01 זיכרון ילדות תרבותי. הספר שגדלתי עליו מאז שחר ילדותי וגורם לי התרגשות עד היום הוא התנ"ך. במסורת של בית הוריי, התחלנו לקרוא בחומש כבר כשהיינו תינוקות רכים. אהבת התנ"ך ליוותה אותי אל תוך שנות התבגרותי ובהמשך גם התחריתי והייתי לחתן התנ"ך הראשון לנוער.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אחרי הפיגוע באוסטריה: דאעש מרים ראש ובעולם חוששים מחקיינים
– רכבי יוקרה ועסקי נדל"ן: בדובאי מתכוננים למבקר הישראלי
– מלאווי – המדינה האפריקנית הראשונה שתפתח שגרירות בירושלים
02 יוצר שאתה אוהב במיוחד. הטעם המוזיקלי שלי, למשל, ורסטילי מאוד. אני זוכר לטובה ומעריך מאוד את יצירתו ושירתו של ג'ו עמר. כשאני נוהג בדרכים, לעומת זאת, אני שומע את סיימון וגרפונקל, ויש לי גם פינה חמה בלב לאריק איינשטיין וליצירה המיוחדת והישראלית כל כך שלו.
03 דמות שמעניקה לך השראה. ככל שעוברות השנים, אני מגלה יותר ויותר עד כמה אני מעריך ומוקיר את מורשתו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, שאל מול ספקנות חבריו להנהגה קיבל החלטה נועזת, בנסיבות מאתגרות, להכריז על המדינה. הוא הוביל את המדינה במים סוערים, במלחמות ובימים מאתגרים, ולמעשה יצר את התשתית למה שאנחנו היום.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה. עם משה רבנו. משה יצר עם מאוסף לא מגובש של יחידים, שהיו תחת עבדות, ונאלץ להתמודד עם משברים תכופים בשנות המדבר, לעבור את כולם ואז לראות את הארץ ואליה לא לבוא. בעיניי הוא דמות המנהיג האולטימטיבית בכל חברה ובכל מצב.
05 ספר שקראת פעמיים. בין הספרים שעומדים על המדף שלי נמצא הטור השביעי של נתן אלתרמן, שאני מעיין בו לעיתים קרובות, משום שבקולמוס חד הוא הצליח לנתח את החברה הישראלית בשנים המכוננות שלה ולהצליף בהנהגה כשהיה צריך, וגם לנגוע בנימי הנפש של האדם.
06 תמונה על הקיר שלך. יש לי תמונה של יוצר בשם יצחק תורג'מן, שיצר תמונות מכל פסוקי אשת חיל. על הקיר שלי תלויה תמונה עם המשפט "תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה".
07 מה מצחיק אותך. אני אוהב בדיחות מחודדות. אני לא אוהב בדיחות או מתיחות אכזריות, אבל בדיחות שנונות וקצרות בהחלט מדברות אליי.
08 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. לחם. המאכל הבסיסי והזול ביותר, שגם ליווה את ילדותי. לחם עם מטבוחה הוא בהחלט טעם ילדותי. אם יש בפניי לחם או עוגה – אני אבחר בלחם.
