"הצגתי את השאלות ההלכתיות של השוטרים, הרבנים נדהמו"

מוקד 100 של משטרת מחוז ירושלים נראה ונשמע כמו כוורת רוחשת. בתאים הקטנים מצטופפים המוקדנים ומקבלים שיחות. אחראית המשמרת מסתובבת ביניהם, שואלת שאלות, פותרת בעיות. מדי פעם היא מציצה אל המסך הגדול שעל הקיר, שם מוצגים המספרים: כ־350 פניות התקבלו במוקד מתחילת משמרת הבוקר, זמן ההמתנה הממוצע עומד על 3 שניות. שתי שיחות נענו לאחר 20 שניות – זמן הגג שהוגדר במשטרה למתן מענה. בסך הכול מגיעות למשטרת ירושלים כמיליון פניות בשנה, וב־24 אחוזים מהמקרים הן מובילות להוצאת ניידת. מגוון האירועים רחב מאוד: עבירות פליליות, דיווח על נעדרים, אנשים במצוקה, אלימות במשפחה, התפרצויות לבתים, אירועי טרור – וגם תלונה על רכב שמפריע לתנועה בכביש או חוסם חנייה.

אירועים מכל הסוגים הללו, החמורים והשוליים לכאורה, עולים מדי פעם גם על שולחן הרב הראשי של משטרת ישראל, ניצב־משנה הרב רמי ברכיהו. "אני זוכר את הפעם הראשונה שהשתתפתי בישיבה של המטה הארצי", מספר לנו הרב ברכיהו בלשכתו, שאנחנו מגיעים אליה לאחר הסיור במוקד. "לצורך תיאום בין המחוזות, כל ניצב בתורו סקר את האירועים שהמחוז שלו מתמודד איתם. זה היה שבוע שגרתי, בלי התרחשות יוצאת דופן, ובכל זאת היקף המקרים המדווחים היה עצום. פתאום נפל לי האסימון: הארגון הזה מחזיק את המדינה בתפקוד שפוי. אם השוטרים יצאו כולם יחד לשבוע חופש, המדינה תקרוס.

"משטרת ישראל היא גוף ביצועי שעובד 24/7. יש לה קשת משימות רחבה מאוד – מאירוח מלכים וראשי מדינות, דרך שמירה על הסדר הציבורי, ועד למלחמה בפשע המאורגן. אגיד משפט שיישמע לך רדיקלי: המשטרה היא ארגון הביטחון החשוב ביותר בישראל, יותר מהצבא. הצבא נלחם החוצה, והוא דרוש בעיקר לתקופות שבהן מבקשי רעתנו מתעוררים. למשטרה יש מבט פנימה, והיא אחראית לאפשר את החיים עצמם. אם היא לא תהיה חזקה, הכול יתפורר גם בלי אויב חיצוני. שים לב שבתורה אין ציווי על הקמת צבא: בפרשיות העוסקות בהלכות ציבור, המצווה היא 'שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך', ואין אזכור לחיילים או כבאים או רופאים. לא רק כי ביטחון הפנים הוא התנאי לחיים ריבוניים תקינים, אלא גם בגלל הנטייה לזלזל בו. בלי השוטרים שאחראים על הסדר הציבורי – השוחד, השחיתות והאלימות יכרסמו את יסודות החברה".

ימי הקורונה סיפקו תפקיד נוסף, ייחודי ובלתי צפוי, לרבנות המשטרתית. "אירוע כזה ממחיש את ההבדל הגדול בין אתגרי הרבנות של כלל ארגוני ההצלה, לאלו שלנו. רב המשטרה אחראי לא רק על השוטרים אלא גם על הקהילה, ובאירוע הנוכחי הפכנו לציר החשוב ביותר בין הפיקוד הבכיר של המשטרה ובין הקהילות החרדיות. מבחינת חלק מהפוסקים ברחוב החרדי, הנחיות הבריאות שמגיעות בתיווך רבנות המשטרה הן היחידות שיש להישמע להן. לקראת פסח עלו שם המון שאלות: האם אפשר להגעיל כלים ברחובה של עיר, איך אופים מצות יד במאפיות, איך משתתפים בסיום מסכת בתענית בכורות. הפוסקים החרדים חוששים מהמידע הזורם ב'נייעס', שמטבע הדברים אינו מדויק, ומחפשים מקור מוסמך. כך הם הגיעו אלינו. לשמחתי, גם רבנים מזרמים שכלל לא מכירים במדינה נמצאים איתנו בקשר יומיומי".

