ערב ההוקרה הראשון שערך הכומר ג'ון הייגי למדינת ישראל התקיים בעירו סן־אנטוניו שבטקסס בשנת 1981. "היהודים שאלו בחשש מה הגויים האלה כבר מתכננים, הגויים שאלו בפליאה למה אנחנו עושים את זה", הוא מספר, "אבל בסופו של דבר האודיטוריום שנשכר לצורך האירוע היה מלא עד אפס מקום".
מאז ועד היום, כבר כמעט ארבעה עשורים, מתקיים בסן־אנטוניו אירוע שנתי לכבוד מדינת ישראל, בהשתתפות יותר ויותר מאמינים ואוהדים, ותוך שיתוף פעולה מלא עם הרב האורתודוקסי הוותיק של העיר, אריה שיינברג. ערבי הצדעה ברוח דומה מתקיימים בעשרות ערים נוספות ברחבי ארצות הברית. האירוע שנערך בסן־אנטוניו באוקטובר שעבר, ובו נכחתי, התקיים בעיתוי קריטי: יממה וחצי בלבד אחרי הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, שבו נרצחו 11 מתפללים. "אני יודע שמילים בלבד אינן מספקות כדי להסיר את הצער מליבכם", פנה הייגי מעל הבמה אל יהודי ארה"ב, "אבל אתם לא לבד. לעולם לא תעמדו בפני הזוועות של העבר בלי שאחיכם ואחיותיכם הנוצרים באמריקה יתייצבו לצידכם, בקשר בלתי ניתן לשבירה".
בחודשים שחלפו מאז קיימתי עם הייגי שורה של התכתבויות כדי להבין את השקפתו באשר למדינת ישראל ואת אופי פעולותיו. בעיני רבים נחשב כיום הכומר הייגי לאישיות האוונגליסטית המשפיעה ביותר בעולם. באמצעות ארגונו CUFI (נוצרים מאוחדים למען ישראל) הוא חולש על אימפריה דתית, כלכלית ותקשורתית רבת־עוצמה. 4.5 מיליוני חברים יש בארגון, שהציב לנגד עיניו מטרה אחת: תמיכה בעם ישראל ובשיבתו לארץ ישראל.
עשרות מיליוני נוצרים נוספים, בארה"ב ומסביב לעולם, קשובים לכומר ולדרשותיו. אחד מהמאזינים לו הוא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ולא בכדי: הקהילה האוונגליסטית, שהייגי הוא מראשיה, נחשבת ל"בייס" של המפלגה הרפובליקנית. לא במקרה דווקא הייגי הוזמן לשאת דברים בטקס פתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים לפני שנה בדיוק, ולא לחינם הוזמן לאחרונה לבית הלבן ועודכן ב"תוכנית המאה" ונושאים אחרים הקשורים לישראל. "לו היו נוצרים כמותו באירופה בשנות השלושים של המאה הקודמת, מי יודע כמה יהודים היו ניצלים", נוהג הרב שיינברג לומר על הייגי.
המרת דת
הכומר הייגי הוא נואם מחונן, בעל כושר רטורי וכריזמה יוצאי דופן. קשה לא להידבק בהתלהבות שלו כאשר הוא מדבר, כאילו בפעם הראשונה, על סגולותיו של עם ישראל ועל החובה המוטלת על כל נוצרי לסייע לכל יהודי באשר הוא. עם זאת, ליהדות יש מסורת ארוכה של חשש מוצדק מפני אמונה נוצרית לוהבת. במשך אלפיים שנה סבלו יהודים בכל מדינות העולם הנוצרי מרדיפות במקרה הגרוע או מאדישות לגורלם במקרה הטוב, ולכן אך טבעי שצמיחתו של הזרם האוונגליסטי, שחורת על דגלו את אהבת ישראל והעם היהודי, תעורר תמיהות, ספקות וחששות.
מי שיעמיק ויבדוק כיצד הסירו האוונגליסטים מאמונתם הנוצרית את רדיפת היהודים והחליפו אותה באהבה חסרת תנאים, יגלה כי בקליפת אגוז, האוונגליזם לקח מילה אחת בתנ"ך ושינה את פירושה הנוצרי שהיה מקובל במשך אלפי שנים. המילה הזו היא "ישראל". במשך רוב שנות קיומה, מהמאה השנייה לספירה ועד אמצע המאה ה־20, שלטה בכנסייה הנוצרית "דוקטרינת ההחלפה". לפי האמונה הזו, היהודים שלא קיבלו עליהם את מנהיגותו של ישו נענשו בידי האל, איבדו את מעמדם כעם הנבחר, והוחלפו בנוצרים. התיאולוגיה הזו גורסת כי "ישראל האמיתי" – שהוא העם הנבחר שעליו מדובר בתנ"ך – אינו כולל דווקא את צאצאיו הביולוגיים של יעקב, אלא את צאצאיו הרוחניים, ואלו הם הנוצרים. אבל כל התזה הזו נפסלה בידי הנצרות האוונגליסטית.
