מאות פעילי ליכוד הריעו בהתלהבות כשראש הממשלה עלה לבמה ב"אקספו תל־אביב", כדי לשאת את נאום הניצחון. מערכת הבחירות של מרץ 2020 הסתיימה זה עתה, ונדמה היה שהפעם הושגה הכרעה. כמו באירועים דומים במהלך השנה האחרונה, נתניהו הקדיש חלק ניכר מדבריו לרשימה ארוכה של תודות, אך הפעם נוסף לה עוד שם מסקרן. רגע לפני שהזכיר את עוזריו האישיים, אמר יו"ר הליכוד: "אני רוצה להודות לאהרון קליין, שבא מארה"ב ונתן עצות כל כך טובות, כל כך נבונות". לרוב הנוכחים, ובכללם ותיקי המערכת הפוליטית, לא היה מושג מיהו האיש ואילו עצות נתן. הם גם לא שיערו ששלושה חודשים אחר כך יהפוך קליין לאחד היועצים הבכירים ביותר של נתניהו, ולחוליה מקשרת חשובה בין הבית בבלפור לבית הלבן בוושינגטון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צפו: הנשים מ"תפילת הנערות" נפגשות אחרי 15 שנה
– התרסה בתשעה באב: מוסלמים עולים "להגן" על הר הבית
– מחלקות סגורות וצוותים בבידוד: עובדים בבי"ח "לגליל" מוחים
קליין, אדם צבעוני ולא שגרתי, עבד עד לא מכבר כעיתונאי ב"ברייטברט", אתר ימני אמריקני שנוי במחלוקת, והגיש תוכנית רדיו פופולרית. אחרי ששהה כאן תקופה קצרה כדי לשמש כ"אסטרטג הראשי" בקמפיין הליכוד בבחירות 2020, הוא שב והגיע ארצה, הפעם כדי לקבל מינוי קבוע ל"יועץ אסטרטגיה ותקשורת" לראש הממשלה. "קליין נטש קריירה מצליחה כעיתונאי כדי לסייע לישראל בעוד היא נאבקת באתגרי נגיף הקורונה, ובעיצומו של דיון בינלאומי על החלת ריבונות יחד עם נושאים מהותיים נוספים", אמרו גורמים בליכוד לרפאל אהרון, כתב העיתון "טיימס אוף ישראל".

מי שנבר בהתבטאויות העבר של קליין העלה שלל רב. "נתניהו מינה יועץ שנוי במחלוקת שלכלך על אובמה וביידן", דווח בג'רוזלם פוסט. הכתב הפוליטי של העיתון, גיל הופמן, שלף ציטוטים המעידים על השקפותיו של היועץ החדש ועל סגנונו. ב־2018 אמר קליין בתוכנית הרדיו שלו: "במשך שמונה שנים ברק אובמה התייחס לישראל כאילו מדובר ב'שיט הול'. באותו הזמן, באופן מוזר מאוד, הוא חיבק את המשטרים הדיקטטוריים ההזויים בעולם". בספריו קליין הרבה להתנגח באובמה, בסגנו ג'ו ביידן ובהילרי קלינטון. מנגד, אי אפשר להחמיץ את הערצתו לראש ממשלת ישראל: "העבודה עם נתניהו דומה לאיך שהייתי מדמיין את העבודה עם וינסטון צ'רצ'יל", צוטט קליין בכתבה של הופמן.
נפגשנו במקום מגוריו הזמני, בבניין סמוך למלון המלך דוד בירושלים. הדירה הקטנה אך היוקרתית צופה אל עבר חומות העיר העתיקה, ועל הקיר, באופן סמלי, תמונה של בית המקדש. בדרך כלל שוכרים את הדירה הזו תיירים המגיעים לארץ לתקופה קצרה, "אבל עכשיו אין תיירים, אז קיבלתי הנחה", אומר קליין.
לא היה קל לקבוע את הריאיון הזה. מאז הבחירות פניתי אליו כמה פעמים. בהתחלה הוא היסס, לאחר מכן אישר, אך גם אז העבודה האינסטנסיבית שלו בעניין הריבונות מנעה מאיתנו להיפגש. גם כעת הוא מקדים ומתנצל: "ייתכן שמישהו ממשפחת נתניהו יקפוץ לכאן באמצע". פעמיים במהלך הריאיון הוא נאלץ ללכת לחדר צדדי, כדי לשוחח בטלפון עם ראש הממשלה.
הוא מבין היטב עברית, אך מעדיף לדבר אנגלית. "בדיבור בעברית אני ב־40 אחוז תפקוד", קליין אומר. "הפגישות אצל ראש הממשלה הן בעברית, אבל לפעמים הוא עובר לאנגלית, כי הוא אוהב מאוד להשתמש בשפה הזו. השיחות שלנו אחד על אחד הן כמובן באנגלית. יש לנו מערכת יחסים מדהימה. אני מרגיש שאני עובד עם אחד המנהיגים היהודים הגדולים בכל הזמנים. נתניהו מקדיש כל דקה למען המדינה היהודית, וזו זכות לבלות במחיצתו. אין לו הפסקות כדי לאכול, ואת כל ארוחותיו הוא אוכל תוך כדי פגישות מבוקר עד לילה. רמות האנרגיה שלו הן על־אנושיות. אני צעיר הרבה יותר ממנו, ועדיין מתקשה לעמוד בקצב".
