מה קורה בקהילה של הרב שמואל טל?

"כחצי שנה לאחר שעברנו מצפת ליד־בנימין, יצרתי קשר עם הרב בשאלה משפחתית. בפגישה הרב התוודע לכך שאני מטפלת באנרגיות, ומאוד התעניין בתחום, שאל וחקר. הוא התעניין גם בי והציע לי ללמוד בבית הספר שלו לי​י​עוץ. (…) אחרי הפסקה של חודשיים הקשר התחדש בעקבות שיחה משמעותית ומקשרת שהייתה בינינו. חווינו חוויו​ת רוחניות חזקות אחד לגבי השני, והיה שדה אנרגטי מאוד חזק בינינו כל הזמן.

"ואז הרב קיבל 'מסר' שבו הוא רואה שהוא עתיד להתאלמן ואני עומדת להתגרש. הוא אמר שהוא נשמת דוד המלך, אני נשמת בת־שבע ואשתו היא נשמת מיכל. התפתח בינינו קשר עמוק וחזק, נפגשנו פגישות ארוכות כמה פעמים בשבוע, דיברנו בטלפון והסתמסנו המון. הייתה אהבה גדולה. כל הזמן היינו בחוסר ודאות: האם להאמין למה שאנחנו מקבלים? למה נראה לנו שהשם משתף פעולה עם הסיפור הזה? אבל לא יכולנו לנתק את הקשר בגלל המשיכה העצומה והמִגנוט החזק. 

"אהבתי את הרב. הכוח החזק שלו השפיע עליי. הרב דרבן אותי להתגרש, אבל היה לי קשה לפגוע בבעלי למרות שהמטרה נעלה. הקשר הלך ונהיה יותר ויותר אינטימי והוא הציע לי להתגרש ולהינשא לו בסתר. הוא הבטיח להעמיד לרשותי דירה ומלגה כלכלית, ולפטור את ילדיי מתשלום למוסדות. פעמיים סירבתי להצעה, משום כבודה של אשתו. לאחר שלוש שנים הרב 'קיבל' שאשתו תמות ביום כ"ט בניסן. אני התחלתי לפעול לגירושין וחיכינו לראות מה יקרה. זו הייתה תקופה מטורפת, אך התאריך הגיע והיא לא נפטרה. סיכמנו שאעדכן אותו ביום שבו אקבל גט. הוא אמר שהוא עדיין מאמין שכל מה שהוא אמר יקרה, אך צריך להמתין. לקראת פורים תשע"ז הקשר נותק לחלוטין, מתוך הבנה, התחשבות ורגישות של שנינו למצב המורכב.

"…יש לו כוח גדול. יש לו יכולת להיכנס למחשבות של אדם, להיות שם ולגרום לו לפעול. כל זה באווירה של אהבה מאוד גדולה ומושכת. יש לו גם תום וכנות שובים, שגורמים לך לרצות לעשות מה שהוא רוצה או אומר. (…) נתוני הפתיחה שלי בתחילת הקשר היו מאוד נמוכים – זוגיות מורכבת ועוני וכאב – ואילו הוא ממרום מעמדו הושיט לי יד תומכת, אוהבת ועוטפת ועתיד מזהיר.

"בתקופה הכי קשה של החיים שלי, כשאני גרושה בקרוואן ומלקקת את הפצעים של הסיפור הזה, ר' הייתה מגיעה לעזור לי עם הילדים. (…) סיפרתי לה מתוך שיכרון חושים, מתוך כאב בלתי נתפס, פיזי ורגשי. הרבה פעמים אחר כך ביקשתי ממנה שתניח לנושא, אך הדברים כבר לא היו בשליטתי. אני שמחה שהנושא נפתח משמיים. עכשיו אני רואה איך השקר וההסתרה שלו רק הולכים ומסבכים את כולם, ואני לא רוצה לתת יד לזה".

קהילת "תורת החיים" נקרעת בשבועות האחרונים בעקבות פרשת הרומן בין הרב שמואל טל ובין בת־שבע (שם בדוי), אישה נשואה שלטענתה התגרשה על פי הוראתו, ולפני שנה שבה ונישאה לבעלה. המאבק הפנימי הוביל כבר לפיטורי ראש הכולל ובעלי תפקידים נוספים במוסדות הקהילה, וכן לניפוץ שמשות רכב, לשיימינג, לחרמות, ליריקות ברחוב ועוד.

המכתב ששלחה בת־שבע לאחד הגורמים הנוגעים בפרשה, המתפרסם פה לראשונה, מעניק הצצה ליכולותיו של הרב טל להשפיע על רצונותיו ומחשבותיו של הזולת. כפי שנראה, עלילות הרב והקהילה שסרה באופן מוחלט למרותו מסועפות ומורכבות הרבה יותר מרומן אסור בין שני בני אדם.

"לרב טל יש חדר פרטי במתחם סגור בישיבה", מספר אברהם כץ, מטפל זוגי שעומד בקשר עם בת־שבע ובעלה, ומתראיין כאן בהסכמתם. "היא הייתה מביאה לו ארוחות ערב בלילות, והם היו יושבים שעות על גבי שעות. הוא שלח לה מיילים עם אמירות כמו 'את יפה, את לבושה יפה, את מריחה טוב, הייתי רוצה תמונה שלך אצלי'".

נשמע שלשניהם היה חלק בהתפתחות הקשר. איפה לדעתך זה הופך לניצול מצידו?
"כשהוא מערב את רוח הקודש והשפה הקבלית, ומצמצם מאוד את מרחב הבחירה שלה. הוא שכנע את בת־שבע שהם גלגול של נשמות שנועדו זו לזו, ושבעלה לא מתאים לה. היא האמינה לו, הייתה בטוחה שזה מה שאלוהים רוצה, וזה מה שיקרה. לטענתה הרב טל דחף אותה להתגרש, ואחרי הגירושין, כשסבלה מבדידות, הוא הרעיף עליה כסף וכתב לה משפטים כמו 'אני מחבר ספר על שיר השירים, כי רק עכשיו אני יודע מה זו אהבה'. אשתו הייתה ממודרת לגמרי מכל מה שקורה. אנקדוטה מעניינת: מספר הטלפון שלו חסוי. חוץ מאשתו והעוזר הצמוד, אפילו בני משפחה קרובים ביותר לא קיבלו את המספר. אבל בת־שבע כן".

מתי נופל לה האסימון?
"כששום דבר לא קורה. היא קולטת שהוא סובב אותה בכחש, ושאין סיכוי שהוא יתגרש או שאשתו תמות. הם מחליטים להיפרד והוא כותב לה דוא"ל: 'יש כאן צער גדול של פרידה. אני מבין היטב שאנחנו הולכים להיפרד בעולם הזה באופן גמור, והתקווה הקסומה, והחלומות, והעדן, והעונג העילאי שהיו, וחשבנו שעוד יהיו בכפלי כפליים, והגעגועים, ותשוקת הנשמות – הכול עומד להסתיים'".

