הקיץ בהונג־קונג התאפיין בסערות. ג'יג'י, בת 16, הייתה נוכחת מתמדת בהפגנות נגד הממשלה בטריטוריה האוטונומית למחצה. היא עוטה קסדה, משקפי מגן ומסכת סינון אוויר כשהיא משתלבת בהמונים שנאבקים במשטרה. היא בילתה את רוב חופשת הקיץ מהלימודים בחזית, בקרבות רחוב, חומקת מגז מדמיע, ממעצר ומירי ספורדי של כדורי גומי.
לפני חמש שנים הסכים אחיה הגדול שתתלווה אליו במחאת "תנועת המטריות" ששיתקה את העיר במשך 79 ימים, כשמפגינים חסמו צירי תנועה מרכזיים ודרשו זכות בחירה לכול. החוויה הזו עוררה בקרבה עניין באקטיביזם, אך ההתלהבות דעכה כשההפגנות ההן הסתיימו.
בפברואר היא התחילה שוב להתעניין בכך, כשממשלת הונג־קונג, התומכת בבייג'ינג, ניסתה להעביר בחטף הצעת חוק שתאפשר הסגרת פושעים לסין היבשתית. ההתנגדות לחוק הצטברה בקביעות, ושבתה את תשומת ליבו של העולם בתחילת יוני, כשמאות אלפי בני אדם יצאו למחות ברחובות. הצעת החוק הוקפאה, אך ההפגנות המשיכו וצמחו לתנועה רחבה הרבה יותר, המתנגדת להשתלטות הגוברת של בייג'ינג על העיר.
מדי יום כמעט, ג'יג'י נמצאת בין המפגינים. היא אחת מעשרות אלפי סטודנטים צעירים יותר ברחובות, אך לרוב היא צועדת בעצמה. הרבה מארגון ההפגנות מתרחש ביישומון ההודעות המוצפנות טלגרם, וכן ב־LIHKG, פורום אינטרנט קנטונזי פופולרי. ג'יג'י הסכימה לאפשר לכתב וצלם מהוושינגטון פוסט לעקוב אחריה בעיר במשך יום שלם בהפגנת ענק, כדי להראות כיצד פועלת התנועה נטולת ההנהגה, בתנאי שתזוהה בשמה הפרטי בלבד ושפניה יוסתרו.
15:09 יציאה מהבית
כאמצעי זהירות ביום ראשון, ג'יג'י מוותרת על מערכת הרכבות המהירה והיעילה של העיר ועולה על אוטובוס בדרך אל מעבורת "סטאר", מאמצעי התחבורה הישנים ביותר בעיר, לשיט קצר החוצה את נמל ויקטוריה. בשנים האחרונות משלבת הונג־קונג טכנולוגיה רבה בתשתיות העיר שמונה 7.3 מיליוני נפשות. ההתקדמויות הללו אמנם מקלות על חיי היומיום של רבים, אך גם מותירות מאחור טביעות אצבע דיגיטליות.
לאחר שבועות בחמסין ברחובות, ג'יג'י עולה לאוטובוס קומתיים כשסביבה מבול גשמים, בחלק הראשון של מסע בן 30 קילומטרים בין מוקדי המאבק של היום. היא נמשכה להפגנות בתחילה כדרך להשמיע את אי שביעות רצונה מחוק ההסגרה, אך כמו מפגינים רבים היא כועסת כעת על שימוש מוגזם, לפי ראייתה, בכוח משטרתי ועל עקשנות הממשלה. הוריה ושני אחיה הגדולים פעילים גם הם במחאת הקיץ, וכך גם חבריה. אך ככל שהפכה האלימות לשגורה בהפגנות, כך הקרובים אליה ביותר הפסיקו להגיע אליהן. היום משפחתה החליטה להישאר בבית.
היא לועסת מקלות ביסקוויט בטעם תות, מחליקה אותם מתחת למסכה שלה, בזמן שהאוטובוס מתנהל לאיטו בפקקים. במהלך הנסיעה ג'יג'י מצביעה מבעד לחלון אל מקומות שבהם המשטרה והמפגינים התנגשו בשבועות האחרונים.
