"אני מזדקן, כבר בן עשרים ושתיים. זהו, סיפרתי לכם בן כמה אני, מרוצים? נתתי לרדיו להתבטא קצת, שיר של ג'וני, נחמד, רומנטי, אוטופי, אנחנו נוסעים בשקט, זורמים. חותך כמה מכוניות, סתם לעצבן את הנהגים הישראלים המעוצבנים. אבל זה אסור, אתם יודעים, אסור… נכנסים לתל־אביב, הכרך הגדול, התפוח הקטן, אני גר בדירה שכורה ליד יהודה המכבי, היה גיבור גדול, לא מזלזל. 'הגענו הביתה, בקומה האחרונה', 'נעשה תחרות', ניצחתי, אני לא נותן לה ולאף אחד אחר לנצח, אם אני יכול. שונא להפסיד, הכרח להוכחה מתמדת או חוסר ביטחון עצמי או ילדותיות או מי יודע מה".
אם נספר לכם שהטקסט הזה לקוח מספר שכתב אחד מבכירי מפלגת "כחול לבן", סביר להניח שהניחוש הראשון שלכם יהיה יאיר לפיד, אבל לא הוא המחבר. על השורות האלה חתום אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות היוצא ומספר חמש במפלגתו של בני גנץ. בשנת 1988 הוא פרסם את "סיפור ילדותי" (הוצאת לילך), ספר שבמרכזו עומד גילי, בחור בעל מבנה נפשי שביר במיוחד בעקבות אסון משפחתי שעבר. ניסנקורן עצמו, בעת כתיבת הספר, היה משוחרר טרי מצה"ל אחרי שירות כמדריך כושר קרבי, ספורטאי מצטיין שכבר זכה באליפות ישראל בריצות קצרות ושבר את שיא הנוער בריצת 200 מטר. כך שעם לפיד הוא יכול לדבר היום על חבלי כתיבה, ועם גבי אשכנזי הוא יכול להשוות תוצאות בוחן בר־אור.
בניגוד לתדמיתו של ניסנקורן כדמות אפרורית אסופה ומאופקת, ספרו הוא כולו מרד נעורים, רגש מוקצן, כאב ועצבים חשופים. "התעוררתי בצהריים, רעב, מיוזע ועצוב", הוא כותב. "הנוף מהחלון לא מרנין. בניינים רבי קומות. בדירה מולי גרה משוגעת, כולם משוגעים סביב, רק קמתי ואני רוצה שוב קצת לנוח".
כשלושים שנה אחר כך, את הרגש המוקצן והעצבים חושפים סביבו דווקא יריביו הפוליטיים. "ניסנקורן, שר האוצר של לפיד וגנץ, ישבית את המדינה. הוא יחזיר אותנו אחורה, לכלכלת הסתדרות שתפגע באזרחים", מזהיר תשדיר של הליכוד. "גנץ מתחבר עם הוועדים החזקים", מחממים גם ממפלגת "הימין החדש", "אתם יכולים לנחש מה זה יעשה לחשבון החשמל, לפנסיות של המחוברים, לשביתות בנמלים, לאפשרות להזיז משהו בשירות הציבורי שזקוק כל כך להתייעלות".

למעשה, הכתרתו של ניסנקורן כשר האוצר הבא מגיעה בינתיים מימין בלבד; איש לא שמע את גנץ או לפיד מבטיחים דבר כזה. ועם זאת, להשערה בהחלט יש ביסוס. ניסנקורן הוא הדמות הכלכלית הבכירה ביותר במפלגת כחול לבן, וסביר להניח שהחלטתו לעזוב את ראשות ההסתדרות התקבלה על סמך הבטחה לתפקיד חשוב ומרכזי עוד יותר. השאלה היא אם אכן מדובר ברכש מוצלח, או שמא הייתה זו עסקה כושלת מצד ראשי המפלגה.
נראה שכיום גם הם עצמם מעלים את השאלה הזו. לניסנקורן, מתברר, יש תדמית בעייתית בעיני ציבור הבוחרים, וגבי אשכנזי כבר הודה בכך במפורש. יו"ר ההסתדרות מחובר מטבע הדברים לוועדים הגדולים המזוהים עם סיאוב וכוח מופרז – עובדי חברת החשמל, הנמלים, רשות שדות התעופה ועוד, כל אנשי "האצבע על השאלטר" שזכו במשך השנים להסכמים מיטיבים, לשכר מנופח ולביטחון תעסוקתי תמידי.