אני שואל את קליין: לפי הסכם הרוטציה, בנובמבר 2021 אמור בני גנץ להתמנות לראש ממשלת ישראל. האם לדעתו הוא יצליח להיכנס לנעליו של נתניהו. קליין צוחק צחוק מתגלגל. "לא שמעתי את השאלה", הוא אומר וצוחק שוב, "אני לא רוצה להיכנס לזה". אתה חושב שהקואליציה הנוכחית תשרוד? "ישראל לא רוצה בחירות, ואנחנו לא רוצים בחירות"
יש כבר ביקורת על כך ש"יועץ זר" מסייע לראש ממשלת ישראל. האם לא ראוי שאדם שממלא תפקיד כזה יעלה לארץ ויהיה אזרח ישראלי?
"אידיאולוגית, הייתי מת לעלות. גרתי בישראל הרבה זמן, אבל בכוונה לא הפכתי לעולה, כיוון שרציתי להמשיך לסקר את מה שקורה כאן כעיתונאי אמריקני. בלי להשוות את העבודה שלי לשירות לאומי או אזרחי – אני הקדשתי את חיי לביטחון מדינת ישראל באמצעות סיקור שלה בתקשורת הבינלאומית. הגעתי לגוש קטיף כאמריקני שלא חווה נפילה של טיל בחייו, ופתאום הייתי צריך להתרגל למציאות של קסאמים. ביקרתי במקומות מסוכנים כמו רמאללה, ג'נין ושכם, וראיינתי שם טרוריסטים בכירים כדי להבין את האידיאולוגיה שמולה אנחנו מתמודדים. סיקרתי את כל מלחמות ישראל בשנים האחרונות, גם כשזה היה כרוך בסכנת חיים. אני מתראיין כל העת למען ישראל, נלחם ב־BDS, כותב ספרים על ישראל ומרצה על ישראל בכל רחבי העולם. השאלה איזה דרכון יש לי לא חשובה".
המאבטחים גירשו את "הסוכן הציוני"
כמעט בכל יום מגיע קליין לבית בבלפור, בעיקר בערב, ולפעמים הוא נשאר שם שעות ארוכות. מקורבים לנתניהו מספרים שהיועץ החדש מתבקש לחוות דעתו לא רק בנושאים הקשורים לארה"ב ולתהליך המדיני, אלא בכל סוגיה שעולה על הפרק – מאבקים פנימיים במפלגה, בעיות בקואליציה, משבר הקורונה והמצב הכלכלי. "רוב אנשי הליכוד ואפילו עובדי משרד ראש הממשלה לא מכירים אותו", אומר אחד מאנשי הקמפיין של נתניהו בבחירות 2020. "הוא לא מרבה להרעיש או לעשות מינגלינג. הוא מגיע לפגישות, מביע את דעתו, ובין שהיא מתקבלת ובין שלא – הוא לא עושה עניין". מקור אחר אומר ש"לאף אחד בסביבתו של ראש הממשלה אין קשר עמוק במיוחד איתו, למעט נתניהו עצמו".
הוא בן 40, רווק, יליד פילדלפיה שבפנסילבניה. אביו חסיד חב"ד, ואילו הוא מגדיר את עצמו "מודרן־אורתודוקס". אחרי שסיים את לימודיו בתיכון "האקדמיה לתורה" המשיך לישיבה יוניברסיטי בניו־יורק, ובמשך ארבע שנים למד שם לתואר Pre-Med, שהוא הבסיס ללימודי רפואה בארה"ב. במקביל מונה לעורך עיתון הסטודנטים במוסד האקדמי היהודי, וכתב שם לא מעט על ענייני טרור ומדיניות בינלאומית. באחת הכתבות שלו, שכותרתה "סוף השבוע שלי עם האויב", תיעד קליין מקרוב תא של ארגון טרור עולמי הפועל בניו־יורק, "אל מוהג'ירום". לאחר מכן פורסמה הכתבה גם בעיתונים "ג'רוזלם פוסט" ו"בוסטון גלוב". "בעקבות זאת התראיינתי לפוקס ניוז ולכמה כלי תקשורת נוספים", מספר קליין. "שם התחיל העניין האישי שלי במזרח התיכון. לא האמנתי כשגיליתי את ההתעלמות התקשורתית מארגוני הטרור הפעילים באזור".
