את הריאיון עם האדמו"ר מברדיטשוב קבעתי בשיחת וואטסאפ. לא עם עוזר כלשהו, אלא עם האדמו"ר עצמו; זאת הדרך הנוחה ביותר לתקשר איתו. קבענו להיפגש למחרת בביתו שבגבעת־זאב, בשש בערב. כשהתייצבתי במעונו בשעה היעודה, התברר כי האדמו"ר נח. כמה דקות אחר כך הוא כבר קם לכבודי והתנצל: "אל תשאל, לא ישנתי כל הלילה. אני מתנדב בארגון 'ידידים', והיו לי כמה קריאות לחילוץ רכבים שנתקעו בשעה מאוחרת".
כזה הוא הרבי מברדיטשוב, או אהרון בוימל, כפי ששמו מופיע בתעודת הזהות. בבוקר הוא קם לעבודה, אחר הצהריים מלמד תורה, בלילות מתנדב בהחלפת צמיגים ובשבתות עורך טישים חסידיים. בין לבין הוא מסתחבק בטבעיות עם אוהדיו־חסידיו, ופעיל – מה זה פעיל, סופר־פעיל – בקבוצת הוואטסאפ "קהילת קודש ברדיטשוב". שם הוא מפגיז לאורך היום בסטטוסים שמדווחים היכן התפלל שחרית וכמה זמן ארכה התפילה, מוציא שיחות חיזוק ודרשות בהודעות קוליות, ומעלה גם קטעי וידאו משעשעים למדי. אלה מגיעים אמנם בשלב ראשון רק לקהילה שלו, אך בתוך דקות ספורות הופכים לוויראליים ומופצים בכל קבוצות הוואטסאפ של המגזר החרדי.
האם כל מטרתו של הרבי מברדיטשוב היא לעשות צחוק מהאדמו"רים החסידיים הוותיקים? או שהוא רציני לגמרי ופתח דרך חסידית חדשה? ואולי יש בו מעט מזה ומעט מזה? כך או כך, הרב בוימל בהחלט לא צועד לבדו במסלול המהיר לאדמו"רות: לאחרונה צצים במגזר החרדי עוד ועוד אדמו"רים צעירים שמשנים את פני המוסד הזה. ביניהם אפשר למנות, מלבד הרבי מברדיטשוב, גם את "האדמו"ר ממבקשי השם" ו"האדמו"ר ממז'יבוז'", שהפופולריות שלהם צוברת תאוצה במהירות.
האדמו"ר מברדיטשוב
שם: הרב אהרון בוימל
גיל: 42
מצב משפחתי: נשוי + 10
מספר חסידים/אוהדים: כמה מאות
ציטוט אופייני: "הרב מברדיטשוב אוהב את כולם ומסנגר על כולם. תזכו לברכות וישועות בזכות רבי לוי יצחק בן שרה סאשא"
עצם האינפלציה של אדמו"רים במגזר החרדי אינה בגדר חידוש. יזם זריז מבני־ברק אף ערך בסלון ביתו לפני כמה שבועות מכירה של "כיסאות אדמו"רים": כיסאות מרופדים היטב, גבוהים מעט, וכמובן בעלי ידיות מקושטות. "בקצב שבו גדל מספר האדמו"רים, נוצר ביקוש גבוה לכיסאות האלה", הסביר. ובכל זאת, עד לא מכבר הכיר המגזר רק דרך אחת להיות אדמו"ר: להיוולד לאב אדמו"ר, ולהמשיך את השושלת. רוב החסידויות הגדולות הן בעלות ותק של כמאתיים שנה, כשפה ושם לאורך הדורות התגלעו חילוקי דעות פנים־משפחתיים שגרמו לחצרות להתפצל. בראש כל אחד מהפלגים עמד בן אחר של האדמו"ר הקודם, או מישהו מקרובי משפחתו. החסידויות הללו הפכו לעיתים לאימפריות בפני עצמן, כמו שתי חצרות־הענק של סאטמר בארה"ב, או שני פלגי חסידות ויז'ניץ, השוכנים זה לצד זה בעיר בני־ברק.
