בבני־ברק נפתחה, לראשונה בישראל, מרפאת מומחים למחלימים מקורונה. בארבעת החודשים שחלפו מאז פרוץ המגפה נרשמו בישראל יותר מ־17,400 חולים מאומתים, ונכון לאתמול החלימו כ־15 אלף מהם – אך רבים מהם ממשיכים להתלונן על כאבים ותסמינים שונים שמסרבים להרפות. זאת, אף שבדיקות המטוש הראו כי מערכות החיסון שלהם הצליחו לנצח את המחלה, והם אינם מדביקים עוד אחרים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הפרדת רשויות: מה בין סל פירות לשינוי עמדה
– ועידת התפוצות הבינלאומית של מקור ראשון: לוח הזמנים המלא
– עשרות נערות חרדיות נכנסו לבידוד, מקור ההדבקה – הגימנסיה ברחביה
במרפאה שהקימה קופת החולים מכבי ינוהל מעקב אחר מצבם של המחלימים, והצוות ינסה למצוא עבורם פתרונות רפואיים וטיפוליים, לצד קיום מחקר על המחלה. אם בתחילה היה נדמה כי הקורונה היא סוג של שפעת מידבקת מאוד שחולפת עם הזמן, במערכות הבריאות בעולם לומדים כל העת דברים חדשים על "מלכת הכתר של מחלות השפעת".
כ־2,000 ממבוטחי מכבי במחוז מרכז חלו עד כה בקורונה, וכ־70 אחוזים מהם מתגוררים בבני־ברק. על כן מוקמה המרפאה החדשה במרכז הרפואי של הקופה ברחובה הראשי של העיר, רבי עקיבא.
בשלב ראשון נקראו לבדיקות מעקב ולטיפולים כ־300 ממחלימי הקורונה שאושפזו לזמן רב במצב בינוני־קשה, ורבים מהם אף נזקקו למכונות הנשמה. בהמשך תעניק המרפאה טיפול גם למחלימים שהיו חולים קלים יותר, אך סובלים עדיין מההשלכות של פגיעת הנגיף.
"המחשבה הראשונית על הקורונה היא שמדובר בעוד מחלה ויראלית", אומר לנו ד"ר דן אווירו, מומחה לרפואת משפחה, "אבל האמת היא שאנחנו והעולם הרפואי כולו פשוט לא מכירים אותה די. אנחנו מבינים שחייבים לעקוב אחר המחלימים, שאמנם כבר לא חולים עוד בקורונה אבל סובלים מתסמינים שהם 'חטפו' ככל הנראה בזמן מחלתם".
במרפאה, שנפתחה בחמישי בבוקר, ניצבו הכן עשרות רופאים ואנשי צוות רפואי ממגוון תחומים, וקיבלו את עשרות המטופלים הראשונים שהגיעו בשל כאבים ותלונות שונות עם החלמתם מהקורונה. הם עברו בדיקות אצל רופאי לב, ריאות ושיקום, ושוחחו עם עובדות סוציאליות ודיאטניות. המרפאה הישראלית נפתחת במקביל למחקרים רבים הנערכים ברחבי העולם במטרה ללמוד יותר על אופן פעולתו של הנגיף המסוכן ועל השפעתו על צעירים ומבוגרים – גם בזמן התפרצותו וגם לאחר שמערכות הגוף מתגברות עליו.
זמן ההחלמה מהקורונה נע בין ימים ספורים לשבועות ארוכים. "כבר עם ראשוני המחלימים, בשבועות הראשונים של גילוי הקורונה בישראל, ידענו שמטופלי קורונה שהיו מאושפזים בבתי החולים במצב בינוני עד קשה, ובטח אלו שהיו מונשמים, יזדקקו לטיפולים רפואיים ולשיקום עם החלמתם", אומרת ד"ר מרינה מור־שלום, המנהלת הרפואית של מחוז מרכז במכבי. "אותם מחלימים דיווחו על סימפטומים מורכבים, ויש חשיבות גבוהה שהם יעברו שיקום מהר ככל האפשר. לכן הם עוברים כאן מסלול מהיר וישיר לכל סוגי הטיפולים: תזונה ופיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, סיעוד ועוד".
בבית החולים בילינסון בפתח־תקווה פועלת אמנם בשבועות האחרונים מרפאה למחלימי קורונה במסגרת מערך אשפוז יום, אך היא איננה עומדת בקשר ישיר עם מערכות התיעוד הרפואי של חולים שטופלו גם במרפאות הקהילתיות בקופות החולים השונות. לדברי ד"ר מור־שלום, המרפאה בבני־ברק אמורה לתת מענה לעניין הזה. "90 אחוזים מחולי הקורונה היו מאושפזים בקהילה ולא בבית חולים, ולכן רוב הידע הרפואי שנאסף בתקופת המחלה נמצא בתוך מכבי והמחוז.