העניין הגובר שלו באקטואליה משך אותו למסלול לתואר בתקשורת. ב־2005 החליט לעזוב גם את הלימודים האלה ולטוס לישראל, כדי לעמוד בראש המשרד הירושלמי של WorldNetDaily – אתר חדשות שהוגדר "ימני קיצוני" והואשם בהפצת תיאוריות קונספירציה. במקביל הוא החל לשדר מכאן תוכנית רדיו ששודרה ברשת ABC הניו־יורקית. "התגוררתי במקביל בירושלים וביישוב גני־טל בגוש קטיף, לצורך סיקור ההתנתקות. קיוויתי שהדיווחים שלי ושל אחרים יצליחו למנוע את הפינוי של משפחות יהודיות. בכל הזדמנות התראיינתי לכלי התקשורת האמריקניים ואמרתי להם: 'אם ישראל תוותר על גוש קטיף, חמאס ישתלט על הרצועה וטילים יגיעו לתל־אביב'. כולם חשבו שאני מגזים, מי בכלל היה יכול לדמיין את זה אז. והנה, תראה איפה אנחנו היום".
יותר ממיליון מאזינים הקשיבו בכל שבוע לתוכנית הרדיו שלו, "אהרון קליין חוקר", והיא נכנסה לרשימת מאה התוכניות המואזנות ביותר בארה"ב. קליין הרבה לראיין בכירים בארגוני טרור, ועורר לא מעט פולמוסים. ב־2007 הוא נפגש עם חבר הפרלמנט הבריטי לשעבר ג'ורג' גאלאוויי – ובאמצע הריאיון סולק מלשכתו על ידי מאבטחים. הסיבה: ויכוח בשאלה אם חמאס הוא ארגון טרור. גאלאוויי, הידוע בדעותיו הפרו־אסלאמיות והאנטי־ציוניות, טען שקליין התחזה לעיתונאי אך הוא למעשה "סוכן ציוני".

קליין נשאר בישראל במשך מעט יותר מעשור, אך עסק מכאן גם בנושאים הקשורים לפוליטיקה האמריקנית. ב־2008, בתקופת המרוץ לנשיאות, הוא פרסם שחמאס ארגן מגבית למען הקמפיין של ברק אובמה – ובעקבות הגילוי הזה נאלץ המועמד הדמוקרטי להחזיר אלפי דולרים שקיבל. ב־2009 חשף קליין כי ואן ג'ונס, יועצו של אובמה לענייני מדיניות סביבתית, חתם בעבר על עצומה קונספירטיבית הקושרת את ממשל בוש למתקפת הטרור של 11 בספטמבר. השערורייה שפרצה בארה"ב בעקבות הפרסום הביאה להתפטרותו של ג'ונס.
במשך השנים כתב שבעה ספרים, ושלושה מהם נכנסו לרשימת רבי־המכר של "ניו־יורק טיימס". בין ספריו: "הסיפור האמיתי של בנגאזי – מה הבית הלבן והילרי קלינטון לא רוצים שתדעו", תחקיר שעסק בהשתלטות של טרוריסטים מוסלמים על הקונסוליה האמריקנית בעיר בנגאזי בלוב ב־2012; "הנשיא המנצ'ורי" – על קשריו של אובמה עם גורמים קומוניסטיים ואנטי־אמריקניים שונים; ו"מדינת ישראל הגדולה, זיכרונה לברכה", ספר שעוסק "באופן שבו אויבים מבית ומחוץ פועלים להשמדת מדינת ישראל".
במשך כמה שנים עמד בראש הלשכה בישראל של האתר האמריקני "ברייטברט", הנחשב אף הוא לשנוי במחלוקת. "עורך האתר אז היה סטיב באנון, איש תקשורת ובנקאי השקעות לשעבר", מספר קליין. "ב־2016 הוא ביקש שאחזור לארה"ב ואסקר עבור ברייטברט את הבחירות לנשיאות ואת הפוליטיקה האמריקנית. זמן קצר אחר כך הוא עצמו הפך למנהל הקמפיין של טראמפ".
רבים מהאמריקנים, ובהם גם בעלי דעות ימניות, לא רואים בברייטברט אתר חדשות אלא כלי תעמולה, ויש שמאשימים אותו בגזענות. אני מצטט באוזני קליין דברים שכתב העיתונאי בן שפירו, שבעצמו עבד באתר: לדבריו, בתקופת באנון הפך ברייטברט "למקור החדשות המועדף על הימין האלטרנטיבי. באתר התחילו לדחוף אג'נדה של לאומנות לבנה כתשובה לתקינות פוליטית, ומדור התגובות הפך לביב שופכין של מֶמים הדוגלים בעליונות לבנה".
"אני מכיר את באנון היטב", משיב קליין. "הוא אחד מתומכי ישראל הגדולים ביותר. הוא דחף אותי לכתוב על ארגוני החרם ונושאים נוספים שהובאו מזווית פרו־ישראלית לגמרי. הביקורת עליו נובעת מרצון להכפיש את ברייטברט, והיא מתבססת על כמה כתבות וטורים בודדים, מתוך מאות שעולים לאתר מדי יום".