אבל מה שקורה לאחרונה במגזר הוא סיפור חדש לחלוטין: אנשים שמחליטים להקים לעצמם חצר יש מאין. פתאום קם אדם בבוקר, מחליט כי הוא אדמו"ר ומתחיל ללכת, ולכל הנקרה בדרכו נותן הוא ברכה. לפחות בחלק מהמקרים, החצרות הטריות משגשגות ופורחות במרחב הווירטואלי, ללא קהילה או בית מדרש של ממש. "הציבור מאס באדמו"רים שלא יורדים אל העם", מסביר הרב בוימל את סוד ההצלחה. "אני מייצג משהו שונה. אני מקבל את כולם, אוהב את כולם. אני לא מסתגר בבית ומקבל אנשים במשורה. אני משהו חדש לגמרי".
נפילה לצורך עלייה
קוראי העיתון "המבשר" היו אולי הראשונים להתוודע להכתרתו של האדמו"ר מברדיטשוב. במודעה שהופיעה ביומון החרדי בשנה שעברה, נכתב כי "שמחת הברית לבן האדמו"ר מברדיטשוב תתקיים ביום שלישי, בבית הכנסת ברדיטשוב בביתר־עילית". לקוראים ששפשפו את עיניהם כדי להיות בטוחים שקראו נכון, התברר עד מהרה כי החסידות החדשה קמה ונהייתה ממש לנגד עיניהם.
הפעוט שבו עסקה המודעה ההיא זוחל כעת על הרצפה בבית האדמו"ר. עוד לפני שנטל חלק בהכתרה של אביו, הספיק התינוק לזכות לכותרות בתקשורת: אמא שלו, הלוא היא רעייתו של הרב בוימל, ילדה לצד כלתה, באותו יום ובאותו בית חולים. הרב בוימל, שהיה אז בן 41, הפך בתוך שעות ספורות לאב בפעם העשירית ולסב בפעם הראשונה.
האדמו"ר מברדיטשוב הוא ירושלמי במקור, משכונת מאה־שערים. משפחתו משתייכת לחסידות סלונים, אך הוא עצמו התקרב לחסידויות ברסלב, חב"ד ואמשינוב. לאחר נישואיו קיבל הצעה לעבוד בלונדון כמתווך, והתגורר שם במשך עשר שנים. "עשיתי חיל באנגליה", הוא מספר. "הייתי שותף בחברת נדל"ן שהייתה שווה 100 מיליון דולר. ניהלנו, קנינו ומכרנו פרויקטים ענקיים בתחום הבנייה. אני לבד הייתי שווה 10 מיליוני דולרים. בין השאר, מלון 'קדימה' שבשכונה החרדית סטמפורד־היל היה שייך לי".
האדמו"ר ממז'יבוז'
שם: הרב דוד רוזנבוים
גיל: 30
מצב משפחתי: נשוי + 4
מספר חסידים/אוהדים: כמה אלפים. מקורביו מדברים על 5,000 המסתופפים בצילו
ציטוט אופייני: "אם יהודי מאמין בקב"ה ואומר בחיוך 'תהיה לי פרנסה, הקב"ה איתי', הקב"ה ישלח לו פרנסה ברווח. זה העניין של האמונה והעניין של השמחה"
אלא שלפני כעשר שנים נפל בוימל ברשתו של הנוכל האמריקני אלי ויינשטיין, "מיידוף החרדי", וספג מכה כלכלית שמוטטה אותו לגמרי. ויינשטיין, ישראלי לשעבר, עסק בהעברות מקרקעין ותנועות כספים בנקאיות חובקות עולם, והונה חרדים רבים בישראל, בארה"ב ובבריטניה. בדומה למיידוף גם הוא ביצע תרגילי פירמידה, ושכנע משקיעים להזרים סכומים גדולים לצורך רכישת נכסים, שבפועל לא עברו לרשותם. לאחר שמעשיו נחשפו, הרשיע אותו בית משפט אמריקני בהונאה בהיקף של כ־200 מיליון דולר, והוא נשלח לכלא ל־22 שנים.
"הכרתי את ויינשטיין דרך חבר, איש עסקים שנודע כנדבן שמחלק חינם כרטיסי טיסה לאומן", מספר בוימל. "הוא אמר לי שוויינשטיין קוסם, וכל דולר שאשים אצלו יכפיל את עצמו תוך חצי שנה. אספתי כמה חברים עשירים שהתעניינו בהשקעה אצלו, ויחד הגענו לסכום של קרוב ל־100 מיליון דולר. בעריש ברגר, חסיד סאטמר מלונדון, השקיע בעקבותיי 60 מיליון דולר. גם אני שמתי מהכיס שלי כמה מיליונים טובים. בתוך תקופה קצרה הכול התברר כעורבא פרח. הכסף הגיע אל ויינשטיין ונעלם יחד איתו. אין נכסים, אין בניינים, אין כלום.
