אחד ממנהיגיה הידועים ביותר של מקסיקו, פרופיריו דיאס, נולד ב־1830, מת ב־1915, ובין לבין כיהן כנשיא במשך שבע קדנציות. בסך הכול החזיק במשרה 34 שנה. מתוקף ניסיונו הרב, הוא ניסח את הבעיה של ארצו בדיוק מושלם: "מקסיקו המסכנה! רחוקה מדי מאלוהים, קרובה מדי לארה"ב".
מקסיקו היא הגשר הגיאוגרפי למוצר נטול אלוהים: קוקאין. היא זו שמחברת את ארה"ב למרכז אמריקה ולדרומה, לג'ונגלים הטרופיים ולהרים שבהם גדל צמח הקוקה. הסם שמופק מהצמח הזה, באמצעות תהליך כימי מורכב, מוברח דרך מקסיקו אל ארה"ב, אחת מצרכניות הסמים הגדולות בעולם.
קוקאין הוא עסק רווחי, אם אתם שולטים בשרשרת האספקה שלו מהרי האנדים עד הרחובות של לוס־אנג'לס, יוסטון וניו־יורק. הראשון להוכיח את פוטנציאל ההכנסות היה פבלו אסקובר, שהקים את קרטל מדיין הקולומביאני. בשיאו סיפק הקרטל כ־80 אחוזים מצריכת הקוקאין של ארה"ב, והרוויח כ־4 מיליארד דולר בשנה.
אחרי מותו של אסקובר ונפילתם של ברוני הסמים הקולומביאנים, עלו אל הבימה הקרטלים של מקסיקו. הם התחילו את דרכם כחבורות מבריחים בשירות קרטל מדיין, אך הפכו לברוני סמים בזכות עצמם כשהאמריקנים סגרו את נתיבי ההברחה הימיים והאוויריים, ונותרה רק האפשרות של הברחה קרקעית – דרך מקסיקו. הקרטלים החדשים הפכו לשומרי השער לארה"ב, והם ניצלו את כוחם כדי להשתלט גם על מרכזי הייצור בדרום אמריקה.
ב־2011 עמדו הכנסותיהם של הקרטלים ממכירת סמים בארה"ב על כ־38 מיליארד דולר. ביחד הם הרוויחו יותר מקוקה־קולה, מעט פחות מפייסבוק. אם הקרטלים היו מדינה, התוצר המקומי הגולמי שלהם היה שווה לזה של ירדן או בוליביה. שוק הסמים העצום של ארה"ב הפך אותם מארגוני פשע לכמעט מדינות, שמתקיימות ללא פחד בתוך תחום הריבונות של מקסיקו. את המחיר הכבד שילמו האזרחים: כ־100 אלף מהם נרצחו בידי הפשע המאורגן בעשור האחרון. ב־2017 לבדה נרצחו כ־29 אלף איש.
כבר ב־2006 הכריזה ממשלת מקסיקו מלחמה על הקרטלים, ושלחה יותר מ־4,000 חיילים להיאבק בהם. הממשל במקסיקו לא העריך נכון את כוחו של היריב: ב־13 השנים שחלפו מאז, נהרגו כ־500 חיילים בידי אנשיהם של ברוני הסמים. הדבר היחיד שהמלחמה הזו השיגה הוא פיצול של הקרטלים. בשנת 2000 היו ארבעה כאלה במקסיקו; ב־2013, עם התמשכות המלחמה, כבר היו תשעה קרטלים גדולים ועוד 43 קטנים. שיעור מעשי הרצח עלה בתקופה הזו מ־13.7 ל־15.9 מקרים לכל 100 אלף תושבים.
הקרטלים הקטנים אינם מסוגלים להרוויח מעסקי הסמים: כוחם אינו מאפשר להם לשלוט בקווי האספקה מדרום אמריקה לארה"ב, ולכן הם עברו למעשי שוד, חטיפה, סחיטה וגנבת נפט. בכל שנה הם גוזלים מהמדינה נפט ודלק בשווי של כמיליארד דולרים, ופוגעים בתשתית זיקוק הנפט המתפוררת ממילא. גם מנואל לופז אוברדור, הנשיא החדש של מקסיקו, מתקשה למצוא פתרון לאלימות הגואה.
