ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון לא ידעו מה בדיוק מתכנן להם שר הביטחון משה יעלון, שזימן אותם אליו למפגש חירום. לאחר שהתכנסו בלשכתו, הציג בפניהם השר סרטון: פעילי ימין רוקדים בחתונה, בידיהם רובים ובפיהם שירי נקמה. אחד מהחוגגים אף נראה מניף את תמונתו של התינוק עלי דוואבשה שנרצח בכפר דומא, ודוקר אותה בסכין.
יעלון הביע באוזני ראשי המועצות זעזוע מהתמונות הקשות, וביקש מהם לפעול מול גורמים קיצוניים בהתיישבות ולבלום אותם. "מבחינתו הוא כבר הגיע לפסק דין חלוט, גם בנושא של דומא וגם לגבי הקלטת הזו", מספר אחד ממשתתפי הפגישה. "הוא לא חיכה לבית המשפט ולבירור העובדות כדי לקבוע מי האשמים. אף אחד אצלנו לא רצה לטאטא אירוע כזה מתחת לשטיח, אבל בוגי קפץ למסקנות מהר מדי".
הפגישה הזו התקיימה בדצמבר 2015, בשיא אינתיפאדת הסכינים שבה נרצחו עשרות ישראלים. שלושה חודשים לאחר מכן, החובש הצבאי אלאור אזריה ירה למוות במחבל מנוטרל. יעלון לא המתין לתוצאות התחקיר, ומיהר לפרסם הודעת גינוי משותפת עם הרמטכ"ל, שהפכה את התקרית לדיון פוליטי לוהט. אופן הטיפול של שר הביטחון בפרשה קומם רבים בימין, ודרדר עוד יותר את יחסיו העכורים עם ראש הממשלה.
"גם אם אנחנו משוכנעים שהבנו את המסכת העובדתית לאשורה, אסור לחרוץ דין בצורה נמהרת כל כך. בסוף יש מערכת משפט שזה תפקידה", טוען השבוע ראש מועצת אפרת, עודד רביבי. "הערכתי מאוד את יעלון ונהניתי מהעבודה איתו, אבל בראייה לאחור, אלה דפוסים שפעלו לרעתו. גם בלי לוותר על עקרונותיו, הוא היה יכול לגלות טיפה יותר סבלנות ולהמתין שיגיעו לחקר האמת. כשאתה גוזר דין לפני משפט, אתה יוצר בציבור קיבעון מחשבתי, וכך אי אפשר לקדם תהליכים.
"זה גם מה שקורה לו כרגע מול ראש הממשלה. אם בוגי היה מחכה בסבלנות למשפט נתניהו, לא היינו עכשיו בפלונטר הפוליטי הנוכחי. מחנה שלם גזר מראש את דינו של נתניהו, ואינו מאפשר הקמת ממשלת אחדות. ומה אם בסופו של דבר ראש הממשלה יימצא זכאי? גם בנושא הזה, בוגי הוא סמן קיצוני. לא בהיבט האידיאולוגי, אלא בקיבעון המחשבתי ובמלכוד העצמי".
בכיר בהתיישבות: "באחד המפגשים שלנו עם יעלון ונתניהו, עסקנו באישור יחידות דיור ומשהו היה חסר בפרוצדורה. ביבי אמר 'אפשר לקדם את זה', ושר הביטחון ענה לו: 'זה לא עומד בקריטריונים'. ראש הממשלה אומר לך להזיז דברים ואתה נכנס לפרוצדורה? אני זוכר את ביבי אומר לו 'שחרר כבר', אבל זה לא עזר"
רבים ממי שעבדו תחת יעלון לאורך השנים, שירתו לצידו בצבא או ליוו אותו במערכת הפוליטית, מעידים כי הוא אדם ישר והגון, הדבק בעקרונותיו ומוכן לשלם על כך מחיר. אלא שנדמה שבארבע השנים האחרונות, מערכת ההפעלה הזו נעולה על מטרה אחת – בנימין נתניהו. כדי להסיר את ראש הממשלה מהלוח הפוליטי מוכן בוגי לפעול בכל דרך, כולל הסתייעות ברשימה המשותפת והכשרתה לדורות – וזאת על אף התנגדותה המוצהרת להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית, ואף שהיא אוהדת טרור. כל זה מגיע מצד מי שהרבה לדבר על מתיישבי יהודה ושומרון כחלוצים.