"ביום שגנץ לקח את ניסנקורן, כתבתי בעמוד הפייסבוק שלי שהוא טעה טעות גסה", אומר ליאון מורוזובסקי, שעמד בראש הסתדרות המעו"ף (הסתדרות הפקידים לשעבר). "מי שנמצא בתפקיד יו"ר ההסתדרות צובר לעצמו אויבים ואנשים רבים שכועסים עליו. צריך גם להבין שלניסנקורן עצמו אין יכולת להביא מצביעים; הוא נבחר לראשות ההסתדרות בהליך שבו המנגנון קבע מי המועמד, והמנגנון ניהל למענו את כל הבחירות. יכול להיות שהטעות של גנץ נבעה מחוסר הניסיון הפוליטי שלו. עכשיו אשכנזי כבר אומר את הדברים בלי להסתתר מאחורי מילים דיפלומטיות, אבל את הקולות נגד המהלך שמעתי עוד קודם. ניסנקורן מצידו עשה טעות כשעזב תפקיד בכיר כמו יו"ר ההסתדרות כדי להיות בסופו של דבר חבר כנסת מן השורה".
"תרשמי לפנייך: הוא לא יהיה שר אוצר", מבטיח ח"כ איתן כבל ממפלגת העבודה. "אני בטוח בכך, כי תהיה התנגדות פנימית בכחול לבן למינוי שלו. כשגנץ יצא לדרך לבדו, אמרו לו שניסנקורן יביא את המנגנון הארגוני של ההסתדרות. צריך להיות טיפש כדי להאמין בזה, כי המאסה הקריטית של ציבור העובדים המאוגד היא ברובה ימין. לחשוב שיש לניסנקורן מערכת משומנת שתפעיל את הקמפיין – זה בלוף.
"אחר כך גנץ הביא את ה'מנחה' הזו של ניסנקורן ליאיר לפיד בניגוד לרצונו, ולפיד היה חייב לבלוע אותה. עכשיו הם תקועים איתו, כי הוא לא בדיוק מתחבר עם תפיסת העולם הכוללת שלהם. בכחול לבן הלכו לחפש מלוכה ומצאו אתונות".

"אבי מביא קהלים בעולמות שלו, שהם טובים בעיניי", אומר מהעבר האחר חילי טרופר, ממייסדי "חוסן לישראל". "כשבנינו את הרשימה, חיפשנו תמהיל שכולו אנשים טובים, ראויים וערכיים עם קבלות מוכחות, וכן, אם הם יכולים גם להביא אלקטורט – זה טוב מאוד.
"אני מבין שכאשר אנשים שומעים 'הסתדרות' מיד עולים להם הרבה סטריאוטיפים לראש. אבל בחמש השנים של ניסנקורן כיו"ר, כמעט לא היו שביתות. הוא נחשב לאדם הכי מתון בתפקיד הזה, הכי בעד הידברות. בתקופה שלו גם נעשו המון פעולות של שילוב בעלי מוגבלויות בעבודה, שכר המינימום עלה, הוא דאג לאחיות, לעובדות הסוציאליות ולמורים. צריך להבין שההסתדרות זה לא רק 'הוועדים הגדולים', בסוף יש מאות אלפי עובדים שצריך לדאוג להם".
המפלגה שלכם מגדירה עצמה כליברלית, וניסנקורן מייצג כלכלה מסוג אחר.
"כל מי שהגיע לכחול לבן מבין לאן הוא בא, ומקבל את התפיסה שלנו. גם אבי מבין שזו מפלגה שמאמינה בכלכלה חופשית. יחד עם זאת אנחנו לא דוגלים בשוק קפיטליסטי חסר גבולות, אלא באחריות של המדינה על שירותים ציבוריים ראויים, ובמחויבות חברתית עמוקה. אנחנו מנסים למצוא את האיזון בין סוציאליזם לבין קפיטליזם מופרז. מפלגות הימין כיום מובילות מדיניות של קפיטליזם קיצוני, וכבר יש תחרות בין פייגלין לבנט בנושא הזה. אנחנו מציעים אופציה אחרת".
ארבעת הראשונים ברשימה – שלושת הרמטכ"לים בתוספת יאיר לפיד – תופרים את המדינה ומצטלמים בכל פינה אפשרית. את ניסנקורן לא ראיתי בתמונות.