זמן קצר לאחר הצטרפותו לקמפיין טראמפ, פנה באנון אל קליין וביקש להיעזר ב"מומחיות" שלו בפרשיות הקשורות בהילרי קלינטון. "המשכתי לדווח באתר, אבל באופן לא רשמי סייעתי רבות לבאנון. גרמתי לדברים לקרות מבחוץ", אומר קליין.
הקמפיין הרפובליקני היה אז בשפל, בעקבות פרסום קלטת שבה תועד טראמפ כשהוא מדבר בצורה סקסיסטית ובוטה על נשים. "כולם רצו שטראמפ יסיר את מועמדותו", נזכר קליין. "רבים במפלגה הרפובליקנית קיוו שיעשה זאת, כי לא חשבו שהוא ישרוד". העצה שלו לבאנון הייתה להזמין לאחד מעימותי הטלוויזיה בין המתמודדים ארבע נשים שהאשימו את ביל קלינטון בהטרדה מינית, וחלקן אף טענו כי רעייתו של הנשיא לשעבר ניסתה להשתיק את התלונות. כדי להעצים את הפרובוקציה ביקש באנון להושיב את הארבע בכיסאות הקדמיים, שהוקצו לבני משפחותיהם של המועמדים. מארגני העימות סירבו, אך כלי התקשורת כבר עטו על השערורייה הפוטנציאלית. "גאון", כך הגדיר באנון את קליין בעקבות המהלך הזה. "כולם יעידו שזו הייתה נקודת המפנה", אומר קליין עצמו. "הרי האסטרטגיה של הילרי הייתה להציג את עצמה כמי שמקדמת את מעמד האישה, ואיך אפשר לעשות זאת כשאת מואשמת בהשתקת נשים שבעלך הטריד לכאורה?"
"צריך לשאול: מאיפה מגיע הכסף למפגינים? כשאני צועד ברגל מהדירה שלי למעון ראש הממשלה, אני רואה עוד ועוד אוטובוסים פרטיים שמביאים את המפגינים. מי מממן את ההסעות האלה? לאהוד ברק יש כידוע עמותה שמממנת את תנועת 'הדגלים השחורים', אז גם כאן יש הרבה שאלות"
המרוץ נעשה צמוד, ובניגוד לסקרים שניבאו את ניצחונה של קלינטון – טראמפ היה זה שנכנס בינואר 2017 לבית הלבן. בשבעת החודשים הראשונים של הממשל החדש היה באנון האסטרטג הראשי שלו. באופן תקדימי עבור איש פוליטי, הוא גם היה חבר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית. המעורבות של קליין בקמפיין טראמפ לא הייתה רשמית, כאמור, אך בחדרי חדרים הוא קיבל ככל הנראה קרדיט נרחב. מקורות אמריקניים מעידים שבבית הלבן הוא נחשב כיום לדמות אהודה. קליין מצידו מוכן להגיד שהוא "מקורב מאוד לגורמים הבכירים ביותר בממשל האמריקני".
מדוע באנון החזיק מעמד זמן קצר כל כך בתפקידו בבית הלבן?
"תצטרך לשאול אותו".
ביבי או טיבי
במשך כל שיחתנו קליין נזהר מלהביע עמדות שיסבכו אותו או את הבוס שלו. כשהוא רוצה, התקינות הפוליטית האמריקנית מושרשת בו היטב. כשאני שואל אם בעיניו טראמפ נשיא טוב, קליין מבקש שלא להתייחס למדיניות הפנים בארה"ב אלא רק לזווית הישראלית: "טראמפ הוא החבר הכי טוב שהיה לישראל בחדר הסגלגל. כמה נשיאים הבטיחו בקמפיינים שלהם להעביר את השגרירות לירושלים? המון, אבל טראמפ הוא היחיד שעמד בהבטחה. הוא גם הכיר בירושלים כבירת המדינה היהודית, הכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן, ופרסם תוכנית ששינתה את הנחות היסוד של המשא ומתן עם הפלסטינים. ההסכם שמוצע היום הוא פורץ דרך".
לקראת הבחירות לכנסת ה־23 הגיע קליין ארצה, כאמור, כדי לשמש יועץ בכיר לנתניהו ואסטרטג ראשי בקמפיין שלו. בסביבת ראש הממשלה מספרים שהשניים נועדו לפגישות ארוכות בארבע עיניים כדי לנתח את הנתונים ולתכנן מהלכים. על הקשר שלו לנתניהו מספר קליין: "אנחנו מסתובבים באותם מעגלים כבר 15 שנה, ויש לנו הרבה מכרים משותפים. לקראת הבחירות האלה, לא יכולתי שלא להציע לו עזרה. החיבור עם נתניהו והליכוד היה לי טבעי ביותר. החלפנו בינינו רעיונות שהובילו לניצחון בסבב השלישי של הבחירות".