למרות ההתפכחות הכאובה, באותו שלב עדיין לא ביקשה בת־שבע להגיש תביעה נגד הרב טל, או לפרסם את מה שאירע. "הסיפור הגיע לידיעתה של חברה קרובה שלה מהקהילה, וזו ניגשה אל הרב וביקשה ממנו הבהרות", ממשיך כץ. "לדבריה, הוא בתגובה השמיע דברים קשים כנגד בת־שבע: 'היא חולת נפש, היא משוגעת'. בת־שבע קלטה שכל החברות עוזבות אותה, והבינה מהן שהוא מעליל עליה עלילות ומכתים את שמה. היא חזרה לבעלה, אך הם היו עדיין שרויים במשבר נפשי וכלכלי כבד. בשלב הזה החליטו לתבוע פיצוי מהרב טל על השנתיים שחיו בפירוד בגללו".

"הוא דחף אותנו ואת עצמו לקצה, היה מסתובב עם עיגולים שחורים סביב העיניים, קרוע ומותש מעייפות. יום אחד סיפר על תוכנית העבודה שלו: לגרוע כל יום דקה מהשינה. הוא חינך אותנו לא להחמיץ רגע. הסתובבנו בסטרס תמידי"

הדיינים היו הרב דודי דודקביץ, רב היישוב יצהר, והרב שמואל אליהו, רבה של צפת. "בת־שבע תבעה 700 אלף שקל, ובדיון הצדדים התפשרו על 500 אלף. יש מסמך חתום בכתב ידו של טל, שמתחייב לשלם את הכסף בתנאי שבת־שבע תשתוק. היא שתקה, והוא שילם מקדמה של 50 אלף. כעבור זמן הסיפור דלף, אבל לא ממנה, ומאז הוא לא מוכן להמשיך לשלם. גורמים אנונימיים ניסו להפיל את בת־שבע, להשיג ראיות לכך שכביכול היא זו שדיברה, אבל לא הצליחו".

מאוחר יותר הוגש לרב דודקביץ כתב תביעה מטעמו של הרב טל. "תנאי עיקרי ויסודי לקיומו של ההסכם (הפשרה – י"י) הוא התחייבותם המוחלטת של הצדדים לשמור בסודיות מלאה ומוחלטת כל הטענות שהועלו… לרבות עצם כריתת ההסכם", נכתב במסמך, שנשלח על ידי משרד עורכי הדין הרצוג־פוקס־נאמן. הרב טל תובע שם חצי מיליון שקלים מבת־שבע ובעלה, בטענה כי הפרו את חובת הסודיות "חרף האמור בהסכם ותוך פעולה בחוסר תום לב מוחלט".

 

נקודת המחלוקת: המחשב האישי

לתוך הפרשה נשאבו עוד ועוד רבנים מוכרים, שהתבקשו להכריע מה יעלה בגורלו של הרב טל. "לרב אליהו הגיעו עדויות נוספות", מספרת שרה מרקוביץ', עורכת הדין המייצגת את בת־שבע. "הוא דרש מהרב טל להסכים לחקירה ודיון בהרכב דיינים בראשות הרב ציון לוז, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרב טל היה מוכן להתדיין רק מול הרב אשר וייס (דיין חרדי מפורסם שמשתייך לחסידות צאנז־קלויזנבורג ומלמד גם בישיבות של הציונות הדתית – י"י). מאוחר יותר גיליתי שהרב וייס היה מעביר שיעורים בתשלום בתורת החיים, ושיש ביניהם קשר אישי ארוך שנים. הרב וייס אמנם לא ישב בהרכב אלא מינה שלושה רבנים אחרים, חרדים גם הם, אבל ההתנהלות שלו בנושא תמוהה. אחת לכמה ימים הוא הוציא מכתב תמיכה ברב טל, ואפילו הצטלם לסרטון של קמפיין גיוס כספים עבור מוסדות תורת החיים, שם הוא מכנה אותו 'ידידי'. כששאלו את הרב וייס למה הוא מפרסם מכתבי תמיכה, הוא אמר שהרב טל עזר לו בעבר בקמפיין שלו, אז הוא חייב לו".

אבל הרב וייס עצמו, כמו שאמרת, לא יושב בהרכב.
"שניים מחברי קהילת תורת החיים הגיעו לשיחה עם הרב וייס ושאלו אותו אם יש סיכוי שבית הדין יפסוק בניגוד לדעתו. הוא אמר להם, 'מה פתאום, אין מצב שזה יקרה. 85 אחוז מההחלטה שלהם זו החלטה שלי'. החשש שלנו הוא שאחרי שיוציאו לרב טל הכשר של בד"ץ, הלחץ שהוא יפעיל על חברי הקהילה 'הסוררים' ילך ויחריף".

הרב שמואל אליהו: "לדעתו כל המצות בארץ הן חמץ גמור. הוא פוסל באופן גורף את עירוב שבת בכל היישובים. אני אומר, איך אתה כופה על הקהילה לנהוג בניגוד לכל עם ישראל? הם לא יכולים אפילו לאכול אצל ההורים. אבל עיקר הבעיה היא שבמשך עשרים שנה הוא מנהל את הקהילה לפי הקולות שהוא שומע"

בית הדין הפרטי יצטרך להחליט אם להתייחס לחומרים שהתגלו לכאורה במחשב של ראש מוסדות תורת החיים. "הרב טל קרא לאיש המחשבים שלו, צעיר מהקהילה, שיטפל בבעיה שצצה לו במחשב", מספרת מרקוביץ'. "בגישה מרחוק, הבחור גילה לתדהמתו קובץ צילומים לא צנועים של נשים. הוא היה בהלם מוחלט. אנחנו לא יודעים איך החומרים האלה הגיעו אל הרב טל, אבל לא מדובר בתמונות מהאינטרנט. דרשנו שהמחשב יובא כראיה לבית הדין, ושהרב טל יחתום שהוא מוותר מראש על כל תביעה בגין הפרת הפרטיות. לא יעלה על הדעת שראש ישיבה שמפעיל משמרת צניעות אגרסיבית בקהילה שלו יחזיק לכאורה תמונות כאלה אצלו במחשב. גם בנושא הזה התנהלות בית הדין שערורייתית. הוא לא מעביר לתובעים פרוטוקולים של העדויות, אינו מאפשר הצגת חומרי המחשב כראיות, ומסרב לקבל עדויות וראיות חסויות נוספות".