מה יעלה בגורלה של מקסיקו? אם לא תצליח להשתלט על בעיית הקרטלים, הם עלולים להשתלט עליה. כפי שהם ממחישים שוב ושוב, אף אחד אינו חסין מפניהם. במהלך עונת הבחירות האחרונה נרצחו בידי ארגוני הפשע יותר מ־130 פוליטיקאים מקסיקנים. חופש העיתונות? מקסיקו היא המקום המסוכן ביותר לעיתונאים אחרי אזורי מלחמה. אפילו המשטרה, כלי המלחמה העיקרי נגד הקרטלים, הושחתה ורבים מקציניה משתפים פעולה עם הפשע המאורגן.
לוס סטאס: מי ישמור על השומרים?
אתם עומדים בראש אחד מקרטלי הסמים הגדולים בעולם. יש לכם כוח, כסף, והמון אויבים. אתם צריכים כוח אדם שיוכל לשמור על הטריטוריה שלכם, לגבות חובות, לאכוף את המשמעת ולחסל את האויב. מי האנשים המתאימים ביותר לכך?
עם השאלה הזו התמודד בשנות התשעים ראש קרטל המפרץ, אוסיאל קרדנאס גיין (Osiel Cárdenas Guillén), ומצא תשובה מקורית: האנשים האידיאלים למשימה הם אלה שהוכשרו בצבא מקסיקו. גיין הקים לעצמו צבא פרטי המבוסס על יוצאי היחידות המיוחדות של הצבא והמשטרה, שהוכשרו בלוחמת שטח, במבצעים מיוחדים, באיסוף מודיעין ובפעולות חבלה. כשגיין נעצר ב־2003, הצבא הפרטי שלו החליט להתפצל מקרטל המפרץ ולהקים קרטל חדש: "לוס סֶטָאס", על שם קוד הרדיו של מפקדם בתקופת שירותו במשטרה הפדרלית, Z־1.
הפיצול שהתחיל בשקט יחסי הידרדר במהרה למלחמה עזה בין הקרטלים. מאומנים גם בלוחמה פסיכולוגית, הסטאס האמינו שאם תפחיד את האויב, תוכל לנצח אותו ללא מלחמה. הם אחראים לכמה מהפשעים החמורים ביותר במלחמת הקרטלים, ובהם טבח של 193 אזרחים בשנת 2011 בחשד שגויסו לקרטל המפרץ, הצתת קזינו במונטריי והרג 53 אזרחים, וזריקת גופות ערופות ראשים בכביש ראשי במונטריי ב־2012.
כיום קרטל הסטאס הוא רק צל של עצמו, לאחר שחבריו התפצלו לכנופיות יריבות. ובכל זאת, מורשתו תישאר תזכורת ליכולת של הקרטלים להשחית גם את השוטרים והחיילים שנשבעו להגן על מקסיקו.
הכאוס המקסיקני: שלושה סיפורים
הנעדרים: היעלמותם של 43 הסטודנטים
מעשה קונדס, מרדף לילי וקרב יריות בין המשטרה לחבורת סטודנטים ש"חטפה" אוטובוס, הסתיימו בהיעלמותם של כל 43 הסטודנטים המעורבים. מאז התקרית, שאירעה ב־26 בספטמבר 2014 בעיר איגואלה בדרום מקסיקו, לא נודעו עקבותיהם.
את האוטובוס לקחו הסטודנטים במהלך יום פרוע למדי, במעין מעשה קונדס שחברות האוטובוס המקומיות שיתפו איתו פעולה, אך תוך עימות חריף עם הרשויות. המשטרה החליטה לא לעבור על ההשתוללות בשתיקה, אלא לעצור את המתפרעים. אחרי מרדף ובסיומו של קרב יריות קצר, הסטודנטים נלקחו מהמקום על ידי שוטרים – ונעלמו.
מה עשתה המשטרה כדי לברר מה קרה? עינתה עדים והוציאה מהם הצהרות שיסייעו לה לטייח את המקרה ולמנוע כל הפניית אצבע מאשימה אל קציניה הבכירים. חמש שנים אחרי, להורי 43 הנעדרים אין אפילו קבר לבכות עליו.
