אבינתן אור, בן 30, מתל אביב, נחטף מהמסיבה ברעים
החיים של משפחת אור התהפכו מאז החטיפה של אבינתן יחד עם בת זוגו נועה ארגמני: "שום דבר לא כמו שהיה, וגם לא יכול להמשיך באותו אופן", משתפת אמו דיצה. "אנחנו בתוך הסיפור הזה עשרים וארבע שעות ביממה. יש המון פעולות שעוזרות להתמודד עם הלחץ, בעיקר תפילות, תהילים ועבודה רוחנית, אבל גם עבודה מול התקשורת בארץ ובעולם, ראיונות מכל הסוגים, ושיחות עם גורמים מדיניים וביטחוניים".
אמו מתארת את אבינתן כבחור גבוה, חזק, מוכשר, חכם ויפה תואר. "הוא מאוד מאוד מצחיק, והוא גם מנהיג, מגיע בלי שמרגישים ומוביל בשקט שלו. הוא לא דברן, אבל כל פעם שהוא אומר מילה זה בדיוק מה שמסדר את כל התמונה. הוא גם מאוד רגיש, תמיד קולט בני אדם בצורה מהירה, תומך, מגן ועוזר להם. אבינתן תמיד היה בן אדם אהוב ונערץ בכל מקום".
דיצה מספרת שבנה חלק איתה חיבור לאסטתיקה: "כשהייתי מעצבת סידורי פרחים הוא היה עוזר לי. הוא היה מעיר לי, 'אמא חסר כאן פרח לבן, ובסידור הזה שמת יותר מדי'. יש לו חוש אסתטי מדהים".
למה את הכי מתגעגעת?
"לחיבוק שלו. הוא היה מתקשר אליי כל ערב שבת לספר מה היה לו השבוע, הוא לא טיפוס פטפטן אבל את כל האהבה היא יודע להעביר בחיבוק שלו, ולזה אני מתגעגעת".
המסר מבחינתה בימים אלו הוא ההימצאות במלחמת האור בחושך. "אנחנו רוצים להפוך את העולם למקום של שלום ואהבה, באופן הכי מואר שיש", היא מסבירה. "כשאנחנו נסכים להתחבר לעוצמה האמתית שלנו אנחנו נגלה שיש לנו עוצמה של האינסוף שמפעמת דרכנו, דרך החיילים, המדינה והעם כולו, ואז יתגלו הפתרונות ויהיו זמינים לנו.
"הורגלנו במדינה למחשבה המצומצמת והחלשה שאין לנו כוח לדאוג לאינטרסים ולביטחון שלנו, שהאפשרויות שלנו הן להילחם ולכבוש את עזה במחיר של שלום החטופים או לעשות משא ומתן נכנע ומתרפס, ולסכן את ביטחון המדינה. אם אנחנו נדע להתחבר לאמת שלנו נראה שזה לא או-או, אנחנו נוכל גם לקבל בחזרה את החטופים האהובים שלנו, וגם להרים את קרן ישראל ולהביא את הניצחון של האור".