סוגיית המחשב הפכה לאחד ממוקדי המחלוקת החריפים בין הצדדים. המתלוננים הודיעו שלא יגישו סיכומים כל עוד הרב טל לא מתחייב לאפשר להם להשתמש בממצאים מתוך המחשב שלו. תוכני המחשב הגיעו גם לידיעתו של הרב שמואל אליהו, ולאחר מכן פרסם הרב מכתב שבו נאמר בין השאר: "בדקתי את עניין רוח הקודש שהוא משתמש בה, וגיליתי שהרב טל נותן עצות במשך שנים רבות לאנשים רבים על פי רוח הקודש, וגרם לנזקים גדולים מאוד לאנשים רבים. (…) הרב טל ניהל קשרים לא בריאים גם עם בחורות צעירות וגם עם נשים נשואות. (…) התברר לי סופית שהוא לא יכול כעת להיות ראש ישיבה, גם בגלל קשריו עם הנשים וגם בגלל הרוח שהוא מנחה את הישיבה על פיה".

אדם המכיר מקרוב את הפרשה, הרב משה (שם בדוי), סיפר לנו על השתלשלות הדברים: "הרב טל מסר את המחשב לבית הדין, מתוך מחשבה שהוא מחק ממנו הכול. אלא שמי שנתבקש לטפל במחשב הצליח לשחזר את תוכן הדיסק הקשיח. מתברר שהרב טל ניהל במשך שנים התכתבות שבה הוא שואל שאלות, ואיזו ישות מיסטית עונה לו תשובות. הטקסט הזה מציג לך תמונת ראי של כל השערוריות. אותה 'ישות' מורה לרב טל לעשות דברים לא הגיוניים בעליל, כמו לקשור קשרים עם בת־שבע, והוא נכנע לה לגמרי, גם כשברור לכל בר דעת שייגרם נזק גדול. אפשר לכהן כראש ישיבה כשאתה מנוהל על ידי קולות? אם יש לך טייס שמקשיב רק לרוחות, היית נותן לו להטיס מטוס מלא בנוסעים?"

 

פצמ"ר על המרפאה

שמואל טל, במקור לנגנטל, נולד ב־1962 בבני־ברק. אביו בן־ציון עבד כעורך דין, ואמו לאה ניהלה תיכון דתי לבנות. הוא אחיהם של הח"כ לשעבר נחום לנגנטל ושל יפי גליק ז"ל, אשתו הראשונה של יהודה גליק.

בצעירותו למד טל בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" ובישיבת הכותל, ומשם המשיך לישיבת מרכז הרב. לאחר נישואיו עבר לישיבת "מעלות התורה" של הרב שמואל אוירבך, לימים מנהיג הפלג הירושלמי הליטאי־קנאי. בהמשך לימד הרב טל בישיבת שעלבים, ובשנת 1995 הוזמן לעמוד בראש "כולל מג"ל" שהקים הרב יגאל קמינצקי בנווה־דקלים. שנתיים אחר כך הפך הרב טל את הכולל לישיבה גבוהה בשם "תורת החיים". באותה שנה הוא גם יזם את הקמת העיתון "מקור ראשון", והיה בעליו עד סגירתו הזמנית בשנת 1999.

אריאל (שם בדוי), אחד מתלמידיו באותן שנים, מספר שזו הייתה תקופת הפתיחות הגדולה ביותר של הרב טל. "הוא למד לתואר מורחב באוניברסיטה הפתוחה ולקח המון קורסי מבוא, גם במדעי הטבע וגם במדעי החברה. היריעה האינטלקטואלית שלו התרחבה לכאורה, אך גם אחרי כל זה, התחושה שלי הייתה שמשהו בגישה הבסיסית שלו נשאר שטחי מאוד".

לאחר פינוי גוש קטיף עברה ישיבת תורת החיים ליישוב יד־בנימין. כיום לומדים בה כמאתיים תלמידים ואברכים. עם השנים יזם הרב טל הקמת מוסדות נוספים סביב הישיבה: בית הספר היסודי לבנות "טֹהר", אולפנה ומדרשה שנקראו גם הן באותו שם, תלמוד תורה בשיטת זילברמן, הארגון להפצת יהדות "מתוך אהבתו", מכונים לבעלי תשובה ולבעלות תשובה, בית ספר לקולנוע יהודי, ובית ספר לייעוץ תורני שכולל גם מרכז טיפול.

הרב יאיר (שם בדוי) הצטרף לישיבה בנווה־דקלים כתלמיד המחזור הראשון, ומאז שזור מסלול חייו במפעלו של הרב טל. הוא היה משוכנע שהוא יודע הכול על רבו, שפסע איתו יד ביד במשך 22 שנה. "אני זוכר את השיחה שבה הוא שכנע אותי להירשם לישיבה שלו. הוא אמר 'אני רוצה להצמיח גדולי ישראל אמיתיים, כי היום אין כאלה. אין אנשים שיודעים את התורה באמת'. במשך שעתיים וחצי הוא שחט לי את כל הפרות הקדושות".

מה ייחד את הלימוד בישיבה שלו?
"התכנים אמנם היו קלאסיים – רמב"ם, גמרא בעיון וגמרא בבקיאות, לא חסידות ולא קבלה – אבל היה דגש חזק על חזרות אינסופיות והספקים עצומים. הוא דחף אותנו לסיים את הש"ס 15 פעמים בתוך שש שנים. סדר היום היה מחושב ברמת הדקות. בשיעור א' מסיימים דף בשעה וחצי, בשיעור ב' הקצב צריך לעלות לדף ב־45 דקות, וכך זה ממשיך. הוא דרש שנחזיק את כל התורה בראש. בכל סוגיה הוא הביא מהלכים מבריקים, ולא הייתה לו בעיה לחלוק על השולחן ערוך, על 'ראשונים', ולהכריע בתלמוד לפי ההבנה שלו. הוא היה עצמאי מאוד מהבחינה הזו, והגיע למסקנות הלכתיות שרק הוא אוחז בהן".

"הרב אמר לי שהוא רואה בשמיים שיהיה לנו בן. כשהתברר שיש לנו בת, שאלתי אותו 'הרי אמרת שזה יהיה זכר', ובתגובה הוא תקף אותי ואמר שלא התפללתי מספיק, ושאם אתפלל חזק, העובר יהפוך לבן. בהמשך אמר שהוא עצמו יכול להתפלל ולהפוך את העובר לזכר, אבל אז יהיה על הבן שלנו קטרוג גדול"

בהדרגה החלו לצוץ סיפורים מיסטיים סביב הרב הכריזמטי. "אני זוכר את המקרה הראשון", אומר הרב יאיר. "זה היה בימי האינתיפאדה השנייה, כשסביבנו נפלו פצמ"רים על ימין ועל שמאל, ובנס לא פגעו באיש. יום אחד הרב חלה, ובמקום להגיע למרפאה הוא התעקש שהרופא יבוא אליו הביתה. הרופא תמה על הבקשה המוזרה, אך נענה מפאת כבודו של הרב טל. בזמן הביקור בבית הרב, נפל פצמ"ר על המרפאה והחריב אותה. הלקח היה בהיר וחד־משמעי: התורה 'מגנא ומצלא', ואם אנחנו רוצים להיות כמותו, זה מחייב אותנו להתמסר אליה לגמרי וללמוד בכוונה טהורה".