זה כנראה לא עוזר. בערים החרדיות ראינו לא מעט התגודדויות ברחובות, פה לוויה, שם חתונה.

"אלה קבוצות שוליים. רוב החברה החרדית ממושמעת מאוד ומשקיעה הרבה מאמץ כדי למנוע הדבקה. הלכנו לבדוק מאפייה במאה־שערים, וראינו שהיא מתנהלת כמו מתקן ביטחוני: אין כניסה בלי אישור מראש, עורכים מדידות חום, יש הפרדה בין האגפים, כולם עם כפפות ומסכות.

"רב המשטרה אחראי לא רק על השוטרים אלא גם על הקהילה, ובאירוע הנוכחי הפכנו לציר החשוב ביותר בין הפיקוד הבכיר של המשטרה ובין הקהילות החרדיות. מבחינת חלק מהפוסקים ברחוב החרדי, הנחיות הבריאות שמגיעות בתיווך רבנות המשטרה הן היחידות שיש להישמע להן"

"כל המגזרים והעדות בישראל נמצאים היום באותה סירה. גם אזרחים שלא רואים במדינה שום ערך דתי, משתפים פעולה בהבנה שהיא זו שמצילה אותם היום מקטסטרופה בסגנון צפון איטליה. האחדות והסולידריות הן כורח השעה".

הרבנים החרדים נדהמו

הרב רמי ברכיהו נולד בירושלים ב־1967, חודש לפני מלחמת ששת הימים ("אמא שמרה הרבה שנים את החיתולים שלי, שהיו תלויים על החבל, כדי להראות את חורי היריות"). ביסודי ובתיכון הוא למד בבית הספר חורב, ומשם המשיך לישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה־אדומים, שבמסגרתה ניגש למבחני סמיכה לרבנות. בגיל 24 מונה לרב היישוב הצעיר טלמון, וכיהן בתפקיד במשך חצי יובל. בטלמון הוא מתגורר גם היום, יחד עם אשתו ושבעת ילדיו. במשך השנים פרסם שני ספרי הלכה העוסקים בדילמות של רבנות קהילה, וכן מאמרים תורניים בכמה במות.

אל המשטרה הוא הגיע במקרה, לאחר שנחי אייל ביקש ממנו לעמוד בראש תוכנית "מאמינים במשטרה", במסגרת המכינה הקדם־צבאית "אלישע" בנוה־צוף. התוכנית, שהוקמה כדי לדרבן צעירים מהציונות הדתית להתגייס לקורס קציני משטרה, הציעה למצטרפים פרק הכנה בבית המדרש וליווי לאורך המסלול. לאחר שישה מחזורים נסגרה התוכנית, אך בינתיים נוצרה היכרות בין ברכיהו לרוני אלשיך, המפכ"ל דאז. כשאלשיך חיפש רב למשטרה, הוא הציע לברכיהו להגיש מועמדות. בדצמבר 2016 מונה ברכיהו לתפקיד, ועד מהרה גילה כי עבודתם של שוטרים שונה מכפי שדמיין.

"כבן לציונות הדתית, הדימוי השלילי של המשטרה לא פסח עליי. עברנו את כפר־מימון, גוש קטיף ועמונה, וכמו כולם גם אנחנו נתקלנו מדי פעם בשוטרים שלא כיבדו את תפקידם, וחשבנו שתכולי המדים הם אנשים שמנצלים את הכוח שהופקד בידיהם. אבל השוטרים בשטח מאפשרים לנו את השקט"

"כבן לציונות הדתית, הדימוי השלילי של המשטרה לא פסח עליי. עברנו את כפר־מימון, גוש קטיף ועמונה, וכמו כולם גם אנחנו נתקלנו מדי פעם בשוטרים שלא כיבדו את תפקידם, וחשבנו שתכולי המדים הם אנשים שמנצלים את הכוח שהופקד בידיהם ועושים מה שבא להם. רק כשנכנסתי לתפקיד התחלתי להבין ממה באמת מורכב היומיום של השוטרים, כמה קשה הם עובדים. קצין אחד אמר לי: 'אני לא זוכר יום עצמאות אחד שביליתי עם המשפחה'. כשאנשים חוגגים בנחת את ליל הסדר או סתם יוצאים לקניות, הם שוכחים שיש שוטרים בשטח שמאפשרים להם את השקט הזה".

