אֲבִיגְדוֹר לִיבֶּרְמַן
לא נמעיט בערכו בכך שנאמר שהוא הכוכב הגדול של הבחירות. הוא לא הכוכב, הוא הסיבה. זה בכלל לא משנה כמה מנדטים השיג ואם ההימור יתברר כמשתלם. אין שום ערך אחר באות א' שראוי יותר ממנו לפתוח את מילון הבחירות הזה.
בֵּייס
מילה שהפכה כאן לכינוי גנאי: בעיני התקשורת, אין בזוי יותר מפוליטיקאי שפונה לבייס שלו. איכשהו, רק לימנים יש בייס. כשפוליטיקאי של מרצ מנסה לקדם את עצמו הוא כמובן עושה זאת תוך התעלמות מוחלטת מהבייס ומתוך התחשבות בכולנו.
גֵ'פְרִי אֶפְּשְׁטֵיין
הוא אמנם כבר לא איתנו, השם לא ייקום דמו, אבל פרשת החם־צוואר הייתה הסיכה בבועת חזרתו של אהוד ברק לפוליטיקה הישראלית. עכשיו, אחרי הבחירות, אולי אהוד יכול כבר לספר על מה היה המחקר ההוא?
דָּן מְרִידוֹר
המפסיד הגדול של מערכת הבחירות: לאחר שמיהר להודיע בבחירות 2019 א' שהוא לא מצביע ליכוד, ב־2019 ב' כבר לא נשאר לו מה להודיע.
הֲסָתָה
אין מילה שמשמעותה רודדה יותר מהמילה הזאת. כל קריאה פרובוקטיבית מביאה צווחת הסתה. הגדיל לעשות עמיר פרץ כשהאשים את יאיר נתניהו בהסתה נגד יצחק רבין. הגענו לשלב שיש לגבות שקל על כל שימוש במילה הזאת. אני רק מקווה שהדרישה הזאת לא תיחשב להסתה.
וַעֲדַת הַבְּחִירוֹת הַמֶּרְכָּזִית
בראשותו של השופט מלצר. עוד הוכחה לכך שאם אתה רוצה שמשהו יתנהל באופן נוראי, ברמה של מדינות העולם השלישי, אתה צריך קודם כול להפקיד אותו בידי ועדה.
זֶהוּת
הייתה מפלגה כזאת פעם. היא אפילו עמדה על שבעה מנדטים בשיא הסקרים. ואז הגיע ריאיון הרגליים והגעוואלד של ביבי, והשאיר אותה בחוץ. בהתחלה פייגלין אמר שירוץ עד הסוף, אבל מתברר שכל מה שצריך כדי לעצור לפני קו הסיום הוא הבטחה עמומה של נתניהו.
חֲרֵדִים
שכחו מערבים, עזבו את הפלסטינים, תתעלמו מהאיראנים. ציבור אחד זכה לעמוד בלב מערכת הבחירות: החרדים, הדמון הגדול, המגזר שמותר להגיד עליו שהוא נוהר לקלפיות בלי לעמוד למשפט שדה תקשורתי. אני לא דתי, אבל לא הייתי רחוק מלהצביע הפעם למפלגה חרדית. בסוף החלטתי שלא, כי יש גבול לכמה זמן בנאדם יכול לישון על הספה בסלון.
טִילִים
על הבמה. זה בטח היה הערב עם פוטנציאל הנזק הגדול ביותר לנתניהו. אבל כחול לבן שוב קלקלו לעצמם כשהתרברבו בכך שלא היו יורדים מהבמה, במקום לדבר על המדיניות שמאפשרת את הירי הזה.
יְהוּדִית, עָצְמָה
מה אתם רוצים, "ע" כבר תפוסה, חכו ותראו. אני לא מאלה שרצים להאשים את איתמר בן־גביר בשרפת קולות, אבל חשוב לזכור שאין חדש. בבחירות 2015 נשרפו כמעט ארבעה מנדטים של אלי ישי, וב־2019 נשרפו ערימות של מנדטים. בעשור האחרון, דווקא בבחירות הנוכחיות נשרפו הכי מעט מנדטים לימין המובהק. אנחנו לומדים.
