אפשר להתבלבל, במבט ראשון, ולחשוב שאלו מגדלי דירות בריכוז דתי בשולי פתח־תקווה או בני־ברק, עמוס להתפקע בסוכות שמבצבצות מכל מרפסת. אבל זוהי סין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ישראל לא מוכנה: הכתובת רשומה על הסיפון של המכלית הבאה
– צפו: מי ניצח ומי הפסיד בעימות הנשיאותי בארה"ב?
– ארץ זבת חלב? לא אם תשאלו את משרד החקלאות
> יערות לעיירות. מחוז סצ'ואן בדרום־מערב סין הוא סמל לפיתוח מהיר. הכביש הבינעירוני המהיר הראשון בסין נסלל במחוז בתוך שנה: 400 ק"מ של אספלט נמתחו בין צ'נגדו לצ'ונג־צינג, בלי להתחשב בשדות האורז ובכפרים שהם חצו. הכול נכבש. הכביש הזה ותשתיות אחרות שינו את אורח החיים של מיליוני חקלאים מן הקצה אל הקצה. הם נהרו מהכפרים אל הערים. אבל עכבר הכפר לא הופך מיד לעכבר העיר המצטמק בשמחה בדירה עירונית קטנה. הוא עדיין מתגעגע אל מרחבי השדות ולצמרות העצים.
> העיר באפור. כמעט תשעה חודשים בשנה יורד גשם בסצ'ואן. האקלים לח, האור אפור, ובגלל ההרים הגבוהים ברחבי המחוז סובלים תושב סצ'ואן מערפל  מתמיד, וימי השמש נדירים. הוסיפו לכך את זיהום האוויר הקשה שמעכיר את האווירה ברחובות העיר צ'נגדו, ותבינו מדוע המחוז האפל הוא המקור לפתגם הסיני ש"אם השמש זורחת, הכלבים בסצ'ואן נובחים עליה".
> יער אנכי. הרעיון המהפכני ל"בניין מגורים בר קיימא שיכול לסייע בפתרון שינוי האקלים" החל בצמד מגדלים במילאנו שתכנן האדריכל ג'ובאני לה־ורה. מגדלי בּוֹסְקוֹ וֶרְטִיקָלֶה הושלמו בשנת 2014, והם כללו 800 עצים, 4,500 שיחים ו־15 אלף צמחים. במילאנו זו הייתה הצלחה גדולה. מתחם "היער העירוני קי" – שמונה בניינים בני 30 קומות בלב צ'נגדו, שהקמתם הסתיימה לפני שנה – נראה כמו חלום סוריאליסטי פנטסטי. ריאה ירוקה שתביא את הטבע אל הבתים עצמם. הצמחים  יספגו 25 טונות של פחמן דו־חמצני בכל שנה, וייצרו כ־60 ק"ג חמצן ליום, יחסמו רעשים, יפחיתו את עומס החום בבתים ויחברו בין אדם לצמח.
> פורחים באוויר. הגנים התלויים  של בבל נחשבו לאחד משבעת פלאי תבל. עצים רבים נשתלו על מדרגות חקלאיות גבוהות, ונראו כאילו הם תלויים באוויר. את הגנים בנה המלך נבוכדנצר השני על גדת הפרת, ולפי האגדה העיצוב נועד להזכיר לאשתו, הנסיכה אמיטיס ממדי, את נופי מולדתה ההררית. עצם קיומם של הגנים במציאות, ולא באגדה, טרם הוכח.
> העץ הנדיב. גן העדן האורבני בצ'נגדו הפך לכישלון צורב. האדם גורש ממנו עוד בטרם הגיע אליו. מתוך 826 דירות שנמכרו, רק עשר משפחות עברו להתגורר במתחם. למה? יתושים. המראה המלבב הזה של חצר אחורית הגדלה פרא בשמיים משך את החרקים, שאוהבים את הגנים ואת דם הדיירים. הטבע אינו מרסן את עצמו. באין מי שיטפח את הצמחייה השופעת, היתושים חוגגים במרפסות ונהנים מהמים העומדים, מהגינון המוזנח  ומצילם של הבניינים הבלתי מתוחזקים.
> דירת עראי. את הסוכות נצטוו היהודים לבנות כדי להתחבר לטבע. זכר לסוכות עם ישראל הנודד במדבר ולסוכות השדה בזמן האסיף, של החקלאים שהפכנו להיות. רובנו עירוניים היום, ושבוע בשנה מלבישים שוכני הדירות את שלמת הבטון והמלט בירוק. מרחפים גבוה במרפסות בניינים, שמים עלינו דפנות וסכך לחבר קצת ארץ לשמיים.