הניסיון לפענח את המהפך־לכאורה בעמדותיו הביא אותנו אל חברים שהתאכזבו מיעלון עמוקות וכעת משוכנעים שהוא איבד את דרכו – אבל גם לכאלה שאומרים שברובד העמוק ביותר, בוגי נשאר אותו בוגי.
לצעוד לתוך תמונה מביכה
משה בוגי יעלון (69) גדל והתחנך בקריית־חיים המפא"יניקית, אך בשנים האחרונות של שירותו הצבאי המפואר הלך והתגלה לציבור כאיש ימין. מבחינתו זה לא היה מהפך אידיאולוגי: מפלגת העבודה היא זו שאיבדה לשיטתו את הדרך, בעוד הוא נותר נאמן לערכי ההתיישבות שאפיינו אותה בעבר. כראש אמ"ן מתח ביקורת חריפה על הסכמי אוסלו, וכרמטכ"ל התנגד לתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון – ואף שילם על כך בכיסאו, כשכהונתו לא הוארכה. שלוש שנים אחר כך התקבל בליכוד בזרועות פתוחות, והגיע למקום השמיני בבחירות המקדימות, גם בלי שבנה לעצמו מערך תמיכה מאורגן.
לאחר בחירות 2009 מונה יעלון למשנה לראש הממשלה ולשר לנושאים אסטרטגיים. בארבע השנים שלאחר מכן הוא חווה פריחה פוליטית לצידו של בנימין נתניהו, ויש המעידים כי שמעו את ראש הממשלה מגדיר אותו כיורש פוטנציאלי. בחירות 2013 כבר הביאו את יעלון ללשכת שר הביטחון. בהתיישבות זוכרים לטובה את כניסתו לתפקיד, במקומו של אהוד ברק. ההתחלה אכן הייתה מבטיחה, והשר החדש עמד בתקיפות מול הלחץ מצד ממשל אובמה בנושא ההתנחלויות. יעלון גם היה מי שמינה את קובי אלירז, תושב יהודה ושומרון, לעוזרו לענייני התיישבות ומי שאחראי על נושא שטחי סי ואישורי תב"ע מחוץ לקו הירוק. ובכל זאת, חוסר היכולת של יעלון לגלות גמישות עורר מתחים בינו לבין בכירי ההתיישבות. "באחד המפגשים שלנו איתו ועם נתניהו, עסקנו באישור של יחידות דיור, ומשהו היה חסר בפרוצדורה", מתאר אחד מהם. "ביבי אמר לבוגי 'אפשר לקדם את זה', ושר הביטחון ענה לו: 'לא, חסר ככה וככה. אי אפשר. זה לא עומד בקריטריונים'. מה, ראש הממשלה אומר לך להזיז דברים ואתה נכנס לפרוצדורה? אני זוכר את ביבי אומר לו 'תשחרר כבר', אבל זה לא עזר. יש בו משהו מרובע מאוד".
אותה "בוקיות" של יעלון משתקפת בתמונה אחת טרייה, שצולמה ביום השבעת הכנסת הנוכחית. בצל המגבלות על התקהלות, התבקשו הח"כים להיכנס למליאה בשלשות. בגורלו של יעלון נפל לצעוד לתוך האולם יחד עם ח"כ אחמד טיבי. "שאלתי את עצמי אם הוא יצליח למנוע את התמונה שבה נראים שניהם נשבעים זה לצד זה", מספר ח"כ שנכח שם. "מישהו אחר היה מוצא תירוץ וחומק מפיגוע תדמיתי שכזה, אבל יעלון נשאר, וגם התמונה".
בימי מבצע צוק איתן עדיין נראה שיעלון פועל בהרמוניה מושלמת עם ראש הממשלה, אך שנה לאחר מכן היחסים ביניהם הידרדרו במהירות. זה החל בניסיונו של ראש הממשלה לכפות על יעלון את מסקנות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, נמשך בפרשת אלאור אזריה ובגיבוי שהעניק שר הביטחון לנאום "זיהוי התהליכים" של סגן הרמטכ"ל דאז יאיר גולן, והגיע לפיצוץ בלתי נמנע כשאביגדור ליברמן החליף את יעלון במשרדו בקריה.
