"בנות, אתן יודעות על מה אתן דורכות עכשיו?" שואלת שולה זקן בהתרגשות את חברותיה בזמן שהן עולות במדרגות למקום שהיא מכנה "הנשמה שלי", הידוע יותר בשמו אצטדיון טדי. זו, אם כן, בעיטת הפתיחה של גולסטאריות 2, עונת ההמשך של הגולסטאריות ובסך הכול העונה השביעית בביצת הזהב של "הוט", שבכל עונה מאגדת חבורת ידוענים וחצי ידוענים לכדי קבוצת כדורגל או חצי קבוצת כדורגל, וזוכה למיליוני צפיות.
יש לציין שהפעם הליהוק מוצלח למדי. אחרי כמה עונות עם טיפוסים פחות מוכרים חוברה לה נבחרת לא רעה, שכוללת כאמור את שולה זקן שרוצה להציג פן אחר באישיות שלה שלא הכרנו אבל לא מפסיקה לדבר על מעטפות, עוד כמה כוכבות בסדר גודל של ליגה לאומית וקצת מליגת העל.
זה ממשיך עם "אני רוצה לעשות יו טרן, תביא לי מונית. לא מונית, ואן לכל המזוודות שלי". את המשפט המופתי הזה צורחת המפיקה אירית רחמים בטלפון לבעלה עמוס לוזון, שהיה בעלי מכבי פתח־תקווה ומאז רכש את הפועל ראשון־לציון. הסיבה? "אני יושבת ליד גבר, פארוק!". רחמים מתייחסת לאישה שיושבת לצידה, אביגיל שרעבי, האוהדת הכי שרופה של בית"ר ירושלים וסמל של הקבוצה, שבזמן שרחמים צועקת היא יורקת עליה גרעינים שהיא מפצחת ומסננת "שיישרפו הפועל אמן". במחווה הזו, אגב, היא ממשיכה לאורך כל העונה.
נמשיך בהצגת הדמויות, ברשותכם, כי מדובר בליבת העניין, משום שלא באמת בכדורגל עסקינן. אז יש לנו גם את חברת הכנסת ענבל גבריאלי, הדוגמנית־שחקנית לי לוי שמתגלה כחביבה להפליא ולמרבה הצער נפצעה כבר בפרק השני והוחלפה בדניאל גרינברג, לימים ארוסתו של אייל גולן. הלאה: כוכבת הילדים שירן סנדל שנבחרה לקפטנית כי הצליחה לעלות על מנוף ולשמור על שיווי משקל, אחותה קארין סנדל שהיא שחקנית כדורגל מקצוענית, לי ברקוביץ' בתו של הקוסם אייל ברקוביץ', מיס טראנס ישראל תאלין אבו־חנא וכדורגלנית העבר מיטל דיין ("אני בת 40 מהקריות, קפטנית נבחרת ישראל לשעבר, עובדת היום בפנצ'ר מאכער ורוצה להראות לכולן מאיפה משתין הדג").
המאמן, גם העונה, הוא שייע פייגנבוים, שממשיך לעמוד על הקווים ולחזק את תדמית הלוזר החביב שכולם צוחקים עליו. בפרק הראשון למשל הוא לובש חליפה אדומה מגוחכת להפליא וזוכה מהבנות לביקורת כמו של דורין אטיאס, רק בלי הבושה ("אתה נראה כמו מלצר ב'אחמד את סלים', מוזג צ'ייסרים באולמי בון טון"). אליו חובר רז זהבי כעוזר המאמן.
ובכן, כפי שכבר אפשר להסיק בקלות, לא מדובר בטלוויזיה מסוגה עילית. זו שכונה על סטרואידים, אבל כזאת עם מודעות, קצב טוב ועריכה משובחת שמספקת רגעים משעשעים, מביכים, מביכים מאוד ואולטרה מביכים.
סיפור המסגרת הוא כאמור נבחרת כדורגל שרצה עד לגביע. אבל זה לא ממש חשוב, כי מה שמעניין באמת אלה המשימות, העימותים, הדאחקות והאווירה המשוחררת, וגם הווידויים על החיים האישיים. עדיף להרחיק את הילדים מהמסך כשהיא משודרת, אף שהיא זוכה אצלם להצלחה מטורפת. זאת תוכנית גילטי פלז'ר לכל דבר ועניין. רק שימו על ווליום נמוך, שלא ישמעו. מביך, כבר אמרנו?
גולסטאריות 2 ימי שני ורביעי, HOT REAL, הוט VOD