בוא נדבר על שוטר הסיור. נניח, בשבת מתקבלת קריאה מאדם המתלונן כי שכנו מפעיל מוזיקה רועשת אחרי השעה 23:00. לא מדובר בפיקוח נפש, גם אם תמתח את המושג הזה עד לקצה. ומכאן עולה השאלה – האם אדם שומר מצוות יכול לשרת במשטרה?
"שאלה מצוינת. כשנכנסתי לתפקיד ניסיתי לברר איך התמודדו איתה קודמיי, וגיליתי שהם מצאו פתרונות נקודתיים. לעיתים הם שוחחו עם המפקדים וביקשו מהם לפטור שוטר דתי ממשמרות בשבת, או להעביר אותו למשימות בעלות מובהקות מבצעית גדולה יותר, אבל זה אינו פתרון מערכתי. התברר לי שהתשתיות ההלכתיות שפיתח הרב שלמה גורן עבור האתגרים הצבאיים לא רלוונטיות למערך המשטרתי. קח למשל פעולה שנועדה למנוע שחיתות ציבורית – איך היא קשורה לפיקוח נפש?"

"קודמיי בתפקיד מצאו פתרונות נקודתיים, כמו לשוחח עם מפקדים ולבקש מהם לפטור שוטר דתי ממשימות מסוימות, אבל זה אינו פתרון מערכתי. פה המושג 'הלכות מדינה' מקבל משמעות עומק. חלק גדול מהמשימות של המשטרה נועד לבסס ריבונות, וזו קטגוריה חדשה שכמעט אינה מדוברת בשיח ההלכתי"

אז מה עושים?
"פה המושג 'הלכות מדינה' מקבל משמעות עומק. המשטרה נושאת באחריות רחבה לשלום האזרחים, והיא מרכיב מרכזי בריבונות של המדינה. חלק גדול מהמשימות שלה נועד לבסס ריבונות, וזו קטגוריה חדשה שכמעט אינה מדוברת בשיח ההלכתי.

"נניח שאתה מקבל בשבת קריאה מדיירים, שמדווחים על רכב שחוסם להם את היציאה מהחנייה. כרב יישוב, אם הייתה מגיעה אליי שאלה כזו ממישהו שצריך להסיע את אשתו לבית החולים, הייתי נותן לו את הרכב שלי. אבל אי אפשר לנהל ככה מדינה, וההלכה לא יכולה להרשות לעצמה לא לתת מענה לבעיה כזו, כי אז היא תפסיק להיות רלוונטית. עולות המון שאלות מהסוג הזה. אנחנו חיים במדינה חילונית שמאפשרת קיום משחקי כדורגל בשבת; האם המשטרה יכולה להחליט שהיא לא מאבטחת אותם? ב'שבת האור' (טקס נוצרי המתקיים בכנסיית הקבר – י"י) מגיעים לכאן המוני צליינים מכל העולם, ושוטרים נשלחים לאבטח את האירוע. זה כולל כניסה לשטח הכנסיות כדי לשמור על הסדר בין העדות הנוצריות, שיש ביניהן מתח. ישראל כמדינה יכולה להתעלם מאירוע כזה?"

יהיו שיגידו: אם הכול נכנס תחת הכותרת "ריבונות", למה צריך רבנות? תוציא היתר כולל לעבודת המשטרה, וזהו.
"ממש לא. מצד אחד, ברור שהמשטרה חייבת לעבוד גם בשבתות, אחרת החברה תקרוס במובן הכי מילולי של המושג. היה מקרה של צוות חקירה שעקב אחרי חברים בארגון פשיעה, ואסף ראיות כדי לתפוס אותם. מפקד היחידה, שנראה לי חילוני גמור, הפתיע אותי וסיפר לי שהוא שומר שבת, וכואב לו שהוא צריך לנהל מבצעי הקלטות של החבורה הזו כשהיא מתכנסת בשבתות. חצי שנה הוא לא היה בבית בשבת בגלל זה. האם זהו צורך מבצעי מובהק? ברור שכן. כי בלי העבודה הזו, לא יהיו ראיות והפשיעה תשתולל ברחובות.