מי שעבדו לצד יעלון באותה תקופה אומרים ששם נעוצים שורשי המוטיבציה שלו להדחת נתניהו. "זה שילוב של רצון לנקום על הדחתו מתפקיד שר הביטחון, יחד עם תפיסתו את עסקת הצוללות, שלדעתו נעשתה שלא כדין", מספר אחד מהם. "ההודעה על סיום תפקידו הייתה פתאומית, ולבוגי לא היו מאחזים בליכוד ולא היה מי שיילחם בשבילו. הוא מונה בחסדו של ביבי, הועזב בהחלטה של ביבי, ולקח את זה באופן אישי. נתניהו הפך מבחינתו לאויב, וכדי להזיז אותו יעלון היה מוכן לחצות קווים אדומים. ייאמר לזכותו שהוא באמת חושב שההתנהלות של נתניהו מסוכנת לביטחון ישראל. אם הוא מוכן לסתום את האף ולהסתייע ברשימה המשותפת, זה מתוך דאגה אותנטית למדינה".
נזכיר כי עד מינויו של ליברמן לשר הביטחון, נתמכה ממשלת נתניהו בידי 61 ח"כים בלבד, והתקשתה לתפקד. בכל פעם נלקחה הקואליציה כבת ערובה בידי פוליטיקאי אחר, ולעיתים קרובות חברים מתוך מפלגת השלטון הם שסיכנו אותה. נתניהו, שהיה נחוש להרחיב את הבסיס של ממשלתו, פנה לשניים: יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג, ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. הרצוג סירב להצעות, בעיקר בשל ביקורת נוקבת שנמתחה עליו מבית, ואילו ליברמן הציב כמה תנאים ובהם קבלת משרד הביטחון לידיו. נתניהו נעתר לדרישה, והציע ליעלון כפיצוי את תפקיד שר החוץ – אך הוא סירב והעדיף לפרוש מהממשלה ומהכנסת. "בוגי נעלב עד עמקי נשמתו", אומר אדם שעבד איתו. "אילו היה מחליט להישאר ולכהן כשר החוץ, תארי לך מה היה מעמדו היום בליכוד".
"יש לו כעסים אישיים גדולים סביב האופן שבו כל זה קרה", מעיד תא"ל במיל' אמיר אביבי, מנכ"ל תנועת "הביטחוניסטים", שהיה ראש לשכתו של יעלון בעת כהונתו כרמטכ"ל. "הייתי באותו יום במשרד הביטחון: הלשכה פשוט התרוקנה, וזה היה מראה עצוב. התחושות שם היו קשות מאוד מן הסתם".
אביבי: "כשרמטכ"לים נוטשים ערכי ציונות, זה יוצר שבר עמוק"
אביבי מבקר את יעלון על האג'נדה המסתמנת שלו בסוגיית הרכב הקואליציה, אך גם מעריך אותו מאוד כאדם וכמפקד. "יש בו הרבה מעלות, כמו התנהלות בצניעות. כרל"ש ראיתי אותו בימים של מבצעים מיוחדים כשהוא מקבל החלטות בקור רוח מדהים. יש לו כושר ניתוח יוצא דופן וזיכרון צילומי, והוא בלט לעומת האלופים שהיו סביבו. ואם הוא מאמין במשהו, הוא הולך עם זה עד הסוף".
לדבריו, בעת כהונתו כרמטכ"ל נמנע יעלון לפעמים מלהיפגש עם ראש הממשלה אריאל שרון, מאחר שהאמין שהאיש אינו ישר. "גם אז הוא היה מוכן לשלם את המחיר. בוגי עצמו אומר שאצלו אין אפור, יש רק שחור ולבן. אם נפלת על הצד השחור, נגמר הסיפור. לכן הוא מאמין באמת ובתמים שרמת השחיתות של נתניהו מצדיקה כל פעולה כדי לסיים את שלטונו, כולל חבירה לרשימה המשותפת".
פגיעה בציבור הערבי
עם פרישתו מהליכוד הקים יעלון את עמותת "מנהיגות אחרת", שהולידה את מפלגת תל"ם – "תנועה לאומית ממלכתית". הוא הצהיר שיתמודד על הנהגת המדינה, אך לאחר שהמפלגה לא התרוממה בסקרים, חבר לבני גנץ שהשיק אז את מפלגתו, חוסן לישראל. בהמשך התאחדו הרשימות לריצה משותפת עם יש עתיד, כשבוגי במקום השלישי.