"הרביעייה הזו הוגדרה כקוקפיט. שלושה הם ראשי המפלגות שמרכיבות את כחול לבן, וגבי נחשב כשושבין של החיבור. אבל גם אבי מסתובב כל הזמן בארץ, ואנחנו לא מחביאים אותו".
ההצהרה הזו של טרופר נשמעת מעט תמוהה לנוכח העובדה שאפילו ממסיבת העיתונאים שקיימה המפלגה ביום חמישי שעבר כדי להציג את משנתה הכלכלית־חברתית נעדר מנהיג העובדים. "אבי ניסנקורן הוא איש עם מודעות כלכלית ומודעות חברתית מאוד גבוהה", שיבח אותו גנץ שלא בפניו. "הציבור שמרוויח שכר מינימום יודע את הדבר הזה. אבי מחויב יחד איתנו לשינויים כלכליים שצריך לעשות במדינת ישראל, הוא לא מחויב לשום ועד גדול או משהו כזה. הוא איש ישר, הגון ומבין עניין בכלכלה במשק, וגם ביחסי עבודה שהם לא מילה גסה. טוב שיש לנו אדם שמכיר את הנושא מבפנים ויאפשר לנו לעשות את השינויים הנדרשים, לא על הראש של האנשים אלא עם האנשים". טוב ויפה, אבל איפה אבי?

משא ומתן עם רוטוויילר
אבי ניסנקורן (52), נשוי ואב לשניים, מתגורר בהוד־השרון. רעייתו אנדריאה היא מומחית לנוירולוגיית ילדים, מנהלת השירות למחלות נוירולוגיות נדירות בבית החולים לילדים ע"ש ספרא בתל־השומר. את הרגישות לבעלי מוגבלויות היא מביאה מהבית: רון (18), הצעיר משני הבנים, סובל מאפילפסיה קשה הגורמת לפיגור התפתחותי עמוק ולאוטיזם. במקרה או שלא, ההסכם הראשון שחתם אבי ניסנקורן כיו"ר הסתדרות קבע כי בכל מקום עבודה המעסיק מעל מאה עובדים, שלושה אחוזים מהם יהיו בעלי מוגבלויות.
גם הוריו של ניסנקורן, ישראל ואילנה, הם רופאים. האב, פרופסור לאורולוגיה, היה יו"ר איגוד האורולוגים הישראלי ואף הגה פטנטים. בנם אבי גדל במשכנות הרופאים של בית החולים "העמק". בנעוריו היה כאמור אצן מצטיין, ובעיתונים מאמצע שנות השמונים לא חסרים אזכורים להישגיו: "אבי ניסנקורן בן 17 מאס"א (איגוד ספורט אקדמי – מ"פ) שכנע בכישרונו הגדול, כשרץ מאתיים מטר ב־22.30 שניות – 4 מאיות לפני הירושלמי אלון אליקים. רק עוצמת הרוח הגבית מנעה מאבי שיא נוער", נכתב למשל בעיתון מעריב מ־19 בפברואר 1984.
בשנת 1986 ייצג ניסנקורן את ישראל באליפות העולם הראשונה לנערים ונערות עד גיל 19, שנערכה באתונה. בתחרויות שם השתתפו גם שמות כמו קולין ג'קסון, שיאן עולם בריצה, ורוגל נחום, אלוף ישראל בקפיצה לגובה, בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת. אלא שהקריירה הספורטיבית המבטיחה של ניסנקורן נקטעה בעקבות פריצת דיסק חמורה. הוא נאלץ לנטוש את מסלול הריצה, ופנה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל־אביב.

מיד לאחר שהוסמך כעורך דין החל ניסנקורן לעבוד כראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. הבוסית שלו שם הייתה היועצת המשפטית של האגף, דליה רבין. בשנת 2001 פתח משרד עורכי דין פרטי שעסק בדיני עבודה, ובמסגרת זו ייצג ועדי עובדים גדולים אך גם מעסיקים. ב־2010 סגר את המשרד וחזר להסתדרות, לאחר שיו"ר ההסתדרות דאז עופר עיני הציע לו את תפקיד יו"ר האגף לאיגוד מקצועי.
לאורך שנותיו בהסתדרות ליווה ניסנקורן סדרה של מחאות עובדים קשות ואמוציונליות: שביתה בחברת החשמל בעקבות הכוונה להוציא לפועל את הרפורמה במשק החשמל, שביתה נרחבת במשק בעקבות גל פיטורין בחברת טבע, שביתת עובדי רשות שדות התעופה במחאה על הפגיעה בעובדי הקבלן, הקמת ההתאגדויות הראשונות של חברות הסלולר, ועוד ועוד.