"אחרי שתפסו אותו, נסענו לבית המשפט בניו־יורק כדי לנסות להציל את הכסף, ואז קלטנו שהוא הונה עוד הרבה כמונו. היום הוא יושב בכלא, אבל אני מתפלל עליו שיהיה לו טוב. אגב, אותו ברגר שהפסיד בגללי סכום גדול כל כך, לא נטר לי טינה. נשארנו בקשר, ולפני חמש שנים, כשנולד הבן השמיני שלי, הזמנתי אותו להיות הסנדק בברית המילה. הוא אפילו שילם את כל ההוצאות של האירוע. בסעודה הוא נשא דברים ואמר שלא בגללי הוא הפסיד את הכסף, אלא כי כך בורא עולם סובב את הדברים. לאחרונה תיווכתי לו שטח במירון, והוא מתכנן לבנות בו 'הכנסת אורחים' לעולים לקבר רשב"י".
בעקבות ההפסד הכספי העצום, הגיעה ההחלטה לעזוב את לונדון ולחזור ארצה. "ניסיתי להיכנס גם פה לתחום הנדל"ן. ישבתי במשרדים של הפרויקטים הכי יוקרתיים, רצו שאמכור דירות ליהודים עשירים מחו"ל, אבל זה לא הלך", הוא מספר. היום כבוד הרב עובד בשעות הבוקר והצהריים במכולת בשכונת רמות בירושלים. לאחר מכן הוא מתפנה להרביץ את תורתו בקרב שומעי לקחו, בין השאר באמצעות פינה יומית ב"רדיו קול חי", וכאמור גם בסרטונים ויראליים שמתפשטים כאש בשדה קוצים במגזר החרדי.
האדמו"ר ממבקשי השם
שם: הרב אשר ישראל ליסואר
גיל: 42
מצב משפחתי: נשוי + 2
מספר חסידים/אוהדים: כמה עשרות קבועים, ועוד כמה עשרות ממעגלים רחבים יותר, חלקם מתגוררים בחו"ל
ציטוט אופייני: "לקרב יהודים זה הדבר הכי גדול שיש"
על הרקע להכתרתו כאדמו"ר הוא מספר: "בשלוש־ארבע השנים האחרונות נסעתי לעיתים מזומנות לבית הכנסת ברדיטשוב בצפת, שאותו פתח חבר שלי. 'ברדיטשוב' זה כמובן על שמו של מי שמכונה בחסידות 'סנגורם של ישראל', רבי לוי יצחק מברדיטשוב. החזן בבית הכנסת הזה הוא קרליבכיסט ידוע, שמוליק גריינמן שמו. אהבתי לשמוע אותו, ואהבתי גם את כל הסגנון של בית הכנסת. שם נכנסה לי האהבה לברדיטשוב, הרצון לסנגר על עם ישראל והשאיפה לפרסם את שמו של רבי לוי יצחק בעולם.
"לפעמים אנשים אומרים לי: רבי, אנחנו בצרה כזאת וכזאת – תעשה מופת שיציל אותנו! ואני אומר להם: לא, דווקא מהניסיון שהגיע לפתחכם אתם תגדלו. כך גם גדל הרבי מברדישטוב (בוימל מדבר כאן על עצמו – ח"ב). אני אב לעשרה ילדים שמתקיים ממשכורת מצומצמת מאוד ומקצבת השלמת הכנסה, מצומצמת גם היא. אני כל הזמן חי בניסיון, אבל זוכה לראות ישועות".
אחת הישועות הללו הובילה לפרסום אותה מודעה מרעישה. "כשנולדו לי בן ונכד באותו יום, את הכסף שהיה לי נתתי עבור הברית של הנכד, וכמעט לא נשאר לי בשביל עצמי. הלכתי לכותל ובכיתי להשם שיעזור לי. משם נסעתי להר־נוף, לבית של גביר מסוים שלא נמצא הרבה בארץ, וגם לא מרבה לפתוח את דלתו. היה זה לילה לפני הברית, ואני עדיין לא יודע מהיכן אשלם את ההוצאות לאירוע של מחר. אמרתי: 'רבי לוי יצחק בן שרה סאשא, אם איוושע – אפרסם אותך בכל העולם, ואפתח בכל הארץ בתי כנסת על שמך, ואקדיש את היום והלילה שלי לקרב יהודים לאביהם שבשמיים על טהרת מסורת הסִנגור שלך'.
