במעבדה עתידנית המוסתרת מהכביש על ידי בית הארחה קטן ומסעדת מזון מהיר, חוקר בחברת הביוטכנולוגיה Calyxt מפעיל רובוט ריבועי. הרובוט מזמזם כמו טופר במכונת פרסים מיושנת, ומשלשל קטעים קצרים של די־אן־איי לתוך מבחנות. הוא בונה אנזים שכותב די־אן־איי מחדש, ובכך מחולל שינויים במזון ובחקלאות.
בעזרת טכנולוגיה חדשנית המכונה "עריכה גנטית", מדענים יכולים עכשיו "להדליק" ו"לכבות" גנים בצמחים, כמעט באותה קלות שבה מדען ב־Calyxt לוחץ על מתג המאיר שורה של צמחי סויה עדינים הגדלים במעבדה.
פולי הסויה ה"בריאים יותר" של חברת Calyxt, המאכל הראשון באמת שהתעשייה ייצרה ושניתן לומר שהגנים שלו נערכו, עשוי לעשות את דרכו לתוך מוצרים כמו צ'יפס, רטבים לסלט ומוצרים אפויים, עוד לפני סוף השנה.
בשונה משיטות ישנות יותר של שינוי גנטי, הטכניקות החדשות הן מדויקות, מהירות וזולות. חברות מקוות להימנע מהמוניטין השלילי ומהקשיים הרגולטוריים שאפיינו את הדור הראשון של מאכלים מהונדסים גנטית.
מהירות השינוי הפתיעה ארגונים צרכניים ופעילי סביבה, הטוענים שהטכנולוגיה החדשה לא עברה את הבדיקות הראויות. הם תובעים שרגולטורים יוסיפו בדיקות בטיחות נוספות, לפני שהיא תקבל אישורים סופיים.
"זה נושא קשה", אומר פדריקו טריפודי, מנכ"ל Calyxt. "הצרכנים מבינים שטכנולוגיה עושה טוב בהרבה תחומים בחייהם, אך השילוב של טכנולוגיה ואוכל מפחיד אותם. אנחנו עדיין צריכים ללמוד כיצד לנהל את הדיון הזה".
פולי הסויה של Calyxt הם הראשונים מתוך יותר מ־20 יבולים מהונדסים גנטית, שמשרד החקלאות האמריקני הכיר בהם עד כה. המדענים ב־Calyxt, חברה־בת של חברת התרופות הצרפתית Cellectis, פיתחו פולי סויה שהגן היוצר שומן טראנס בשמן סויה "כובה" בהם. על פי אנשי המעבדה, בהשוואה לגרסה המקובלת של המוצר, בשמן המופק מפולי הסויה שלהם יש שומנים "בריאים" בהרבה, והרבה פחות שומן האחראי לעליית כולסטרול מזיק.
טריפודי אוהב לומר שהמוצר דומה לשמן זית, אך ללא הריח החזק שימנע את השימוש בו במוצרים כמו עוגיות אוראו או חטיפי גרנולה. השמן קיבל שבחים מ"המרכז למדע למען הציבור", קבוצת צרכנות הסבורה כי בריאות הציבור תיתרם ממצרכים המכילים כמויות מופחתות של שומני טראנס ושומן רווי, ללא קשר לדרך שבה נוצרו.
עם המצאת העריכה הגנטית, קצב שיפורי היבול הולך ומואץ, אומר דן ווֹיטאס, המדען הראשי ב־Calyxt ופרופסור לביולוגיה באוניברסיטת מינסוטה. "בעבר לא חזיתי את המהירות שבה התחום יתפתח", הוסיף וויטאס, כשהוא מסייר בחממות הלחוֹת שבהן מגדלת Calyxt שדות ירוקים של פולי סויה, חיטה וקנולה.
לנצח את הבצורת
מאז שחר החקלאות, מגדלי צמחים מחפשים דרכים לשפר יבולים. במשך מאות שנים, איכרים הכליאו בין הצמחים הבריאים לבעלי התשואות הגבוהות ביותר, במטרה לפתח צאצאים טובים יותר. בשנות השמונים, החלו מדענים אף לחתוך ולהדביק קטעי די־אן־איי בין זנים, במה שמכונה "הנדסה גנטית".
הדבר גרם לתגובת־נגד חזקה בקרב צרכנים אמריקנים. על פי דיווח של מכון המחקר 'פיו' משנת 2016, כמעט ארבעה מתוך עשרה אמריקנים מאמינים שמזונות מהונדסים גנטית משפיעים לרעה על הבריאות. חשש ציבורי מפני אורגניזמים מהונדסים גנטית, המכונים GMOs, גרם לצמיחה במיליארדים של תעשיית המזון הלא־מהונדס, ואף הביא להגבלת הפיתוח באירופה.