אף שנוהגים לייחס לו קשרים של "יד רוחצת יד" עם הוועדים הגדולים, יחסיו עמם לא תמיד היו מהמשובחים. ניסנקורן היה מי שהשעה בשנת 2012 את יושבת ראש ועד עובדי הרכבת, גילה אדרעי, שהובילה סכסוכי עבודה מול הנהלת הרכבת ועברה משם גם לסכסוכים אישיים. "במהלך השנה האחרונה חצתה אדרעי כל גבול אפשרי המקובל ביחסי עבודה", כתב ניסנקורן בנימוקים להחלטתו. ב־2017, אגב, נבחרה אדרעי מחדש לתפקיד, וזכתה לברכתו של ניסנקורן עם שובה להסתדרות.
כשעיני הודיע בשנת 2013 על פרישה מתפקיד היו"ר, הוא הכתיר את ניסנקורן כיורשו. לפי חוקת ההסתדרות רשאי היו"ר הפורש להמליץ בפני בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) על מי שיבוא במקומו, ודי בתמיכתם כדי להעביר לו את התפקיד, בלי לערוך בחירות מיוחדות. איתן כבל, ששנתיים קודם לכן התמודד מול עיני, עתר לבית המשפט המחוזי בתל־אביב נגד קיום ההליך. העתירה הקפיאה לזמן מה את מינויו של ניסנקורן, אך לבסוף הוא אושר.

"בעיניי הוא תמיד היה לא יותר מעורך דין שהתקדם במעלה הפירמידה של ההסתדרות", אומר לנו כבל. "נכון, הוא עשה עבודה טובה בסך הכול. הוא איש איגוד מקצועי מעולה, איש משא ומתן מהשורה הראשונה. על זה אין ויכוח, מה ששלו שלו. אבל זהו. הוא אף פעם לא היה אידיאולוג, ואין לו שאר הרוח הדרוש לתפקיד יו"ר הסתדרות. הוא אפילו לא באמת איש עובדים, במובן הקלאסי של המילה, הוא עורך דין של העובדים, ואלו שני דברים שונים".
ביוני 2014 מונה ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות מטעם סיעת "עוגנים", והמשיך להחזיק במקביל בתפקידו כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי. הוא מזוהה עם הפיכתה של ההסתדרות לתנועה חברתית, שדואגת לא רק למי שמשלם לה דמי חבר. "האהבה הכי גדולה שלו היא לקרוא הסכמים למען העובדים לפרטי הפרטים, לפני שהוא מאשר או לא מאשר. הוא מאוד ריכוזי במובן הזה", אומר עליו יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, יצחק (בוז'י) הרצוג.
לפי חניטל סויסה, לשעבר מנכ"לית האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות וכיום מנכ"לית הוצאת הספרים עם עובד, "הריכוזיות של ניסנקורן לא מתבטאת בתפיסה שרק הוא יודע מה נכון. להפך, הוא ישאל את האנשים בשטח: 'אתם מרגישים שהשטח חזק? שאין לנו שטח? שאנחנו צריכים תמיכה משפטית?'. אם יושבים עם יועצים משפטיים, ניסנקורן תמיד ישאל מה העמדה שלהם, למרות שהוא עצמו גדל בלשכה המשפטית. היינו יושבים אצלו בפורום רחב, וכמעט תמיד ההחלטות היו מקובלות על כולם, לא הנחתות. כשיוצאים לדרך, את מרגישה שאת שותפה".
"ברגע שהוא לוקח פרויקט למשא ומתן, הוא כמו רוטוויילר: לא מרפה עד שזה נראה כמו שלדעתו זה יכול להיראות", אומר אדם הבקיא במהלכים באוצר. "הוא מייצג מאוד נאמן של מי שנתן לו את קולו, ומצד שני הוא עקשן ולא יודע לעורר אמפתיה אצל אנשים שנושאים ונותנים עמו. הוא יכול להיות כוחני, הוא חרד לשמו הטוב, והוא נטול כריזמה בהשוואה לקודמיו בהסתדרות, עמיר פרץ ועופר עיני".
באילו נושאים היו לאוצר עימותים איתו?