"מצד שני, קח תיקי שחיתות ציבורית שנבנים לאורך חודשים ארוכים, אם לא שנים. בתיק כזה אין דחיפות המחייבת עבודה בשבת דווקא. אפשר לעצור בשישי ולהמשיך בראשון. זה לא שונה מעבודת בתי המשפט. בשם הריבונות היינו יכולים לכאורה להפעיל בתי משפט בשבת, אבל ברור לנו שאין לכך הצדקה. לכן צריך להכיר לעומק את מקצועות המשטרה כדי לתת מענה הלכתי. חייבים להבין מה מבצעי מובהק ומה בפריפריה של המבצעיות, מה בגדר פיקוח נפש, מה בגדר ריבונות ומהן המשימות שיכולות להמתין. אי אפשר לתת מענה יסודי בלי להכיר ולמפות את התפקידים השונים במשטרה ואת הסיטואציות השונות, עד לרזולוציות גבוהות מאוד".

שימוש במושג כמו "ריבונות" כבסיס להיתר עבודה בשבת, עשוי לעורר ביקורת מצד פוסקים חרדים. יגידו לך שגם הרב גורן לא השתמש בקטגוריה הזו.
"לכן חשוב לי מאוד לחבר רבנים אל עולם המשטרה. אני משתף פוסקים מכל המגזרים בשאלות שמגיעות אליי, וגם בתשובות שלי, שהן בדרך כלל מפורטות וכוללות מקורות. לא תמיד כולם מסכימים עם המסקנה שלי, אבל הם מבינים שהדברים נעשים בכובד ראש ותוך הפעלת שיקול דעת, בלי קיצורי דרך מבחינה תורנית".

הרב ברכיהו מספר שהוא אף הזמין רב חרדי מפורסם להגיע לביקור באגף החקירות בירושלים, יחד עם חברי בית הדין שלו. "הם נחשפו למבצעים, ליחידות מסווגות ולשיטות הפעולה שבעזרתן המשטרה מגיעה לעבריינים ומונעת פשיעה. הם פגשו גם חוקרת חרדית שמטפלת במקרי פגיעות מיניות בקהילה. בזכות ההיכרות שלה עם השפה והקודים הפנימיים של החברה הזו, היא מסוגלת לתקשר עם נפגעות שלא מוכנות לדבר עם אף אחד אחר. הרבנים נדהמו לגלות במה המשטרה עוסקת ביומיום, איך היא שומרת בפועל על חיי אזרחי ישראל. בסוף הצגתי להם את השאלות ההלכתיות שאני מקבל, והם לא האמינו ששוטרים שואלים כאלו שאלות".

הכוח של המצלמה

הטכנולוגיה המתפתחת כל הזמן מציפה שאלות הלכתיות חדשות, שדורשות את הכרעתו של רב המשטרה. "הדוגמה הקלאסית לזה היא מצלמות הגוף", הוא אומר. "לחולצה של שוטר סיור מוצמדת מצלמה שכל הזמן מצלמת ברקע, אבל במצב הפעלה רגיל הסרט לא נשמר. אם שוטר מבין שמתפתחת מולו התרחשות שדורשת תיעוד, הוא מודיע 'האירוע מצולם' ולוחץ על הכפתור. מרגע זה המצלמה שומרת את הקובץ, כולל שלושים שניות אחורה. לאחר האירוע, השוטר מחבר אותה ל'עריסה' שקולטת את הקובץ ומשייכת אותו לדו"ח הפעולה. שאלו אותנו אם השימוש במצלמות האלה מותר בשבת, והלכנו ללמוד את הנושא. ערכתי ישיבה של כל 14 רבני המשטרה, והבאנו את מפקד גף המצלמות, ששכנע אותנו בחיוניות המבצעית שלהן. הוא הסביר שעצם הצילום מונע במקרים רבים אלימות – גם מצד אזרחים וגם מצד שוטרים – ושלמצלמות יש תרומה מכרעת ליכולת לאסוף ראיות בהפרות סדר וכדומה.