כָּחֹל לָבָן
קל לזלזל בהם. קל לומר שהם לא באמת מפלגה, שבני גנץ לא טוב בראיונות, שהם מיזם שכל מטרתו להחליף את נתניהו. בסוף, מכל בחינה, ועד כמה שכואב לי להקליד את זה, הם סיפור הצלחה.
לֶגָלִיזַצְיָה
מישהו זוכר שזה היה אחד הנושאים המרכזיים של הבחירות הקודמות? לא? טוב, אתם יודעים מה פוגע בזיכרון.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ
באחת האמירות הכי מופרכות שלו, בני גנץ השווה את עצמו למנהיג העם במדבר ואמר שגם הוא גמגם. לפחות הוא לא טען שמשה עשה רוטציה עם אהרן.
נְתַנְיָהוּ
מותג העל של הפוליטיקה הישראלית אמנם לא ניצח כמו שרצה, אבל הוא היחיד בפוליטיקה הישראלית שמסוגל להוציא כל כך הרבה אנשים לקלפיות – מצביעי ליכוד שתומכים בו, מצביעי כחול לבן ששונאים אותו. במשך שנים האשימו גורמים בפוליטיקה ובתקשורת את הליכודניקים שהם הפכו את נתניהו לחזות הימין כולו, אבל זה בדיוק מה שהשמאל עושה אחרי הבחירות: לפי כל מדד הימין קרוב יותר לקואליציה, אבל נתניהו לא השיג 61, ולכן מבחינתם הימין הפסיד.
סִפּוּחַ בִּקְעַת הַיַּרְדֵּן
אוקיי, זה כבר לא יקרה, אבל אולי זה ייתן לליכוד הזדמנות וזמן לחשוב איך לספח בחזרה את
באר־שבע, אשקלון ואשדוד.
עֵדֶר
כינוי רווח למצביעי נתניהו. כמו בכל מערכת בחירות, גם הפעם עדר אנשים תמך בנתניהו ולא משנה מה אמר או עשה, ללא כל שיקול דעת עצמאי; ומולם יצאו להצביע מאות אלפי אינדיווידואלים ששונאים את נתניהו כל אחד בדרכו הייחודית, לפי דעה שגיבשו בעצמם וללא כל השפעה חיצונית, תוך כדי שהם בוחנים אותה לעומק כל העת ומאתגרים אותה בכל יום מחדש.
פֶּלֶג, גַּיְא
האיש (והמאבטח) שהפך את מלאכת התמלול לנכס העיקרי שלו. למזלו של נתניהו, תמלולי הדלפות מחקירה הן קצת כמו אנטיביוטיקה: בסוף הגוף מתרגל.
צוֹלְלוֹת
מדהים איך המילה הזאת, שעמדה במרכז מערכת הבחירות הקודמת, נעלמה לפתע. רק לפני שלושה חודשים טענו מנהיגי מפלגה אחת שזו פרשת השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות המדינה. איך לא שמענו עליה הפעם? מתברר שגם "ביטחון המדינה" צולל לתחתית סדר העדיפויות, כשיש הזדמנות לטנף על חרדים.
קַשִּׁית
דימוי לאופן שבו נתניהו "שותה" את המנדטים של אחיותיו למחנה. בבחירות הקודמות זה היה ואחד קש, שהשאיר את בנט ושקד בחוץ ואת הבית היהודי עם מעט מנדטים. הפעם נראה שהקשית עבדה פחות, אבל הכוס מלכתחילה לא הייתה מלאה במיוחד.
רַק לֹא עוֹד מַעֲרֶכֶת בְּחִירוֹת
מלבד הנזק הכלכלי והפגיעה ביציבות המדינה, ממש לא אעמוד בדיאלוגים המעייפים בין יונית לוי לאייל קיציס.
שׁוֹפָר
כינויו של כל איש תקשורת תומך ימין. מגלם בתוכו גם את הבוז לימני התקשורת, אך גם את הבוז למסורת ישראל. בואו, יש כלים גרועים בהרבה משופר. עדיף להיות שופר של השלטון מאשר חמת חלילים, יוקללי או טובה של השלטון.
תּוֹצְאוֹת הָאֱמֶת
אני מניח שאתם קוראים את הטור הזה בשבת, מה שאומר שלפי כמות הזיופים, החקירות והבדיקות, יחד עם העובדה שאין מצלמות בקלפיות, נותרה לכם רק עוד חצי שנה כדי לדעת מהן תוצאות האמת. 0

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