שורשי הזרם האוונגליסטי יונקים מתנועה נוצרית אירופית, אחוות פלימות', שנוסדה על ידי הכומר ג'ון נלסון דרבי ב־1830 בעיר דבלין. דרבי קבע שדוקטרינת ההחלפה מנוגדת לאמת הנוצרית, הכריז כי ישראל הוא ישראל הוא ישראל, והביא לעולם את "דוקטרינת החלוקה". לפי התפיסה הזו, לכנסייה יש אמנם תפקיד מרכזי בשמירה על גחלת האמונה בתקופות מסוימות, ויחד עם זאת בכל שלב בהיסטוריה עם ישראל הפיזי, צאצא שנים־עשר השבטים, ממשיך להיות העם הנבחר. בשנים 1862־1877 שהה דרבי בארה"ב, ויצא שם למסעות הטפה שבמהלכם הצליח להחדיר את התיאולוגיה החדשנית שלו לליבה של הנצרות הפרוטסטנטית באמריקה. משם צמח עץ האוונגליזם האמריקני המונה כיום בין רבע לשליש מאזרחי ארה"ב, עשרות מיליוני בני אדם, שכוחם הפוליטי המאוחד הוא עצום. מאז ימי ממשל רייגן הרפובליקני בשנות השמונים, אהדתם המוצהרת של האוונגליסטים לישראל מקבלת ביטוי פוליטי שרק הולך וגובר.
"היסטוריית היחסים היהודיים־נוצריים אכן אפלה", אומר הייגי על העבר הטעון, בלשון המעטה, בין שתי הדתות. "ההשלכות של התיאולוגיה השקרית הזאת, דוקטרינת ההחלפה, היו חורבן ומוות של יהודים רבים על ידי מה שמכונה 'נצרות'. אבל כאשר אתה לומד את התנ"ך, אתה מבין שזהו מסמך ציוני. אלוהים מקיים הבטחות, והבטחותיו לעמו הנבחר תקפות היום בדיוק כמו שהיו כשדיבר אל אברהם לפני אלפי שנים.
"העם היהודי הוא העם הנבחר, עם הברית. משימת חיי היא לשבור את עול הדוקטרינה המרושעת של ההחלפה מעל כל נוצרי. ברגע שזה יקרה, המאמינים בדבר אלוהים יעמדו ללא תנאי לצד מדינת ישראל ועם ישראל. לכן הקטע הראשון בספרי החדש מוקדש לחשיפת שקרי האנטישמיות, ולהצגת 70 שנות הניסים שחוותה המדינה היהודית".
דוקטרינת ההחלפה היא עדיין שחקן פעיל בעולם הנוצרי של ימינו?
"כן, היא נותרה בעיה, אך הבעיה הדומיננטית היא האנטישמיות. אנחנו ב־CUFI עובדים קשה מאוד כדי ללמד את ציווי המקרא והצו המוסרי שמחייבים עמידה לצד ישראל. מרכיב מרכזי במאמץ הזה הוא לסייע לנוצרים להבין שהכנסייה לא החליפה את העם היהודי, ושהברית של האל עמם עומדת עכשיו ותמשיך לעמוד לנצח".
לפי נתוני הליגה נגד השמצה, האנטישמיות בארה"ב נמצאת במגמת עלייה מאז כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. ראינו גם שמבצעי הפיגועים הקשים האחרונים נגד יהודים על אדמת אמריקה היו נוצרים.
"האנטישמיות גוברת לא רק בארה"ב אלא גם באירופה, ואני לא מייחס את התופעה הזו לנשיא, שעומד איתן לצד ישראל. אני מייחס אותה לסובלנות ולהכלה שיש בתקופה האחרונה כלפי שנאת יהודים. אין דבר כזה 'אנטישמיות נוצרית'; אנטישמיות מפרה את העקרונות הבסיסיים של אמונתנו. הנצרות מוּנעת מכוח חוק אלוהי של אהבה ללא תנאים, ואילו האנטישמיות מונעת מכוח שנאה ליהודים. מים מתוקים ומים מרים אינם יכולים לעלות מאותה באר.