"כשהמשטרה פרסמה את פקודת השימוש במצלמות גוף, נלווה לכך נספח רבנות שלנו שמאשר את השימוש בהן בשבת, תחת הנחיה להפעיל אותן בשינוי. אחד השוטרים התעצבן ולקח את הפסק לרב יצחק יוסף. הרב יוסף מכיר אותי, ולכן הוא שלח לי שאילתא מסודרת. כתבתי לו תשובה ארוכה, שכוללת הסבר מהי מצלמת הגוף ומה החשיבות המבצעית שלה. לאחר כשבוע קיבלתי ממנו מכתב תשובה עם גיבוי מלא לנספח שלנו.

"היה מקרה דומה עם שוטרת תנועה ששאלה אותי על עבודה בשבת. אמרתי לה מה שאמרתי, והיא פנתה לרב דוד לאו והתלוננה שהפסיקות של רב המשטרה לא תואמות את ההלכה, כי הוא מתיר פעולות שלדעתה אינן בגדר פיקוח נפש. הרב לאו מצידו הוציא מכתב שמודיע כי הוא סומך את ידיו באופן מלא על כל הפסיקות של רבנות המשטרה. אמרתי לשוטרת: דווקא במקרה שלך השאלה הרבה יותר קלה. אם הניידת שלך לא תסתובב על הכביש, יהיו יותר תאונות או פחות תאונות?"

כשיש צורך בחילול שבת, אתם משתמשים בפיתוחים טכנולוגיים בנוסח מכון צומת שנועדו לצמצם את האיסור ההלכתי?
"בוודאי. יש לנו הנחיה גורפת: בכל מקום שאפשר להוריד את חומרת האיסור מדאורייתא לדרבנן, חייבים לעשות את זה. אנחנו רוצים שתחנות המשטרה תהיינה נגישות גם לדתיים, רוצים לדרבן אנשים לבוא להתלונן, ולכן אנו מפתחים כלים בהתאם. ואחרי כל זה צריך לזכור שחלק משמעותי מהמצוקה של שוטרים שומרי מצוות לא נובע מהסוגיה ההלכתית הטהורה, אלא מהחוויה הפנימית שלהם כשהם עובדים בשבת".

כי הם לא מרגישים שהעבודה הזו מצילה חיים?
"בדיוק. כשרופא או אחות או כבאי חוזרים הביתה בשבת בבוקר, יש להם תחושה שהיה כדאי. שהמשמרת שלהם הייתה חיונית להצלת חיים. שוטר שהוזעק למפגע רעש או חסימה בכביש לא תמיד רואה את החיוניות שלו. גם כשיש לו גיבוי הלכתי, הוא עלול להרגיש שחילול השבת היה לשווא. במובן הזה לרבנות המשטרה יש גם תפקיד מורלי – להעצים את חשיבות העיסוק בביטחון הפנים, ולהדגיש את התרומה העצומה שלו לשמירת המרקם החברתי.

"עוד סיפור: בעקבות מאבק בין חמולות במזרח ירושלים, המוקד הזעיק את רכז המודיעין, יהודי שומר מצוות. לאחר האירוע הרכז פנה למפכ"ל אלשיך בהצעה: 'אני נמצא בקשר אישי עם העבריינים, ולכן אני יכול לברר בכמה שיחות טלפון מי אחראי לאירוע, גם בלי להגיע פיזית לזירה. הנסיעה לשם בשבת מיותרת, ואפשר להגיע לאותן תוצאות בעבודה מהבית'. אלשיך פנה אליי, והלכתי ללמוד לעומק את תפקיד הרכז. ישבתי עם מפקד המרחב, שהסביר לי את חשיבות הנוכחות הפיזית של הרכז בשטח. הוא אמר שרמת ההיכרות של אדם כזה עם השחקנים המעורבים היא כה גבוהה, שלעיתים מבט שלו על הזירה מגלה ניואנסים שיכולים לחסוך שעות לצוות החקירה. מצאתי מקור מעניין שתומך בזה: לפני הפיכת סדום הקב"ה אומר 'ארדה נא ואראה הכצעקתה', וחז"ל למדו מכאן שבדיני נפשות אסור לדיינים לפסוק בלי לראות במו עיניהם את הזירה ולאסוף כל ממצא שיכול להוביל לחקר האמת".

