כבר בתחילת הריאיון מבקש ראובן פינסקי, מנכ"ל השירות הלאומי־אזרחי, להדגיש שבסופו של יום השירות הלאומי אינו תחליף לשירות צבאי. "אנחנו לא אומרים בשום אופן שחרדים פטורים משירות צבאי והם צריכים לבוא אלינו", הוא מבהיר. "מה שצה"ל מצליח לגייס מהם זו ברכה, וכל מי שיכול חייב להתגייס. אבל לא בכפייה. ברגע שנבוא עם 'ציידים', כלשונם, נגמר העסק. אלינו באים כאלה שבשום אופן לא ילכו לצה"ל, אבל אנחנו כן רוצים שכולם ישרתו שירות משמעותי. המסגרות שלנו אזרחיות, ומסוגלות לתת מענה לצרכים הדתיים. אנחנו מייצרים משהו שמאיים פחות על החברה החרדית, ולכן מעורר פחות התנגדות. אנחנו יושבים יחד עם הצבא באופן שוטף כדי לגבש את האסטרטגיה הכוללת. השירות בצבא הוא ראשית לכול, אבל תמונת המשרתים היא של צה"ל פלוס השירות הלאומי".
השירות הלאומי האזרחי הוא הגוף שמפקח על העמותות המפעילות את מתנדבי השירות הלאומי. ראובן פינסקי (49) עומד בראשו זה חמש שנים, ולפני שנתיים הוארכה כהונתו בארבע שנים נוספות. הוא עלה מארה"ב בגיל חמש, נשוי ואב לשישה ומתגורר ביישוב פסגות, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית. מאחוריו ניסיון רב בתפקידי ניהול במגזר הציבורי.
לדבריו, יש היום בישראל 149 אלף צעירים בני 18 ו־192 אלף בני 10. כלומר, בתוך שמונה שנים יהיה גידול של 50 אלף במספר בני ה־18. "צריך לשאול עד כמה צה"ל צריך לגדול. עד לא מזמן דיברו על 75 עד 80 אלף מתגייסים בשנה. גם אם נניח שכעת עליו לגדול ל־90 אלף, עדיין יישארו 100 אלף שלא ישרתו גם מבחינת צורכי הצבא, ולמדינה יש צרכים רבים בתחומים אחרים. יש גידול משמעותי של עשרות אחוזים במספר המתנדבים והמגמה היא טובה, אם כי אנחנו עדיין רחוקים מהיעד. בחברה החרדית הגידול קטן, אבל מבחינתי הוא משמעותי.
"כשבנינו אסטרטגיה עם הממשלה הקודמת הסתכלנו על שלושה גורמים: צורכי המדינה – היכן צריך ידיים נוספות; מה הם צורכי הצעירים המבקשים לתרום למדינה, אם זו הבת שלי שלא התגייסה ורוצה לשרת, נערה מאום אל־פחם שרוצה להשתלב בחברה הישראלית, או הצעיר החרדי שרוצה פטור או להתחיל להתפרנס ברצינות; והגורם השלישי הוא שוק התעסוקה במדינת ישראל".
בוא נתמקד בחרדים. מה עשיתם שם?
"מיפינו את צורכי השירות הלאומי מחדש באופן מוטה־תעסוקה, שכן השאלה המדאיגה ביותר בהקשר החרדי זו השתתפות גברים בשוק העבודה. בנינו אותו כך שבחור שיוצא בתום השירות נמצא כבר בשוק התעסוקה, שירת שירות משמעותי ויש לו מקצוע. המנחים והתכנים בקורסי ההכשרה שלנו מותאמים למגזר. אנחנו מקפידים על סביבה חרדית, מאופי הכשרות ועד ישיבה בהפרדה מגדרית".
תן לי דוגמה לתוכנית כזו.
"לפני יותר משנתיים זיהינו צרכים ותפקידים אצל כל הגופים הביטחוניים, ופתחנו תוכנית בשם 'מעלות'. יש בה תחומים כמו פיתוח תוכנה, חוקרים כלכליים, הנהלת חשבונות – כל דבר שמצריך הכשרה ארוכה אבל יכול לשרת את צורכי הביטחון. ישבנו עם כל הגופים הרלוונטיים כמו המשטרה, כיבוי אש, שב"ס, התעשיות הביטחוניות ולאחרונה גם שב"כ והמוסד, זיהינו את הצרכים והקמנו מכינות לאותם תפקידים נדרשים. הם לומדים מתמטיקה, אנגלית ויישומי מחשב במשך חודשיים, מתחילים את השירות בקורס בן שלושה־ארבעה חודשים, ואחריו משרתים במקצוע שלמדו.