"כמה דקות לאחר מכן הגביר יצא, די במפתיע. סיפרתי לו שמחר אני עושה ברית ואין לי כסף. אמרתי לו שגם הבטחתי לאשתי שאקנה לתינוק עגלה חדשה, כי הישנה כבר מרופטת. הוא שאל 'כמה אתה צריך?', ואני השבתי '20 אלף שקלים'. הגביר נכנס הביתה, ומיד יצא ונתן לי את כל הסכום הזה במזומן. ואז הוא אמר לי: 'אני ליטאי ולא מבין במופתים, אבל תשמע מה קרה. גם אחותי עושה מחר ברית מילה לבן שלה, והכנתי עבורה 20 אלף שקל. מוקדם יותר היא התקשרה ואמרה שהיא לא צריכה את הכסף, ושאתן אותו למישהו שצריך. וזה היית אתה, האיש שהגיע אליי וביקש בדיוק את הסכום שהתכוונתי לתת לה'. כבר באותו ערב החלטתי איך אתחיל לקיים את ההבטחה שלי לרבי מברדיטשוב זצ"ל: צלצלתי למערכת העיתון כדי להכניס מודעה ולהזמין את הציבור לברית של 'הרבי מברדיטשוב'. כולם הגיעו, רצו לראות מי זה הרבי החדש. באו עיתונאים וצלמים, ואפילו ראש העיר".
"הצעירים אמרו: תושיע אותנו"
לאחר הברית, אומר הרב בוימל, התקיימה גם הכתרה רשמית שלו על ידי שלושה אדמו"רים ותיקים ומוכרים: אלה של חסידויות אמשינוב, לעלוב ורחמסטריווקא. על זה האחרון הוא מספר: "כשבאתי אליו הוא שאל: למה החלטת להיות דווקא האדמו"ר מברדיטשוב? אמרתי לו בצחוק: הרבי מעדיף שאני אכריז על עצמי כאדמו"ר מרחמסטריווקא? אז הוא ענה: עזוב, תהיה הרבי מברדיטשוב.
"אחר כך התחילו להגיע אליי הרבה צעירים שנשרו מישיבות, 'נוער מתמודד' כפי שמכנים אותם. הם אמרו לי: רבי, תושיע אותנו, אנחנו טובעים עם הסמים, הסמארטפונים והאינטרנט. ראיתי שיש לי הכוח והחן להציל אותם ולקרב, ומאז אין לי מנוחה. 24 שעות רצים אחריי לתת להם שיעורים, אחרים מבקשים ממני לעשות שלום בית בין בני זוג. הרבה באים אליי ויוצאים עם עצה טובה".
כמה חסידים יש לך?
"זה יותר כמו אוהדים. בקבוצת הוואטסאפ של ברדיטשוב לבדה יש כ־130 משתתפים, ומאות נוספים באים לתפילות ולטישים שאני עורך בבית הכנסת ברדיטשוב במרכז ירושלים".
האדמו"ר הצעיר מלעלוב
שם: הרב ירחמיאל בידרמן
גיל: 32
מצב משפחתי: נשוי + 2
מספר חסידים/אוהדים: בודדים. עדיין בתחילת דרכו
ציטוט אופייני: "אדמו"ר לא צריך להרגיש 'מעל' החסידים שלו, אלא לדבר איתם בגובה העיניים"
לבית הכנסת הזה, ברחוב שמגר 9, אל תנסו להגיע באמצע השבוע. בימות החול, כך מספר האדמו"ר, פועלת במקום מסעדה. בשבתות ובחגים עובר המקום הסבת ייעוד, והופך לבית מדרשו הייחודי של הרבי, שמגיע לשהות בעיר הקודש. "הבטחתי שאקים בתי כנסת על שם ברדיטשוב, וכבר יש כמה וכמה כאלה – במרכז ירושלים, בגבעת־זאב, בביתר־עילית היה עד לאחרונה. אני בדיונים עם עליזה בלוך, ראש עיריית בית־שמש, לפתוח גם שם. בבני־ברק יש עוד שני בתי כנסת בשם זה, שאמנם לא קשורים אליי, אבל פועלים באותה דרך מקרבת. בכולם אגב מתפללים בלילות שבת בנוסח קרליבך".