השוטרים פונים תמיד לרבני המשטרה כשעולות דילמות, או שחלקם מעדיפים לשאול רבנים אחרים?
"זו התמודדות לא פשוטה שלנו כארגון. יש שוטרים שהולכים אל רב הקהילה שלהם, וכך לא פעם הם מקבלים פסיקות שאינן מבוססות על הבנת המציאות, ותלושות לחלוטין מהשטח. הרבנים הללו לפעמים לא יודעים אילו שאלות יש לשאול ומה צריך לחפש, והם מנפקים תשובות בחוסר אחריות הלכתי משווע. פסיקה לא מקצועית היא חורבן התורה. הפיקוד הבכיר של המשטרה מסייע לנו, ומבחינתו רבנות המשטרה היא הגורם היחיד המוסמך להכריע בשאלות הלכתיות".

מה אומרת השריעה

שמירת השבת היא כמובן לא הנושא היחיד שמעורר שאלות הלכתיות מצד שוטרים. "לוחמים ביחידת המסתערבים לומדים להיטמע בשטח, וזה כולל לשבת במסעדות ערביות", מספר הרב ברכיהו. "מכיוון שמגישים שם בשר טרף ותבשילים של בשר וחלב, אחד הלוחמים הרגיש מאוד לא נוח עם הסיטואציה. שאלתי אותו אם הוא יכול להגיד שהוא צמחוני. הוא אמר: אתה שורף אותי. להכריז על עצמך כצמחוני במסעדה ערבית זה דבר שיכול לעורר חשד. אמרתי לו, הבטיחות שלך עומדת מעל לכול. אם יש ספק הכי קטן אז אין ספק, והאכילה שלך שם היא חלק מהמצווה שאתה מקיים.

"שאלה נוספת: קצין שהוא כוהן רצה לדעת אם מותר לו להיכנס לבית כדי לראות גופה; לפי הנהלים, כשאדם נפטר בביתו קצין משטרה צריך להגיע לשם לתשאול וחתימה. שאלה אחרת שהופנתה אליי היא אם מותר לחוקר לשקר לנחקר. במקרה הזה צללתי לפרשת יעקב ועשיו כדי למצוא בסיס הלכתי לתרגילי חקירה.

"השחיקה שיוצרת העבודה במשטרה היא גבוהה מאוד. שוטר תיאר באוזניי איך הוא מתיישב לסעודת שבת כמה דקות אחרי שטיפל בגופה. שוטרים דתיים מספרים לי שהם מגיעים הביתה בשבת בבוקר אחרי משמרת, רוצים ללכת לבית הכנסת, אבל קורסים מעייפות. בבית שלהם אין תפילה ואין קידוש ואין שולחן שבת. יש גם הרבה שוטרים שמתמודדים עם טראומות או פרנויות. חוקר אחד סיפר לי שמרוב שהתרגל לשקרים של נחקרים, הוא פיתח תגובות אי אמון מול בני המשפחה שלו. על כל דבר שהם אומרים, משהו בתוכו קופץ: אולי משקרים לי? זו גובה מחיר אישי מאוד לא פשוט".

"אצלנו ההילה שמורה עדיין לצבא, למרות שביטחון הפנים הרבה יותר חשוב וקיומי לחיים עצמם. הציונות הדתית תקועה בספר יהושע, ומסרבת להתקדם לספרי שופטים ושמואל. צריך להבין שהמלחמות להקמת המדינה היו אמנם חיוניות, אבל אי אפשר לבנות ממלכה מתוקנת בלי התמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים"

זו כבר אמורה להיות בעיה של המשטרה כארגון. איך הרבנות תורמת להתמודדות הזו?
"כשהבנתי שהרבה שוטרים עומדים מול אתגר לא פשוט בתחזוק הזוגיות והמשפחה, הפקנו סופי שבוע שכללו סדנה זוגית מיוחדת. לסדנאות הללו יצא שם טוב, וכולם רצו להירשם אליהן, כולל שוטרים דרוזים. היה מי שחשב שזוגות יגיעו למלון רק בשביל הנופש ולא ייכנסו בכלל לסדנאות, אבל זה ממש לא מה שקרה. אנשים באים לעבוד על הזוגיות שלהם, משתתפים בכל הפעילויות, ואנחנו מקבלים משובים מדהימים. מבחינתנו זוהי תרומה נטו למקצועיות של המשטרה".

