"המצב שלי משתנה משעה לשעה ומיום ליום. אנחנו ניזונים ממידע שחלקו נכון ולא נכון, יש המון ספקולציות והרבה דברים מטרידים להתמודד מולם. אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את הרכבת ההרים הרגשית שאני עוברת, זה מאוד קשוח", כך מתארת מעין שרמן את ימי הסיוט שעוברים עליה ועל משפחתה, מאז נחטף בנה רון שרמן בן ה-19 מהבסיס שלו בעוטף עזה.
"ביום שבת המדובר התחלתי לקבל ממנו הודעות ווטסאפ בשש וחצי בבוקר. זה היה זמן קצר אחרי שהם החליפו משמרת, וכשהחלו לירות טילים הוא רץ על אזרחי למיגונית בבסיס, כשהוא לבוש רק בגופיה ונועל כפכפים. הוא כתב שהפעם הרעש נשמע הרבה יותר חזק מהרגיל, מה שהתברר מאוחר יותר כפיצוץ של גדר הבסיס", היא משחזרת.
"רון הוא בנאדם שחושב דרך הכתיבה וכואב לי הלב, כי הוא שאל אותי אם ללכת או להישאר, בזמן שחבר אחר בבסיס ברח לחדר ברגע שהכול קרה וניצל. אני לא ראיתי כלום בטלוויזיה וכתבתי לו שזה לא נשמע הגיוני שיש מחבלים בבסיס וניסיתי להרגיע אותו. ואז הוא כתב שהוא שומע ערבית ואחרי כמה רגעים הגיעו המילים האחרונות שלו- "אני אוהב אתכם, זה נגמר".
לאחר ניתוק הקשר היו בטוחים במשפחת שרמן כי בנם נרצח בידי מחבלי החמאס, אך כמה שעות מאוחר יותר הגיע מידע שנתן להם הרבה תקווה.
"בשעות הצהריים חברים החלו לשלוח לנו סרטונים שהחמאס הפיץ, שבו רואים את רון בחיים, בדרך לעזה וזו הייתה הקלה גדולה, כי סך הכול הוא נראה בסדר. שלחנו את הסרטונים לצבא ובעשר בלילה במוצאי שבת, הגיעו אלינו מקצין העיר והודיעו לנו רשמית שהוא חטוף".
השיחה ביני ובן מעין מתקיימת שעה קלה לאחר שהיא מקבלת בשורה קשה, שאחד החיילים שנחטפו יחד עם בנה נהרג, לכאורה מהפגזות של צה"ל. "אצלי בראש בגלל שהם נחטפו יחד הם גם נמצאים יחד, אז ברגע שהחלו להגיע פרסומים חוזרים ונשנים שאחד מהם נהרג, כולל תמונה שלו, לצד רון והחייל השני ששניהם מטושטשים, התחושות היו קשות מאוד", היא משתפת, "מצד שני הבנתי שהחיילים חשובים להם מדי, ורוב הסיכויים שהפרידו ביניהם והם נמצאים במקומות אחרים. בימים האחרונים גיליתי, בניגוד למה שחשבתי בהתחלה, שישנם גם גופים עיתונאיים שמייצגים או קשורים לחמאס, שמעבירים מידע שהוא לא שקרי ויש להם גם מקורות מהימנים".
דאגה נוספת שעוטפת את האם היא העובדה שרון סובל מאסטמה וחווה מדי פעם התקפים קשים. "זו הסיבה שהוא גם לא יכול היה להיות לוחם, מה שאכזב אותו מאוד", מסבירה האם, "דיברנו עם נציגים שקשורים לצבא האדום. הם מכירים את שם המשאף ואני מקווה שזה לא סיפור כל כך מורכב בשבילם למצוא אחד. כשראיתי את הוידאו הראשון שפורסם עם אחת החטופות, הייתי בהיי, כי בהתחשב במצב שלה כחטופה של חמאס, היא עברה ניתוח אורתופדי ונראתה בסדר גמור, אז אני מקווה שלמצוא משאף זו משימה פשוטה יותר".
רון התגייס לצבא לפני עשרה חודשים בלבד, הוא עבר קורס בתאום וגישור ובתפקידו היה אחראי על כניסת הסחורות בעזה. "בחודש הראשון בבסיס בעוטף הוא היה ממש בדיכאון, אבל אחר כך הוא פשוט התאהב במקום ולא רצה לצאת ממנו, גם כשהציעו לו לצאת לקצונה. הוא פשוט היה מאושר שם. הוא בנאדם שמתאקלם, מה שקצת מרגיע אותנו, כי איפה שתשים אותו הוא לומד להסתדר", אומרת מעין, "רון הוא אדם מאוד שאפתן, הוא סיים תיכון בהצטיינות, הוא חכם ומלא בביטחון עצמי, אבל הוא עדיין ילד באישיות שלו, אפרוח בעור של זאב. החלום שלו הוא להיות עורך דין ויש לו אופי שמאוד מתאים לתפקיד".