לדבריה, ההפגנות הביאו אותה למקומות שאף פעם לא ביקרה בהם בהונג־קונג – סיור מרי אזרחי קיצי ארוך, בעיקר בהדרכה עצמית. "הייתי ממש עצלנית פעם", היא מסבירה באוטובוס, ומציצה בטלפון שלה כדי לקבל עדכונים על ההפגנות. "תמיד הייתי מחפשת דרכים להישאר בבית. אבל עכשיו אני יוצאת בכל סוף שבוע".
ג'יג'י ממהרת לרדת מהאוטובוס בצים שא צוי, אזור פופולרי בקרב תיירים, להליכה קצרה למזח המעבורת. היא חולפת בזריזות על פני מלון "פנינסולה" – המפורסם בצי מכוניות הרולס־רויס וארוחות התה שלו – ונכנסת אל תוך מרכז התרבות, מקפידה לייבש את המטרייה השחורה שלה בכניסה.
16:06 טיול מעבר לגבול
היא חומקת בחזרה לרחוב ועוברת סמוך לחבורת פועלים אינדונזים שמסתתרים מהגשם ביומם החופשי. הם לא מקדישים תשומת לב למספר ההולך וגדל של מפגינים עוטי שחורים שעוברים על פניהם. הם מעוניינים יותר באישה שמצטלמת בשמלת כלה משובצת יהלומים. ההפגנות שיבשו את החיים בהונג־קונג ולעיתים גרמו לסגירת חלקים שלמים מהעיר, אך במרחק קצר מהן החיים ממשיכים כסדרם.
בתחנת המעבורת, ג'יג'י פותחת ארנק מטבעות קטן ועמוס ומוציאה כסף לקניית הכרטיס. היא מפחדת ששימוש בכרטיס ה־Octopus שלה – כרטיס חכם נטען שמשמש לתשלום עבור כל דבר, מתחבורה ציבורית ועד קניות בקיוסק – ישאיר ראיות לא רצויות שיאפשרו לרשויות לעקוב אחריה. בגדיה חסרי כל ייחוד. בשבועות האחרונים התחילו המפגינים להסתיר סמלי מותגים על בגדיהם בנייר דבק שחור, כדי להישאר אנונימיים ככל האפשר.
לזהירות הזאת יש על מה להתבסס. בהפגנה קודמת, שהפכה לאלימה, ג'יג'י אומרת שנתפסה מאחור ונמשכה באלימות. היא נבהלה כי חשבה ששוטרי פיזור ההפגנות תפסו אותה. אך כשהביטה לאחור, מי שמשך אותה כבר נעלם. לרבים אחרים לא היה מזל כזה. למעלה מ־700 בני אדם כבר נעצרו בגלל ההפגנות, ויותר מ־40 הואשמו בהפרת סדר, שעונשה עד עשר שנות מאסר. ג'יג'י מקווה ללמוד תקשורת כשתסיים את התיכון, ומעצר עלול לסכן את החלום שלה.
נראה שקהל המפגינים שחוצים את הנמל לכיוון הצעדה מכריע להרף עין את צוות המעבורת. הקומה העליונה עמוסה מדי, וג'יג'י ואחרים נדחקים בידי עובד המעבורת במורד כבש ירוק אל הסיפון התחתון, לפני שהספינה יוצאת לדרכה.
16:52 הצטרפות למיליונים
העצרת בפארק ויקטוריה זכתה לאישור, אך הבקשה לערוך צעדה סורבה. לא העובדה הזו ולא הגשמים מנעו מאנשים להגיע. צילומים מוקדמים שהופצו ברשתות החברתיות הציגו סככת מטריות ססגונית שכיסתה לחלוטין את הגן. הודעות בטלגרם מעידות שצירי התנועה מתמלאים במהירות בבני אדם. נראה שעוד הפגנת ענק נבנית.
העצרת בפארק ויקטוריה זכתה לאישור המשטרה, אך הבקשה לערוך צעדה סורבה. לא העובדה הזו ולא הגשמים מנעו מאנשים להגיע. צילומים מוקדמים שהופצו ברשתות החברתיות הציגו סככת מטריות ססגונית שכיסתה לחלוטין את הגן. הודעות בטלגרם מצביעות על כך שצירי התנועה המרכזיים מתמלאים במהירות בבני אדם. נראה שעוד הפגנת ענק נבנית.