"אנחנו חושבים שיש יתרון בהקמת מרפאות ההחלמה דווקא בקהילה ולא בבית החולים. לנו יש היכולת להכיר את התיק הרפואי המלא של המטופל לאורך זמן, ולהבין מה הרקע הרפואי שלו, אם יש לו מחלות כרוניות ואם הוא מטופל בתקופות קבועות. ההבנה של העבר הרפואי של כל מחלים, וההיכרות עם התלונות החדשות על השלכות הנגיף, יעזרו לנו לבחון מה מקור המחלה או הכאבים שמהם הוא סובל".
ד"ר מור־שלום מוסיפה כי "בסוף יום האבחונים, מחלים הקורונה יוצא עם המלצות מדויקות לטיפול המשך ומעקב רפואי, וסיכום כוללני של מצבו הרפואי, הפסיכולוגי והתזונתי".
"עלינו להיות צנועים"
נגיף הקורונה הולך ומתברר כאמור כמורכב למדי. צעירים ומבוגרים כאחד מדווחים על כאבים, עייפות קיצונית וחולשה, גם שבועות ארוכים לאחר שתוצאות הבדיקה שלהם היו שליליות.
שירה בן־שחר, צעירה ירושלמית, חלתה בקורונה והחלימה אחרי חמישה שבועות. במהלך מחלתה סבלה מהתסמינים המוכרים, אך אלו לא עזבו לחלוטין עם החלמתה. "לא רק אני, אלא גם המון חברים שלי שחלו והכרתי אותם בזמן שהיינו במלון הקורונה 'דן פנורמה' בתל־אביב, מספרים כל הזמן שהם סובלים מחולשה, כאבים וצורך לישון המון", היא מתארת. "פעולות שפעם היו קלות לי מאוד, עולות לי היום במאמץ גדול. זה מתסכל, כי אתה מאמין שבדומה לשפעת כשמחלימים הכול נשכח, וזה לא כך".
סיבוכי הקורונה שידועים עד כה לעולם המדע והרפואה עלולים לכלול: פגיעה ריאתית, פגיעה במערכות הלב וכלי הדם, ירידה תפקודית וקוגניטיבית לאחר אשפוז ממושך, והתפתחות חרדה ודיכאון. בנוסף, חולים רבים טופלו בתרופות ובטיפולים ניסיוניים שהם בעלי פוטנציאל לתופעות לוואי לטווח בינוני ואף ארוך.
"אנחנו לא יודעים עדיין אם הדברים הללו הם תוצאה ישירה של הנגיף, תוצאת האשפוז הממושך, או במקרים מסוימים תוצאת הטיפול במכונת ההנשמה לחולים קשים", אומר ד"ר אווירו. "באמצעות מעקב אחר המטופלים האלה נוכל ללמוד מהם אותם תסמינים ומהי שכיחותם, ואם הם קשורים בהכרח לקורונה".
"כל מטופל שמגיע, אנחנו עוברים על התיק הרפואי של הטיפולים שנעשו בו כדי להבין אם באמת היה זקוק לאותה תרופה ניסיונית, ומבקשים לחקור אם התסמינים הם לא תוצאה של השימוש בתרופה הניסיונית", מוסיפה ד"ר מור־שלום.
המפגש בין הרופאים למחלימי הקורונה מרתק, מעיד ד"ר אווירו. "על הבוקר פגשתי כאן מטופל ראשון, כבן 70 ללא מחלות רקע, שחלה בקורונה באורח קשה והיה מונשם לאורך זמן. הוא נשאר עם תלונות על רעד ביד וקוצר נשימה, ועבר מיד בדיקות אקו לב־ריאה. למדנו שאין לו כל פגיעה לבבית, ונמשיך לבדוק את תפקודי הריאות שלו. אנחנו מנסים להבין מה בדיוק גרמה לו הקורונה, ואם התלונות שלו הם השלכה ישירה של הנגיף".
הרופאים פגשו גם במחלימים הסובלים מירידה ניכרת במשקל הגוף, כאבים חריפים בגפיים ובגב תחתון ועוד. לקורונה עלולות להיות השלכות גם על כלי הדם.
ד"ר אווירו איננו ממהר להסיק מסקנות מהמטופלים החדשים שעברו תחת ידו, ולקבוע מה בדיוק מעוללת הקורונה. "כולנו חייבים להיות צנועים מאוד בשלב הזה, ולאסוף מידע מהימן. יש גל של פרסומים בנושא מכל העולם, ומובן שאנחנו עוקבים אחריהם וגם נפרסם את הממצאים שאנחנו נלמד מהפעילות שלנו כאן במרפאה.
"כרופאים ומנהלים יש לנו אחריות לא ליצור פאניקה בציבור, ולכן מוטב לחקור את חולי הקורונה והמחלימים ממנה באופן מסודר ושיטתי. קיווינו בהתחלה שהקורונה תהיה דומה לשפעת ויש מי שעדיין רוצים להאמין בזה, אבל כעת אנחנו יודעים לומר בוודאות שאנחנו פשוט לא מכירים די את המגפה החדשה, ולא יודעים מהן ההשלכות ארוכות הטווח שלה. זה בדיוק מה שנבדוק כאן".
