מאיר ריינר שמע רעשים מכיוון החצר, אבל עשרים שנות מגורים בצריף בודד ב"גבעת מאיר" במזרח רעננה גרמו לו להניח שאלה אותם גנבים שלפני חודש גנבו לו את החמור, ועכשיו באו לקחת גם את הסוס. בידיים ריקות הוא קם ממיטתו ופתח את דלת הכניסה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– על הרחבת גבולות האמון ההדדי וצמצום החשדות
– שדכנים ליום אחד: ב-ט' באב מוסיפים אהבה בעולם
– 15 שנה: "אני לא חושב שאני שרוט, אבל יש הרבה שאריות"
שלושה כדורים פילחו את חזהו, ובתוך כמה דקות הוא נפח את נפשו.
זה קרה ב־27 ביוני 1954. ראש הממשלה ההססן משה שרת הורה להגיב, אבל בלי שידעו שהתגובה באה מאיתנו. בתוך יומיים יצאו לדרך שבעה לוחמים לבושים בבגדים אזרחיים ומצוידים בנשק בלתי צה"לי, ותקפו את מחנה הלגיון הירדני בעזון, שהרוצחים יצאו ממנו. ההפתעה הייתה מושלמת; בתוך דקות הסתיים הקרב. אך לפתע נשמעה קריאה: "נפצעתי ברגל".
הקורא היה יצחק ג'יבלי, המכונה "ג'יבלי הקטן", יוצא יחידה 101. חייל אחד חבש את הפצוע, וחייל אחר העמיס אותו על הגב ב"סחיבת פצוע" – אבל אז חטף ג'יבלי עוד כדור, בצוואר. שבעת הלוחמים נסוגו מהר ככל שהיו יכולים לסגת. זה היה לאט מדי. מאחור נשמעו קולות לוחמי הלגיון, ומלפנים – יותר ויותר חסימות הצטברו בדרכי הנסיגה האפשריות. במטע זיתים נעצרו החיילים המותשים למנוחה, וג'יבלי עשה הערכת מצב. הוא הוריד שעון שלקח בהשאלה מלוחם שנשאר בבסיס, נתן אותו למישהו מהשישה כדי שיחזיר אותו לבעליו, והורה לחברים להשאיר אותו למות בשטח. הם ניסו להתווכח, אבל ג'יבלי הקטן התעקש. השישה המשיכו אל הגבול בלעדיו.
ג'יבלי רצה לגמור עם הסיפור מהר. הוא החל לשיר בקול כדי שלוחמי הלגיון ימצאו אותו, ידפקו לו כדור בראש וישימו קץ לסבלו. אחרי שעה וחצי הגיעו שני לוחמים. אחד ירה כדור בישבנו, והשני החל לריב עם הראשון למי שייך החייל־שלל. קצין ירדני סמוך התעניין לדעת על מה המהומה, וכך ניצלו חייו של ג'יבלי. הוא הובל לבית החולים, וכשהתייצב מצבו הועבר לידיהם של החוקרים בכלא זרקא, ליד רבת עמון.
הצנחנים הופתעו לשמוע שג'יבלי חי, והחליטו להחזיר את השבוי. "ג'יבלי יצחק לחופש", הם קראו למבצע החדש, או בראשי תיבות: מבצע גי"ל. המטרה הייתה לחטוף כמה לוחמי לגיון ירדנים כדי שיהוו קלפי מיקוח כנגד ג'יבלי.
ג'יפ צה"לי נצבע לבן־או"ם, שני חיילים לבשו מדים דומים למדי האו"מניקים ושניים נוספים לבשו גלביות ערביות. חיילים אחרים התחפשו לשוטרים ישראלים. כל הכבודה הזו יצאה אל הגבול כדי לפתות את הירדנים, בחסות "האו"ם", לקבל "מסתננים" שנתפסו בידי ה"שוטרים". אבל גבעת חלפון לא ענתה, והירדנים לא אכלו את הלוקש. בחורינו המחופשים שבו בידיים ריקות, והחליטו לעבור לנקוט לחימה פשוטה.
שני צנחנים יצאו לג'נין במבצע גי"ל 2, וקטפו כמה שבויים. ליתר ביטחון יצאו כמה צנחנים שוב למבצע גי"ל 3, וחטפו כמה לגיונרים. או אז הוצעה לירדנים עסקת חליפין הוגנת: אחד יצחק ג'יבלי כנגד כל השבויים שנתפסו במבצעי גי"ל לדורותיהם.
הירדנים השתכנעו, וג'יבלי שב הביתה.
עו"ד אמיר שושני, טייס לשעבר, מגיש בכל שבוע פודקאסט על האנשים שהקימו את המדינה שבדרך