ג'יג'י מצטרפת לנהר המפגינים. קריאות "הונג־קונג, עוד דלק!" בוקעות מהקהל ("עוד דלק" הוא ביטוי הונג־קונגי שאפשר לתרגם כ"לך על זה"), ונתלות באוויר לפני שהשקט חוזר. העובדה שהתנועה פועלת ללא הנהגה פירושה שיש רגעים של חוסר החלטיות, כאשר אין הוראות ברורות מה לעשות עכשיו או לאן ללכת. לג'יג'י זה לא מפריע. "נהיה מים", היא אומרת, חוזרת על המנטרה של כוכב הקולנוע ברוס לי מהונג־קונג, שהמפגינים אימצו לעצמם. "נראה לאן נלך לפי האחרים".
ג'יג'י בודקת את הטלפון שלה. לאן עכשיו? בשלב מסוים היא עוצרת ושואלת צועדים אחרים מהן תוכניותיהם. אפילו עם מפות קהילתיות ומטר של עדכונים, לפעמים קל יותר פשוט לבקש הכוונה.
היא עוצרת בכניסה של בניין שאחרים תופסים בה מחסה מהגשם, מכרסמת עוגיות בזמן שהיא מתכתבת עם חברים. שניים מהם בדרך אבל באו לעצרת עם האמהות שלהן, שהם צריכים להוריד בתחנת הרכבת התחתית.
השניים, שביקשו להזדהות בשמות "הונגהו" ו"קן", הם בשנות העשרים המאוחרות שלהם. הם פגשו את ג'יג'י באחת ההפגנות בתחילת הקיץ, כשההמון פוזר ונשלח הביתה. ג'יג'י נהגה בעבר לעיתים קרובות לפטפט עם מפגינים אחרים בחזית, אך לפני כמה שבועות המשטרה הפעילה מארב: שוטרים התחזו למפגינים ואז ערכו מעצרים. מאז היא מתבודדת, למעט עם כמה מפגינים שהיא סומכת עליהם.
18:40 הדמעות זולגות
השלושה יוצאים לכיוון משרד הקשר הסיני, הנציגות הרשמית של בייג'ינג בהונג־קונג, שהיה נקודת הרתיחה של מחאות קודמות. לאורך הדרך הונגהו מסביר מדוע הוא, ג'יג'י וקן ממשיכים להגיע להפגנות למרות הסיכונים. "הונג־קונג צריכה לנצח במאבק הזה", הוא אומר. "אחרת, בקרוב יהיה כאן כמו בסין".
הצעדה נעצרת בעקבות חוסר החלטיות. הגשם לא פוסק לרגע. נעלי הספורט של ג'יג'י ספוגים במים. "אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות. אני רק רוצה לקנות זוג גרביים", היא מצהירה, לפני שהיא נכנסת לחנות סמוכה להשיג זוג גרביים יבשות.
לאחר שהגרביים החדשות נרכשו, השלושה ממשיכים לעבר משרד הקשר. שוב הם עוצרים להתעדכן אצל חבורת מפגינים שמעשנים מחוץ לדוכן הימורים בצד הדרך. אלו מזהירים אותם ששוטרי פיזור הפגנות בציוד מלא ערוכים ליד המשרד. בראשית השבוע החריפו המחאות בשדה התעופה של הונג־קונג עד שהפכו לאלימות, וכמה מפגינים התנצלו על המהומה. מארגני הצעדה של היום קראו למשתתפים להישאר שלווים, ואדם קירח שנראה ענק ליד ג'יג'י אומר לה שאסור להתעמת עם המשטרה.
העצה נראית נבונה כשהקבוצה מתקרבת למשרד הקשר. יש הרבה יותר שוטרים ממפגינים. עשרות שוטרי פיזור הפגנות ערוכים עם מגיני פלסטיק הנוצצים בפנסי הרחוב. שוטרים על אופנועים מוכנים על הכביש. ג'יג'י וחבריה מצטרפים לקבוצה גדולה יותר של מפגינים, ששומרים מרחק של רחוב מכוחות המשטרה. הם שואלים עיתונאים שחוזרים מהרחוב כמה שוטרים יש בשטח. כשהם זוכים לתשובה, השלושה מחליטים שלא כדאי להיכנס לקטטה כזו הלילה.