במסגרת חברותו בכחול לבן נאלץ יעלון לא פעם להתפשר ולהרכין ראש, למשל בנושא הסכם הרוטציה בין גנץ ללפיד, שנחתם למרות התנגדותו. למעשה, עצם הישיבה במפלגת מרכז חסרת אפיון סותרת את הצהרותיו מן העבר. "אני חושב ש'קדימה' היא תופעה רעה", אמר לפני שנים לא רבות על המפלגה שהובילה אז את גוש המרכז־שמאל. "היא הייתה מתחילת הדרך יציר של אופורטוניזם פוליטי ללא חוט שדרה אידיאולוגי, ולכן עתידה לשקוע. אפשר לעבוד על חלק מהציבור חלק מהזמן, אי אפשר לעבוד על כל הציבור כל הזמן",
אבל הסתירה המהותית יותר היא כמובן זו שהתגלתה ממש לאחרונה, בין נכונותו של יעלון לשיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת על כל מרכיביה, ובין ההתחייבויות המפורשות שהשמיע במהלך הקמפיין. כך למשל אמר בריאיון לעיתון הזה ממש, עשרה ימים בלבד לפני הבחירות: "לא נקים ממשלה הנסמכת עליהם. לא ניעזר בהם בשום צורה, לא בהימנעות מבחוץ ולא בהיעדרות סיעתית. הם לא מדברים על מדינה יהודית, הם לא מטיפים להשתלבות אלא לבדלנות. במה הם עסקו, בייעוץ לערפאת? בתמיכה בקדאפי?". באותה הזדמנות הוא לא חסך מילים קשות ממי שמספקים כעת את האצבע ה־61 לקואליציית רק־לא־ביבי: "בל"ד צריכים לעוף אל מחוץ לחוק, כולל היבא יזבק שאין לה מקום בכנסת ישראל. אמנם צריך לכבד את בג"ץ (שהכשיר את ריצתה של יזבק לכנסת – ש"א), אבל אני חושב אחרת מהשופטים". דברים דומים חזר והשמיע בכל שנותיו בפוליטיקה, כשקרא לבנות גשרים אל הציבור הערבי מחד גיסא, ולהוקיע נציגים פוליטיים קיצוניים כמו בל"ד מאידך גיסא: "אני רואה בחומרה את זה שחברי כנסת ישראלים נותנים עצות ליריבינו, אם לא אויבינו. אלה דברים שצריך לשים להם גבולות", אמר ב־2012 לעיתון מעריב.
ההסתייגות שלו מהמפלגות הערביות התרככה במהירות לאחר הבחירות לכנסת ה־23, שבהן זינקה הרשימה המשותפת ל־15 מנדטים. בשבוע שעבר כבר צייץ יעלון: "כחול לבן תקים ממשלת חירום רחבה ככל האפשר, גם אם נתחיל בממשלה צרה, כדי להציל את המדינה. לא ניתן לנתניהו להפוך את ישראל לדיקטטורה". לסביבתו הקרובה הסביר יו"ר תל"ם בימים האחרונים: "אותי לא צריך לשכנע שהמשותפת היא לא מפלגה ציונית, אבל נקלענו לסיטואציה של קביעת סדר עדיפויות. האם לא אשתמש באצבעות שלהם פעם אחת כדי להקים ממשלה ולהזיז את נתניהו? זה צורך הכרחי".
לטעמו, נתניהו הוא "איום קיומי על ישראל", בעוד הלבנת הרשימה המשותפת מוגדרת בפיו כ"סיכון" שאפשר להתמודד איתו. בין השאר נשמע טוען כי נתניהו הוא זה שאחראי למצב הנוכחי: "הקמפיין השקרי על כך שהמשותפת תנהל את המדינה גרם לכחול לבן נזק. חשבתי שלא נצטרך את המפלגה הזו, אבל כעת צריך להחליט, ואני מוכן לשלם את המחיר". אף שהוא עצמו טוען כי לא הייתה לו כל כוונה מראש להסתייע ברשימה המשותפת, בסביבתו הקרובה מעידים שאת ההחלטה הוא קיבל עוד לפני הבחירות, לנוכח הסקרים שצפו התחזקות לליכוד על חשבון כחול לבן. כלומר, בלשון המעטה, הוא ביודעין לא אמר אז אמת.