האתגר המרכזי של נתניהו בבחירות הללו היה להגיע למאות אלפי תומכי ליכוד שלא יצאו להצביע בספטמבר 2019. קליין סבר כי יש להימנע מ"קמפיין הגעוואלד" של הסבבים הקודמים, אז ניסה נתניהו להלחיץ את הליכודניקים ברגע האחרון ולשדר תחושה שהוא עומד להפסיד. "האסטרטגיה שקליין הוביל הייתה לנצל את ה'בייס' המרכזי של המפלגה ולעודד אותו למצוא את מי שלא הצביעו", מספר גורם בליכוד. צוות הקמפיין יצר מעין מערכת "חפש את המטמון", ותומכי המפלגה התבקשו להזין שמות ומספרי טלפון של מכרים וקרובי משפחה שנעדרו מהקלפיות בבחירות לכנסת ה־22. התוצאה לא הייתה בדיוק כפי שקליין ציפה, ולא כולם שיתפו פעולה, אך המסר – "להוציא מהבית עוד 300 אלף ליכודניקים" – הוצף היטב בין פעילי השטח. התוצאה: הליכוד הגיע למספר הקולות הגבוה ביותר שקיבל אי פעם.
תוואי פעולה נוסף כלל שימוש בהפחדה: שלטי החוצות והסרטונים שהפיץ מטה נתניהו קבעו שבני גנץ, אם ינצח, יקים ממשלה עם אחמד טיבי. דמויותיהם של חבר הכנסת מהרשימה המשותפת ויו"ר כחול לבן הוצמדו זו לזו בתעמולת הבחירות, ומסר דומה הוכנס לכל הראיונות והנאומים של אנשי הליכוד, והפך לתמה המרכזית בקמפיין המפלגה. קליין היה שותף לכל פגישות צוות ההסברה המצומצם, שכלל את אנשי הניו־מדיה טופז לוק ויונתן אוריך והדובר עופר גולן.

מערכת הבחירות עמדה גם בסימן "עסקת המאה": ב־27 בינואר 2020, חמישה שבועות לפני יום הבוחר, הגיעו נתניהו וגנץ לבית הלבן כדי לדון עם טראמפ במתווה השלום שלו. למחרת התקיימה ההכרזה הפומבית על התוכנית, ופרטיה המלאים נחשפו. מיד לאחר מכן דווח שראש הממשלה צפוי להודיע בתוך ימים אחדים על החלת ריבונות בחלק משטחי יהודה ושומרון, אך בסופו של דבר לא נעשה צעד כזה. פרשנים מדיניים הסבירו כי מאחורי הקלעים מתחולל קרב בין שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן לבין ג'ארד קושנר – חתנו של הנשיא ומי שאחראי על קידום תהליך השלום באזור. פרידמן, כך נטען, ניסה לקדם החלת ריבונות מיידית, אך קושנר סיכל זאת.
קליין עצמו לא היה פיזית בבית הלבן בזמן ההכרזה ההיסטורית, אך שהה בוושינגטון ועקב מקרוב אחר ההתפתחויות. כשאני שואל אותו מה הסיבה האמיתית לעיכוב במימוש התוכנית, הוא משיב: "תיאלץ לשאול את קושנר, את פרידמן או את השגריר הישראלי רון דרמר. לא הייתי רוצה להתערב בעניינים אמריקניים פנימיים. מה שכן, אם ישראל רוצה לקדם את הריבונות, עדיף שזה ייעשה בתמיכה של ארה"ב".
ובכל זאת, הפכתם את "עסקת המאה" לחלק מקמפיין הליכוד.
"זה לא היה נושא שנוצר בשביל הבחירות. הרי ראש הממשלה עבד על התוכנית כשנה קודם לכן. התזמון של הפגישה בבית הלבן היה נטו עניין אמריקני. בפועל, ההכרזה הכניסה נושא חדש לשיח בחברה הישראלית, והעלתה את השאלה – איפה היריבים של נתניהו בסוגיה הזו. יאיר לפיד, למשל, סייר בבקעת הירדן לפני כמה שנים, ודיבר על פינוי אפשרי של יישובים באזור. בסופו של דבר המצביע היה צריך להחליט: האם אני בעד החלת ריבונות או נגדה? האם אצביע לראש ממשלה שדוחף לריבונות, או למפלגה השנייה, זו שמנסה לקדם נוסחה ישנה שלא עובדת?
"היו שאמרו שאפשר להחיל ריבונות רק מתוך שיח עם הקהילה הבינלאומית. אבל מי זו הקהילה הבינלאומית? האו"ם, שמאשים את ישראל בפשעי מלחמה? אם מדובר על המדינות הערביות, אני לא בטוח שהן מתנגדות להמשך קיומם של יישובים יהודיים ביו"ש. חלקן מאוכזבות מאוד מהרשות הפלסטינית ומההנהגה שם.
"עד כמה הריבונות הייתה 'אישו' אמיתי בקמפיין? אני לא בטוח. אני לא יודע אם הריבונות הייתה אפילו ברשימת עשר הסיבות שגרמו לאנשים להצביע למפלגה מסוימת. אבל זה בהחלט השפיע".
