ההתוודעות המשמעותית הראשונה של עם ישראל לסגן הרמטכ"ל יאיר גולן הייתה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו, 5 במאי 2016. עד אז שמו לא אמר הרבה לציבור הרחב. מעטים ידעו על התפקידים שמילא בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון בשלהי המאה שעברה, ובמבצע חומת מגן בראשית המאה הנוכחית. גם בשנותיו כמפקד פיקוד הצפון, בציבור לא ממש ידעו מי הוא. אבל למחרת יום השואה תשע"ו, ובשבועות הבאים, כולם שמעו עליו ואותו. שוב ושוב צוטטה ההשוואה שערך בין ישראל של ימינו לגרמניה של פעם. מכיוון שגולן עצמו מכחיש שאכן ערך השוואה כזו, אין מנוס מלהזכיר את מילותיו המדויקות בטקס שהתקיים במכון משואה שבקיבוץ תל־יצחק: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני שבעים, שמונים ותשעים שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו ב־2016".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "לא באתי לכפר הרואה להקים ישיבה אחת"
– דו"ח ביניים: אין הסבר להתרסקות מטוס "סנונית" בדרום
– בקרוב בישראל? בארה"ב ממליצים לקצר את הבידוד לשבעה ימים
השמאל הריע לו בשעתו, הימין הגיב בזעזוע. הרמטכ"ל גדי איזנקוט זימן אותו לשיחת נזיפה לא רשמית, ובסיומה הסתפק גולן באמירה חמקנית: "לא התכוונתי להשוות בין ישראל לגרמניה". סגן הרמטכ"ל התבצר בסרבנותו ולא התנצל גם כשהפרשה עמדה ברקע חילופי הגברי בלשכת שר הביטחון באותו חודש – אביגדור ליברמן במקום משה יעלון. מועמדותו לרמטכ"לות ירדה כמובן מהפרק. התבטאותו סיכלה אותה. הוא השתחרר מצה"ל כשעל כתפיו דרגות אלוף, לא רב־אלוף.
שלוש שנים אחרי הנאום הבלתי נשכח התראיין גולן בתוכנית עובדה של אילנה דיין בערוץ 12, והכריז על כוונתו להיכנס לפוליטיקה. "האיום על הרמה המוסרית שלנו גדול מהאיום האיראני", אמר לדיין, הפעם בבגדים אזרחיים. כעבור חודשים אחדים כבר הושבע לחבר הכנסת ה־22: התפזרות הכנסת ה־21 בטרם עת חסכה לו את הצורך בשלוש שנות צינון, אבל גם קלעה אותו אל לב הזירה הפוליטית ללא כל הכשרה. עד היום הוא מתנהל בה כטירון. רק בשבוע שעבר הסתבך באמירה אנטי־ימנית מוקצנת שהמיטה עליו חרון גדול מכל עבר, ויצא קירח מכאן ומכאן. "בסדרה של התבטאויות פומביות וציוצים מקיש גולן על דלתות מצביעי השמאל, כשהוא מסתתר מאחורי גבה של מרצ, ואז נכנס וזורע הרס בביתם", התלוננה השבוע בעיתון הארץ אשת העט איריס לעאל.
עילת הביקורת הכללית הפעם על גולן הייתה ציוץ סר טעם שפרסם לאחר שהפרשן הפוליטי של חדשות 12, עמית סגל (גילוי נאות: בנו של עורך מקור ראשון, חגי סגל), אזכר בטוויטר את נאום זיהוי התהליכים שלו. "אני וחבריי, אלה שבאמת בנו את הארץ הזו, ואלה שבאמת נלחמים עליה ובונים אותה גם כיום, לא ניתן למשיחיים כמוך להשתלט על סדר היום", תקף גולן את העיתונאי. בכך הוא חשף שוב את היותו עוף מוזר שמצליח להכעיס את כולם, גם את השמאל. דין יששכרוף, דוברו של ח"כ איימן עודה ובעבר דובר "שוברים שתיקה", הגיב: "כמה יוהרה והתנשאות. המחשבה שלא היה פה כלום עד שמפלגת מפא"י החליטה בטובה לבנות לבדה את הארץ היא שקר שהיה צריך לחלוף עם הפנקס האדום. מוחקים עם שלם ועל הדרך מתנשאים על חצי מהיהודים שחיים פה".
לפי לעאל, "גולן ענה לסגל, שנוא נפשם של רבים מהמחנה, לקול צהלתם, ובאותה תנופה חזר למיתוס בוני הארץ, לאותו דור תש"ח מהולל שהצמיח מדינה יש מאין כאילו לא היו כאן פלסטינים – גם גינה את הרצון לספח מיליוני פלסטינים, וגם מחק את קיומם ואת ההשלכות הטרגיות שהיו בעבורם להקמתו של הבית הלאומי". דוברו של גולן, עומר נחמני, פרסם ציוץ אומלל משלו ברוח ציוצי הבוס, ומיהר למחוק אותו; חבר מועצת העיר גבעתיים מטעם מרצ, ניר קורן, הספיק לתפוס אותו ומתח עליו ביקורת נוקבת. "מרצ מעולם לא הידרדרה לשיח שמצליח להיות כל כך חלול, פשטני ונעדר אידאולוגיה מצד אחד וכל כך מלא שנאה מצד שני", אומר לנו קורן, "בטח שלא באופן כזה עקבי, שיטתי ומכוון".
לדברי קורן, מעקב אחר התבטאויותיו של גולן בחודשים האחרונים מעלה כי חבר הכנסת "משחק בקבוצה הלא נכונה מבחינתו. הוא איש 'המרכז הקיצוני', גם בתכנים וגם בסגנון הפופוליסטי. הוא מתנגד להנצחת הטבח בכפר־קאסם, משתף פעולה עם 'אם תרצו', מחלק ציונים לאנשים לפי השאלה מי בנה את הארץ, ובעיקר מקדם שיח שמרני שפוגע בשמאל".
הפרופיל המלא יתפרסם מחר (ו') במגזין "דיוקן" של מקור ראשון