הרב ברכיהו אינו רק הרב הראשי של משטרת ישראל, אלא גם קצין הדת הראשי שלה. ככזה, הוא נדרש לתת מענה דתי גם לשוטרים שאינם יהודים. "למשימה הזו לא יכולתי להתכונן", הוא מודה. "אחרי שנכנסתי לתפקיד התחלתי לקבל שאלות דתיות משוטרים מוסלמים או נוצרים; הם פנו למפקדים שלהם, ומבחינת המפקדים אני הכתובת לכל ענייני הדת. שוטרת מוסלמית התלוננה למשל שהיא לא יכולה להתקלח ב'בית השוטר', כי המקלחות שם משותפות לכל השוטרות, ולפי השריעה זה אסור. חיפשתי חכמי דת מוסלמים שאני יכול לסמוך עליהם, והלכתי ללמוד מה אומרת השריעה בנושא. שוטר נוצרי ביקש שחרור מפעילות ב'צום הלֶנט', שזו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי עליו. התברר לי שבמשך ארבעים הימים שלפני חג הפסחא, יש צום חלקי. בתקופה הזו הם לא אוכלים בשר, וצריך לדאוג להם למנות צמחוניות.

"שוטר קראי מחולון ביקש פטור מוחלט מעבודה בשבת, בנימוק שלפי הדת הקראית, פיקוח נפש איננו דוחה שבת. הלכתי ללמוד מה אומרים חכמי הקראים, ומתברר שזו אכן הייתה הגישה עד המאה ה־11, אבל מאז היא השתנתה. הפוסקים הקראים היום דוחים שבת מפני פיקוח נפש. כל שאלה כזו דורשת עבודת חקר. גם כשאני פונה לאיש דת נוצרי, מוסלמי או דרוזי, אני מבקש שיכתוב לי את הנימוק ההלכתי שלו ואת המקורות – הן כדי לאסוף ידע למקרים עתידיים, והן כדי שהשוטרים יקבלו את זה".

ליל סדר בניידת

בשיח התקשורתי המשטרה מזוהה עם אירועים בעייתיים רבים: פרשת סלומון טקה, אלימות שוטרים בהפגנות, טענות לתפירת תיקים סביב חקירות ראש הממשלה ועוד.
"אני האחרון שיטען שאין בעיות במשטרה. זהו גוף ענק שסופג לחצים לא פשוטים, ומטבע הדברים יש תקלות ומעידות שצריך לחקור ולהפיק לקחים. אבל חייבים גם לראות את התמונה הגדולה. השוטרים נוגעים בעצבים החשופים של החברה, ומתמודדים עם משימות ואחריות בהיקפים שאין להם אח ורע. יש המון אינטרסנטים שמבקשים להחליש את המשטרה, וכדי להבטיח את החוסן שלה היא חייבת לשמור על הלגיטימיות החברתית שהיא מקבלת.

"לא חסרות דוגמאות חיוביות לשירות שהמשטרה נותנת לחברה הישראלית. הצטרפתי פעם לסיור לילי בלוד בעיצומה של סערה חורפית קשה. השוטרים זיהו שיכור מוטל בצידי הכביש, והם דאגו להרים אותו, לברר איפה הוא גר ומי הקרובים שלו, ולהזמין לו אמבולנס. בסוף המשטרה היא זו שתהיה שם כדי לדאוג לאנשים האלה".

הבעיה היא לא רק התנהגות השוטרים בשטח. לאחרונה נגזרו עשרה חודשי מאסר על ניצב ניסו שחם, שהורשע בהטרדה מינית, מעשה מגונה, מרמה והפרת אמונים. קדמו לו קצינים רבים שהסתבכו בעבירות מין. לציבור קשה לקבל את זה שהגוף שאוכף את טוהר המידות לא מגלה סטנדרטים בסיסיים בעצמו.