מדענים מקווים שהציבור לא יהיה עוין כל־כך ל־CRISPR ו־TALENs, כלי העריכה הגנטית החדשים המרכזיים ביותר, בשל הפוטנציאל שלהם בשיפור הטעם והערך התזונתי במאכלים. שניהם עובדים כמו מספריים גנטיות קטנות, הגוזרות את הסליל הכפול בדי־אן־איי של הצמח באזורים מסוימים. כאשר הדי־אן־איי מרפא את עצמו, לפעמים הוא מוחק או מבלבל את הגן שליד השבר – וכך בעצם "מכבה" אותו.
כעת עובדים החוקרים על הוספת קוד גנטי חדש באזור השבר שבדי־אן־איי, ולא רק מחיקת מה שכבר קיים שם. הם אף מפתחים שיטות שבאמצעותן יוכלו לערוך כמה גנים באותו צמח, מטרה שיש מדענים הטוענים שניתן להשיגה כבר בשנים הקרובות. חברת סטארט־אפ אחת, Inari Agriculture, מקווה שיום אחד תוכל לעצב את הזרעים כך שיתאימו לתנאים האינדיבידואליים בשדות שבהם הם גדלים.
"אני חושבת שלמרות ההתלהבות סביב עריכה גנטית, חוץ מכמה כותבי מדע בדיוני, העולם עוד לא מבין עד כמה המהפכה המתקרבת גדולה", אומרת ואל גידינגס, עמיתה בכירה ב'קרן לטכנולוגיית מידע וחדשנות', מכון מחקר השוכן בוושינגטון. "היא תשנה באופן דרמטי את הקשר בין בני אדם לסביבה מכל בחינה, ובדרכים שברובן המוחלט יהיו חיוביות".
לדברי מדענים במעבדות אוניברסיטאיות ובחברות כמו Calyxt, הם כבר מפתחים צמחים שיהיו מזינים יותר, נוחים יותר וחזקים יותר. המחיר הזול יחסית של עריכה גנטית מאפשר לשחקנים קטנים יותר להתחרות במגרש שתקופה ארוכה נשלט על ידי חברות חקלאות ענקיות.
בקורדובה שבספרד, חוקרים ב"מוסד לחקלאות בת־קיימא" פיתחו זן של חיטה המכילה כמות נמוכה של גלוטן, המכוונת לשוק ה"ללא־גלוטן" הפורח. באוניברסיטת מדינת פנסילבניה פיתחו פטריות שאינן משחירות, ובמעבדות 'קולד ספרינגס הרבור' ייצרו עגבניות המותאמות לעונות גידול קצרות יותר. באותו זמן, באוניברסיטאות בכל רחבי ארה"ב עובדים על צמחים שיוכלו לשרוד בצורת, מחלות ואת נזקי שינוי האקלים. על פי מומחים, שיפורים כאלה – החלים על יבולים מגוונים ובהם תפוזים, ענבים וקקאו – עשויים להגן על צמחים כאלו בעתיד וגם לצמצם את השימוש במי השקיה ובכימיקלים.
"יש לנו כרגע כמה בעיות אמיתיות בחקלאות", אומרת ברניס סלוטסקי, סגנית נשיא בכירה באגודה האמריקנית לסחר־זרעים. "בין אם מדובר בבצורות, במחלות או בשינוי אקלים – הכלי הזה מסייע לעמוד מולן ביעילות".
חשוב להסביר
אך בעוד העריכה הגנטית מתקדמת, חלק מארגוני הצרכנות והסביבה החלו לחשוש שההתפתחות המואצת של התחום עוקפת את הרגולטורים. תומכים ומבקרים כאחד מסכימים שהמערכת החוקית בת שלושים השנה שהוקמה כדי לבדוק יבולים גנטיים, לא עמדה בקצב של פיתוחים כמו CRISPR ו־TALENs.
על פי החקיקה הנוכחית, משרד החקלאות איננו דורש בדיקות שטח או הערכות סביבתיות בעבור רבים מהיבולים הללו, שלא כמו רוב האורגניזמים המהונדסים גנטית. הסיבה לכך היא שרוב היבולים שנערכו גנטית עד כה, כמו פולי הסויה של Calyxt, אינם מכילים חומר גנטי זר ולא נוצרו בעזרת החיידקים והווירוסים שבהם השתמשו מדענים בדור הראשון של מוצרי GMO. מהמשרד נמסר שסמכותו חלה רק על שיטות אלה, מכיוון שתפקידו להגן על צמחים מפני דלקות ומזיקים. בסוף יולי, בית המשפט הבכיר ביותר באיחוד האירופי הגיע למסקנה הפוכה ופסק שיבולים שנערכו גנטית יהיו נתונים לאותו פיקוח קשוח כמו אורגניזמים מהונדסים גנטית.