"אנחנו רואים את הזרם הרעיל הזה בקמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות, וכן בקהילות קיצוניות שמאמצות שנאה שטנית. האנטישמיות אינה בעיה רק של היהודים, היא בעיה של כולם. היא עשויה להתחזות לחילוקי דעות פוליטיים לגיטימיים עם מדינת ישראל, אך במהרה היא מתבטאת בשנאה ובבוז לעם היהודי".
אחרית הימים
"קשה להיות יהודי", אמר פעם שלום עליכם, אבל גם לא קל להיות נוצרי אוהב ישראל. העבר האפל בין שתי הדתות, כפי שמכנה זאת הכומר הייגי, מעיב כצל מתמיד על מהלכי המנהיגים האוונגליסטים, וכל התבטאות שלהם נבחנת בזכוכית מגדלת כדי למצוא עדויות להטפה מיסיונרית או לאנטישמיות מוסווית.
הייגי עצמו למד זאת בדרך הקשה. מיד לאחר שהכריז על תמיכתו בג'ון מקיין במרוץ לנשיאות ארה"ב בשנת 2008, הועלתה מהאוב התבטאות ישנה באחת מדרשותיו, שנכנסה לאחר מכן לספרים שחיבר. בדרשה ההיא התייחס הייגי לפסוק מספר ירמיהו, שמתאר כיצד יוחזרו בני ישראל לארצם בתום ימי הגלות: "הנני שולח לדייגים רבים (…) ודיגום, ואחרי כן אשלח לרבים ציידים, וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים". לפי הפירוש שנתן הייגי לפסוק, יש שתי דרכים עיקריות שבהן משתמש האל כדי לחולל את שיבת ציון: הנעימה שבהן היא "דייגים", כלומר ניסיונות שכנוע, והאחרת היא דרך של הרג ומלחמה. אחד ה"דייגים", לשיטתו של הייגי, הוא בנימין זאב הרצל, וכדוגמה ל"צייד" הזכיר את היטלר.
אפשר כמובן להתווכח על המשל והנמשל, או לטעון שמדובר בחוסר רגישות, אבל מקטרגיו של הייגי לא הסתפקו בכך: הם טענו כי יש בדברים הצדקה עקיפה למעשיו של היטלר, בהיותו "שליח האל". בעשור האחרון הם משתמשים בהתבטאות הזאת כדי להוכיח שהמנהיג האוונגליסטי הוא למעשה אנטישמי במסווה, אף שפעולותיו לאורך השנים מעידות על תמיכה חד־משמעית בישראל וביהודים, ללא שמץ של ניסיון להמרת דת.
לפני כשנה, בריאיון לאתר "טיימס אוף ישראל", נשאל הייגי על "תקרית היטלר" וענה כך: "תמצית ההשגחה העליונה היא בכך שידו של האל שולטת בכל הדברים. אני לא אחראי להיטלר, ואני לא מתכוון לנסות להסביר איך המפלצת השטנית הזו פיתתה את העולם למלחמת העולם השנייה. היו אנשים שאמרו, 'ובכן, איפה היית כשהיטלר היה כאן?'. הרטבתי אז את החיתול על ברכי אמי. אני לא אחראי למעשיו".
גם בלי התבטאויות מסוג זה, בין הנוצרים האוונגליסטים לבין יהודי ארה"ב קיים מתח פוליטי מובנה: אלה האחרונים מצביעים למפלגה הדמוקרטית בשיעור גבוה מאוד, כ־75 אחוזים, בעוד הראשונים הם רפובליקנים ברובם. המחלוקת בין הקהילות חורגת ממסדרונות הפוליטיקה: ארתור הרצברג, רב קונסרבטיבי שנחשב לאחד ממנהיגי יהדות ארה"ב במאה ה־20, כינה את הימין הנוצרי בארצו "פוליטיקה של אייתוללות"; ואייב פוקסמן, כשעמד בראש הליגה נגד השמצה, התריע מפני "ניסיונות גוברים לנצר את אמריקה". האם העוינות הזו מסכנת את הקשרים של הזרם האוונגליסטי עם ישראל? הכומר הייגי אומר לנו שלא. "אנו מכבדים באופן חד־משמעי את זכותו של כל אמריקני לבחור את מנהיגיו כפי שיראה לנכון, ומגמות בקהילה היהודית לעולם לא ישנו את תמיכתנו בישראל. עמידה איתנה לצד ישראל היא סוגיה מקראית, לא עניין פוליטי. אנחנו מחויבים בכתובים להראות אהבה ותמיכה ללא תנאי למדינת ישראל ולעם היהודי. אין פה שום אג'נדה נסתרת, ואין אנו מבקשים דבר מהקהילה היהודית".