"העבודה המאורגנת בישראל צריכה לעבור שינוי: לחלקים מסוימים היא מועילה, ובחלקים אחרים היא חזקה מדי. יש מקום גם לשינוי הדפוס שקיים כאן מאז שנות השישים, של השבתת שירותים ציבוריים: שם יש הכי הרבה שביתות, למרות שיש פערים גדולים מאוד בשכר ובתנאים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. העלינו את הנושאים האלה, אך ניסנקורן לא היה מוכן לשום שינוי. ניסינו לדבר על קצת הגמשה של הקשיחות התעסוקתית והקביעות במשרדי הממשלה, על שכר שוויוני יותר בין ותיקים לצעירים, והוא לא היה מוכן לשמוע".

כשראש הממשלה מתחיל לזייף
כאמור, תפקיד יו"ר ההסתדרות מייצר באופן בלתי נמנע אויבים ויריבים. למשל, כשניסנקורן תמך במאבק עובדי רשות השידור והגיע להסכמה עם נתניהו על דחיית הפעלתו של התאגיד, הוא קומם עליו את עובדי התאגיד, שכבר עבדו על הפקות עבור הערוץ המחודש. עימות אחר התפתח בינו ובין יו"ר ועד נמל אשדוד דאז, אלון חסן. "אני לא סופר את אלון חסן. עשיתי למען הנמל הרבה יותר ממה שהוא עשה כל חייו", אמר ניסנקורן בריאיון ל"תוכנית חיסכון" בערוץ 2. "עדיף שחסן יתעסק בעניינים האישיים שלו. יש לו משפט פלילי להתמודד איתו. אני לא תומך במי שעומד למשפט פלילי", הוסיף, בהתייחסות לכתב האישום שהוגש נגד חסן בעבירות שוחד והלבנת הון. יו"ר ועד הנמל, שזוכה לבסוף, תכנן לאתגר את ניסנקורן בבחירות הבאות לראשות ההסתדרות.
"חלק מהדברים שמובלטים כהישגים של ניסנקורן מבטאים בעיניי דווקא כישלונות", אומר חנוך ליבנה, יו"ר "הבית החברתי", סיעת אופוזיציה בהסתדרות. "אמנם שביתה היא לא יעד אלא אמצעי, אבל ההתגאות שלו בהימנעות משביתות היא חמורה מאוד.
"גם ההסכמים שהוא זוקף לזכותו לא היו אלא ספינים. העלאת שכר המינימום – הישג שמייחסים לניסנקורן – נבעה בחלקה מהסכמים קודמים, והייתה מתרחשת גם בלעדיו. בנושא עובדי הקבלן, בעוד הוא חוגג קליטה של מאה או מאתיים מהם בהעסקה ישירה, ממשלת הימין מצליחה להזרים עבודות לאלפי עובדי קבלן אחרים. התופעה הזו רק התרחבה, ובכך ניסנקורן שיתף פעולה עם ממשלה ימנית־קפיטליסטית".

יושבי הראש של הוועדים הקטנים מציגים חוות דעת אחרת על ניסנקורן. הם מגדירים אותו "אדם של אנשים" ומדברים על טיפוס צנוע, נגיש ומסייע. כך, למשל, מתאר אותו יהודה פרץ, יו"ר ועד עובדי "חיפה כימיקלים דרום", מפעל השוכן במישור רותם ליד העיר דימונה. כשאנו שואלים אותו על היכרותו עם ניסנקורן הוא חוזר לאוגוסט 2017, אז התבצרו העובדים במפעל במחאה על הכוונה לסגור את הסניף הדרומי, לאחר ריקון מכל האמוניה בסניף החיפני של החברה. "היו ימים שהרגשתי שזהו, אני מרים ידיים. היה קשה לסחוב מאבק כזה על הגב, כשכל העולם נגדנו. אבל אבי תמיד ידע להגיד לי את המילה הנכונה בזמן הנכון. גם כשהייתי מוציא עליו את התסכול שיש לי על המדינה המעוותת או הממשלה המעוותת שלנו, הוא ידע איך לחזק. למחרת הייתי מתייצב וממשיך במאבק כאילו לא קרה כלום. לכן אבי הוא בעיניי חבר אמיתי".