הונגהו וקן מוכנים לצאת הביתה. ג'יג'י, שהתניידה ברחבי העיר במשך שעות, עוד לא. היא שומעת שאנשים מתאספים סמוך למתחם המועצה המחוקקת. ביולי היא סייעה להסתער על הבניין וכעת היא רוצה לבדוק מה המצב, להוטה להתעמת עם המשטרה. השלושה יורדים אל הרכבת התחתית, אך כשהם עולים במדרגות התחנה הם רואים שההמון הולך לכיוון השני. ג'יג'י מסתובבת לאחור בפתאומיות, נוסעת במדרגות הנעות בחזרה למטה ומחליקה שוב אל הרכבת התחתית.
היא מגיחה שוב בקוזוויי ביי, אזור קניות עמוס ומואר בניאון, שאלפי מפגינים מסתובבים ברחובותיו. הגשם הותיר שלוליות המשקפות את שלטי החוצות הזוהרים, ומפגינים עוצרים כדי לצלם תמונות בהשתקפותן. ג'יג'י רוצה לבדוק מה נותר מהקהל בפארק ויקטוריה.
מאות עדיין שוהים שם, מאזינים לדוברים שניגשים לפי התור למיקרופון ומספרים מדוע הצטרפו להפגנה. צעירה אחת מתייפחת כשהיא מדברת על המשמעות היותה אזרחית הונג־קונג. "אנחנו מקווים לראות אתכם בפעם הבאה; אנחנו לא יכולים לאכזב אף אחד", היא בוכה. גם ג'יג'י מתחילה לבכות. היא מתרחקת מהקהל ומתיישבת על מעקה סמוך. כעבור כמה דקות היא חוצה את הפארק במהירות ויוצאת אל תוך הלילה, ואז פונה לנופף לשלום בזריזות.
בהמשך הלילה, "החזית האזרחית לזכויות האדם", שארגנה את ההפגנות, הודיעה שכ־1.7 מיליוני בני אדם הגיעו לעצרת, שהתנהלה ללא אלימות. הממשלה לא מראה סימני ויתור, ונראה שהיא מצפה שהתנועה תסתלק עם חידוש הלימודים בחודש הבא. אבל מוסדות החינוך עשויים להפוך לנקודת הרתיחה הבאה. מנהיגי סטודנטים מעשר אוניברסיטאות שהוקמו בהונג־קונג מתכננים הפגנות חדשות אם הממשלה לא תעמוד בחמש הדרישות שהציבו המפגינים. גם תלמידי תיכון מתארגנים עם תוכניות לחרמות כיתתיים ולעצרות בספטמבר.
לשאלה אם תשתתף ג'יג'י עונה כמעט לפני שהשאלה מסתיימת: כמובן, היא אומרת.
***
האירוע שעורר את מחאות הענק בהונג־קונג היה ניסיון להעביר חוק שיאפשר הסגרת חשודים לסין היבשתית. חששם המרכזי של התושבים היה שבייג'ינג תשתמש בכוחה החדש לא רק כדי לעצור פושעים, אלא גם כדי להעלים פעילי זכויות אדם ומתנגדים אחרים לשלטון המפלגה הקומוניסטית. במצב הנוכחי הונג־קונג היא עיר מקלט: לסינים קשה הרבה יותר לשים את ידה על מתנגדי המשטר החיים בה.
בשבוע שעבר הכריזה מנהיגת העיר, קרי לאם, שתמשוך רשמית את הצעת החוק, בתקווה להרגיע את ההפגנות הסוערות. אולי זה מאוחר מדי. מאז שהחלה המחאה התרחבו מטרותיה: כיום הפעילים מדברים על הרבה יותר מחוק ההסגרה, ודורשים מתן זכויות אזרחיות־דמוקרטיות מלאות לתושבי הונג־קונג.
הממשל הסיני מצידו ממשיך לסרב לדרישות הרחבות יותר של המפגינים, ולא צפוי להתפשר בזמן הקרוב. מתוך ייאוש מהמערכות המקומיות ובתקווה לשינוי כלשהו, בימים האחרונים קוראת המחאה להתערבות אמריקנית, בניסיון לגרום לוושינגטון לפעול לטובת העיר ונגד העמדה הסינית גם בנושא הזה.
תרגם: אלחנן שפייזר
