מאז קום המדינה הבינו ראשיה את החשיבות של שבוע מנוחה בכל שנת עבודה, וכך נוצר המושג "דמי הבראה". גם הסגר הראשון של הקורונה הוכיח את הצורך הזה: מיד בסיומו הצביע עם ישראל ברגליים ויצא לחופש, להבריא. כולם שיוועו למנוחה אמיתית, והמלונות השוממים התמלאו מחדש. ההתאווררות הייתה כלי עזר לעבור את התקופה הלא פשוטה הזאת, ובתי המלון והנופש התגלו כצורך מהותי עבור מדינה שנאבקת במגפה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: עת לשנות
– הפלסטינים הבטיחו הפגנות זעם, אבל בעיקר הפגינו ייאוש
– ערב ראש השנה: פיצויים לעולים חדשים שנפגעו כלכלית בשל הקורונה
חודשיים לפני שהכול החל, עוד הרמנו "לחיים" בהשקת מלון מצפה הימים המחודש בין ראש־פינה לצפת. גם כשהקורונה הפכה לחלק מהמציאות העולמית, בענף שלנו תמונת המצב הייתה ורודה יחסית: המלונות בארץ קיבלו הזמנות של חדרים מעכשיו לעכשיו, של ישראלים שתכננו לצאת לחו"ל והטיסה שלהם בוטלה ברגע האחרון. ואז הגיעה ההודעה על סגירת כל בתי המלון, והכתה בנו קשה.

לקח לנו זמן להכיל את הבשורה. גם בחלומותינו הגרועים ביותר לא חשבנו שהדבר אפשרי. בחודש מרץ השנה שחררנו 5,250 מעובדי ישרוטל, בלי לדעת מתי הם יחזרו לעבודה, אם בכלל. כדור השלג הוסיף להתגלגל במהירות, ועדיין לא הגיע לתחתית המדרון. בימים אלה נכנסת מדינת ישראל לסגר נוסף, ולא מעט בתי מלון עשויים להתמוטט כלכלית, מאחר שלא יוכלו להיפתח עד פסח הבא.
גם לאחר שנאלצנו להוציא את כלל העובדים והמנהלים לחופשה ללא תשלום, הדאגה לרווחתם נותרה בראש סדר העדיפויות. ברשת ישרוטל פועל מיזם "נעים לעזור", שמאפשר לכל עובד לתרום באופן קבוע חמישה שקלים ממשכורתו, והחברה מוסיפה משלה, כדי ליצור קופת מענקים לעובדים הזקוקים לכך. במהלך הסגר מיפינו את העובדים שדרוש להם סיוע כלכלי – לרוב אלה עובדים זרים, צעירים או עולים חדשים – ורכשנו עבורם שוברי מזון או נתנו מענקים. כך נעשֶֹה גם בסגר הקרוב. בנוסף פתחנו מוקד שירות, והעובדים הוזמנו לפנות אליו בכל בקשה לעזרה אישית או מול הביטוח הלאומי. רבים מהעובדים שלנו גרים במגורים ייעודיים, וגם להם היינו צריכים לדאוג ולטפל בכל ההיבטים.
ברמה הניהולית, לצד שיקולי רווחת העובדים אני צריך כמובן לחשוב על עתיד החברה, ולמצוא את האיזון העדין בין השניים. כך, לדוגמה, בתקופת הסגר הראשון נעשו הפחתות שכר, אך ברגע שהדבר התאפשר ביטלנו את הקיצוץ והחזרנו את המשכורות לכפי שהיו.
רכבת ההרים הזאת גם העירה את תשומת הלב לצורך בצעדים שמראש האמנתי בנחיצותם, וכעת תחושות הבטן שלי קיבלו אישוש. בחנו מחדש כל תפקיד, שינינו שיטות עבודה וערכנו התאמות, מתוך הבנה שיש כאן צורך ביצירתיות, גמישות וניהול סיכונים. כך לדוגמה, אם לפני המשבר נשענו המכירות שלנו על סוכנים חיצוניים, בחודשים האחרונים אנחנו מפעילים את מערך המכירות באופן עצמאי. השיווק הישיר התחזק והתעצם, וגילינו את חשיבותו האסטרטגית של אתר הזמנות, שחייב להיות בחזית החדשנות בכל ההיבטים. העובדים לימדו אותנו מחדש שהם הכוח והעוצמה שלנו, וכשכל אחד מהם עושה את עבודתו מצוין, החברה יכולה לשרוד משברים קשים.