עיכוב, לא כישלון
לשיטתו של קליין, גם אם החלת הריבונות לא התקדמה כמתוכנן, עצם העיסוק בה הוא הצלחה ישראלית. "יש כאן שינוי בהנחות היסוד, שהוא עצמו ניצחון עצום. הרי כבר עשרות שנים מדברים על כך שישראל תוותר על אדמות ובתמורה תקבל הבטחות ריקות ל'שלום'. והנה פתאום כל העולם מדבר על משהו אחר: ריבונות. במקום לשאול כמה יישובים ישראל צריכה לפנות, השיח עוסק בכמה יישובים היא צריכה לשמר. פתאום מדברים על יישובים כמו בית־אל, שילה ועלי, מקומות שמחוברים להיסטוריה ולתנ"ך. מבינים שאנחנו 'יהודים', על שם ממלכת יהודה, ואנחנו מחוברים לאדמה הזו. בזכות עבודה שעשה ראש הממשלה לאורך שנים, השיח השתנה לחלוטין. ראש הממשלה בעצמו הפך את הריבונות לנושא מרכזי בישראל, כי הוא מאמין שהקהילות היהודיות ביהודה, שומרון וירושלים צריכות להישאר לנצח בידיים ישראליות. לעולם הוא לא יפנה יהודי מההתנחלויות".
מצד שני, בימין תוקפים אותו על שאינו בונה מספיק ביו"ש.
"איך אפשר להגיד את זה על מנהיג שקידם את החלת הריבונות ביו"ש? ראש הממשלה הביא לכך שמחלקת המדינה האמריקנית החליטה לפני כמה חודשים לשנות את המינוח שלה בנושא היישובים, ולא להגדיר אותם עוד כמצויים ב'שטח כבוש'. תראה לי פוליטיקאי אחד בישראל שיכול לעשות דברים כאלה".
נתניהו אמר שיישום התוכנית יתחיל ביולי, אך גם החודש הזה חלף. האם ההכרזות החגיגיות אכן יתממשו?
"תראה, הרבה אנשים רוצים לדעת מה יקרה ומתי. התשובה שלי היא כזו: העם היהודי בישראל ובעולם מחכה לבשורה הזו מאז 1967. זו משימה ארוכת טווח שלא לוקחת רק שבועות או חודשים, ועיכוב מסוים לא מעיד על כישלון. הנושא עומד כעת מול הממשל האמריקני, ונראה איך נתקדם".
"אין קשר בין החלת הריבונות להקמת מדינה פלסטינית. זו דיסאינפורמציה. אני מופתע מקוצר הראייה של המתנגדים מימין, כי הם מחכים עשרות שנים לתוכנית כזו, ולא תהיה להם עוד הזדמנות אי פעם. אני לא מבין את האסטרטגיה שלהם, ואני מקווה שישנו את דעתם"
איפה זה תקוע?
"זה לא תקוע. אתה מוזמן לשאול את הממשל האמריקני איפה הנושא עומד, זה לא משהו שאני יכול לדבר עליו. ראש הממשלה לא ויתר על הריבונות, אבל על התזמון צריך לדבר עם הממשל בוושינגטון. תיאורטית זה יכול לקרות עוד מעט".
מדברי קליין אפשר להבין שהשליח האמריקני אבי ברקוביץ', שנפגש לאחרונה עם נתניהו, הציג דרישות לגבי צעדים שישראל אמורה לעשות. ראש הממשלה הביע הסתייגות, וכעת יש מעין משא ומתן בין וושינגטון לירושלים על התנאים. כשמוסיפים לכך את משבר הקורונה – הן בישראל והן בארה"ב – אפשר להבין מדוע הנושא אינו עומד בראש סדר היום.
"זו הזדמנות חד־פעמית לישראל, כי לעולם לא תהיה עוד תוכנית כזו", אומר קליין. "אני מדבר לא רק על אלמנט הריבונות, אלא התוכנית כולה. יש שחושבים שתכלית עסקת המאה היא הקמתה של מדינת טרור פלסטינית; הם לא מבינים שיש הרבה מאוד תנאים ושלבים שהרשות הפלסטינית צריכה לקבל על עצמה וליישם לפני שבכלל ניגשים לשולחן המשא ומתן. היא צריכה למשל למגר את חמאס, לפרק מיליציות ולערוך רפורמות במוסדות החינוך ובמערכת הכלכלית. יש עשרות תנאים שנועדו להפוך את הרשות לישות דמוקרטית, ממש כמו שווייץ או קנדה. הכול כמובן גם חייב להיות מאושרר בידי ישראל. רק אז הם יקבלו טריטוריה וישות מדינית, ללא צבא".
מועצת יש"ע כבר הודיעה שתתנגד לכל צעד שפירושו הסכמה להקמת מדינה פלסטינית, הגבלות בנייה ביישובים או הפיכת יישובים מבודדים למובלעות בשטח עוין. גם רבנים בולטים בציונות הדתית – כמו הרב שמואל אליהו, הרב אליקים לבנון, הרב דב ליאור והרב ישראל אריאל – יצאו נגד עסקת המאה.
