ימים את המטבחים שלהם כדי שיוכלו לספק מזון לחיילים. צה"ל ערוך לתת כ-40,000 מנות חמות, השבוע הם העלו את היכולת הזאת לכ-140,000 מנות חמות, תוך שימוש בספקים חדשים, כמו מפעל ההזנה של בתי הספר שלא פעלו השבוע. "בזמן מלחמה, עם סדרי כוחות כאלה, הפתרון של הצבא הוא מנות קרב", מבהיר תא"ל מלכי.