יועז הנדל וצביקה האוזר, חברי מפלגתו של יעלון, החליטו כידוע לדבוק במילתם, והודיעו כי יצביעו נגד ממשלת מיעוט המסתמכת על הרשימה המשותפת. בשבועות האחרונים מופעלים עליהם לחצים כבדים להתיישר עם הקו של כחול לבן, ומתיחות רבה שוררת בינם ובין יעלון. יו"ר תל"ם מקווה כי השניים לא יחבלו במאמץ להחליף את נתניהו, ואילו הם קראו גם השבוע, בניגוד לרוח המפקד, להקים ממשלת אחדות שתטפל במשבר הקורונה.
המרד הזה מצטרף לטלטלות נוספות שעברה תל"ם לאחרונה. קדמו לו המעבר של ח"כ גדי יברקן מכחול לבן לליכוד, והפרישה הרועמת של מועמד נוסף, יצחק אילן. יברקן מעיד כי בעת שהיה חבר בתל"ם, שמע מיעלון דברים חריפים נגד הישיבה עם הרשימה המשותפת. "כששמעתי אותו עכשיו אומר בגלי צה"ל שהוא מוכן להסתמך עליהם, פשוט לא האמנתי", מספר לנו הח"כ הצעיר.
סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן, שעזב את תל"ם רגע לפני הגשת הרשימות לכנסת הנוכחית, טען מאוחר יותר כי הוזז כדי שלא יהווה מכשול בפני החיבור עם הח"כים הערבים. "לאחר שהתברר שכחול לבן חייבת את התמיכה של הרשימה המשותפת כדי שהנשיא יטיל על בני גנץ את הרכבת הממשלה, הוחלט לסלק אותי מהרשימה", כתב ברשת. "לשיטתם של בני גנץ וסביבתו הקרובה, עדיף שאני, שנלחמתי נגד טרור במשך 31 שנות שירות בשב"כ, לא אהיה אפילו במקום גבולי ברשימה לכנסת".
בעקבות תמיכתו של בוגי בממשלת מיעוט הודיעו חברים נוספים בתל"ם על פרישתם. כזה הוא למשל אורי הייטנר, ממייסדי המפלגה. "יש שני סוגי אנשים שהצטרפו לתל"ם", אומר הייטנר. "סוג אחד הם אלו שבאו מתוך אידיאולוגיה, כמוני, ולנו יש אי נחת ממה שקורה; אנחנו מתנגדים לממשלה שתלויה ברשימה לאומנית ששוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית. הסוג השני הם אלה שבאו מתוך הערצה ליעלון, והם נשארו איתו גם עכשיו. לי הם מזכירים את פולחן האישיות של נתניהו".
הייטנר אומר כי גם הוא סבר שיש להביא לסיום כהונתו של נתניהו, אבל לנוכח המאבק בקורונה, ההחלטה האמיצה הנדרשת כעת היא הקמת ממשלת חירום. "בוגי נכנס ללופ של סדרי עדיפויות, שבו מטרה נכונה מאפילה על האסטרטגיה. התפיסה שלו, שהוא מבטא בספר 'דרך ארוכה קצרה', אומרת שכדי להגיע ליעד צריך ללכת בדרך הארוכה, וככה הוא רואה את מה שהוא עושה עכשיו. הרצון הילדותי שלו בסיפוק מיידי – כלומר, לראות את נתניהו יוצא מבלפור – גורם לא רק לנכונות שלו ללכת עם המשותפת, אלא גם לכל הצעדים הבלתי דמוקרטיים שראינו בכנסת השבוע. רוב יכול לעשות מה שהוא רוצה? הרי נגד זה יצאנו".
ואולי, כמו שאומרים בכחול לבן, הקשר שלהם עם הרשימה המשותפת יסתכם בהצבעה חד־פעמית?
"הלגיטימציה הזו היא נזק לאומי לטווח הארוך. זה יפגע גם ביכולת של הערבים להשתלב בישראל, מרגע שנוכחו לדעת שההשתלבות עוברת דרך מפלגה אנטי־ישראלית. ראיתי אצל יעלון נחישות לשמור על השלמות של כחול לבן גם תוך ויתור על דברים שחשובים לו, אבל לא חשבתי שהוא ילך כל כך רחוק".