בבית הכנסת שלו הוא מקבל אנשים משולי החברה החרדית, שלא מרגישים בנוח במקומות אחרים, שמרניים יותר. "בחלק מבתי הכנסת לא מקבלים מתפללים שיש להם אייפונים. אני מקבל את כולם. גם לי עצמי יש אייפון. אמנם כשר, אבל אני לגמרי בעניינים".
וזה לא נשמע מוזר, אדמו"ר עם אייפון?
"למה? מי אמר שאדמו"ר צריך להיות מנותק מהעם? לך איתי חצי שעה בירושלים ותראה – כולם רוצים סלפי עם האדמו"ר מברדיטשוב. בסרטונים שלי אני עוקף את רון קובי מיליון פעם. אז מה קרה? במקום שיראו באייפון דברים אחרים, רואים סרטונים של האדמו"ר מברדיטשוב. הרבי מחב"ד היה זה שאמר: בואו ניקח את המדיה החדשה ונשתמש בה לטובה. כמובן, הכי טוב שיהיו לחרדים טלפונים כשרים לחלוטין, אבל יש עשרות אלפי יהודים טובים שמשתמשים בסמארטפונים רגילים, וצריך להציל אותם. אם אני רואה מקורב שלי שמעלה בוואטסאפ סטטוס לא מתאים, אני מעיר לו, והוא אומר 'סליחה' ומוחק".
ואיך מקבלים אותך האדמו"רים הוותיקים, נניח הרבי מגור או הרבי מבעלז?
"יש לי דלת פתוחה אצל כל האדמו"רים. כולם מפרגנים לי ומבינים שצריך מישהו כמוני שידבר עם הדור הצעיר. גם הם היו רוצים לעשות את זה, רק שהם עסוקים".
אפשר גם בלי פרנצע'ס
מי שתרם לא מעט להתפתחות הקריירה האדמו"רית של הרב בוימל היה העיתונאי משה ויסברג מהאתר "בחדרי חרדים". ויסברג, שנודע כמי שממליך מלכים או מדיח אותם בהינף מקלדתו, פרסם גלריה נרחבת של תמונות ממעמד הברית ומכמה אירועים ציבוריים נוספים שבהם השתתף הרבי הטרי. כך התקבע שמו של האדמו"ר מברדיטשוב בציבור, וקהלים רחבים נחשפו אליו.
"תופעת האדמו"רים הצעירים החלה בשנתיים האחרונות", אומר לנו ויסברג. "אלה רבנים שנכנסו למודעוּת בזכות פרסום באתרים החרדיים ובקבוצות הוואטסאפ במגזר. הם בטוחים שיש להם מה להשפיע על הדור, והם עושים זאת באמת ובתמים לשם שמיים. נכון שהם לא אדמו"רים גדולים ואין להם פרנצע'ס מלאים (טריבונות שעליהן עומדים החסידים בטישים – ח"ב). הם מתמקדים דווקא בעמך, הן מהחסידויות והן מכלל החוגים".
לתופעה הזו משתייך כאמור גם "האדמו"ר ממז'יבוז'" – הרב דוד רוזנבוים, בנו של האדמו"ר מראחוב. בניגוד לרוב הקולגות, הרב הצעיר משוחח עם חסידיו בעברית ולא ביידיש. עוד לפני שהתפרסם כאדמו"ר בפני עצמו, נהג הבן לפרסם מאמרים תורניים באתר "בחדרי חרדים", גם זה לא מעשה מקובל במיוחד בקרב רבנים מובילים. בגיל 30 בלבד, בזמן שאביו עדיין מכהן באדמו"רות, הוא החליט לפתוח חצר משלו ולאמץ לה את שם העיר שבה פעל מייסד תנועת החסידות, הבעל שם טוב. הוא הצליח לחבר אליו קהילה לא קטנה מקרב תושבי פתח־תקווה, ובין הבאים אליו לבקש עצה או ברכה ניתן לראות נוכחות בולטת של כיפות סרוגות. קהל אחר שלו מורכב מחרדים צעירים ומבוססים מבני־ברק, שנוהגים להזמין אותו בהזדמנויות חגיגיות – להתקין מזוזה או לערוך אירוע של חנוכת הבית, ובתוך כך לקיים טיש קטן משל עצמו.