עלילות אל צ'אפו
לפני שבוע וחצי, ב־17 ביולי, קבע בית המשפט בארה"ב שחואקין גוסמן, המכונה "אל צ'אפו" ("הקטן"), אשם בעבירות של סחר בסמים, תכנון רצח והנהגת קרטל הסמים סינלואה. גוסמן נשלח למאסר עולם והוטל עליו קנס בסך 12.6 מיליארדי דולרים.
אל צ'אפו, המתנשא לגובה של 1.68 מטרים בלבד, עמד בראש קרטל סינלואה במשך עשור וחצי, בין 2001 ל־2016. הארגון בראשותו הבריח מעל 1,000 טון של קוקאין, מריחואנה, הירואין ומת'אמפטמין לתוך ארה"ב – בצוללות, במטוסים, ברכבות, בספינות דיג ובמנהרות תת־קרקעיות. סינלואה הרוויח מיליארדי דולרים, ואל צ'אפו הפך למבוקש הבכיר ביותר של ארה"ב (אחרי חיסולו של בן־לאדן ב־2011). במשך כמה שנים הוא כיכב גם ברשימת המיליארדרים של פורבס.
כמו פבלו אסקובר, ברון הסמים הראשון שהפך לגיבור תרבות, גם מסביב לגוסמן נרקמה הילה של אגדה. במקסיקו סיפרו שהוא היה נוהג להופיע בכפרים ולחלק כסף לתושבים העניים, לממן סלילת כבישים ולשלם על טיפול רפואי בחולים. תדמית הגיבור מתעלמת מהעובדה שאל צ'אפו עמד בראש ארגון פשע רצחני. גם אם לא הרג המונים בידיו ממש, גוסמן אחראי לרצח עשרות אלפי חפים מפשע במלחמות הקרטלים במקסיקו, ולהרס חייהם של מאות אלפי מכורים לסמים בעולם. העיר שיקגו, שסבלה רבות מהסמים שהפיץ בה ובסביבתה, הכריזה עליו כאויב הציבור מספר אחת, תואר שלפניו ניתן רק לאל קפונה. מאסרו של גוסמן אולי לא יועיל לייצב את מקסיקו, אך הוא משמש אות אזהרה: אין פושע שחסין מידו הארוכה של הצדק האמריקני.
ההתמכרות האמריקנית: אלה הסמים שארה"ב אוהבת לשנוא

קוקאין הוא החומר האקטיבי בעלי הקוקה, צמח ילידי להרי האנדים במערבה של דרום אמריקה. הקוקאין מונע את הסילוק של הורמון הדופמין ממערכת העצבים, מה שיוצר תחושת אופוריה. כמו עלי הקוקה, קוקאין מונע לפרק זמן מסוים את הצורך בשינה ומדכא רעב, אך גם מביא לעצבנות ומתח, לעלייה בלחץ הדם ובחום הגוף, לפאניקה ולפרנויה. שימוש ממושך גורם להתמכרות, פגיעה במוח ועלייה בסיכון להתקף לב ושבץ מוחי.
קראק, או קראק קוקאין, הוא צורה של קוקאין הניתנת לעישון, ולכן קליטת החומר בתוך הגוף מהירה יותר. לאחר ימים ספורים של צריכת הסם, המשתמש עלול לקרוס להתקף פרנואידי אלים. בשנות השמונים הכתה "מגפת הקראק" בערים בארה"ב והביאה לעלייה בפשיעה ובאלימות.
מת'אמפטמין, או בקיצור מת', הוא סם ממריץ הגורם לשחרור דופמין במערכת העצבים. צורכים אותו בבליעה, בהסנפה, בעישון או בהזרקה. ההשפעות כוללות אופוריה, ערנות ממושכת ודיכוי רעב. הסם ממכר במיוחד, ושימוש ארוך טווח גורם לירידה חדה במשקל, בעיות דנטאליות, איבוד זיכרון, פרנויה ופגיעה בתפקוד המוח. הסם היה פופולרי בקרב טייסי הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה, עקב התכונות הממריצות שלו.
