> יעילות גרמנית. לאחר 14 שנות עבודה, כמעט עשור של דחיות משלל סיבות, ושילוש התקציב המקורי (7 מיליארד אירו במקום 2 מיליארד אירו), ביום ראשון נחנך סוף־סוף רשמית נמל התעופה הראשי של בירת גרמניה. הישראלים אולי התרגלו לכך שתאריכי יעד לסיום מיזמים לאומיים גדולים (או קטנים) הם המלצות משעשעות ותו לא, אך העיכוב בפתיחת נמל הדגל של התעופה בגרמניה גרם לגרמנים מבוכה גדולה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקורונה או הכלכלה? הבחירות בארה"ב הן מקרה בוחן לעולם
– נכנענו לעולם וירטואלי חסר רחמים ששמו טיקטוק
– שעת נעילה: הזדמנות לעצב מחדש את תודעת מלחמת יו"כ
> לבד בברלין. טרמינל נמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג ע"ש וילי ברנדט עמד שומם. הכול היה מצוחצח ומוכן לרגע הגדול, אבל זאת מסיבה עצובה, שנקלעה לתקופה רעה באשליית הכפר הגלובלי. מעט מאוד מלאכים מעופפים בשמי ברלין בימים אלה, והתנועה בין המדינות בעולם מצומצמת. המטוסים ממתינים בינתיים על המסלול בציפייה. בגרמניה צופים שבגלל הפעילות הדלה של ענף התעופה, מספר הנוסעים יהיה נמוך מאוד בחודשים הראשונים. גם כך קיבולת הנוסעים המתוכננת של הנמל נמוכה יחסית, 27 מיליון נוסעים בשנה, אף שההערכה היא שהקיבולת הדרושה כפולה.
> משלושה יוצא אחד. שלושה נמלי תעופה היו בברלין. שני נמלי התעופה של מערב ברלין, המובלעת הדלה במרחב, היו ממש בתוך העיר: טמפלהוף (THF) בדרום־מערב נסגר לפני שנים, וטגל (TXL) בצפון־מערב פועל עדיין, אבל בגלל הרעש ההמראות והנחיתות בו מותרות רק עד עשר וחצי בלילה. הוא ייסגר בקרוב. במזרח העיר, רחוק יותר מהמרכז, היה שנפלד (SXF), שריד קומוניסטי מיושן. כעת הוא יהפוך לטרמינל 5 של ברלין ברנדנבורג שנבנה סמוך לו.
>אותיות פורחות. קוד האותיות היחיד לטסים לברלין יהיה מעתה BER. ה־B וה־R רומזות גם לשאר כינויי הנמל: "ברנדנבורג", כשם המדינה הגרמנית העוטפת את ברלין וכשם שער הניצחון המפורסם בלב העיר; וגם "ברנדט", וילי ברנדט, ראש עיריית ברלין וקנצלר גרמניה המערבית, חתן פרס נובל לשלום (1970) על מדיניות ה"אוסטפוליטיק" בימי המלחמה הקרה, להרגעת המתיחות מול מדינות הגוש המזרחי. ב־1973 היה ברנדט ראש הממשלה הגרמני הראשון שביקר בישראל.
>גרמניה האחרת. מאז 2011 מועד הפתיחה נדחה שוב ושוב, שנה אחר שנה. בשלב מסוים לאורך שנות הבנייה הארוכות עלה אפילו רעיון להרוס אותו ולבנות הכול מחדש. מבחוץ, הכול נראה בנוי לתפארת, ורק בפנים התגלו הכשלים: תאורה נטולת מתגים, מדרגות נעות לשום מקום. הבעיות הטכניות, המבניות והבטיחותיות חיפו, כמובן, על שחיתות. ועדת החקירה שבדקה את כישלון הבנייה מצאה למעלה מ־150 אלף ליקויים. בושה גדולה לתו התקן הגרמני.
>ואז קורונה. גם הפתיחה הסופית נדחתה כמעט: בגלל הקורונה נסגרו גבולות, ורבע מעובדי הבנייה ממזרח אירופה נעדרו משלבי הסיום. ככה לא בונים נמל תעופה.