צביקה כהנא, איש עסקים צעיר מבני־ברק, הפך לחסיד של הרבי ממז'יבוז' כבר לפני כמה שנים, עוד בטרם החל שמו של האדמו"ר החדש לחרוך את האתרים החרדיים. "פגשתי אותו פעם באירוע, דיברתי איתו והתפעלתי ממנו מאוד", מספר כהנא. "הוא בירך אותי ואמר שבתוך כמה חודשים אשתי תהיה בהריון. עד אז היא קצת התקשתה להיכנס להריון, אבל זמן קצר לאחר הברכה זה אכן קרה. מאז אני אצלו, וכל הזמן אני רואה ישועות".
איך היית מתאר את דמותו?
"הוא אדם מיוחד. כל מי שמכיר אותו, מתמגנט אליו מיד. מדי יום חמישי הוא עורך שיעור וטיש בבית המדרש שלו בפתח־תקווה, ומגיעים לשם אנשים מכל גוני הקשת – מחרדים ועד חילונים גמורים, ר"מים בישיבות ומוכרים בפיצוציות, עובדים קשי יום והאנשים הכי מכובדים. כולם מתחברים אליו ואוהבים אותו, וכולם מקבלים יחס זהה. השמחה שקורנת ממנו והחיבה לאנשים, מצליחות למשוך אליו את כולם.
"מעבר לברכות שהוא נותן ודברי התורה שלו בטישים, גם כיף לשוחח איתו סתם כך. בכל פעם מחדש אני מתפעל מהחוכמה והכישרון שיש לו. הוא מכיר את החיים, ותמיד יודע לתת את התשובה הנכונה. גדולי אנשי העסקים במשק מדברים איתו ומתייעצים איתו, והם נוכחים לדעת שברכותיו מתקיימות. אני באופן אישי לא זז בלעדיו, ובכל פעם שאני פונה אליו כדי להתייעץ – אני רואה ברכה. אם אני מגיע אליו בלחץ, לא יודע אם להיכנס לאיזושהי עסקה או לא, הוא פותר לי את העניין בעשר דקות.
"האדמו"ר ממז'יבוז' הוא דור אחרי דור מהבעל שם טוב, ואני מרגיש שהוא ירש את ממנו את כל התכונות. כל הסיפורים שהיינו שומעים על הבעש"ט – איך אנשים שבורים ומדוכאים היו מגיעים אליו, ולאחר השיחה איתו היו יוצאים בשמחה – קורים גם אצלו. היום ההשפעה שלו היא כבר לא רק פה בארץ. כל חודשיים־שלושה הוא נוסע לארה"ב, אל אנשים שרוצים את קרבתו ומזמינים אותו לביקור, וכך הוא מסתובב בניו־יורק, בלוס־אנג'לס ובמיאמי".
זה די יוצא דופן, שבן יקים חצר חסידית משלו בחיי אביו.
"אני מכיר אותו שנים, והוא אדם שנולד להיות אדמו"ר. עוד כשהיה בבית המדרש של אביו, בגיל 18־19, היו באים אליו כל הזמן כדי לבקש עצות או ברכות. ראו אותו יושב כל היום, לומד ומתפלל. תפילת שחרית שלו יכולה להימשך ארבע שעות, בהתלהבות עצומה. הוא גם תלמיד חכם יודע ספר, שמרבה לעסוק בשאלות הלכה. אני מניח שלא היה לו נעים שבאים אליו כשהוא בחצר של אביו, ולכן הוא החליט לקחת לו פינה אחרת – לא בבני־ברק ולא ברמת־גן, היכן שהאדמו"ר מראחוב פועל, אלא בפתח־תקווה. פשוט דחפו אותו לזה ללא הפסקה. כיום גם הוא וגם אביו מקבלים קהל, והיחסים ביניהם מצוינים".
הדרישה העיקרית של הרבי ממז'יבוז' מחסידיו, כך לפי כהנא, היא להרבות בשמחה. "כל העניין אצלו זה השמחה. כשמזמינים אותו נניח לחנוכת הבית, מיד כשהוא נכנס פותחים בקבוקי יין ושרים. בכל מקום שהוא מגיע, צריכים להיות אוכל ושתייה ושמחה ושירים. הוא אומר שהוא לא רוצה רק לבוא ולהגיד 'ברכה והצלחה', אלא לשבת ולסעוד עם כולם ולברך יחד את המקום החדש. אני יכול להעיד שבכל פעם שהוא עשה 'טיש חנוכת הבית', המקום הזה הצליח, כולל לא מעט עסקים. כל החברים שלי מדברים על זה".