מִנהל המזון והתרופות האמריקני דווקא כן מפקח על הבטיחות ועל התזונה שבמאכלים ערוכים גנטית – אך רק במקרים שבהם יצרנית המזון מבקשת ייעוץ. על פי המנהל, Calyxt לא הגישה בקשה כזו. כעת בודקים שם האם יש סכנות נוספות במאכלים ערוכים־גנטית.
על פי ג'ניפר קוזמה, פרופסור להנדסה גנטית ולחברה באוניברסיטת מדינת צפון־קרוליינה, יש צורך בשינויים מסוימים כדי להבטיח לצרכנים שמאכלים ערוכים־גנטית הם בטוחים. ישנו חשש מיוחד סביב תקלה גנטית שנקראת "עריכה לא מדויקת", או משינוי לא מכוון בדי־אן־איי של הצמח.
תקלות כאלה קורות גם במעבדות וגם בטבע, אומר ג'ף וולט, לשעבר פרופסור לאגרונומיה וטוקסיקולוגיה באוניברסיטת מדינת איווה, אך נדיר שהן לא מאותרות על ידי מגדל הצמחים. אך אם הם יחמיצו את התקלה, התוצאות עלולות להיות דרמטיות: נזק לגדילת הצמחים, הוספת אלרגנים ורעלים לצמחים, וחשיפתם למחלות. חוקרי צמחים גילו את העובדה הזו דרך ניסיון קשה בשנות השישים המאוחרות. באותה תקופה פותח תפוח־אדמה שנועד להיות מטוגן בצורה טובה יותר, אך הוא גרם לבחילות קשות אצל כל מי שאכל אותו.
"אנו זקוקים לתהליך רגולציה כפוי לא רק מסיבות מדעיות, אלא גם עבור אמון הצרכנים והציבור", סבורה קוזמה. "אני חושבת שהרוב המוחלט של מאכלים ערוכים־גנטית יהיו בטוחים בדיוק כמו מקביליהם שגודלו בצורה קונבנציונלית. אבל אני לא קונה את הטענה שזה נכון תמיד, עבור כל סוג של יבול".
ארגוני צרכנות הביעו חששות גם בנוגע לדרך שבה יסומנו מאכלים ערוכים גנטית. אמנם ב־2016 עבר בקונגרס חוק המחייב יצרניות מזון לדווח על מצרכים מהונדסים גנטית, אך החוקים הללו אינם חלים כנראה על מזון המיוצר בעזרת טכנולוגיות עריכת־מזון חדשות יותר, אומרים מומחים שעברו על החוק. חברת Calyxt אף שיווקה את שמן הסויה שלה כ־GMO־non, בטענה שהוא לא מכיל חומר גנטי זר.
אך לדברי מייקל הנסן, מדען בכיר ב'איגוד הצרכנים', קשה להאמין שצרכנים יקבלו את החלוקה בין המוצרים השונים. לטענתו, אורגניזמים מהונדסים גנטית פיתחו מוניטין שלילי גם בעקבות העובדה שחברות ביוטכנולוגיה לא נהגו כראוי בהסברה לציבור בשנות השמונים והתשעים. אם חברות יחזרו כעת על אותן טעויות, הוא אומר, הצרכנים ידחו טכנולוגיה מבטיחה.
"אני לא מבין מדוע חברות לא רוצות שיסמנו אותן", אמר הנסן. "זה נשמע כאילו הן מנסות להסתיר משהו. קבלה מצד הצרכנים תלויה בנקודה הזאת".
אך השינוי כבר נזרע באדמה, תרתי משמע. כשעה נסיעה ממעבדות Calyxt, פולי הסויה הערוכים־גנטית של החברה מכסים גבעה ארוכה ומשופעת השייכת לחקלאי בוב בראון בן ה־62. בראון הוא אחד מ־75 חקלאים המגדלים את פולי הסויה של Calyxt, והוא מגדל אותם על שטח של כ־69 אלף דונם. עד חודש יולי הצמחים כבר הגיעו לגובה הברך, והצמיחו פרחים סגלגלים. לא ניתן להבדיל בינם ובין דונמים של פולי סויה אחרים המתפרסים לכל כיוון, מקושטים בקבוצות עצים ונחצים על ידי שבילי חצץ.
בראון חוזה שתוך כמה שנים הצרכנים כבר לא יהיו מודאגים מההבדל בין מאכלים קונבנציונליים ובין כאלה שעברו עריכה גנטית. הוא טוען שזו האחרונה בסדרת מהפכות בחקלאות המודרנית. "אני חושב שניתן ללכת אחורה לכל זמן בהיסטוריה האנושית, ולמצוא אנשים החוששים משינוי", אומר בראון. "בילדותי הייתי שומע קשישים שהתלוננו על הטרקטורים". 
תרגום: אלחנן שפייזר
