במערכת הבחירות בארה"ב, במקום עצרות התמיכה הגדולות נערכות התכנסויות מצומצמות. הזמנים משונים. ועידת המפלגה הדמוקרטית השבוע, שבסופה הוכרזה מועמדותו של ג'ו ביידן לנשיאות, נערכה באופן וירטואלי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מי אתם מדביקי העל של הקורונה?
– הגולן שלא הכרתם: שלוש פעילויות קצת אחרות
– פרשת שופטים: לא הכל או כלום
> רד אלינו אווירון. הנשיא טראמפ שכל בשבת את אחיו הצעיר רוברט ("חברי הטוב ביותר", הוא ספד לו) אך זה לא מנע ממנו להמשיך במסעות דילוגים נמרצים בין המדינות ובין הבית הלבן באמצעות "חיל האוויר 1", כינויו של מטוס נשיא ארצות הברית. (למעשה, כל כלי טייס של חיל האוויר האמריקני שהנשיא נמצא עליו מקבל מיד את אות הקריאה המפורסם "אייר פורס ואן").
> מסע במערב התיכון. טראמפ טס השבוע ממינסוטה לוויסקונסין. מינסוטה היא המדינה הכי מעורבת פוליטית באמריקה: שיעור ההצבעה בה הוא הגבוה ביותר ב־50 המדינות. רוב המצביעים שם תומכים בדמוקרטים.
> אבודים. כמו חבורת ניצולים על אי בודד, תומכי טראמפ מנופפים למטוס הנשיאותי החולף מעליהם באדישות. דגלי הלאום ושלטי הבחירות חוברו לענפים, וזהו החלק המאולתר היחיד בתצלום. הנפת דגלים היא סמל, בוודאי בארה"ב, שחרתה בזיכרון הקולקטיבי את הנפת הדגל באיוו ג'ימה במלחמת העולם השנייה, או את הדגל על אדמת הירח ב־1969.
> כלכלה. הסיסמאות זהות לסיסמאות מסע הבחירות המוצלח לפני ארבע שנים, שהוביל את טראמפ לניצחון, מניו־יורק לוושינגטון. "השיבו את גדולתה של אמריקה" הפך הפעם ל"שמרו על גדולתה של אמריקה". על מה נואם טראמפ בימי קריסת הכלכלה? על עבודה ומשרות. במסע הבחירות הנוכחי הוא הוסיף קריאת קרב משולשת – "ג'ובס! ג'ובס! ג'ובס!", גרסה טראמפית דלת־לשון המבהירה מה הנושא היחיד המעניין את המצביעים היום. "לא כלכלה – לא מעניין", מכנה זאת אצלנו נפתלי בנט, בסיסמה שמצלצלת טוב יותר באנגלית.
> ורוד. בפוליטיקה האמריקנית שני צבעים שולטים – כחול ואדום, צבעי הדגל. טראמפ, שסובל כבר שנים מתדמית השוביניסט, זוכה לתמיכה דלה מצד נשות ארה"ב, אך מקפיד לשלב כרזות ורודות בולטות של "נשים למען טראמפ".
> חוק וסדר. הדגל הכחול־שחור מכונה "הקו הכחול הדק", לכבוד המשטרה וכוחות אכיפת החוק, "הקו הדק" שמונע מהחברה להידרדר לכאוס.
> חיקוי. היום כולם מעתיקים מהאמריקנים. בירושלים, לדוגמה, נערכו לפני שבועות ספורים הפגנות מקבילות של מתנגדי נתניהו ותומכיו. מחאת המתנגדים מותגה בצבעוניות וביצירתיות ובביטוי אישי ובהעתקה גסה כ"מחאת הדגלים השחורים". תומכי ראש הממשלה, לעומתם, נשאו דגלי לאום, בכחול ולבן, ובמרכזם תמונות בני הזוג נתניהו.
