> בלימה. בבית הלבן בוושינגטון נעצר השבוע הקמפיין של טראמפ. הנשיא ורעייתו ורבים מחברי צוותם נדבקו בקורונה. לאחר ציוצים אינסופיים במהלך האשפוז הקצר בבית החולים, ולאחר נסיעה קצרה סביב בית החולים כדי לנופף שלום לתומכיו, טראמפ מנסה כעת להתאושש. הנגיף שהנשיא מזלזל בו כל כך שיבש לרפובליקנים את הישורת האחרונה של מערכת הבחירות.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
פרס נובל לכימיה: מה למדנו מחיידקים ואיך זה יעזור לקורונה?
האקדוחן הרבני והקנאי שהפך את חסידות סאטמר לאגדה
הסכם ימי עם לבנון יסלול את הדרך לניצול משאבי הגז
> התעוררות. פתאום מסע הבחירות הדמוקרטי המנומנם נראה מלא אנרגיה. רעיית סגן הנשיא לשעבר המועמד לנשיאות – הבחירות ייערכו בעוד פחות מחודש – היא כלי הנשק הסודי של הדמוקרטים. הגברת השנייה בדימוס רוצה להיות הגברת הראשונה. ג'יל ביידן מתרוצצת בימים אלה ברחבי ארצות הברית עם בעלה, המועמד המבוגר ביותר אי פעם, אבל היא אפילו לא בת 70: בין ג'ו לג'יל יש פער של תשע שנים, ובנובמבר ביידן קשישא יחגוג 78.
> המגפה. הפער בין מסעות התעמולה במערכת הבחירות הוא בעיקר ביחס לקורונה. טראמפ ערך כנסי המונים עד שחלה. כשהחלים ושב לבית הלבן הסיר את המסכה בסמליות. הביידנים דבקים בעטיית מסכות, ו"עושים את אמריקה" במפגשים מצומצמים ובווידאו.
> העיירה היהודית. ליד הכביש הראשי בדרך לבוקה־רטון בדרום פלורידה יש שלט חוצות גדול וחידתי: B"H. תפילה לניצחון. בבוקה־רטון שיעור התושבים היהודים הוא הגדול ביותר בארצות הברית. העיר הטרופית בחוף הדקלים היא חלומם של יהודים שמבקשים שקט פרוורי בקהילה מוכרת בשנות הפרישה. אגמים ונהרות טבעיים, זכר לביצה, חוצים את בוקה־רטון לאורכה ולרוחבה. גם התנינים ששורצים בהם אינם פוגמים בכוח המשיכה של העיר, והיהודים נוהרים.
> חניה פוליטית. במגרש החניה הגדול של "כפר המאה", מתחם גמלאים לבני 55 ומעלה בעיירה בוקה־רטון שבפלורידה, התכנסו השבוע כמאתיים מכוניות למפגש נשי עם ג'יל ביידן. המארגנים הקפידו על מרחק של עשרים מטרים בין כלי הרכב, והמשתתפים התבקשו להישאר בפנים או לעמוד בצמוד למכוניות. במה גדולה הוקמה מלפנים, ולצידה מסכי וידיאו מוגבהים. דרייב־אין פוליטי.
>צפירת אזהרה. ד"ר ג'יל ביידן היא מורה ומרצה שהתמידה בעבודתה גם בכהונתה כגברת השנייה. המורה המיתולוגית להיסטוריה ואנגלית מצליחה ליצור קשר רגשי עם המצביעים גם במסע בחירות מהונדס היטב. "יש יותר מדי על כף המאזניים", אמרה ביידן לקול צופרי המכוניות. "אנחנו רוצים להתקדם ולא לנסוע לאחור, אז בואו נצפור על זה!". מילה אחת לא הזכירה ג'יל במהלך הנאום: טראמפ.
> השכנים ממול. באיזה סיפור יבחרו האמריקנים? ובעצם, במה יבחרו האמריקניות? ב"בחור הקשוח" שלא חושש מהקורונה ויילחם על ארצו כמו שלחם במחלה, או במועמד שרואה בחבישת מסכה "מעשה פטריוטי"? האם בביידנים, השכנים מעבר לרחוב, או בחבורת טראמפ, שמשגעת את אמריקה לטוב ולרע?
