רובה המוחלט של פגישת ראשי הרשויות מיהודה ושומרון עם שר הביטחון בני גנץ ביום שלישי, עסק בנושאים השוטפים שעל הפרק. כל עוד אין ריבונות, גנץ הוא האחראי בפועל ללא מעט היבטים הנוגעים לחיי היום־יום של התושבים שלהם. מפיקוח של המנהל האזרחי, דרך תחבורה ועד אמצעי הביטחון המסופקים ליישובים. בתום המפגש, רגע לפני הצילום המשותף על הדשא, ניגש אל ראש הממשלה החליפי אחד מראשי הרשויות ושאל בשקט, "תגיד, איך באמת נראית המפה של התוכנית?" גנץ השיב לו שהוא לא יודע. כי מפה מוסכמת, מסמך אופרטיבי שקיבל הסכמה אמריקנית, עדיין אין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פעיל שמאל ותיק: ישראל היא המקור לאלימות המשטרתית בארה"ב
– תושב יצהר תובע את שב"כ על לשון הרע
– שרת העלייה על קליטת יהודי צרפת: "עלינו לעשות בדק בית פנימי"

למחרת, הבהיר זאת שר החוץ אשכנזי בגלוי. במסיבת עיתונאים משותפת שקיים עם שר החוץ הגרמני הייקו מאס, בתום פגישתם של השניים בירושלים, הוא אמר – "אין מפות. יש מפה קונספטואלית שצורפה לתוכנית וצוירה באופן גס, וצריך לתרגם אותה לשטח. זה מה שעושים עכשיו. אנחנו נהיה חלק מהאישור שלה". לגבי התוכנית עצמה, אמר כי "נשאף לקדם את תוכנית השלום באופן אחראי, תוך שמירה על יציבות ישראלית, הסכמה ודיאלוג עם ארה"ב, ומקווה שגם עם שכנותינו".
בתחילת השבוע, הגיעו אל נתניהו ראשי הרשויות מיו"ש התומכים במתווה טראמפ (החוששים ממנה הגיעו בשבוע שעבר). לדברי כמה מהנוכחים, יו"ר הכנסת יריב לוין אמר שם כי ישנו חלון הזדמנויות של כמה שבועות להוצאת הדברים לפועל, ואם הדברים יתעכבו החלון עלול להיסגר, וכי יש להסכים על המפה בטרם החלת הריבונות. מלשכתו של לוין לא השיבו לשאלתנו מתי צפויה המפה להיות מוכנה. ראשי הרשויות הבינו כי הסכמה בין גנץ ואשכנזי לנתניהו על הפרטים הפכה להיות תנאי לקידום תהליכים מבחינת האמריקנים.
בכחול לבן עדיין לא גיבשו שם ספציפי של אדם שהם רוצים שיהיה הנציג מטעמם בצוות המיפוי הישראלי־אמריקני. לדבריהם הם מעוניינים בפרויקטור מקצועי בעל נקודת מבט ביטחונית. בין השמות שנזרקו השבוע לחלל האוויר היה אלוף במיל' רוני נומה שפיקד בעבר על פיקוד המרכז, ולאחרונה ריכז את הסיוע הצבאי במשבר הקורונה בבני־ברק.

