עשרה סנגורי ראש הממשלה וכעשרים עורכי דין מפרקליטות המדינה העבירו זה לצד זה שעות רבות ביומיים האחרונים במרתפי משרד המשפטים ברחוב צלאח א־דין בירושלים, במסגרת הליך השימוע לפני הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה.
מבחינת ראש הממשלה ועורכי דינו, זהו קרב לניקוי מוחלט של בנימין נתניהו מהעננה המשפטית המרחפת מעליו. ובכל זאת, על אף ההצהרות האופטימיות שפיזרו לכל עבר בימים האחרונים, גם סנגוריו של נתניהו יודעים כי הסיכויים להצלחה משמעותית בשימוע נמוכים למדי.
הליך השימוע היה אמור להסתכם ביומיים בלבד, יום רביעי ויום חמישי השבוע, אך בשבוע שעבר הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא נעתר לבקשת נתניהו, ובעקבות היקף חומרי החקירה נקבעו יומיים נוספים לשימוע בתחילת השבוע הבא.
היומיים הראשונים מתוך הארבעה הוקדשו לתיק 4000 החמור והמסועף, שהדיונים בו נמשכו ברציפות עד שעות הערב המאוחרות, מלבד הפסקה קצרה ברביעי בערב לשבירת צום גדליה. בתיק 4000 חשוד נתניהו במתן הטבות רגולטוריות לשאול אלוביץ', בעל השליטה ב"בזק", בתמורה לסיקור אוהד באתר החדשות "וואלה!" שבבעלותו. לפני תשעה חודשים הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי במסגרת הפרשה הוא מתכוון להעמיד את נתניהו לדין בכפוף לשימוע, בגין עבירת שוחד. אלוביץ' זומן גם הוא לשימוע בגין אותה העבירה.
את נתניהו מייצגים בשימוע עשרה פרקליטים, כאמור, ואת התביעה מייצג צוות מורחב של יותר מעשרים בכירים בפרקליטות המדינה. בראש הצוות עומד היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, ולצידו פרקליט המדינה שי ניצן, והמשנה לפרקליט ליאת בן־ארי, שליוותה מקרוב את החקירות. עורכי דינו של נתניהו הציגו במהלך השימוע טענות, מסמכים ואף ראיות חדשות, במטרה למנוע את הגשת כתב האישום או לכל הפחות להוביל לריכוך האישומים.
בשבוע שעבר ביקש נתניהו מהיועץ המשפטי לממשלה לקיים את השימוע בדלתיים פתוחות ואף לאפשר את שידורו בשידור חי, בניגוד למתכונת המקובלת של עריכת שימועים בדלתיים סגורות ובאופן חסוי. היועץ המשפטי לממשלה דחה את הבקשה בתוקף בתוך שעות ספורות, והשיב כי "הליך זה לא יוכל להגשים את תכליתו אם קיימת כוונה לנהל אותו כמו אירוע תקשורתי, ולא כשלב בעל חשיבות בהליך הפלילי… הבקשה… חסרת תקדים, ולמעשה נעדרת כל ביסוס משפטי. כמעט והיינו אומרים כי הבקשה אינה מכבדת את הליך השימוע".
פרקליטי נתניהו מתעקשים כי שלא כפרסומים, עסקת טיעון כלל אינה עומדת על הפרק. עורך הדין רם כספי אף אמר טרם כניסתו למשרד המשפטים שלשום כי סוגיית הסדרי הטיעון אפילו לא עלתה בשיחות עמו.
בתחילת השבוע הבא, בימים ראשון ושני, ייערכו השימועים בשני התיקים הנוספים, 1000 ו־2000, שבהם נתניהו מואשם בכפוף לשימוע בעבירות של מרמה והפרת אמונים. בתיק 1000, "תיק המתנות", חשוד ראש הממשלה בקבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצן וג'יימס פאקר, בשווי מאות אלפי שקלים. פרקליטי נתניהו יטענו כי אין פסול בקבלת מתנות מחברים. בתיק 2000 נבדק החשד כי נתניהו הבטיח למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס כי יקדם את הצעת חוק ישראל היום בתמורה לסיקור חיובי בעיתונו. עורכי הדין צפויים לחזור על עמדתם שנתניהו כלל לא תכנן לשתף פעולה עם הצעת השוחד.
עם הגיעו אתמול ליום השימוע השני אמר עו"ד יוסי אשכנזי ממשרד הרצוג־פוקס־נאמן כי היועץ המשפטי לממשלה ובכירי הפרקליטות האזינו בקשב רב לטענות שהציגו בפניהם. גם עו"ד עמית חדד, המלווה בשנים האחרונות מקרוב את ההליכים המשפטיים בעניין ראש הממשלה, הביע שביעות רצון משמיעת טענותיהם. "הטענות נכונות, טובות ומפתיעות. יש ראיות חדשות, יש הסבר אחר לכל מה שנטען בכתב החשדות. התיקים האלו חייבים להיסגר, והם ייסגרו", אמר חדד.
במשרד המשפטים מקווים להגיע להכרעה בתיקי נתניהו עד 31 בדצמבר, מועד סיום כהונתו של פרקליט המדינה ניצן. זאת כמובן אם לא יעלו בשימוע טיעונים שיטרפו את הקלפים, או תידרשנה השלמות חקירה נרחבות.