"כך למשל, יש היום 15 חרדים בלהב 433 שמבצעים חקירות כלכליות. פתחנו תוכנית יחד עם השב"כ, שבה אנחנו מסייעים למערך הבינה המלאכותית שלו. חבר'ה חרדים יושבים ומלמדים את מערכות הבינה המלאכותית של השב"כ מה כתוב בדו"חות המודיעין. הם עושים את זה בכלים שבהם למדו גמרא – מה הנפקא־מינה של הטקסט הזה ומה הקא־משמע־לן. זה תפקיד מושלם לבחור ישיבה.
"אחרי הסבב הראשון ביקשו בשב"כ סבב שני של מתנדבים, והם מתכננים להגדיל את מספר החרדים אצלם ל־200. בעקבות 7 באוקטובר אנחנו בונים יחד עם המשטרה וגורמים אחרים שירות מתנדבים שיהיו אחראים לביטחון הפריפריאלי, מעין משמר אזרחי. האחראים בשכונות החרדיות יקבלו נשק, ויאבטחו מוסדות חינוך ואזורי מגורים חרדיים. ככל שנוכל להכניס מתנדבים לתעשיות הביטחוניות כמו רפא"ל או התעשייה האווירית, שיקבלו הכשרה ויעבדו שם, נוכל להכניס יותר ויותר חרדים לאירוע הביטחוני".
לדבריו, המחזור הראשון של החרדים שהשתלבו בתוכניות אלה התקבל כולו לשוק העבודה, וכל אחד מהם משתכר בממוצע 14 אלף שקל. כך נוצר מצב שבו כולם מרוויחים – המדינה, הגופים הביטחוניים וגם המתנדבים, ששירתו במערכת הביטחון ומשתלבים בתעסוקה.
הסכמות שבשתיקה
לצד המסלול הביטחוני החדש יחסית, מדגיש פינסקי, "אנחנו שירות אזרחי, ואנחנו חושבים להיכנס גם לתחומים הציבוריים. אם המטרה היא שירות משמעותי עם אופק תעסוקתי, התגייסות של כל משרדי הממשלה לכך תביא לשינוי תרבותי מטורף".
איך אתה מנצל את המציאות הנוכחית כדי לגרום ליותר ויותר חרדים להתגייס?
"אנחנו לא קוראים להם לסגור את הגמרות. מתוך 60 אלף חרדים עד גיל הפטור, יש אלפים שאינם לומדים. מאז 7 באוקטובר פתחנו קורס 'מעלות' חדש לגופים הביטחוניים, ונרשמו אליו כ־1,000 איש. מתוכם 300 עומדים בקריטריונים, ו־75 כבר החלו בשירות. פתחנו קורס של השב"כ, ומיד היינו צריכים לפתוח קורס נוסף. בכל חודש המספרים עולים. אנחנו בסיכומים סופיים עם המשטרה כדי שבקרוב נצא לדרך עם אותו 'משמר אזרחי'. מדובר ב־200 עד 300 חבר'ה שאלמלא המלחמה לא היו באים".
באיזה סוג של חרדים מדובר?
"חרדים על מלא, לא כאלה שרק מגדירים את עצמם חרדים. אחד הדברים שמתלבטים בהם בצה"ל היא ההגדרה מיהו חרדי. עם כל הרוח הגדולה, צה"ל הצליח לגייס 400 חרדים לעשרה ימים, ובגיוס לסדיר הוא ירד דרמטית. יש אולי רוח של שותפות, אבל היא לא מתורגמת ללבישת מדים. 'אני אשמח להביא לך אוכל לשבת אבל עדיין לא אתגייס לצה"ל'. ערכי היסוד עדיין לא השתנו. אני חושב ששירות אזרחי מותאם, כזה שמדבר 'חרדית' ויכול לתרום משמעותית לכל גופי הביטחון, יוכל להביא מסות של אלפים".
אילו תגובות אתה מקבל?
"עשרה חרדים שנכנסו למערכות בינה מלאכותית בשב"כ, חוללו שינוי עצום גם בתפיסה של האנשים שסביבם ובהבנה שהם יכולים לעבוד עם חרדים, וזה נהדר. זה מגוון את הארגון, הם מביאים איכויות מטורפות וזה מה שיביא את המספרים הגדולים. אמרתי להם שהם מקדשים שם שמיים. גם במשטרה התחילו להבין איך לעבוד עם חרדים, וזה יוביל להבנה איך לטפל בבעיות בתוך הציבור החרדי. יש כאן השפעה תרבותית, ארגונית וחברתית על אנשי המשטרה. אם נשמור מאוד על המעטפת החרדית נפרוץ במספרים, וזה יקרה גם מול גדולי התורה ומובילי הדעה. יש הסכמות ויש הסכמות שבשתיקה. ברוך השם לא נפלתי אפילו פעם אחת כאשר הם נתנו בי אמון, הם לא עומדים על הרגליים האחוריות, ושוב לא תראה פסיקות נגד השירות האזרחי בעיתונות החרדית. מוכנים לדבר על זה. הפתיחות היא כלפי השירות האזרחי, בתנאי שהוא אכן מותאם ומשמעותי".