כיצד הוא הגיב לדיבורים על היכולות הרוחניות שלו?
"הוא היה לגמרי בעניין, ואפילו לקח את זה הלאה ודיבר איתנו על חזון של הקמת בית ספר לנבואה. בשיעור ב' הוא הביא את הרב ארז משה דורון, שיעביר סדנה לפיתוח חושים רוחניים. הוא גם זה ש'הכשיר' את ניר בן־ארצי בתחילת דרכו, ביקר אותו והרים את קרנו".

את מי הוא החשיב כרבותיו?
"הרבנים יוסף קאפח, אברום שפירא ואריה בינה. הוא סיפר לנו שיש לו חברותא טלפונית יומית עם הרב יוסף קאפח, ושהם למדו כך שעתיים לפני שהרב קאפח נפטר (בשנת 2000). המורה העיקרי שלו באותה תקופה היה הרב יצחק שלמה זילברמן, מייסד שיטת הלימוד הקרויה על שמו. הרב טל הלך אליו כדי ללמוד את דרכי המיסטיקה".

את השער ליכולות מיסטיות חיפש הרב טל לא רק אצל רבנים. "הוא יצר קשר עם כל אדם ששמו נקשר איכשהו בכוחות כאלה, ורצה ללמוד אצלו. כל הזמן נדד בין מְתַקשרים. בבית המדרש בינתיים התעצמו סיפורי המופתים. אשתו של חבר טוב שלי כמעט מתה בלידה, ולאחר מעשה הרב טל אמר לו 'היא כבר הייתה בעולם הנשמות, ואני הלכתי להחזיר אותה'. הוא גם אמר שמכיוון שהחבר קיבל את הדברים באמונה מוחלטת, שומרים עליו בשמיים ויהיה לו תפקיד מזהיר".

איך האווירה הזו השפיעה על התלמידים?
"הרבה ניסו לחקות אותו והתרסקו. היו כאלה שנשארו בבית המדרש עד שלוש לפנות בוקר כדי להיות מתמידים כמוהו. הוא דחף אותנו ואת עצמו לקצה, היה מסתובב עם עיגולים שחורים סביב העיניים, קרוע ומותש מעייפות. יום אחד סיפר על תוכנית העבודה שלו: לגרוע כל יום דקה מהשינה. הוא חינך אותנו להיצמד לשעון ולא להחמיץ אף רגע. הסתובבנו בסטרס תמידי".

 

מקור הכוח של זמביש ושרון

בסוף 2003 נשא אריאל שרון את "נאום הרצליה", שבו דיבר על כוונתו לפנות התנחלויות באופן חד־צדדי. בגוש קטיף הבינו כי חרב העקירה כבר מונפת מעליהם, והרב טל התמסר למאבק נגד הפינוי. "בהתחלה הוא פעל בשדה הפוליטי", מספר הרב יאיר. "הוא יצר קשר עם אלי ישי ודאג שש"ס תתנגד. התפילות שלו בראש השנה היו מטורפות, בכיות נוראות, טראנס שלא מהעולם הזה. אחרי התפילות ביום נותרה אולי רבע שעה לסעודה. הרב טל אמר שהדין בשמיים קשה מאוד, והמצב לא פשוט בכלל. הוא נכנס למרה שחורה, לא דיבר שלושה שבועות וסבל משיעולים קשים. ואז הוא כינס אותנו לשיחה דרמטית.

"אני זוכר את הפתיחה: 'אמרתי לאשתי שיש מצב שיעצרו אותי בגלל השיחה הזו'. אחר כך הוא הטיל את הפצצה. לדעתו גזרת הגירוש נחתמה בגלל שיתוף הפעולה של הציונות הדתית עם המדינה החילונית. מסקנתו הייתה שצריך לבטל את חגיגות יום העצמאות ולהתנתק מהמדינה. היה שם פאתוס, היה טראנס, היו רגעים שהוא גמגם ונתקע, ורגעים של דיבור בשטף. הוא טען שאנחנו מחזקים את מלכות הסיטרא אחרא שמסתירה את מלכות השם, וזה מה שגורם לעיכוב הגאולה. חבר שלי שמע ממנו תיאור של חיזיון שראה בחלום: זמביש ושרון מחריבים את גוש קטיף מכוח הריקודים של תלמידי הישיבה ביום העצמאות".

לאחר אותה הודעה פצח הרב טל בסדרת שיעורים על חשיבותה של ההתנתקות מהמדינה. באחד הימים אסף את האברכים והתלמידים הבוגרים, וביקש מהם להצטרף לסדנה של א' שתתקיים בישיבה. "הוא טען שכרוז מהשמיים אמר לו לעשות את זה", משחזר הרב יאיר. "א', אישה שחזרה בתשובה, היא מתקשרת ואשת קולנוע שעוסקת בנושא של 'תכנות תודעת המונים'. היא הסבירה שהצילום הוא סוג של כישוף שמאפשר לשלוט על התודעה, ובאמצעותו 'שורש עמלק' פועל בעולם. הרב טל הגיע למסקנה שאפשר למנוע את הגירוש באמצעות סדנת תסריטאות מיסטית שתנטרל את הכוח הדמוני של עמלק, זה שחולל בעבר את השואה ומניע היום את תוכנית ההתנתקות.

"הרב טל פרסם תקנון צניעות קיצוני, שנאכף גם כלפי ילדות בכיתה ג'. רב מסוים הוא המודיעין שלו, מעביר לו מידע על כל צעד ושעל – מי נשאר כאן בשבת ומי נסע, מי צעק על אשתו, מי התחזק בתפילה ומי נחלש, מי הסתובבה עם שרוול מעל למרפק"

"היה תנאי להשתתפות בסדנה – התחייבות לא לחגוג את יום העצמאות. 36 אנשים הצטרפו. אני בכלל לא הייתי בכיוון הזה. רציתי לארגן חסימות כבישים, להצטרף למחאה של מועצת יש"ע, להפעיל אנשים בשטח. הרב טל תפס אותי ואמר לי, 'התפקיד שלך הרבה יותר גדול'".