"חלקם לא הבינו את הפרטים שלה עד הסוף. אין קשר בין החלת הריבונות להקמת מדינה פלסטינית. זו דיסאינפורמציה. אני מופתע מקוצר הראייה של המתנגדים מימין, כי הם מחכים עשרות שנים לתוכנית כזו, ולא תהיה להם עוד הזדמנות אי פעם. אני לא מבין את האסטרטגיה שלהם, ואני מקווה שישנו את דעתם. עם כמה מהם שוחחתי בטלפון, אבל לא אוכל לפרט את שמותיהם. יש כאן הזדמנות שאנו עלולים להחמיץ בגלל חוסר הבנה".
התמיכה העזה שלו בתוכנית, אומר קליין, קשורה גם בחותם שהותיר בו פינוי גוש קטיף. "מה שראיתי שם היה תנ"כי כמעט: יהודים נעקרו מבתיהם משום שהם יהודים. הייתי שם כשהשערים נסגרו, וכשהצווים נמסרו על ידי החיילים למשפחות. אני זוכר היטב את המשפחה האחרונה שנשארה על המרפסת ושרה שירים. לא הייתי רוצה לראות עוד ישראלי מגורש מהבית שלו. בעיניי מהלך כזה הוא אפרטהייד – פירוד על בסיס אתני או דתי. גוש קטיף לא היה שטח כבוש. ליהודים היה מותר לחיות שם כמו לאחרים. גם היום הקיום של יהודים ביו"ש ובמזרח ירושלים לא מונע שלום, אלא להפך. אלה קהילות שלוות, בעלות אידיאלים דמוקרטיים. חלק ממה שמניע אותי היום הוא הרצון לדאוג שזה לא יקרה שוב, כי האויבים שלנו ישתמשו במקומות האלה לצורך המלחמה שלהם לחיסולנו".

יש בכלל שותף בצד השני?
"הציבור הפלסטיני רוצה לעבוד, רוצה להתפתח כלכלית, ומתוסכל מהרשות הפלסטינית. הייתי שמח לקדם משא ומתן שיאפשר להם חיים טובים יותר, לאחר שאלה נגזלו מהם על ידי הרשות וחמאס. ובאותה נשימה – אסור לפנות אף יישוב יהודי".
קורונה בלי פוליטיקה
עמדותיו הימניות־שמרניות של קליין נמצאות במיעוט בקרב יהדות ארה"ב. הקהילה היהודית־אמריקנית היא ברובה פרוגרסיבית, ותומכת במפלגה הדמוקרטית. כשאני שואל את קליין האם הוא נמצא בעימות מולה, הוא משיב: "כל אחד רשאי להחזיק בדעותיו, ואני לא רוצה לבקר אף גוף יהודי. חשוב לדאוג שהארגונים היהודיים, בכל גוני הקשת, יתמכו במדינת ישראל. אני אומר זאת כי אני חושש מיסודות אחדים בשמאל הקיצוני, שהופכים לצערי לזרם המרכזי. הם מקדמים סדר יום אנטי־ישראלי, שותפים לארגוני BDS ואפילו קוראים לעצור את הסיוע הביטחוני שישראל מקבלת מארה"ב. זה תהליך מסוכן, ואני מקווה שארגוני יהדות ארה"ב יבינו את זה".
לאחרונה נטען שהאסטרטגיה של נתניהו היא הידוק הקשרים עם היהדות האורתודוקסית בארה"ב ועם הנוצרים האוונגליסטים, מתוך הבנה שהיהודים הפרוגרסיבים לא יספקו לו תמיכה.
"זה לא משהו שאני מקדם בצורה כלשהי. אני חושב שישראל צריכה תמיד לקבל בזרועות פתוחות יהודים בכל מקום, בלי להיכנס לפוליטיקה. זה נכון במיוחד בתקופת הקורונה. לא משנה אם אתה ימין או שמאל, פרוגרסיבי, אורתודוקסי, רפורמי או חילוני – ברגעים כאלה ישראל חייבת להיות מקום מפלט ליהודי העולם. בעבר דיברנו על כך רק בצורה תיאורטית, עכשיו זה הדבר האמיתי. לכן בישראל יש כעת ממשלת אחדות – כדי לנסות לאחד את הישראלים, ולהילחם בקורונה בלי פוליטיקה".
בארה"ב יש ביקורת חריפה על טראמפ סביב משבר הקורונה. ההתעקשות שלו עד לאחרונה לא לחבוש מסכה נתפסה כקלות דעת מסוכנת.
"אם תסתכל על הכלכלה של אמריקה לפני הקורונה, הנתונים מדברים בעד עצמם – זו הייתה הכלכלה הכי חזקה ויציבה שיש. לגבי המסכות, אני מעדיף לא להיכנס לנושאים פנים־אמריקניים".
