כך הפכה ישראל השנייה לממלכת נתניהו הראשונה
כשמרימים את העיניים, רואים יופי שאין כמותו. כשמביטים קדימה, פוגשים בכל מקום עזובה. מרכז העיר שומם, הטיילת רפאים. ועדיין טבריה נאמנה לביבי, כי העבר הוא עבר שלא נגמר. עבר מתמשך. ראש הממשלה הוא גם מנהיג המהפכה – נגד הקיבוצים שאינם, נגד בן־גוריון, נגד התקשורת והמשפט והשמאל. המעברה על ראש ההר כבר נעלמה, אבל הם עלולים לחזור ולהחזיר את המעברה שבלב
מרד המושבות: מסע אל שבט רק-לא-ביבי
אוהבים את ישראל, מתעבים את ההנהגה. מרוויחים יפה, אבל מאמינים שהם עלולים להפסיד הכול בתוך רגע. לא מוכנים שיקראו להם שמאלנים, אבל מזועזעים מכך שהמילה הזו הפכה לקללה. אחרי הביקור במעוז הליכוד בטבריה, ארי שביט יצא לפגוש את השבט הכחול לבן שבתוכו הוא חי, וניסה להבין: אם הכול כל כך טוב, איך זה שביבי כל כך רע
פה ושם בארץ ישראל השלמה
המתנחלים ניצחו. מפעל ההתיישבות בלתי הפיך. ובכל זאת, משפחת העצני מקריית־ארבע מבכה את אסון תוכנית טראמפ, דורון ניר־צבי רואה את היישוב שלו כשלב ביניים לפני היאחזות בעבר הירדן המזרחי, והרב יואל בן־נון מאמין שלמען סיפוח צריך גם את כחול לבן. מסע אל הרי יהודה וגבעות השומרון ואל האנשים שהחליטו שהם חייבים להטות את נתיב הדהירה של קטר ההיסטוריה, גם אם לנוסעים ייקח זמן להתחבר לכיוון החדש
באש ובמים: לקראת הכרעה בקרב הזהויות הישראלי
הלהט של נתניהו, קור הרוח של גנץ. כאבי העבר של הביביסטים, חרדות העתיד של אנשי רק־לא־ביבי. ההפתעה לטובה בתיאטרון ברמת־גן, הציפיות הגבוהות באולם ברחובות. רגע לפני הכרעה, כנסי בחירות של שני המתמודדים חושפים את שורשי המערכה הבלתי נגמרת
