יש דרכים מוצלחות לעודד צריכה, ויש דרכים מוצלחות פחות. כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מחלק כסף לאזרחים כדי "לעודד צריכה" כלשונו, גם הוא יודע את זה. אחת מהדרכים המוצלחות לעודד צריכה, הננקטת בימים אלו בכמה ממדינות באירופה, היא הפחתת המע"מ על מוצרים ושירותים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דינוזאורים, לפידים אולימפיים והישרדות: מקומות שהילדים ישמחו לבקר בהם
– דגים של אושר: מנות מיוחדות לקיץ
– מנכ"ל הביטוח הלאומי בעד המענק לכל אזרח
המע"מ הוא מס על צריכה; כדי לעודד את הצריכה צריך להוזיל את העלות ללקוח, והורדת המע"מ עושה בדיוק את זה. יתרה מזו, למס הזה יש השפעה רבה על אוכלוסיות חלשות, שכן שיעור גבוה במיוחד מההכנסה הפנויה של האוכלוסיות האלה מופנה לצריכה (ולא לחיסכון). הפחתת המס יכולה לסייע להן לעבור את התקופה הקשה הזאת בקלות רבה יותר.
ואולם, להצלחתה של הפחתת מע"מ נדרשים כמה תנאים. ראשית יש לוודא שההנחה אכן מתגלגלת ללקוח. בישראל אין חוק שמחייב בעלי עסקים להפחית מחיר בהתאם להוזלת המע"מ. עם זה, כיום, כשהצרכנים בוחנים בדקדוק כל קנייה, ובתי העסק משוועים ללקוחות, נראה שקיים רצון כן מצד שני הצדדים לעסקה, והלקוח אמור להרגיש זאת בכיס.
התנאי השני הוא שהורדת המע"מ תהיה פתרון זמני בלבד. תשלומי המע"מ מכניסים לקופת המדינה כ־100 מיליארד שקל בשנה. הפחתה של אחוז אחד מתוך 17 פירושה הגדלת הגירעון בעוד כ־5 מיליארד שקלים בחישוב שנתי: זהו צעד יקר, אך הוא אמור לפצות על עצמו בהגדלת הצריכה. כמהלך נקודתי שמטרתו להניע את הכלכלה ולהגדיל הכנסות בהמשך – התמורה שווה את הנזק. גם בקרב מדינות שנקטו את הצעד הזה, בעקבות המשבר, או אלו ששוקלות אותו ברצינות בימים אלו, מדובר בתקופת יישום מוגבלת מאוד.
התנאי השלישי הוא שהקלה נקודתית חייבת לבוא לצד מהלכים נוספים לעידוד הצריכה במשק, כגון תמרוץ רכישת תוצרת כחול לבן, אך גם ובעיקר תוכנית כללית להמשך. אדם שעתידו הכלכלי לוט בערפל, שאין לו תקווה ואופטימיות, יוותר על הקניות גם אם יקבל הנחה של כמה אחוזים. חייבים אופק כלכלי.
במשרד האוצר בדרך כלל לא מעוניינים לגבות מע"מ באופן דיפרנציאלי, כך שעל מוצרים מסוימים יועמס מס יתר לעומת אחרים. הבעיה היא שהפחתה רוחבית במס על כלל המוצרים והשירותים, אם תהיה כזו, תהיה מינורית, בשל עלותה העצומה, ולכן גם חסרת משמעות. האם הפחתת רוחב של אחוז תתבטא במחיר לצרכן ותעודד צריכה? נראה שלא. יש להדגיש הורדת מע"מ למוצרים ספציפיים או לענפים ומגזרים שנפגעו יותר.
בגרמניה למשל הוזל המע"מ בענף המסעדות, בהבנה שהוא מהנפגעים העיקריים של המשבר. בריטניה מתכננת להוריד את המע"מ בתחום האירוח והמלונאות; גם בקפריסין כבר ירד המע"מ על שירותי התיירות בשיעור חד.
במשרד האוצר, בינתיים, לא ממש מעוניינים ברעיון. אם הם יחליטו לשנות כיוון, כדאי שיעשו זאת בלי טריקים שיעלו לנו בסוף ביוקר. הפחתת המס בכוונה לייקר אותו אחר כך – למשל, להוריד את המע"מ ל־15% ואחר כך להעלות אותו ל־20% במקום ל־17% – תגרום נזק גדול יותר, הן ציבורית הן כלכלית, ואת זה חייבים למנוע.