"גם אם היינו נותנים מענק רק לבעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, התקשורת הייתה מעלה טענות. היו שולחים כתבים ומוצאים את אלה שלא יקבלו מענק למרות שהם קרובים מאוד לקריטריונים. התקשורת הישראלית ביקרה את המהלך על בסיס רסיסי מידע. הייתה כאן דיסאינפורמציה שנועדה להציג את ההחלטה ככושלת"
בהקשרי הקורונה, קליין משמש כעיניים החיצוניות של ראש הממשלה: הוא עוקב אחר הנעשה במדינות שונות כדי לזהות אסטרטגיות יעילות במיגור הקורונה ובשיקום הכלכלה. המצב של ישראל אינו מזהיר כיום, הוא מודה, "אבל הגל השני מגיע כעת גם למדינות אחרות. ראש הממשלה חושב באופן ארוך־טווח ובונה אסטרטגיה שתנחה אותנו לכמה זמן שנצטרך, גם אם המשבר יימשך שנה או שנתיים. אנחנו מנסים לגרום לחברה הישראלית לתת אמון בממשלה. מנהיגי העולם צריכים ללמוד כל הזמן, כי פתאום מצפים מהם להיות גם אפידמיולוגים. צריך לזכור שבכל פעם שנוקטים צעד מסוים, רק כעבור שבועיים אפשר לדעת אם הוא הצליח".
ההחלטה של נתניהו להעניק מענקים לכלל האזרחים, ללא קשר למצב סוציו־אקונומי, עוררה ביקורת ציבורית ותקשורתית. האם זה היה מהלך חכם?
"גם אם היינו נותנים רק לבעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, התקשורת הייתה מעלה טענות. היו שולחים כתבים ומוצאים את מי שלא יקבלו מענק למרות שהם קרובים מאוד לקריטריונים. מבחינה בירוקרטית, הרבה יותר קשה לתת רק לחלק מהציבור, והיה לוקח חודש עד שמישהו היה רואה את הכסף. התקשורת הישראלית ביקרה את המהלך על בסיס רסיסי מידע. הייתה כאן דיסאינפורמציה שנועדה להציג את ההחלטה ככושלת. ראש הממשלה רגיל לפייק ניוז מהסוג הזה, התקשורת מתנהגת כך כלפיו כבר עשרות שנים".
ואי אפשר בלי לדבר על ההפגנות הכמעט־יומיות נגד הממשלה והעומד בראשה. בציוץ שהעלה לטוויטר לפני כמה ימים האשים קליין את "הקרן החדשה לישראל" במימון המחאה. הוא גם הציג פרסום מטעם מיזם "דוקורייטס" של האגודה לזכויות האזרח, שמסביר למפגינים כיצד להימנע מחשיפת פרטיהם בידי רשויות החוק. בין השאר מוצע למשתתפי המחאה להעביר את המכשירים הסלולריים למצב טיסה ולנעול אותם.
אתה באמת חושב שהקרן החדשה לישראל משקיעה כספים בהפגנות בבלפור?
"העובדות הן שארגון במימון הקרן מקדם בגלוי באתר שלו את ההפגנות. יש עוד ארגונים של הקרן שפועלים כך. צריך לשאול: מאיפה מגיע הכסף למפגינים? כשאני צועד ברגל מהדירה שלי למעון ראש הממשלה, אני רואה עוד ועוד אוטובוסים פרטיים שמביאים את המפגינים. מי מממן את ההסעות האלה? לאהוד ברק יש כידוע עמותה שמממנת את תנועת 'הדגלים השחורים', אז גם כאן יש הרבה שאלות".

מהקרן החדשה לישראל נמסר: "הקרן מגינה על חופש הביטוי וזכות המחאה של כל אזרחי ישראל מיום היווסדה, כדי שכל אחד ואחת יוכלו להביע את עמדתם בחופשיות, כיאה למדינה דמוקרטית. לפי שעה הקרן אינה מממנת את ההפגנות עצמן. אם תגיע בקשה כזו מצד המפגינים נשקול כיצד להיענות. השאלה המעניינת היא מי מממן את מר קליין להפיץ תיאוריות קונספירציה המאפיינות משטרים אפלים וניתוק מזעקה אותנטית של המוחים".
לפי הסכם הרוטציה, בנובמבר 2021 אמור בני גנץ להתמנות לראש ממשלת ישראל. האם לדעתך הוא יצליח להיכנס לנעליו של נתניהו?
קליין צוחק צחוק מתגלגל, אולי הראשון שאני שומע מפיו. "לא שמעתי את השאלה", הוא אומר וצוחק שוב, "אני לא רוצה להיכנס לזה".
אתה חושב שהקואליציה הנוכחית תצליח לשרוד?
"ישראל לא רוצה בחירות, ואנחנו לא רוצים בחירות. זה לא הזמן לפוליטיזציה של מה שעל הפרק, כולל התקציב. הכלכלנים הבהירו שבתקופת הקורונה הגיוני שהתקציב יהיה חד־שנתי, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה בעוד כמה חודשים. אני מקווה שאף צד לא ינצל את העניין לצרכים פוליטיים. אנחנו בוודאי לא נעשה זאת".