גאולה דרך הקומזיץ
סיפורו של "האדמו"ר ממבקשי השם", הרב אשר ישראל ליסואר, יוצא דופן עוד יותר: הוא הפך לאדמו"ר בגיל 21 בלבד, וכמו הרב בוימל, גם הוא אינו צאצא למשפחת אדמו"רים כלשהי. "למעשה הוא הגיע ממשפחה לא דתית, אך צמח בעולם התורה החסידי", מספר ויסברג. "בבחרותו הוא הסתופף בחצרות אדמו"רים בבני־ברק, ולאחר חתונתו החל להדביק בעצמו מודעות על קיום 'שבת אחים' – מעין קומזיץ לבחורים מדי חמישי בערב. אנשים הגיעו, ואט־אט הוא התפרסם ואף פתח בית מדרש בבני־ברק. אמנם אין לו חסידים משלו, אבל הוא שופע חסידות ודברי תורה, ומקורביו מספרים שמדובר בעובד השם גדול. למרות גילו הצעיר הוא זוכה לכבוד בעולם החסידי, וזו באמת תופעה. הוא עוד לא בן 25 וכבר הוא טס ברחבי העולם לגייס כסף לבית המדרש שלו, כשבכל הנסיעות האלה מתלווה אליו 'מְשַמש'".
ויסברג יורה עוד שמות של אדמו"רים צעירים שהחליטו על דעת עצמם להקים חסידות, או לפחות לפרסם שהקימו חסידות, ולקוות שהחסידים יבואו. כזה הוא למשל הרב ירחמיאל בידרמן, צעיר חסידי שהסתובב בין גבירים חרדים מפורסמים בניו־יורק, ולאחרונה הכריז על הקמת חצר בשם לעלוב – נוספת על כמה חצרות לעלוב שכבר קיימות. אדמו"ר טרי נוסף הוא "הרבי מקרסטישוב", שכמו האדמו"ר מברדיטשוב, גם הוא מעניק חיים חדשים לשם ותיק: שמו של רבי ישעיל'ה מקרסטישוב, שחרדים רבים החלו לעלות לציונו בהונגריה בשנים האחרונות.
מה דעת המגזר החרדי עליהם? עד כמה הם סוחפים?
"המדד כאן שונה מאוד משאר החצרות. הפרסומים שלהם ברשתות גורפים לייקים וצפיות לרוב, ובתוך זמן קצר הרבי החדש כבר מתועד בכל צעד שלו. חלק מהחרדים מפרגנים להם, חלק לא. יש כאלו שאומרים שהם מבזים את עולם החסידות, ואחרים אומרים שהם לא שונים משאר האדמו"רים. בסך הכול במגזר נהנים מאוד מהתופעה".
ומה הלאה? אתה חושב שבשנים הקרובות נראה עוד הרבה אדמו"רים מטעם עצמם?
"אין ספק שהתופעה הזאת רק תתרחב. אפשר לומר שמי שתרם להנגשה של האדמו"רות היה הרבי מזלאטשוב זצ"ל, שנפטר לפני שלוש שנים. הוא לא חס על כבודו, והסכים להצטלם לסרטונים שרצו באתרים ובוואטסאפ, על מנת לחזק עוד יהודים. בזמנו הוא אף התראיין למקומונים של 'ידיעות אחרונות', ונחשב לאדמו"ר של העיתונאים ולמי שמתיר שימוש בטכנולוגיה. פעמים רבות הוא אמר לי שיש למצוא את הדרך הנכונה להתמודד עם הטכנולוגיה של היום, ושאין ברירה, הדור צריך להשתמש בדברים האלו בצורה מבוקרת. כעת אנחנו רואים את ממשיכי דרכו הרעיונית עושים זאת ביתר שאת. לפי הפניות שמגיעות אליי מצד מקורבי אדמו"רים שונים, שמבקשים שאנחנו באתר נפרסם ונכתוב עליהם, אני מבין שהגישה הזו הולכת ומתרחבת".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