צעד אירופי משמעותי ראשון בנוגע לתוכנית השלום, היה ביקורו של מאס ביום רביעי. הוא נפגש עם ראש הממשלה נתניהו, עם אשכנזי ועם גנץ. אחרי ישראל, הוא המשיך לביקור קצר בירדן, משם קיים שיחת זום עם רמאללה.
משני הכיוונים – ישראל וגרמניה – עמלו להבהיר קודם בואו, שהמטרה המרכזית של הביקור אינה הריבונות, שהוא לא מגיע כדי להלך אימים או לנזוף; הוא הוזמן בידי אשכנזי לפגישת היכרות, ומימש את ההזמנה. בברלין ובירושלים הדגישו כי זו נסיעה ראשונה של האורח ליעד כלשהו מאז פרוץ משבר קורונה, וכי הוא האורח האירופי הראשון שמגיע לכאן מאז הרכבת הממשלה החדשה. "לולא הקורונה, היינו רואים פה רכבת של ביקורי שרי חוץ. מאז הרכבת הממשלה החדשה כולם רוצים לבוא", אמרו השבוע במשרד החוץ.
גרמניה, יש לציין, החלה לפעול לפני כחודש באופן אקטיבי נגד ארגון חיזבאללה בשטחה, ואימצה כבר לפני כשנה את ההגדרה כי תנועת החרם נגד ישראל היא אנטישמית. בנוסף, גרמניה היא אחת משבע המדינות ששלחו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג חוות דעת מקדמית, הטוענת כי אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה הפלסטינית כנגד ישראל.
בישראל ובגרמניה הבהירו שהמטרה המרכזית בביקור השר מאס אינה הריבונות, שהוא לא מגיע כדי להלך אימים או לנזוף; הוא הוזמן בידי אשכנזי לפגישת היכרות, ומימש את ההזמנה
עם זאת, ההתנגדות שלהם להחלת ריבונות איתנה, וברור לחלוטין כי הרצון לברר מה בעצם ישראל מתעתדת לעשות עמד בבסיס הביקור השבוע. גרמניה תהיה הנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי במחצית השנייה של שנת 2020, כלומר מ־1 ביולי. זו תהיה הפעם האחרונה שבה התפקיד יהיה נתון בידי גרמניה בתקופת הקנצלרית אנגלה מרקל. בנוסף, במהלך יולי 2020, תשמש גרמניה הנשיאה התורנית של מועצת הביטחון של האו"ם. בגרמניה מאוד לא רוצים כי הנושא המרכזי במהלך שתי הכהונות האלה יהיה הובלה של מהלך התנגדות לצעד מדיני שתעשה ישראל.
שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, קרא בחודש שעבר לישראל שלא להחיל ריבונות. "החוק הבינלאומי הוא בסיס לכל הסדר. אנו קוראים לישראל להימנע מכל החלטה חד־צדדית שתביא לסיפוח שטח פלסטיני כבוש כלשהו".
ועם זאת, מאס וגם גורמים באיחוד האירופי, השמיעו השבוע איומים עמומים למדי בכל הנוגע לתגובות אפשריות שלהם להחלת ריבונות. האיחוד, שעדיין מתמודד בימים אלו עם הטענות הפנימיות של חברותיו על התמודדות לא מוצלחת עם הקורונה, עוד לא נקב בתג מחיר ספציפי.
מאס נשאל השבוע בירושלים מפורשות בידי עיתונאי גרמני, האם ציין בפני עמיתו הישראלי מה המחיר שתשלם ישראל אם תתקדם עם החלת הריבונות. הוא השיב שלא. "לא הצבתי פה מחיר, ואנחנו מחפשים דיאלוג ותמימות דעים גם בתוך האיחוד. הגעתי לכאן לאסוף מידע לדעת מה התוכניות. הבהרתי את העמדה שלנו ושל האיחוד האירופי, שמשא ומתן הוא הדרך היחידה להגיע לפתרון".
ידידות קרירה
בשבוע הבא צפויה להתכנס מועצת שרי החוץ של האיחוד, והריבונות הישראלית תהיה אחד הנושאים על הפרק, לבד מהסוגיות הכלכליות והבריאותיות. גם מזכיר המדינה האמריקני פומפאו צפוי להצטרף אליהם בשיחת וידאו. לדברי הגורמים באיחוד האירופי, מלבד חששות לפגיעה בחוק הבינלאומי במסגרת החלת הריבונות, הם מודאגים גם מהאופן שבו ישפיע צעד ישראלי כזה על מקומות אחרים בעולם, ואם הוא ייצור תקדים באזורי סכסוך, דוגמת קרים ורוסיה או צפון קפריסין וטורקיה. אי־אפשר לזלזל בצד הזה של הסיפור, אומרים שם. כשאומרים להם כי בישראל יש מהות אידאולוגית והיסטורית של חיבור לחבלי הארץ המדוברים, הם משיבים כי לכל מדינה ישנו הסיפור ההיסטורי שלה, וכי "צריך להסתכל במבט כולל".
עוד צעד שהאירופים רומזים עליו הוא כי ייתכן שבמקרה של ריבונות תהיה האטה במימון שמועבר ממדינות האיחוד לרשות הפלסטינית דווקא. הגורמים מסבירים כי האיחוד תומך ברש"פ בכ־600 מיליון אירו בשנה. דברים דומים אמר שגריר האיחוד האירופי בארץ עמנואל ג'ופרה ליו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, בפגישתם ביום שלישי.

לדברי האירופים, מטרת המימון לפלסטינים היא בראש ובראשונה קידום פתרון שתי המדינות ותהליך השלום. לכן, אם תוחל ריבונות, יהיה להם קשה להסביר למשלמי המיסים אצלם בבית מדוע הסכומים ממשיכים להיות מועברים לפלסטינים, וייתכן שיידרש שינוי גישה. על התהייה מדוע הפסקת מימון לפלסטינים מופנית כאיום כלפי ישראל, השיבו שם בתמיהה קלה כי המימון מתואם עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועם שאר הרשויות הישראליות, ואילולא האירופים, הרי שהפלסטינים עלולים ליפול לנטל על כתפי ישראל.
זה לא יהיה פיצוץ דרמטי שיקרה בן־לילה, הם אומרים לגבי יחסי ישראל והאיחוד האירופי, אבל במקום להעמיק עוד את שיתוף הפעולה, יכול לקרות ההיפך. על השאלה אם מנהיגים ישראלים עלולים להפוך לאורחים לא רצויים ביבשת, נזהרים מלהשיב שם בנחרצות. "אנחנו לא בעניין של לפזר איומים, אלא להסביר השלכות". בכל מקרה, שיתוף הפעולה הביטחוני לא ייפגע, כי "ביטחון ישראל חשוב לנו", הם מתרצים, אם כי המידע המודיעיני שישראל מצידה תורמת לשיתוף הפעולה הזה חשוב להם לא פחות.
עניין ספציפי שכן עלול להיפגע הוא הסכמי "הורייזון" לשיתוף פעולה במחקר פיתוח וחדשנות, שמתקצבים לא מעט מיזמים ישראליים. בסוף 2020 אמורים להיחתם הסכמי הורייזון לשבע השנים הקרובות, וישראל עלולה למצוא את עצמה מודרת מהם. בניגוד להחלטות אחרות, כדי להוציא את ישראל מהורייזון אין צורך בהחלטה פה אחד של המדינות החברות באיחוד, ולכן גם רוב שיתמוך בכך יכול להניע את המהלך. גם הסימון שכבר מופיע על מוצרים מיו"ש בשווקים אירופיים, עלול אולי להפוך לחומות גבוהות יותר, עד כדי אפשרות של מניעת הכנסתם אל השווקים האירופיים.
אנחנו ידידים והידידות הזאת תתקרר, אמרו השבוע האירופים. בישראל, לעומת זאת, האיחוד האירופי לא נתפס גם כעת כמודל לחברות מוצלחת במיוחד.