*כדי להבין את החשיבות של דרום מזרח אסיה, צריך להכיר מושג מתחום הגיאופוליטיקה – ״ים תיכון״. גוף מים שמוגדר כ״ים תיכון״ מחבר כמה אזורים גיאוגרפים ליחידה אחת, ומאפשר תנועה קלה של אנשים, סחורה והון. שליטה ב״ים תיכון״ נותנת למדינה מרחב אסטרטגי ותחום השפעה גדול.
ים תיכון אחד הוא הים התיכון שלנו, שמחבר את מערב אסיה, צפון אפריקה ודרום אירופה ליחידה אחת, שמבחינה היסטורית חלקה תרבות, מסחר ופוליטיקה. ים תיכון אחר הוא הים הקריבי, שמחבר את דרום צפון אמריקה, מרכז אמריקה וצפון דרום אמריקה. הוא מאפשר תנועה נוחה מוונצואלה ועד טקסס.
ים תיכון אחר הוא ים סין הדרומי, בדרום מזרח אסיה. הוא מחבר את אינדונזיה, הפיליפינים, תאילנד, וייטנאם, סין וטאיוואן, והוא חוליה מקשרת בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי. עם חופיו המרהיבים, שדות הנפט והגז שלו והעלייה הכלכלית של הודו ומזרח אפריקה, ים סין הדרומי הוא אחד הימים החשובים בעולם, ונכס אסטרטגי שערכו רק צפוי לגדול.
בעיצומה של המלחמה הקרה ניהלה ארה״ב מלחמה ארוכה בווייטנאם, בניסיון למנוע את התפשטות הקומוניזם באזור. החשש האמריקני היה שמווייטנאם הקומוניסטים יצעדו אל אינדונזיה, וכך יחסמו את גישתה של ארה״ב מהאוקיינוס השקט אל האוקיינוס ההודי ואל המזרח התיכון.
גם היום נתונה דרום מזרח אסיה בתחרות בין המעצמות. הראשונה היא סין, שטוענת לריבונות על רובו של ים סין הדרומי.
סין רוצה לשלוט בו לא רק כי הוא הנתיב לשליטה בדרום מזרח אסיה ובנתיבי הסחר, אלא גם כי יש בו שדות גז טבעי בהיקף מוערך של כ־5 טריליון מ"ק ועוד 11 מיליארד חביות נפט. סין פועלת לקדם את הריבונות שלה בים באמצעות הקמת איים מלאכותיים, ובמקביל העמקת הקשרים הדיפלומטיים וקשרי המסחר עם מדינות דרום מזרח אסיה.
המעצמה השנייה היא כמובן ארה״ב. האמריקנים רוצים לשלול מסין את השליטה במעבר האסטרטגי בין האוקיינוסים, ולשמור על דרום מזרח אסיה כשותפת סחר חשובה. דרום מזרח אסיה היא השוק הרביעי בגודלו לייצוא אמריקני, וגם ההפך נכון: ארה״ב היא שותפת הסחר הרביעית בגודלה שם. חלק מכלכלות דרום מזרח אסיה – סינגפור, תאילנד ואינדונזיה – צמאות לגז טבעי נוזלי, שארה״ב הפכה ליצואנית העיקרית שלו.
המעצמה השלישית היא הודו, שכמו ארה"ב רואה בדרום מזרח אסיה אזור אסטרטגי ושוק חשוב. מעצמה אחרונה היא יפן: עלייתה ככוח אזורי מובילה אותה לנהל מערכת קשרי תרבות, כלכלה ודיפלומטיה עם מדינות האזור, במטרה ליהנות מפירות הצמיחה הכלכלית המרשימה בהן.

סינגפור: פנינה במזרח
מכל המדינות התוססות של דרום מזרח אסיה, אין תוססת יותר מסינגפור. העיר־מדינה האוטוקרטית מציגה שילוב נדיר של חופש כלכלי מלא כמעט, יחד עם היעדר חופש פוליטי. הודות לדגש שלה על הון אנושי ולמיקום האסטרטגי שלה במצרי מלקה, היא הפכה למרכז כלכלי עולמי חשוב. היא מצליחה גם לשמור על עצמאותה, אף שהיא נמצאת בין שני ענקים אסיאתיים – מלזיה מצפון ואינדונזיה מדרום.
וייטנאם: סין קטנה?
וייטנאם דומה לסין העממית: היא דיקטטורה של מפלגה אחת, שפיתחה מודל ייחודי המשלב בין שוק פתוח לסוציאליזם. מאז שנות השמונים וייטנאם השקיעה משאבים רבים ברפורמות במשק שנועדו להקל על עסקים ומשקיעים זרים לפעול בה. היא העצימה את ההון האנושי שלה, הורידה מיסים, וקוצרת צמיחה שיכולה להתחרות בכלכלות המובילות באסיה.
הענק הישן
הבדיחה שמספרים על אינדונזיה היא ש"תמיד יהיה לה פוטנציאל". עם יותר מרבע מיליארד תושבים, המדינה הענקית נמצאת במיקום אסטרטגי אידיאלי בקו התפר של האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי, והיא יכולה להיות מעצמה שתאזן את כוחן של סין והודו גם יחד. אולם לאינדונזיה יש עוד דרך ארוכה עד למימוש הפוטנציאל שלה. כעשירית מהאוכלוסייה חיים בעוני חריף, ונדרשת השקעה גדולה בתשתיות חינוך ורפואה כדי שהפוטנציאל הדמוגרפי שלה יבוא לידי ביטוי.

איים בהזמנה
כדי לבסס את אחיזתה בים סין הדרומי, סין יצרה איים מלאכותיים או הרחיבה איים קיימים, והציבה בהם תשתית צבאית, כולל מסלולי טיסה וסוללות טילים. המטרה היא להשתמש באיים האלו כבסיסים להפעלת הצי שלה בים סין הדרומי. בדרך היא משמידה שוניות אלמוגים וגורמת נזק בלתי הפיך לאקולוגיה של הים, וגם מחרידה מרבצן את ממשלות המדינות הסמוכות.