כבשנו את ירושלים אבל בלי שופרות
בשנות החמישים היה נחום ברוכי מהראשונים שצעדו בנתיב העלום ממטולה עד אילת, במה שהפך לימים לשביל ישראל. היום, בגיל 83, הוא רואה איך דרך אחרת שסלל ברגליו מתקרבת אל קיצה – דרכו של הקיבוץ הדתי, שמאבד את המאחזים שלו בקרקע ובציבוריות הישראלית. בריאיון לרגל צאת האוטוביוגרפיה שלו מספר ברוכי על לוחמים וקרבות שלא זכו להנצחה ראויה, על יישובים חרבים שהודרו מהזיכרון, ועל הרגע שבו הבין שהתנועה שלו הפכה לשולית
נחום ברוכי. צילום: אבישג שאר-ישוב
לצפיה או התחברות לכתבות מקור ראשון
