גדרות הברזל המחופות בד יוטה ירוק וספירלת התיל המסתלסלת מעל, יעניקו לעומד בחוץ תחושה שהוא ניצב לפני בית כלא שמור. המצלמות על העמודים ורכבי השמירה שמפטרלים סביב לא מסייעים בשיכוך התחושה. ערוגות פרחי כובע נזיר כתמתמים ושאר פרחי נוי צבעוניים, דווקא כן. שער חיצוני שנפתח בפנינו בזכות תיאום מדוקדק מראש, ואחריו עוד דלת מרושתת ברזל, מובילים אותנו למבוך מגודר ומצולם היטב.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הבטחות צריך לקיים? לא אם תשאלו את בני גנץ
– בר סימן טוב פורש ומזהיר: לא יהיו ניסים בדבר הזה
– הפרויקט ניצל: ישראל תשלח מורים שליחים לבריה"מ לשעבר
כאן נפתח מסענו בין חדרי החממה השמורה בישראל. מעטים נכנסים לתוכה, גם מבין אלה שאמונים על האבטחה במקום. נציגי עיתונות זרה שביקשו לצפות מקרוב בחזית המחקר, נשארו בחוץ. רק עובדים מורשים ומי שהצטיידו באישור מיוחד זכאים לפגוש פנים אל פנים בצמח שלא מפסיק לככב בכותרות.
והנה הוא לפנינו, ירוק ומשונן עלים, זקוף ופרוע רעמה: הקנאביס. כאן בתוך החממות המקומרות במכון וולקני דרים בכיף עשרות זנים מגוונים שנאספו ברחבי העולם כדי ליצור את האוסף הביולוגי המקומי – בנק הזרע של הקנאביס בישראל, אם תרצו. "יש לנו מאגר גנים עשיר, שמהווה בסיס למחקר וטיפוח של זנים למבחר התוויות רפואית", מסבירה לי פרופ' חננית קולטאי, מהחוקרים החשובים בתחום הקנאביס.
ישראל, מתברר, עומדת בחוד החנית המדעית בנושא הזה. כאן במכון שבראשון־לציון הוקם לפני כמה שנים המרכז הלאומי למחקר בקנאביס לשימוש רפואי, וכן מאגר קניין רוחני של פטנטים מבוססי קנאביס, שקולטאי עומדת בראשו. "חלק מהגדולה של מדינת ישראל בשנים האחרונות היא מתן האפשרות לחקור את הצמח. בארצות הברית, למשל, לרוב המעבדות אסור לחקור קנאביס. יתרה מזאת, יש מדינות שבהן מותר לתושבים ללכת לחנויות ולקנות עוגות קנאביס כאוות נפשם, אבל המחקר בצמח נאסר. כאן יש כמה מעבדות שחוקרות אותו, וישראל מובילה בתחום המדיקליזציה של קנאביס. מובן שכל פעילות מחקרית שאנחנו עושים דורשת אישור ספציפי. מנהלת המעבדה שלי, נורית שלו, תוכל לספר לך הרבה על ניירות וטפסים", היא צוחקת.
כשברקע ההודעה המשותפת של מפלגות הליכוד וכחול לבן, שבישרו בשבוע שעבר על קידום חקיקה לאי־הפללה וללגליזציה של השימוש בקנאביס, מבהירה קולטאי שלנגד עיניהם של החוקרים במכון עומד הפוטנציאל האדיר של הצמח בריפוי מחלות בלבד ולא ב"שימוש פנאי" – שעל סכנותיו הגדולות עוד תעמוד. בינתיים היא מראה לי, בתוך החדר שבו נעצרנו, שתילים המיועדים להפרחה: תפרחת הקנאביס היא זו שמשמשת את הצורכים, שכן בה נמצאים מאות חומרים בעלי השפעה. מניפת העלים שהפכה לסמלו המסחרי של הצמח, ומעטרת כיום פוסטרים וסמלילים, היא למעשה חסרת חשיבות. מנה שניתנת לחולה ובה משולבים עלים, מלמדת שמישהו התרשל בעבודתו או ניסה לחסוך על חשבון המשתמש.
לאור הצהוב, שמקשה על אבישג הצלמת, תפקיד מכריע ביצירת פריחה עשירה בחומרים פעילים. מאותה סיבה מחופים הקירות בחומר כסוף להחזרת האור. לכל אחד מהשתילים מוצמד מספרו הנקוב שמציין ייעוד רפואי – אחד משמש למצבים דלקתיים, אחר משפיע על תאי עצב במוח, שלישי אמור לסייע בטיפול במחלות מעי חריפות. "מה שאת רואה כאן זה העתיד", מסבירה קולטאי, "ואני לא מדברת על העתיד הרחוק, אלא על עתיד קרוב מאוד".
וכאן כדאי להביט אל העבר הקרוב של הצמח. עד לא מזמן היה מטופל מגיע לרופא ומבקש קנאביס שעשיר ב־THC או CBD – שני החומרים הפעילים המוכרים ביותר שבצמח, ואלה שריכוזיהם מופיעים בקטלוג של הזנים השונים. הרופא היה נותן מרשם לזן מסוים, נניח "ג'לי בין", ועכשיו המטופל צריך להשיג אותו, ורק אותו. אם לפתע אזל הסוג הזה מבתי המרקחת, או שהפסיקו לייצר אותו, ניצב הצרכן מול שוקת שבורה: אין לו מושג איזה מהזנים האחרים עשוי להועיל לו במצבו. בדיוק לשם כך מנסים קולטאי ושותפיה למתוח קו בין זנים בעלי פעילות מסוימת לבין מחלות מסוימות, ולייצר מעין קטלוג מפותח יותר, שיציע למטופל מגוון אפשרויות מזור. "יש מדינות שבהן זה כבר מתנהל כך: אם יזם פרטי רוצה להיכנס לשוק הקנאביס, הוא לא יכול להגיד 'יש לי זנים עם שני החומרים האלה', הוא צריך להיות ספציפי – יש לי זן שמיועד לדלקת מעי.
"בארץ משתמשים בזנים שונים, אבל אף אחד לא יודע מה באמת עוזר לכל אחד מהחולים. ברוב המקרים הם צריכים לעבור כמה זנים עד שימצאו את ההתאמה, וגם אז ייתכן לפעמים מצב של חוסר הדירוּת – כלומר, בקבוק אחד של שמן קנאביס 'יעבוד', וכעבור חודש כבר לא. למה זה קורה? מכיוון שבקנאביס יש בסביבות 500 חומרים, מתוכם כ־150 קנבינואידים, חומרים פעילים. כשאתה מסתכל רק על שניים מהם, ה־CBD וה־THC, אתה מעוות את התמונה, כי אתה לא באמת יודע איזה חומר עובד ואיך. התוצאה היא שהחולים לא יודעים במה הם מטופלים, הטיפול לא נחשב סטנדרטי – ולרפואה הקונבנציונלית קשה להתמודד עם טיפולים שאינם סטנדרטיים. נניח שאת רופאה, איך תבחרי מינון? על מה תמליצי? ברפואה המודרנית טיפול צריך להתאים למחלה, ולא ייתכן שנטפל בדיוק באותה תרופה במגוון רחב כל כך של מחלות שלא קשורות זו לזו. לכן השאלה המרכזית היא אילו חומרים ואילו הרכבים נדרשים למחלות השונות – מה מתאים לטיפול בעור, מה לחרדה ומה לקרוהן".
הכתבה מלאה תפורסם מחר (ו') במוסף דיוקן של מקור ראשון