מה חווית בסדנה?
"טלטלה נפשית מחרידה. יש לי חברים שעד היום לא סולחים לרב על מה שקרה שם. העמידו בחדר ארון קודש ובו ספר תורה. הרב טל ישב ליד א', מול התלמידים. הדיבור שלה היה אסוציאטיבי, וכל הזמן ניסיתי לחבר קצוות בין הסיפורים שהיא פתחה ולא סגרה. היא דיברה על וגנר ועל היטלר, שהיה גלגול של סמאל השטן. הסבירה שעמלק־היטלר התאבד בסוף השואה בדרך מיוחדת, כפי שעקרב שאש מקיפה אותו הופך את עצמו לנשר כדי לחזור בגלגול חדש. היא גם טענה ש'יד ושם' הוא מקום טמא שנותן לעמלק אחיזה בארץ, בכך שהוא מציג צילומי שואה של הנאצים. הכול היה מוזר נורא. בשלב מסוים היא התחילה לחלק תפקידים שאנחנו אמורים להזדהות איתם כדי להכרית את שורש עמלק ולמנוע את ההתנתקות. לי היא אמרה שאני הכוהן הגדול, ויש לי תפקיד מרכזי כאן".

מה גורם לחבורה של תלמידי ישיבה נורמטיביים להתחבר לתיאוריות כאלה?
"הכלים של א' עוקפים את ההיגיון. הרגשתי שהיא עובדת בקודים, במנטרות סוגסטיביות שפועלות לך בצורה חזקה על התודעה בלי שתהיה לך שליטה. הייתי שאוב לגמרי, מהופנט. בכל פעם שמישהו העלה תמיהה או ספק, היא ענתה ש'זה נבדק ברמות הכי גבוהות'. אחד האברכים שאל את הרב טל מה ההבדל בין מה שאנחנו עושים למה שעשה 'החוזה מלובלין' (הפיל עצמו מחלון ביתו; לפי מסורת חסידית, הדבר נעשה במסגרת מאבק עם השטן כדי להביא את הגאולה – י"י). הוא ענה שאנחנו נממש בארץ, בעזרת הקולנוע, את מה שהחוזה ניסה לעשות בשמיים.

"א' נתנה לנו תרגילים, וכל אחד היה צריך לכתוב מתי בחיים שלו הוא פגש את הסיטרא אחרא. אנשים עברו שם טלטלות מטורפות, צפו להם זיכרונות חזקים בלי שליטה. היא פירקה אותנו. הסדנה הזו נמשכה עשרה ימים, כל יום משמונה וחצי בבוקר עד שבע בערב. יש מסורת חסידית שאומרת שבי"ב הימים הראשונים של ניסן אפשר לראות את מה שיקרה במשך השנה כולה. הסדנה הייתה בתוך התאריכים האלה, ובסופה הרב טען שהמצב קשה. זה שבר אותי".

בגלל הידיעה שהמאמצים לא יעזרו, שהיׂה תהיה?
"גם, וגם בגלל הסיטואציה. הייתי מגדולי המתמידים בישיבה, הזמן שלי היה מחושב על הדקות, ופתאום מגיעה אישה ומערערת לי את כל המושגים, התורניים והמציאותיים. היא המשיכה לבוא לישיבה, והרב גם שלח אותנו לסדנה בבית שלה. הוא ביקש שנתפלל שהקטרוג בשמיים על חגיגות יום העצמאות של הציונות הדתית לא יחתום את גזרת הגירוש".

לדברי הרב יאיר, א' הייתה קשורה לרב אליעזר ברלנד, המנהיג הברסלבי שהורשע לפני כשנתיים וחצי בביצוע מעשים מגונים בנשים מקהילתו. אחרי הסדנה, הרב טל נקרא אל הרב ברלנד לשיחה בנושא ההיערכות לגירוש. "סיפרו לנו שכל משפט שהרב טל התחיל, הרב ברלנד סיים, ושהם חילקו ביניהם משימות רוחניות".

וכל הזמן הזה אתם מיטלטלים בין הגזרות השמימיות לכוחות שסוגרים עליכם בשטח.
"כשהדרכים לגוש נחסמו, הגילויים הרוחניים התחילו להתפרץ. תלמידים התחילו לראות שדים, לדבר על אנשי זאב, על יצורים מממדים אחרים. הרב טל אמר במפורש שתוכנית ההתנתקות תצא לפועל – 'תעשו רשימה של כל המקובלים שאומרים שלא יהיה גירוש, כדי שתדעו לא לסמוך עליהם'. הייתה עצרת עם הרב מרדכי אליהו, שאמר אז 'היֹה לא תהיה'. הרב טל, שמירר שם בבכי וטלטל את כולם, זלזל בו. בשיעור אחר הוא יצא בצעקות נגד המקובל 'החלבן', שאמר שהוא לא רואה את הגזרה בשמיים: 'קצת ענווה לא תזיק לו'. בתקופה הזו היו המון הפלות הריון של נשים בקהילה, והרב אמר שזה מהקטרוגים".

 

18 עמודים של וידוי

הגירוש מגוש קטיף יצא אל הפועל, אך מוסדות תורת החיים עברו אותו בצורה חלקה יחסית, ואפילו רווחית מבחינה כספית. לאחר שדו"ח של השב"כ קבע שמדובר בישיבה מסוכנת שעלולה להפעיל התנגדות אלימה, הורתה הממשלה למנהלת הפינוי לתת לרב טל כל מה שיבקש, אם יסכים למעבר שקט אל תוך תחומי הקו הירוק. הרב טל אכן חתם על הסכם לפינוי מרצון, בתמורה להון עתק שיועבר לבניית המוסדות שלו מחדש ביד־בנימין. לפי דיווחי תאגיד השידור "כאן", במשך השנים הועברו לשם כך לא פחות מ־140 מיליון שקלים, סכום עתק למוסד תורני. את ההסכם התנה הרב טל בסילוק מוחלט של גורמי התקשורת מסביבת הישיבה בזמן הפינוי.

היו דיבורים בישיבה על התנגדות בכוח, או שזה היה ספין?
הרב יאיר: "הרב טל אמר שאם יהיו 5,000 איש שמוכנים למסור את הנפש, אפשר יהיה למנוע את הגירוש. אם לא – אין טעם להתנגד בכלל. בנאום פומבי בנווה־דקלים הוא קרא להתנגדות פיזית, אבל אז אדם מבוגר צעק מהקהל 'מה עם השמועות שהרב סגר כבר על יד־בנימין?'. הרב טל לא ענה".

בתקופה שסביב המעבר ליד־בנימין נעשה הרב טל בלתי נגיש לתלמידיו ולסביבתו. "הוא הסתגר בלשכה שלו ולא ראו אותו. יש לו שם חדר עם מיטה, מטבחון ומקלחת, והוא יכול לא לצאת משם. אפשר היה לתקשר איתו רק במכתבים. מי שרצה להגיע אליו היה צריך לתאם את זה שבועות וחודשים מראש, וגם אז קיבל אולי שתיים־שלוש דקות לכל היותר. זה הגביר מאוד את ההילה סביב הרב.