מעין ובעלה אלכס, שהוא ממוצא ארגנטינאי, הם וטרינרים שחיים בלהבים ומפעילים שתי מרפאות באזור. לזוג עוד שני ילדים, דן בן ה-17 ועדן בת 15. "עיקר הפעילות שלנו נעשית כרגע דרך קבוצה שמייצגת 23 בעלי דרכון ארגנטינאי, כמו רון, שנמצאים בין החטופים או מוגדרים עדיין נעדרים. השבוע התקיימה גם פגישת זום בין נציגי המשפחות לנשיא ארגנטינה, אלברטו פרננדס, במהלכה הוא פרץ בבכי לאחר ששמע את הסיפורים של המשפחות, וגם נתן לנו את הטלפון הפרטי שלו", היא מספרת, "אלכס ואני מתראיינים בכל מקום אפשרי, בכל העולם ומסביב לשעון, עשרות ראיונות ביום. אנחנו לא מצליחים לישון או לאכול, ומה שאנחנו עוברים זה כמו עינוי כי חוסר הידיעה הוא כמו מחלה.
במקביל אנחנו מנסים להחזיק את העסק שלנו בחיים, כי במצב עכשיו בארץ אף אחד לא יעזור לנו כלכלית, אבל לפעמים זה פשוט בלתי אפשרי לתפקד". כמה ימים לאחר החטיפה פרסם אלכס סרטון עם פנייה אישית לכוכב הכדורגל הארגנטיני, מסי. "רון אמנם כבר בן 19, אבל בחדר יש לו עדיין מקדש קטן למסי, השומר מסך במחשב זה מסי ואני את ברצלונה מכירה יותר טוב מבאר שבע, מהפעמים שביקרנו שם. בשנה שעברה הוא שיחק בארץ בדיוק ביום הולדת 18 שלו וכמובן שהלכנו, הזכייה בגביע העולם הייתה כאן חגיגה גדולה ועד היום הוצאנו הון תועפות לכרטיסים למשחקים שלו", היא מתארת, "אלכס יצר את הסרטון באופן ספונטני. רון מגדיר את עצמו כארגנטינאי גאה ומסי מבחינתו זה החיים ואנחנו מאמינים שמילה אחת שלו בנושא יכולה לשנות עולמות. אנחנו יודעים בוודאות שהוא קיבל אותו, אבל ממניעים ידועים והקשרים העסקיים שלו בעולם הערבי, נכון לעכשיו הוא מעדיף לא להגיב. המטרה הבאה שלנו עכשיו היא להוציא משלחת לאפיפיור, שגם הוא ממוצא ארגנטיני". מי שעוד עוזר להעלאות את המודעות בדבר החטיפה ליאון חייקו, דודו של אלכס ואחד הזמרים המפורסמים ביותר בארגנטינה. "העובדה שליאון העלה סרטון בעצמו והקרבה המשפחתית שלו, עוזרת לנו לקבל הרבה תשומת לב למקרה של רון".
במהלך השיחה מביעה מעין תסכול רב מיחס המדינה אליהם מהרגע שהכול החל. "אנחנו נותנים את הילדים למדינה כי אנחנו סומכים עליה, ואתה מצפה אחרי אירוע כל כך חמור שיהיה גורם ממשלתי שייצור איתך קשר, יבוא לבקר, יאמר סליחה טעינו, יבטיח שייעשה הכול בכדי להחזיר אותו בחיים. היה אצלנו תת אלוף, שהסביר מה בעצם קרה, ונמצא איתנו בקשר נציג נעדרים, שהוא איש מאוד נחמד אבל לא באמת יודע שום דבר", היא אומרת בעצב, "אנחנו חיים בהרגשה שהצבא החליט להקריב את החיילים. המחדל כאן הוא ענקי, חמאס הכריז חד משמעית שהוא דורש את כל האסירים שלו, וברור שזה לא יקרה. אני מניחה שתהיה עסקה שתשחרר את האזרחים, כי זה באמת לא נורמלי ומטורף לחלוטין להחזיק שם תינוקות וזקנות. אבל חיילים הם בסטטוס אחר, ואותם לדעתי ינסו לחלץ, בתקווה שזה לא ייגמר כמו בחילוץ הטרגי של נחשון וקסמן. בכל מקום בו אני מדברת אני אומרת, שאם נגיע למצב הזה, שלא יחזירו לי גופה. אני לא רוצה שיחזירו חצי מחבל בשביל זה אם זו הסיטואציה, זה לא מעניין אותי".