לא סתם אני נלחם להשאיר את אילת פתוחה: המשמעות היא עוד משפחות שיוכלו לסגור את החודש. אם אפשר לטוס לחופשה ביוון, גם העיר הדרומית שלנו יכולה לתפקד כיעד תיירותי. זה עניין טכני בלבד – כל אורח שנכנס לאילת יצטרך לעבור בדיקת קורונה ומדידת חום, וכך יוכלו המלונות ואתרי הנופש שם להמשיך לעבוד
בחודש אפריל החלטנו להפעיל את מוקד ההזמנות שלנו ונערכנו לחזור לעבודה, למרות חוסר הוודאות באשר לבאות. ב־28 במאי פתחנו מחדש חמישה מלונות: בראשית, מצפה הימים, ישרוטל רויאל גארדן, ישרוטל פונדק רמון וישרוטל ריביירה קלאב. אלה היו ימים מלאי תקווה. מרכז ההזמנות שלנו קרס מרוב עומס, והאורחים סיפרו עד כמה הם כמהים לחופש. המשכנו ופתחנו בהדרגה ובאופן מבוקר את כל מלונות הרשת, תוך חידוד נהלים.
העבודה על מתווה התו הסגול, שאפשר את הפתיחה המחודשת, נעשתה בשיתוף פעולה מלא בין שר התיירות אסף זמיר, מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי ומנכ"ל התאחדות המלונות אמיר חייק. מדובר בעבודה נמרצת שנמשכת גם כעת על בסיס יומי, כתף לצד כתף. יחד הגדרנו ובדקנו כל פינה בניהול העסקי של מלון, כדי שנוכל להגן על העובדים שלנו ועל האורחים. כל סוגיה זכתה להתייחסות – מהי ההגדרה של התקהלות, איך מאפשרים את פתיחת בריכות השחייה, וכמה סועדים יכולים לשהות יחד בחדר האוכל. השר ומנכ"ל משרדו נרתמו למעננו בכל כוחם, הן בקידום נושא הפיצויים והן בניסיונות למניעת סגר נוסף. גם שר האוצר ישראל כ"ץ סייע רבות, תוך הבנת צורכי הענף והחשיבות של התעשייה האדירה הזו לשיקום המשק.
אבל תקופת הפריחה הייתה קצרה. השבוע שוב נדם מרכז ההזמנות, והטלפון צלצל בעיקר לצורך ביטול חופשה או דחייתה – או במקרה הטוב, להקדים את האירוח למעט הימים שנותרו עד הסגר החדש. לצערי, אנחנו כבר מתורגלים וצועדים בדרך מוכרת. בפעם הקודמת הלך הרוח היה בלבול; כעת התחושה השלטת היא אכזבה.
הצוות הניהולי שלנו ואני עושים כל מאמץ לחיות עם המשבר הזה, לנהל אותו ולצאת ממנו מחוזקים. אני יודע שהצלחת הרשת מייצרת מקומות תעסוקה רבים, מחזקת את המשק ומסייעת באופן קריטי בנקודת הזמן הזאת להתנעת גלגלי הכלכלה הישראלית. לא סתם אני נלחם להשאיר את אילת פתוחה; המשמעות היא עוד משפחות שיוכלו לסגור את החודש. אם אפשר לטוס לחופשה ביוון לכל תקופת הסגר, גם העיר הדרומית שלנו יכולה להמשיך לתפקד כיעד תיירותי. זה עניין טכני בלבד: כל אורח שנכנס לאילת יצטרך לעבור בדיקת קורונה ומדידת חום, וכך יוכלו המלונות ואתרי הנופש שם להמשיך לעבוד.
המאבקים האלה הם כרגע מה שמניע אותי לקום כל בוקר מחדש ולעשות את הטוב ביותר ומעבר לכך. אנחנו עדיין בעיצומו של האירוע, ונמשיך למצות כל דרך אפשרית כדי לעבור את המים הסוערים האלה בשלום.
ליאור רביב הוא מנכ"ל רשת מלונות ישרוטל