"אני באותה תקופה נכנסתי חזק ללימוד. עבדתי רק כמה שעות בשבוע בהוראה, וגם אותן צמצמתי כדי להתמסר לתורה. יום אחד הרב פנה אליי במפתיע ואמר לי שאני צריך לשנות כיוון וללמוד בתוכנית הקולנוע שהוא פותח. בית הספר היה למעשה המשך של הסדנה המיסטית. הרב טל רצה להפיק סרט ענק שיהפוך את כל התודעה של עם ישראל ויביא את הגאולה. התווכחתי איתו: אני בא ממשפחה תורנית מאוד, לא גדלתי על סרטים. פקפקתי גם בהיתכנות המעשית. אמרתי לו שהפקת סרט עולה הון עתק וזה לא ילך, אבל הוא התעקש".

"בית הספר לייעוץ תורני", מה הקונספט שלו?
"הרב טל הביא אישה שכונתה פה 'דבורה הנביאה', והיא פיתחה את השיטה שלו, שמבוססת על התבוננות. מי שמתרגל אותה במשך חצי שעה, כך לפי הרב טל, יכול להיות מטפל מומחה ואין צורך בעוד אנשי מקצוע. בשיטה הזו המטפל מנחה את המטופל לזהות את נקודת השקר שמנהלת אותו, ומעמת את משפט השקר מול משפט האמת. פוסט־טראומה, למשל: המטופל צריך להפנים שכל מה שעבר עליו זה מול השם, שאם אבא שלו פגע בו זה בשליחות השם, והכול בעצם שיעור שנועד ללמד אותו משהו. מבחינת הרב טל, אפשר בעזרת הכלי הזה לטפל בכל תופעה, כולל בנטיות הפוכות. אני התרעתי שאף אחד לא יכיר בטיפול הזה מחוץ לקהילה, ולנשים שמקדישות שנים כדי ללמוד את השיטה לא תהיה פרנסה, אבל לא הקשיבו לי".

כיצד הרב טל שולט במה שקורה אם הוא מסתגר בחדר ולא יוצא?
"בשלב מסוים הוא כינס אותנו והורה שכל אחד יכתוב לו מכתב שבועי, עם פירוט של כל מה שעבר עליו. במשך תקופה ארוכה כתבתי כל דבר על עצמי, דיווחים הכי אינטימיים לפרטי פרטים. היו מכתבים שהגיעו ל־18 עמודים, והרב היה מחזיר הדרכות קצרות ולקוניות. חוץ מזה, יש לו אדם שמקבל משכורת כדי לדווח על כל מה שזז".

בדיעבד חושד הרב יאיר שאולי גם אשתו שלו הייתה על הכוונת של הרב טל. "סבלנו מבעיות פוריות, והוא לקח אותי לשיחה ואמר לי: 'אתה בסדר, אבל לאשתך יש בעיות בצניעות והיא צריכה להתנקות'. הוא ציפה שאעביר לה את המסר, אבל לא רציתי. אחרי כמה ימים היא הלכה לשאול אותו משהו, והוא שאל 'בעלך סיפר לך?'. היום שום דבר לא נראה לי תמים. אולי הוא ניסה ליצור חיץ בינינו, כדי לגרום לה לדבר איתו.

"הוא אמר לי שהוא רואה בשמיים שיהיה לנו בן. כשאשתי נכנסה להיריון, ועדיין לא ראו עליה, היה איזה רגע שהוא עבר לידה ואמר לה 'מזל טוב'. מאוחר יותר התברר שיש לנו בת. שאלתי אותו 'הרי אמרת שזה יהיה זכר', ובתגובה הוא תקף אותי ואמר שלא התפללתי מספיק, ושאם אתפלל חזק, העובר יהפוך לבן. בהמשך אמר שהוא עצמו יכול להתפלל ולהפוך את העובר לזכר, אבל אז יהיה על הבן שלנו קטרוג גדול ויהיו לו חיים רעים, ולכן לא כדאי".

בחלוף הזמן התגלה פרויקט הקולנוע ככישלון מוחלט. "כשיצרנו סרטים קצרים עוד יצאו תוצאות סבירות, אבל המעבר לסרט מלא דרש משאבים אחרים לגמרי. הפקתי סרט שנקרא 'עגונה', שרפתי שם עשרות אלפי שקלים מכיסי הפרטי – והיו אפס הכנסות. אפילו ביישוב חטפנו ביקורת מטעמי צניעות, נשים התלוננו על כך שהדמות הראשית היא אישה. הרב טל ביקש ממני למחוק את השם שלו מהקרדיטים, אך הבטיח לי שארוויח מהסרט 80 אלף דולר. עד היום אני מחכה שזה יקרה. הוא המשיך לומר לי 'זה התפקיד של הנשמה שלך', וביקש שאצלם סרטים על סיפורי צדיקים.

"כל הוראה שלו הייתה על סמך הדרכות שמימיות. חטפתי כל כך הרבה כאפות מרוח הקודש, שנאלצתי להרים ידיים. במשך עשר שנים הייתי 'החויזר' שלו, זה שכותב את כל השיעורים והדרשות ומפיץ. בשלב מסוים קלטתי שמשהו פה לא עובד, והתחלתי לאסוף את כל הנפילות שהיו לו עם רוח הקודש".

 

להקים עולם אחר

עם השנים, הקהילה של "תורת החיים" הלכה והסתגרה. האם היא התנהלה ככת? לפי רחל ליכטנשטיין ושרון דוני מהמרכז לנפגעי כתות, התשובה חיובית. הן מספרות כי ראיינו תשעה אנשים שיצאו מהקהילה, ושמעו מהם שמטרתו של הרב טל הייתה להקים "עולם אחר, עולם משלנו".

"השיח היומיומי בקהילה סובב כולו סביב הרב: 'מה הרב יגיד, מה הרב היה חושב על כך וכך, האם זה לדעתו של הרב'", מספרות ליכטנשטיין ודוני. "המוסכמה הברורה בקרב החברים היא שהרב מונחה על ידי רוח הקודש, כשהמענה שלו לשאלות יכלול לרוב משפט כמו 'כך הראו לי מהשמיים'. הפסיקות ההלכתיות החריגות שלו יצרו בידול מכוון בין חברי הקהילה לבין משפחתם המורחבת. באופן כללי הרב טל פסל קטגורית כל רב, שיטה, בעל מקצוע או דרך דתית שונה משלו. בעבר אף הצהיר 'רק אנחנו צודקים, האמת אצלנו'. התלמידים פיתחו בו תלות מוחלטת, שאליה התלוו סנקציות חריפות".