בפברואר 2016 הכריז ניסנקורן על הצטרפותו למפלגת העבודה. "אני בנשמה וברוח תמיד איש מפלגת העבודה", אמר אז, בנאום שכיום משמש את הליכוד כדי לנגח את כחול לבן ולהוכיח את נטיותיה השמאליות. "אני מאמין באידיאולוגיה של המפלגה ובערכים שלה, בדמוקרטיה שהיא מייצגת, בביטחון שחשוב לה, בדרך המדינית ובערכים החברתיים. אין מפלגה אחרת מבחינתי", הכריז לפני שלוש שנים. ובכל זאת, יש הסבורים כי ליבו של האיש מעולם לא היה שם. "בדעות שלו, ניסנקורן הוא בהחלט לא שמאל. הוא הרבה יותר מרכז, ותמיד היה כזה", אומר גורם פוליטי שמכיר אותו היטב. "התבטאויות שמאלניות כגון השוואת חיילי צה"ל לקלגסים מעוררות אצלו סלידה. הוא ביטחוניסט בתפיסה שלו, ואני חושב שבכחול לבן הוא מצא את מקומו הטבעי מבחינה אידיאולוגית".
על הנטייה של ניסנקורן לעבר המרכז אפשר ללמוד גם ממאמציו לדחוף את מפלגת העבודה אל ממשלת הליכוד. הרצוג, כיו"ר המפלגה, אף צירף אותו ב־2016 למשא ומתן שהתנהל עם נתניהו בנושא. "הוא רצה אחדות לאומית ומאוד עודד אותי לכך", מספר הרצוג. "הבאתי אותו לפגישות עם נתניהו, וניסנקורן התבונן מהצד על הכימיה וההתנהלות של הדו־שיח הזה, והיו לו הרבה תובנות. הוא זיהה את הרגע שבו ראש הממשלה התחיל להמציא תירוצים.
"למשל, במטרה 'לעשות דווקא' ולצאת מהתהליך, נתניהו זרק לאוויר רעיון שהוא ידע שנבזבז עליו שבוע: להגביל את זכות השביתה ולהעביר אותה לבוררות מוסכמת. בשביל מי שמאמין בעבודה מאורגנת, דבר כזה הוא כמעט פגיעה בזכות יסוד, ועל כך היו לניסנקורן ולנתניהו ויכוחים ענייניים ואידיאולוגיים. אבל אז הוא הבין שראש הממשלה מזייף, וברגע מסוים הוא 'משך החוצה' מהתהליך".


אגב, ניסנקורן היה בין המבקרים החריפים של סרטון שפרסם הליכוד לקראת בחירות 2015, ובו חיבר יחדיו את עובדי הנמלים, אנשי רשות השידור, חברות הסלולר ומחבלי חמאס: כולם יחד נפגשים בקבוצת תמיכה של "נפגעי ביבי". "סרטון שמייצר השוואה בין עובדים למחבלים רוצחים הוא חצייה של קו אדום", אמר ניסנקורן באותם ימים. "סיעת הליכוד והעומד בראשה צריכים להתנצל בפני כל אזרחי המדינה".
במאי 2017 התמודד ניסנקורן מול שלי יחימוביץ' על ראשות ההסתדרות. איתן כבל, שבתחילה הביע תמיכה ביו"ר המכהן, עבר לצדד ביחימוביץ' ואפשר לה לרוץ לתפקיד דרך הסיעה שלו בהסתדרות – וזאת בתמורה לתמיכתה בו בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה. בסופו של קרב יצרי במיוחד זכה ניסנקורן בניצחון, אך יריבתו לא ויתרה ופנתה לבית המשפט המחוזי בתלונה על "זיופים ואי סדרים". דובר אז על שקי מעטפות שלא נספרו במסודר, ועל איומים ולחצים מצד הוועדים החזקים. כשבית המשפט המחוזי ואחריו בית המשפט העליון העבירו את ההכרעה לרשות השיפוט של ההסתדרות, החליטה יחימוביץ' למשוך את עתירתה, בנימוק שהיא לא בוטחת בגוף הזה.
עם זאת, יחימוביץ' המשיכה לתקוף את מנגנוני ההסתדרות בראשותו של ניסנקורן, ודיברה על אבטלה סמויה וכאוס תקציבי. במפלגת העבודה יש הטוענים כי ניסנקורן התערב בתגובה בבחירות המקדימות של המפלגה ופעל לדרדר את יחימוביץ' במורד הרשימה. אם אכן כך ניסה לעשות, תוכניתו לא צלחה: יחימוביץ' דורגה במקום השלישי בין המתמודדים, ולפי הסקרים אינה בסכנת הדחה מהכנסת.