הנשיא טראמפ הוא לא אוונגליסטי באורח חייו, בלשון המעטה. האם הדבר מקשה עליך לתמוך בו?
"כולנו בני אנוש, וכולנו פגומים. אני תומך במדיניות הנוכחית של הנשיא כלפי המדינה היהודית; אני לא מתיימר לשבת בכס השיפוט שבוחן את מעשיו הפרטיים".
כאן בארץ יש לא מעטים שמתייחסים לאוונגליזם בהסתייגות, אם לא באיבה גלויה. מחנה המתנגדים העיקרי נמצא בצד שמאל של המפה הפוליטית, וזאת בשל תמיכתם המובהקת של האוונגליסטים בשליטה ישראלית על כל חבלי ארץ ישראל, כחלק מתהליך הגאולה. בשבוע שבו נפתחה שגרירות ארה"ב בירושלים, פורסם בעיתון הארץ מאמר מערכת שגינה את הקשר בין ישראל לחברי הזרם הזה: "חלקם הגדול מאמינים שמדינת ישראל מקרבת את ביאתו השנייה של משיחם, ושהקמת מלכות ישראל ובית המקדש הן תנאי מוקדם להגשמת חזונם – מלחמת גוג ומגוג שבעקבותיה חורבן והתנצרות המונית של יהודים. כפועל יוצא הם נצמדים לאלמנטים ההזויים ביותר בפוליטיקה הישראלית, ומדרבנים את ישראל לנקוט מדיניות קיצונית המקרבת את יעדיהם".
בימין, לעומת זאת, מתקבלים האוונגליסטים בברכה בדרך כלל, ושיתוף הפעולה בין הזרם הפוליטי הישראלי לזרם הדתי האמריקני הולך ומעמיק. ב־2011, למשל, הוזמן בנימין נתניהו לכנס "נוצרים מאוחדים למען ישראל" בוושינגטון. "האויבים שלנו חושבים שאתם זה אנחנו ואנחנו זה אתם", אמר שם ראש הממשלה. "ואתם יודעים משהו? הם צודקים לגמרי".
כל זאת – בהיבט הפוליטי; מבחינה דתית־תיאולוגית, בימין הדתי הישראלי שוררת מחלוקת עזה באשר ליחס הנכון כלפי האוונגליסטים. יש הטוענים כי אל לה למדינת ישראל לקבל מהם תמיכה או עזרה, גם אם הדבר נראה מפתה. כך למשל הרב שלמה אבינר, רב היישוב בית־אל, שמתבטא רבות ונחרצות נגד הסיוע הנוצרי המוענק לישראל בכלל, ולהתיישבות ביהודה ושומרון בפרט. במאמר שפורסם לפני כשנתיים כתב הרב אבינר כי זוהי "הונאה עולמית כבירה. מחיקת עם ישראל בדרך זו או אחרת היא מיסודות הנצרות (…) אך דרכים שונות יש להם כדי לבצע משימה זו, ואין לנו ללכת שבי אחרי הצהרות האהבה, החיבוקים והנשיקות". את האוונגליסטים הגדיר הרב אבינר כמסוכנים ביותר שבין הזרמים הנוצריים.
הדברים האלה מייצגים עמדת־קצה בקרב רבני הציונות הדתית, שגישתם מתרככת בהדרגה לאורך השנים. רובם כבר הסירו את התנגדותם המוחצת לקשרים עם אוונגליסטים. הדוגמה הבולטת להתעדנות כזאת היא עמדתו של הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר־ברכה. בטור מכונן שפורסם בשנת 2011 בעיתון בשבע, קבע הרב מלמד שאוונגליסטים כמו ג'ון הייגי הם חסידי אומות העולם. "כאשר מדובר בנוצרים שמאמינים שבחר ה' בישראל, ושכל הנבואות הטובות צריכות להתגשם בישראל, ואינם פועלים להעביר אותנו על דתנו חס וחלילה אלא לחזקנו, הרי שכל הדברים החמורים שנאמרו על הנוצרים לא חלים עליהם", כתב. "להפך – תיקון גדול הם מתקנים, והם מחסידי אומות העולם, וה' ישלם שכרם".