לשכתו של הרב טל: "ניתן רק לשער מה המניעים מאחורי כתבה זו ושאר כתבות שקריות שפורסמו, ומדוע תוך כדי דיוני בית הדין הנכבד, אשר כל הגורמים המעורבים ללא יוצא מן הכלל הצהירו שיקבלו את פסקו והתחייבו בפניו שלא לעסוק בנושא מעל במה אחרת – יש הממשיכים ללא לאות להתסיס, לשקר ולחרחר ריב"

בדו"ח שפרסם המרכז לנפגעי כתות מפורטות כמה מהסנקציות שננקטו כנגד מי שסרו מהדרך: "חברי קהילה שהיו בתפקידים במוסדות נדרשו על ידי הרב טל לפטר מי מהעובדים תחתיהם (לעיתים אפילו חבריהם הטובים). …בעדויות עלה שמתקיים נידוי וביזוי כלפי חברים בקהילה שמותחים ביקורת או מחליטים לעזוב. על חברים שבחרו לעזוב מתפרסמות שמועות שהם אינם שפויים או בוגדים, ובאופן מיידי חבריהם מסרבים לפגוש אותם, להתרועע איתם או אפילו לומר להם שלום ברחוב. (…) חברי קהילה אומרים לחברים שעזבו, בגלוי, שאינם יכולים להיות איתם בקשר כי הם 'סיטרא אחרא'".

מ', אברך בישיבה, מספר שבקהילה פועלות משמרות צניעות: "הרב טל פרסם תקנון צניעות קיצוני ומחמיר, שנאכף גם כלפי ילדות בכיתה ג'. רב מסוים הוא זרוע המודיעין שלו, מעביר לו מידע על כל צעד ושעל. ראש הישיבה מקבל דיווח מפורט – מי מהבחורים נשאר כאן בשבת ומי נסע, מי צעק על אשתו, מי התחזק בתפילה ומי נחלש, מי הסתובבה עם שרוול מעל למרפק ולמי ראו את הברך. יום אחד באו אליי ואמרו לי 'אשתך הולכת לא צנוע, טפל בזה מהר לפני שיהיה רע'. אשתי יראת שמיים אמיתית, הייתי בהלם מהדיבור הזה".

הרב שמואל אליהו, שכאמור מטפל בפרשת "דוד ובת־שבע", מצביע על הגישה ההלכתית של הרב טל כאחד מתסמיני הבעיה: "לפני כמה שנים הוא פנה לרב דב ליאור, ואמר שהוא רוצה לכתוב שולחן ערוך חדש. הרב ליאור שאל אותו למה, והוא ענה 'אם רבי יוסף קארו כתב שולחן ערוך והאדמו"ר הזקן כתב שולחן ערוך – למה שאני לא אכתוב?'. זו מגלומניה מטורפת.

"קו הפסיקה שלו בדלני מאוד. למשל, לדעתו כל המצות שלנו הן חמץ גמור, כי צריך לאפות מצה ב־11 דקות ולא ב־18; כל החולצות המכופתרות חייבות בציצית, כי גם הצווארון נחשב ל'כנפות', ולכן מי שלא תופר את שני חלקי החולצה מלמטה מבטל מצוות עשה; הוא פוסל באופן גורף את עירוב שבת בכל הערים והיישובים האחרים, ויש עוד דוגמאות. בהלכות טהרת המשפחה, לעומת זאת, הוא מתיר דברים שכל הפוסקים אוסרים. אני אומר, נגיד שהגעת למסקנה הלכתית שונה – איך אתה כופה על קהילה שלמה לנהוג בניגוד לכל עם ישראל? אתה הרי מבדל אותם מהמשפחות שלהם, הם לא יכולים אפילו לאכול אצל ההורים. אבל עיקר הבעיה שלו זה שבמשך עשרים שנה הוא מנהל את כל הקהילה לפי הקולות שהוא שומע".

 

"הקב"ה לא רוצה שנהיה פראיירים"

בעוד הרב אליהו קורא להתרחק מראש ישיבת "תורת החיים", גויסו הרבנים אביגדור נבנצל, דב ליאור, משה צוריאל ורביד נגר לחתום על מודעת אזהרה נגד "שפיכות הדמים והנזק שנגרמו לרב טל שליט"א". בתוך הקהילה עצמה נוצר קרע, והתלמידים מתחלקים למחנות: אלה מארגנים כינוסי תמיכה ברבם ותוקפים בחריפות את מתנגדיו, ואלה מבקשים לחשוף את הדפוסים הבעייתיים ששררו בקהילה הסגורה במשך שנים. ר"מ בישיבת תורת החיים, שיצא נגד הרב טל, גילה כי שמשת מכוניתו נופצה בידי אלמונים. גם הצד השני לא טמן ידו בצלחת, ועל דלת ביתו של הרב טל הושלכו ביצים.

לדברי הרב יאיר, גם חסידיו המובהקים של הרב טל לא חולקים על העובדות. לגרסתם, הוא אומר, רוח הקודש של הרב גוברת על ההלכה, ועשויה להנחות אותו לפעולות שאינן מקובלות בעולם הדתי ה"רגיל". לתמונות שנמצאו במחשבו הם מוצאים הסבר ארצי יותר, שמנקה את הרב מכל אשמה, פלילית או הלכתית.

הקלטה משיעור סגור שמסר ראש מוסדות תורת החיים לקבוצת תלמידים מבהירה שהוא נחוש להשיב מלחמה כדי לשמר את מעמדו (ההערות בסוגריים שלי – י"י). "לוחמים נגדי ונגד הישיבה", אמר להם הרב טל. "יש מכון מחקר נגד כתות, שחקר את מה שקורה פה, שאנחנו פשוט כת מסוכנת לציבור… יש שם גאוניות של רוע. פשוט גאוניות של רוע. מדהים. לקחו איזו מישהי שהייתה בתפקיד מסוים ורצתה לעזוב את התפקיד. אמרתי לה 'אין לי מישהי אחרת במקומך', משהו כזה. היא לקחה את המשפט הזה, וחשבה שאני מחזר אחריה… אני מנסה כל הזמן ללמוד את הדברים מדוד, שהוא נשא בכל הדברים האלה, (אבל) אסור להגיד שאני לומד מדוד, כי אחת ההאשמות שמאשימים אותי הן שאני חושב שאני, לא יודע מה.

"אני לא בקטע של ללמד זכות (על המתנגדים). המתנגדים שלי כבר מחלקים פה תפקידים. אומרים 'אתה תקבל תפקיד כזה', מחלקים כבר את הירושה. מדהים. שווה לך לעבור למחנה – תקבל תפקיד. זה מה שהם אומרים. הקדוש ברוך הוא לא רוצה שנהיה פראיירים. דוד לא היה פראייר. להגיד: כרגע אני בהתמודדות – ואני צריך להיות בשיא האמונה, כי אני עומד מול השם ולא מול ההוא ולא מול ההוא. (אבל) בסוף אני לא שוכח לגמור איתו חשבון".

תלמיד: "מה הרב מציע לעשות (למתנגדים)? אפשר להחזיר להם שלום?"
הרב טל: "מבחינתי, כל מה שאני יכול להעביר סמכויות לאחרים, אני מעביר (כלומר, מפטר אותם מתפקידיהם בקהילה). כל דבר, ממש.
"איך להתייחס? נגיד, אם הייתי רואה מישהו מרביץ לאמא שלי, חס ושלום, עושה לה את המוות (…) לא הייתי יכול לשדר עסקים כרגיל. לא הייתי מדבר איתו. אני לא יכול להגיד לו שלום. מצד שני, אלימות זה דבר שהוא פסול בעיניי. מותר רק כשאתה מונע נזק, ופה לכאורה אתה לא מונע את הנזק".