"אמרתי ליעלון שלדעתי הוא עושה טעות גדולה", מספר אמיר אביבי. "כששלושה רמטכ"לים נוטשים ערכים בסיסיים של ציונות ואי חבירה לתומכי טרור, זה יוצר שבר עמוק בציבור. כבר שמעתי אנשים שאמרו שלא ישלחו את ילדיהם לצבא בגלל ההתנהלות של ראשי כחול לבן. אחד הדברים שאנחנו עושים בתנועת 'הביטחוניסטים' הוא לתווך לציבור שלא כל הקצינים ככה".
גנרל ללא גייסות
מפלגתו של יעלון, שבראשיתה שקדה על כתיבת מצע ואנשיה השפיעו רבות על התוויית דרכה של כחול לבן, היא גוף נטול מנגנון ומנהלה. אין כל תקנון המסדיר את סמכויותיו ואורך כהונתו של היו"ר, שלמעשה שולט בה ללא מצרים – בדומה להאשמות שהוא עצמו מטיח בנתניהו. בתוך מנגנון ה"קוקפיט", הרביעייה המובילה את כחול לבן, יש ליעלון משקל; בקרב הח"כים אין לו כל גייסות. הנדל והאוזר אף עשויים להתפלג רשמית מתל"ם, מאחר שהם מחצית מחבריה. רק ח"כית אחת מאנשי תל"ם נותרה אולי לצידו של יעלון בסוגיה הזו – אורלי פרומן, שעד כה לא השמיעה את עמדתה.
השבוע התקדמו אנשי כחול לבן צעד נוסף בדרך לחקיקה שתמנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה. הוועדה המסדרת של הכנסת עברה לרשותם, ונציגי המפלגה מונו לראשי ועדות. מבחינת יעלון, כל אלו הם חלק מ"תוכנית השלבים" להדחת נתניהו. בתוך הקוקפיט נרשמה תמימות דעים בינו לבין לפיד, כששניהם מתנגדים נחרצות למשא ומתן עם הליכוד. בני גנץ וגבי אשכנזי דווקא הביעו נכונות כבר בראשית השבוע להיכנס תחת האלונקה כדי לטפל במשבר הקורונה, אך לדידו של שר הביטחון לשעבר, גם המצב הנוכחי אינו מצדיק שיתוף פעולה עם נתניהו. להפך, אומר יעלון למקורביו, ראש הממשלה מטפל במשבר בצורה לקויה, ולכן החובה להעבירו מתפקידו היא כפולה ומכופלת.
מכל חברי הקוקפיט, יו"ר תל"ם הוא גם זה שמטיח בנתניהו בצורה הבוטה ביותר את טענת הפיכתה של ישראל לדיקטטורה, כהגדרתו. הקמפיין המשווה בין נתניהו לארדואן, אפשר כבר להגיד כמעט בבטחה, יצא מבית מדרשו של יעלון. "בוגי אובססיבי, יש בו שנאה עמוקה לביבי", אומר בכיר התיישבות. "הוא ננעל עליו, ועכשיו כל האמצעים כשרים". בכיר אחר מספר ש"היה אפשר לראות אצלו פחד ואובססיה בנושא של נתניהו. גם בשיחות בארבע עיניים הוא מגדיר את נתניהו כאיום על מדינת ישראל".
בסביבת יעלון אומרים לנו בתגובה כי אין פה שום מניע אישי או שנאה, אלא שיקולים ענייניים ורצון להזיז ראש ממשלה רע לישראל. עם ההשלכות של העצמת הרשימה המשותפת הוא כבר יתמודד בשלב מאוחר יותר. אחד ממקורביו מציין את ההבדלים האישיותיים־תרבותיים כאחת הסיבות לריחוק שנוצר ביניהם: "בוגי עונד שעון של חמישים שקלים, אוכל לצהריים פיתה עם חזה עוף, ותמיד מסתובב עם ארנק".
"בוגי הלך והסתבך בתוך הטהרנות שלו", משחזר אדם ששירת איתו. "הוא איבד את ההבחנה בין עיקר לטפל. הוא באמת חושב שביבי הוא הכי נורא, אבל הופתעתי כשהוא חצה קו כזה, כי הוא לא אופורטוניסט. בעיניו ההסתמכות על הרשימה המשותפת היא דבר נורא, ולמרות זאת הוא נותן גב למהלך".