במאמרו דחה הרב מלמד טיעון דתי נוסף שהופנה לא פעם כלפי האוונגליסטים: הגדרתם כעובדי עבודה זרה. "אפילו לשיטת הרמב"ם לא ברור אם הפרוטסטנטים נקראים עובדי עבודה זרה בשיתוף, ויותר מסתבר שלכל הדעות הם אינם מוגדרים כעובדי עבודה זרה, ודינם כמקיימי שבע מצוות בני נח ומאמיני הייחוד באופן כללי".
כדי לשמוע על תפיסות האוונגליזם בנושאים אלה מכלי ראשון, אני שואל את הייגי כיצד הוא רואה את "חזון אחרית הימים", והאם הוא יכול להבין את החשש של יהודים וישראלים ממאמיני החזון הזה. "נוצרים עומדים לצד העם היהודי בגלל הבטחות בראשית ולא בגלל נבואות ההתגלות", פוסק הייגי. "אנו לא חוזים את סוף העולם; אנו מאמינים בביאת המשיח, שישלוט באהבה באימפריה ללא קץ. אני מבין שההיסטוריה האפלה בין הקהילות היהודיות והנוצריות מעוררת ספקנות מצד ידידינו היהודים. עם זאת, אני מקווה שמאמצינו יוכלו לשבור את הספקות האלה באמצעות מה שאנו אומרים ועושים".
השמאל הישראלי מגנה בחריפות את העמדות שלך, וזה הגיוני מבחינה פוליטית, אבל יש אצלנו מבקרים גם מהאגף הימני־דתי.
"במשך קרוב לארבעים שנה הוכחנו שאנו מאמינים באהבת האל הבלתי מותנית לישראל ולעם היהודי. כנראה לפעמים קל יותר לדבוק בפחדי העבר מאשר לאמץ את תקוות המחר".
נצח לא ישקר
הייגי, שבשנה הבאה יחגוג 80, הוא סמל לאליטה אמריקנית שרבים טוענים כי היא הולכת ושוקעת. בעת שהחל לקיים את ערבי ההוקרה לישראל, היו הפרוטסטנטים הלבנים – קבוצתו הדמוגרפית – כמעט 80 אחוזים מאזרחי ארה"ב. מאז צנח שיעורם באוכלוסייה, והוא עומד כיום על כ־55 אחוזים בלבד. לפי כל התחזיות הדמוגרפיות, לא רחוק היום שבו תחדל הקבוצה הדתית־אתנית שהקימה את ארה"ב להיות רוב בארצה.
את מקום הפרוטסטנטים הלבנים, שרבים מהם אוונגליסטים, תופסים בעיקר ההיספנים, שמקורם במדינות דרום אמריקה ומרכזה. בשנת 1980 היו בני המיעוט הזה שבעה אחוזים בלבד מאוכלוסיית ארה"ב, אך כיום הם מתקרבים ל־25 אחוזים. השינוי הדרמטי בדמוגרפיה משפיע על הפוליטיקה הארצית (רוב ההיספנים בני הדור הראשון והשני להגירה מצביעים למפלגה הדמוקרטית; עוד לא ברור מה קורה בדורות שלאחר מכן), ויש לו גם השפעה דתית. בעירו של הייגי, המרוחקת כ־200 ק"מ בלבד מגבול מקסיקו, ההיספנים מהווים כבר 64 אחוזים מהאוכלוסייה.
האם הפנייה לציבור הזה היא אתגר שעומד בפני האוונגליסטים?
"אשתי דיאנה היא בת למשפחה בשם קסטרו, וכמעט מחצית מחברי הכנסייה שלי הם ממוצא היספני. אני מקושר לאוכלוסייה הזו כבר עשרות שנים. אנשי CUFI מגיעים גם לקהילה ההיספנית ברחבי ארה"ב כדי ללמד על האמת התנ"כית בנוגע לישראל. חברים בקהילה הזו, כמו במגוון קהילות אמריקניות אחרות, נמנים עם 4.5 מיליוני חברינו, שמאוחדים סביב הסוגיות המשפיעות על ישראל".
יש סקרים המוכיחים שפחות ופחות צעירים בארה"ב מגדירים עצמם כאוונגליסטים. איך אתה וכמרים אחרים מנסים לשמור על הדור הבא של המאמינים?