"המעורבות שלו במפלגת העבודה הייתה אחד ממעשי הנבלה הגדולים ביותר", אומר כבל. "ניסנקורן כבר ידע שהוא לא נשאר במפלגה, אז למה היה צריך להתערב בזה? גם להיות שחקן, גם לפגוע וגם ללכת הביתה – זה מעשה של איש נכלולי, לא של פוליטיקאי הגון".

העבודה היא כבר לא דת
ב־16 בפברואר השנה, חמישה ימים בלבד לאחר הבחירות המקדימות בעבודה, הודיע בני גנץ על הצטרפותו של יו"ר ההסתדרות למפלגת חוסן לישראל. בהמשך, כשהוקמה מפלגת כחול לבן, שובץ כאמור במקום החמישי. "מי ש'מכר' לגנץ את ניסנקורן היה איתי בן־חורין, הבעלים של משרד יחסי הציבור ששירת את שניהם", מספרים מקורבים. "אפשר ללמוד מכאן גם על שיטת החיבורים של גנץ: הוא בוחר אנשים על סמך הקשר שלהם עם היועץ האסטרטגי שלו".
יש מי שסבור שהמהלך הזה כבר מוכיח את עצמו אלקטורלית. "קורים היום דברים בשטח של ההסתדרות", אומר אדם הבקיא בהתנהלות הארגון. "איגודים רבים וגופים חזקים חוברים למפלגה של גנץ. גם היורש המיועד של ניסנקורן, ארנון בר־דוד, אמר שהוא מחפש בית פוליטי חדש. הוא ועוד עשרות אנשי מפתח בהסתדרות, שבעבר ההשתייכות למפלגת העבודה הייתה בשבילם כמעט דת, כבר לא רואים בה אופציה יחידה, וזה משהו שאבי ניסנקורן חולל. הוא מביא הרבה מאוד אנשים חזקים, שיכולים להשפיע על רבים אחרים. כך שהצטרפותו בוודאי תביא קולות לכחול לבן, אך מנגד צריך לבדוק כמה קולות הוא מבריח".
כמה מאויביו המרים של ניסנקורן בהסתדרות רואים את הפרישה שלו מתפקידו הקודם כבגידה בעובדים, לא פחות. "היו כאן בחירות לפני שנה ועשרה חודשים, וניסנקורן הבטיח שההסתדרות היא הייעוד שלו", כועס חנוך ליבנה. "והנה, הוא קפץ כאופורטוניסט לפוליטיקה הארצית. גם ככה הוא לא מילא את תפקידו כראוי, ולא ייצג את השאיפות לשפר את מעמד העובדים. ההתבטאות שלו מהתקופה האחרונה נגד שובתי הרכבת חמורה ביותר, ומלמדת שהוא מנסה עדיין לבחוש בהסתדרות, גם אחרי פרישתו".

בעמוד הפייסבוק שלו שיתף ליבנה לפני ימים אחדים תמונה המראה את ניסנקורן יושב, משורבב רגליים, בתוך ארגז שעליו הכיתוב "להחזיר להסתדרות". ליבנה מצידו כתב: "לא מוכן לחתום לשליח! לא מוכן לקבל את החבילה". אדם שעבר לצד ניסנקורן מתרגם את האמירה הזו להערכה מציאותית: "הבחור סיים את דרכו הפוליטית. כחול לבן היא מפלגת אינסטנט, זו לא מפלגה שתשרוד לאורך זמן. לניסנקורן גם אין לאן לחזור: הוא חשב שיוכל לקחת חל"ת, אבל בהסתדרות עשו לו פוטש ואמרו לו – 'זהו, יו"ר ההסתדרות זה לא תפקיד של ברירת מחדל'. למעשה הוא איבד את הכוח שלו ולא יכול לחזור עוד לשם".
"כחול לבן נגררת בעל כורחה למלחמת מגן", אומר פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. "כיום היא צריכה להשיב לטענות נגד ניסנקורן, וזה כבר מציב אותה בעמדת התגוננות, ולא במתקפה. הבחירה לתת לו את המקום החמישי, על תקן 'המועמד הכלכלי' הבכיר ביותר, בעייתית מבחינת המפלגה. ההתבטאויות של ראשי הרשימה – 'לא יהיה סוציאליזם', 'ניסנקורן מקבל את המצע שלנו' – מבטאות התגוננות מאולצת".