תלמיד: "האם יש מקום לתת לו איזו שטיפה? בצורה עניינית, אבל חזקה?"
הרב: "לכאורה, לא מוצא בזה פגם. תקנו אותי אם אני טועה. להעמיד אדם במקום, הוכח תוכיח. כל עוד זה לא באלימות… אלא בדיבורים שיוצאים מהלב, שמביעים את הכאב הנוראי – זה דבר שכן אפשר לשמוע. 'תבין כמה אתה מכאיב לי, מכאיב פה לכולם'. זו האמירה שצריך לשמוע אותה. אותם אנשים שמרביצים כמו לאבא שלך, לפחות לא להגיד להם שלום, להיות מנוכרים אליהם. אני חושב שזה דבר הגיוני".

תלמיד: "יש עניין של לתת להם תחושת דחייה? אחת מהנשים האלה אמרה שהם מתים לעזוב, לעבור לגור בצפון".
הרב טל: "אני חושב שזה טוב. לא ניכנס לו ללב, אבל נרוויח שידע שאין לו מה לחפש".

בהמשך מתייחס הרב טל לבית הדין, ומכין את הקרקע לדחיית ההמלצות העתידיות שלו: "אני מתעסק כל הזמן בהישרדות, איך להחזיק מעמד בכל הימים הקשים כל כך. בית הדין, זה סיפור כל כך קשה. יכולים להעיד נגדי לא בפניי, בלי פרוטוקול. יכולים להגיד מה שרוצים עליי, ואני אפילו לא יודע מי אמר מה. (מסבירים את זה בכך שהדיינים) לא רוצים שאנשים יפחדו להגיד את הביקורת שלהם נגדי, אז הם פתחו את זה לכל אדם. אבל באיזשהו מקום אולצתי להסכים לזה. לוחמים נגדי, יש רב אחד במיוחד (הכוונה לרב שמואל אליהו). תתפללו עליי, אני בוטח רק בהשם, לא בר' אשר וייס ולא בדיינים. המפתח הוא השם".

 

"דברי בלע ושקר שמצטרפים לשאר מעשי הבריונות"

מלשכתו של הרב שמואל טל נמסר בתגובה:
"תמוה בעינינו כי בניגוד להוראתם של גדולי ישראל – הרבנים הגאונים הרב ליאור, הרב נבנצל, הרב אריאל, הרב דרורי, הרב מאזוז, הרב ערוסי, הרב לבנון ועוד רבים – בוחרים אנשים בעלי אינטרסים לצאת לעיתונות שוב ושוב באמצעות גורמים אנונימיים, על מנת להשמיץ ולומר דברים שקריים לחלוטין, המנותקים לגמרי מהמציאות, על מאות תלמידי הישיבה, האברכים, הבוגרים, בני משפחותיהם, ועל הדיינים המופלגים אשר נבחרו לשבת בבית הדין ולבחון הנושא לעומקו – בטרם נתנו אלו את פסיקתם.

"אנו מוחים על הניסיון להטיל דופי ביושרם של רבני בית הדין, באמינותם ובכבודם. אמנם, מהניסיון לעשות זאת ניתן להבין שאין בידי אותם בעלי אינטרסים ראיות לדבריהם, ולכן הם פונים לתקשורת במטרה לפגוע במוסדות הישיבה, וכבר מכינים את הקרקע שלא לקבל את פסק בית הדין. ניסיון זה מצטרף לשאר מעשי הבריונות שכבר נעשו – פריצה למחשבי הישיבה, פגיעה ברכביהם של תומכי ראש הישיבה, השלכת ביצים על ביתו של ראש הישיבה, מסע הכפשות ולחצים על דמויות המפתח בציבור. הצהרנו, ואנו חוזרים ומצהירים: אנו תומכים בבירור האמת במקומות המיועדים לכך, ולא נתייחס לדברי הבלע והשקר שאותם בעלי אינטרסים מטפטפים באמצעות כלי התקשורת.

"ניתן רק לשער מה המניעים מאחורי כתבה זו ושאר כתבות שקריות שפורסמו, ומדוע תוך כדי דיוני בית הדין הנכבד, אשר כל הגורמים המעורבים ללא יוצא מן הכלל הצהירו שיקבלו את פסקו והתחייבו בפניו שלא לעסוק בנושא מעל במה אחרת – יש הממשיכים ללא לאות להתסיס, לשקר ולחרחר ריב".

בתגובה לטענות על התנהלותם של הרב אשר וייס והדיינים שמינה, נמסר לנו מבית הדין:
"הניסיון להפעיל לחץ על בית הדין במישרין או בעקיפין, בין היתר באמצעות כתבות כגון אלו, בהכפשות, שקרים ובדותות, כנגד מרן גאון ישראל שליט"א, שכל כולו עבודת קודש, לא יצלח. בית הדין סבור כי מדובר בהפקרות ציבורית ממדרגה ראשונה, כאשר בו בזמן שבית הדין עושה את מלאכתו נאמנה ויושב על מדין בחקירה ודרישה לאורך ולרוחב, מתפרסמות כתבות שמטרתן היא אחת: להפעיל לחץ על בית הדין. בית הדין פועל ללא קבלת תכתיבים מאף גורם, עושה ויעשה את מלאכתו ללא משוא פנים, עד למיצוי העניין ובירור האמת על פי דין התורה".

א' מסרה בתגובה: "במסגרת התוכנית להקים בית ספר לקולנוע בנווה־דקלים הוזמנתי להעביר סדנת טלוויזיה המבוססת על סדרה שפיתחתי ויצרתי, בסוגת דוקו־קונספירציה. הז'אנר היה בחיתוליו וכל פרק היה שיעור. הסדרה כללה ציטוטים וחיתוך בסגנון חופשי אל המקורות ומתוכם, כשהגבול בין דמיון למציאות מהלך על חבל דק. זו לא הייתה תורה מסיני אלא ניסיון לתת לבחורים כלים לתרגם לאמנות את חויותיהם הרגשיות בתקופה ההיא. חלק מהבחורים שעברו את הסדנה המשיכו ללימודי קולנוע ביד־בנימין.
"לא מדובר בסדנה מיסטית או בכוחות, אפשר לעבור חוויה מטלטלת דרך כתיבה גם בלי ייחוסים פארא־נורמליים. אני מוחה נמרצות ומביעה שאט נפש על השחיטה והלינץ' הציבורי הנעשים כלפי דמות חינוכית רבנית לפני שתמו הבירורים הרשמיים".

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il