"הנתונים אינם חדשים. ככמרים אנו עובדים כדי להבטיח שהצעירים יהיו מוכנים לאתגרים הרבים שאיתם הם צפויים להתמודד כשישתלבו בעולם הרחב. עלינו לקחת את המסר מְשנה החיים הנמצא בתוך כתבי הקודש, ולהביא אותו לצעירים ולזקנים כאחד, שכן אמיתותיו חוצות את כל גבולות הדורות.
"לארגון שלנו יש קשר חזק ורב־עוצמה לדור הצעיר, באמצעות תוכניות 'CUFI בקמפוס' ו'הקולקטיב הישראלי', אשר מחנכות ומציידות כראוי את מנהיגי המחר. ב'הקולקטיב הישראלי' אנחנו לוקחים קבוצות של מנהיגים ומשפיעים מדור המילניום ומפגישים אותם עם מדינת ישראל, כדי להראות להם – יותר מאשר לומר להם – שישראל היא אומה צודקת ומודרנית, שמעולם לא איבדה את הקשר עם שורשיה המקראיים. מכיוון שאיננו יכולים לשלוח את כולם לארץ הקודש, התוכנית מייצרת גם סרטונים שמראים את נשמתה החומלת של המדינה היהודית".
הייגי נהנה כיום מדלת פתוחה בבית הלבן. הוא וחבריו להנהגה האוונגליסטית שמו כאמור את יהבם על דונלד טראמפ בבחירות 2016, כשהם מדגישים את הסוגיות הקריטיות מבחינתם: התנגדות להפלות, מינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, וכמובן תמיכה בישראל אחרי שהופקרה, להשקפתם, בשמונה שנות כהונתו של הנשיא ברק אובמה. ניצחונו המפתיע של טראמפ על הילרי קלינטון היה גם ניצחון כביר של כמרים אוונגליסטים כמו הייגי. בשנתיים שחלפו מאז, טראמפ פרע את רוב השטרות: הוא הצליח למנות שני שופטים שמרנים לבית המשפט העליון ולבצר את הרוב השמרני שם, למורת רוחם של אנשי השמאל, ביטל את הסכם הגרעין עם איראן, והעביר כאמור את השגרירות לירושלים. תמיכתו בישראל תעזור לו לקבל את קולם של עשרות מיליוני אוונגליסטים בבחירות 2020, אם רק ימשיך בקו הזה באופן בלתי מסויג.
בחודש מארס הוזמנו הייגי ובכירים אוונגליסטים אחרים ל"שיחת הרגעה" עם שליח ארה"ב למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, על רקע פרסומים בנוגע ל"תוכנית המאה" של טראמפ. בקרב האוונגליסטים עלה החשש שהתוכנית תכלול לחץ על ישראל לעשות ויתורים טריטוריאליים, שהם מתנגדים להם בתוקף. הייגי מסרב בנימוס לחשוף פרטים מתוך השיחה, ומסביר שהיא התקיימה שלא לציטוט. גם כשאני מבקש ממנו לשרטט את חזונו לגבי הסכם בין ישראל לפלסטינים, הוא מתחמק בדיפלומטיות: "אנחנו לא נוקטים עמדה בסוגיות כאלו. אנחנו מכבדים את החלטות הציבור הישראלי, ועומדים מאחורי החלטות ממשלת ישראל שנבחרה באופן דמוקרטי".
את דעותיו על עתיד הגבולות באזורנו ניתן לחלץ במשתמע מדבריו כשאני שואל אותו מה ישיב לטוענים שהתנ"ך הוא רק מסמך דתי עתיק, שלא אמור להשפיע על החלטות פוליטיות במאה ה־21, כמו הסכסוך הישראלי־ערבי. "אני חולק על כך", אומר הייגי. "התנ"ך הוא דברו הנצחי של האל. זהו כוכב הצפון שלנו, האור שמאיר את דרכנו. מי שמסרב ללמוד את שיעורי החיים שאלוהים בחר להקנות לנו באמצעות דבריו, ימצא את עצמו אבוד במסע החיים".
כיצד אתה רואה את מדינת ישראל בעוד שבעים שנה?
"זו שאלה מרתקת. אני לא יכול לחזות את העתיד, אבל אני כן יכול להבטיח לך שישראל והעיר ירושלים ימשיכו לעמוד במרכז ההתעניינות העולמית. בכל יום אני מתעורר בידיעה שאלוהים עומד לצד המדינה היהודית. ישראל לא רק שרדה את 71 שנותיה הראשונות, אלא שגשגה בהן. אין סיבה להאמין שהיא לא תמשיך לעשות זאת גם בעתיד".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