אבינועם גפני, חברו של יעלון מילדות: "בוגי הוא איש ימין ויום אחד הוא ינהיג את כל הימין. אם אנחנו לוקחים את המשותפת, זה לצורך הצבעות נקודתיות, בדיוק כמו שביבי עשה. נעביר איתם חוק שאוסר להטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, ואז אנשי הליכוד יצטרפו אלינו"
"המפא"יניקים של שנות החמישים, שעל הערכים שלהם גדל יעלון, אהבו ערבים עוד פחות מהימין", אומר אדם אחר שעבד תחתיו. "הוא נמצא בימין בגלל הסכסוך הישראלי־פלסטיני, אבל מבחינות אחרות הוא לא שם. אילו רבין היה חי היום, בוגי היה במחנה שלו".
לאבינועם גפני, חברו של יעלון מאז גיל 16 ושותפו לדרך, יש תשובה אחרת לשאלה מה קרה לבוגי: "לא קרה לו שום דבר", הוא קובע. "בוגי הוא איש ימין, הוא היה איש ימין, ויום אחד הוא ינהיג את כל הימין. המטרה שלו כרגע היא הקמת ממשלת אחדות בשלבים".
איש ימין יכול לשבת בממשלה שנתמכת על ידי בל"ד?
"אני הייתי מנכ"ל החברה לפיתוח השומרון, ואף אחד לא ייתן לי או לבוגי שיעור בנאמנות ליהודה ושומרון. ברגע שבוגי מונה למפקד איו"ש, הוא לקח את רשימת המחבלים שמנתה אז מאות שמות, ודאג 'להקטין' אותה לעשרים. הוא זכה להערכה בלתי רגילה. אם אנחנו לוקחים את המשותפת, זה לצורך הצבעות נקודתיות, בדיוק כמו שביבי עשה. אנחנו נעביר איתם חוק שאוסר להטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, ואחרי זה אנשי הליכוד יצטרפו אלינו".
ומדוע ישיבה עם נתניהו לא באה בחשבון, אפילו לא בימי משבר?
"כי לא ייתכן שימשיך לכהן כאן ראש ממשלה שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום, ושצייד את האויב שלנו בצוללות בלי שראשי מערכת הביטחון ידעו על כך. מזה ביבי הכי מפחד, שתקום ועדת בדיקה לנושא הצוללות. כשבוגי גילה שביבי חתום על המסמך של מכירת הצוללות למצרים, הוא פנה אל ראש הממשלה בטענות – ומאותו רגע התפוצץ העסק. בגלל זה נתניהו הציע לבוז'י את תפקיד שר הביטחון, וכשזה לא הצליח, הוא הוא הביא את ליברמן.
"אסור שביבי יהיה ראש ממשלה. נרתמתי ל'מנהיגות אחרת' כדי שהילדים שלי יחיו פה בבטחה, חיים עם ערכים. הבאתי לתפקיד מנכ"ל המפלגה את מוטי שוקרון, מנהל חברה גדולה להנדסה, שהצטרף אלינו אחרי ששני בנים שלו, טייס ורופא, אמרו לו שהם עוזבים את הארץ כי המדינה הולכת להיגמר".
עם פרישתו מצה"ל, חילק יעלון ליחידות ציטוט ממוסגר מתוך שיר של נתן אלתרמן שנתגלה בעיזבונו לאחר מותו: "אז אמר השטן: / הנצור הזה איך אוכל לו. / איתו האומץ וכישרון המעשה / וכלי מלחמה ותושייה עצה לו. / ואמר: לא אטול את כוחו / ולא רסן אשים ומתג / ולא מורך אביא בתוכו, / ולא ידיו ארפה כמקדם, / רק זאת אעשה: אכהה מוחו / ושכח שאיתו הצדק".
"הצדק הבסיסי שלנו הוא הציונות, זה הבסיס להיותנו כאן", אומר אביבי, שהיה בטקס הפרדה ההוא. "ברגע שאתה נותן הכשר לרשימה שמתנגדת לציונות, אתה שובר מוסכמה בסיסית שלנו כחברה בארץ. כמו שאמר השטן בשיר – 'אכהה את מוחו ושכח שאיתו הצדק'. בוגי צריך לחזור לאותה תמונה שחילק אז לכולם, ולאותה מוסכמה בסיסית שחברי הרשימה המשותפת הם לא צד בה".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