"זו הייתה תקופה קשה שטלטלה את המשטרה, אבל ממדי התופעה צומצמו באופן דרמטי בזכות צעד פשוט שנקט אלשיך: הוא חייב את כל הקצונה הבכירה לעבור בדיקת פוליגרף תקופתית. גם אני נשלחתי לבדיקה הזו, שכוללת שאלות לא נעימות בתחום טוהר המידות. מי שלא עובר אותה, לא מתקדם. זה בלם את מגפת ההטרדות המיניות. היום שוטרות צעירות משרתות בסביבה בטוחה הרבה יותר. יש גם שירות לאומי איכותי לבנות דתיות בתחומי הסייבר והמודיעין במשטרה.

"אני רוצה להגיד משהו על הקצינים הבכירים. לפני שזכיתי להכיר אותם אישית, הייתי שטוף בהלך הרוח הציבורי השלילי לגביהם. היום אני יכול להעיד שמדובר בחבורה סופר־איכותית, מסורה וערכית, שמשקיעה אינסוף מאמצים ואנרגיות כדי לדייק את עצמה ולטפל היטב במה שנחוץ לחברה הישראלית. יש גורמים שמייחסים לפיקוד הבכיר של המשטרה שיקולים לא מקצועיים בחקירות או בפעולות רגישות אחרות, אבל אני יודע שאין דבר רחוק יותר מהאמת. אגב, החברה הישראלית הכללית כבר מזמן לא חושבת שהצבא הוא הארגון החשוב ביותר. אנחנו רואים למשל שקציני משטרה הרבה יותר מבוקשים לראיונות בתקשורת מאשר קציני צבא".

ובכל זאת, הציונות הדתית שולחת את בניה למלא את שדרות הפיקוד בצבא, אבל לא מגיעה למשטרה.
"זה בגלל טראומות עבר. אצלנו ההילה שמורה עדיין לצבא, למרות שביטחון הפנים הרבה יותר חשוב וקיומי לחיים עצמם. הציונות הדתית תקועה בספר יהושע, ומסרבת להתקדם לספרי שופטים ושמואל. צריך להבין שהמלחמות להקמת המדינה היו אמנם חיוניות, אבל אי אפשר לבנות ממלכה מתוקנת בלי התמודדות הלכתית וציבורית עמוקה עם אתגרי ביטחון הפנים. בכל מפגש שלי עם ישיבות ומכינות, אני מנסה להחדיר את המסר הזה. אני באמת מאמין בארגון שאני משרת בו".

"אני האחרון שיטען שאין בעיות במשטרה. זהו גוף ענק שסופג לחצים לא פשוטים, ומטבע הדברים יש תקלות ומעידות. אבל חייבים גם לראות את התמונה הגדולה. השוטרים מתמודדים עם משימות ואחריות בהיקפים שאין להם אח ורע. כדי להבטיח את החוסן שלה, המשטרה חייבת לשמור על הלגיטימיות החברתית"

בימים האלה, אומר הרב ברכיהו, ההקרבה הנדרשת מהשוטרים גדולה במיוחד. "שוטר שנשלח למשל למשימה בשועפט תמיד מסכן את עצמו, אבל כשהוא יוצא היום כדי לתפוס אדם שהפר חובת הבידוד או לפזר התקהלות, אם הוא יידבק גם המשפחה שלו תהיה בסכנה. המשטרה משתדלת להגן על השוטרים ולצייד אותם בכפפות ובמסכות, אבל המצב עדיין מורכב מאוד.

"בליל הסדר אלפי שוטרים הסתובבו ברחובות. לא היה להם שולחן סדר ולא אווירת חג. נערכנו להנפקת ערכות סדר אישיות, כדי שכל שוטר שחפץ בכך יכל היה לקיים את המינימום בלי לפגוע במבצעיות".

כמו מה שקיבלנו בפעילות מבצעית בשירות הסדיר? פחית מיץ ענבים, שלוש מצות, עלה חסה, חרוסת ועמוד אחד של טקסט תמציתי?
"משהו כזה. ערכה לליל סדר שאפשר לערוך בכמה דקות בתוך הניידת. מעבר לזה, חשוב לי לרומם את רוחם של השוטרים. בתקשורת מדברים הרבה על צוותי הרפואה שנמצאים בחזית המאבק בקורונה, אבל השוטרים עושים עבודת קודש לא פחות חשובה בהגנה על בריאות העם. אם הם לא היו פועלים ביעילות, קצב ההדבקה היום היה גבוה עשרות מונים. צריך להוקיר אותם ולהעריך אותם על זה".

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il