זמן קצר לפני החבירה של ניסקורן לגנץ עוד רווחו השמועות על הצטרפותו הקרובה למפלגת "כולנו", כפועל יוצא של היחסים המעולים ששררו בינו לבין שר האוצר משה כחלון. לאחר מכן הכחישו כחלון ומקורביו את עצם קיומו של משא ומתן כלשהו בכיוון הזה. "הוא מעולם לא היה בן ברית שלי", אמר שר האוצר בריאיון למקור ראשון לפני שלושה שבועות. "הלכנו על פרויקטים מסוימים שחשבנו שהם נכונים, כמו קליטת עובדי קבלן, ביטוח סיעודי. הוא איש שמאל ואני ימין, ולא נצליח בחיים לחיות ביחד. בדרך המדינית הוא אף פעם לא יכול להיות איתי".

"קיבלתי מידע שלפיו אכן היו שיחות ביניהם", מספר ליאון מורוזובסקי. "בבחירות להסתדרות 'כולנו' הייתה צריכה להחתים לפחות 5,000 חברים כדי להקים סיעה, ואנשיו של ניסנקורן בהחלט סייעו לכחלון לעמוד ביעד הזה. היו ביניהם המון דילים, וברור שנרקמו שם גם הסכמים פוליטיים. ניסנקורן פשוט ראה שכחלון יורד בסקרים, ולכן הימר על סוס מוצלח יותר, מבחינתו".
אם לא די בהפניית העורף לכחלון, ניסנקורן אף צוטט בעיתון "גלובס" כאומר שבממשלה הבאה יבחן מחדש את תוכנית "מחיר למשתכן" – פרויקט הדגל של שר האוצר. בהמשך הכחיש את הדברים, אך במפלגת כולנו משוכנעים שניסנקורן מתנגד לתוכנית, וטוענים שהוא מושפע בין השאר מלחץ של קבלנים. נראה שיש משהו בתבהלה שאחזה באנשי כחלון: לפיד אמנם הכריז כי "נכבד את ההתחייבויות של הממשלה הקודמת כלפי הזוכים ב'מחיר למשתכן'", אך במפלגת כחול לבן רוקחים תוכנית שונה לפתרון משבר הדיור.

אם ניסנקורן אכן יהיה חבר בכיר בממשלה הבאה, הוא לא יהיה הראשון שקפץ ממנגנון ההסתדרות אל הצמרת הפוליטית. בימי שלטון מפא"י, ההסתדרות נתפסה יותר כזרוע של השלטון מאשר כארגון עובדים. פוליטיקאים שמרו על קשר הדוק עם בכירי ההסתדרות, והדבר נתפס כנחוץ לאינטרסים של שני הצדדים. מאידך גיסא, גורמים שעבדו עם ניסנקורן בשנים האחרונות רואים כשל מובנה ברעיון שאדם כזה יחזיק בתפקיד שר האוצר בישראל של 2019.
"השוק הישראלי צריך לעבור טיפול בכל מה שקשור בהתייעלות גופים ממשלתיים", מסבירים לנו. "ניסנקורן הוא האחרון שיכול לקדם מהלכים כאלה: אם הוא יפעל לייעול הזרוע הציבורית זו תהיה 'בגידה' נוספת בהסתדרות, כי למעשה הוא יצא נגד מי שהוא ייצג עד לאחרונה. מאפיין נוסף של השוק הישראלי הוא הדומיננטיות של ענף ההיי־טק, ובנושא הזה ניסנקורן פשוט לא מבין, ולכן התרומה שלו תהיה אפסית. בהיי־טק גם יש חשש אדיר מהאפשרות שהוא ימונה לשר אוצר, כי חלום הבלהות של הענף זה שיהיו בו איגודי עובדים. זה מתכון בטוח לבריחת חברות מישראל".
ומה לגבי תפקיד כמו שר הכלכלה? האם הוא מתאים לניסנקורן?
"שר הכלכלה אחראי על פתיחת שווקים לחו"ל, על מכון הייצוא, על רשות החדשנות ועל הגבלים עסקיים – האם ניסנקורן הוא האיש לעבוד מול גופים כאלה? המשק הישראלי נמצא כל הזמן בתהליך של פתיחה לתחרות, בעוד ניסנקורן הציג עמדות עקביות נגד המגמה הזו. הורדת יוקר המחיה נעשית בין השאר באמצעות הכנסת מתחרים חדשים על חשבון השחקנים הקיימים, ולעיתים באמצעות ייבוא. זה בדיוק האנטיתזה למה שהוא עשה כיו"ר ההסתדרות".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il