תחרות עיקשת על אחד התפקידים המשפיעים במשק צפויה להגיע השבוע לקו הסיום, לאחר שהמנהל הנוכחי של רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, הודיע על כוונתו לפרוש בקרוב, בתום כהונה שנמשכה יותר מחמש שנים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שיקום בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי: "הגשמת חלום"
– חנוכיות ליתומים ופעילויות בזום: חנוכה בקהילות היהודיות בעולם
– כינון היחסים עם מרוקו הוא שיעור בנחישות עבור ישראל
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היא הגוף הממונה על ניהול אחד המשאבים החשובים ביותר של מדינת ישראל: האדמות שלה. "אדמות מדינה" הן כ־92 אחוזים מהקרקעות בישראל, וניהולן נתון בידי הרשות. בין השאר מתקבלות ברמ"י החלטות בדבר הקצאת קרקעות למגורים, עסקים, חקלאות, שטחים פתוחים וכדומה. לעומד בראשה יש השפעה רבה מאוד על החלטות כבדות משקל העוסקות בהקמת ערים חדשות ובהפשרת קרקעות לבנייה.
השיתוק בפעילות הממשלה מאז החלו סבבי הבחירות החוזרים ונשנים, הוביל לירידה ניכרת בקצב שיווק הקרקעות של רמ"י. בשנה האחרונה שיווקה הרשות אדמות לבניית 7,000 דירות בלבד, חלק קטן מאוד מהיעד השנתי שלה. הפיגור בשיווק צפוי לגרום לעיכוב בכל שרשרת הייצור, ועיכובים נוספים עלולים לחולל מחסור חמור, שיורגש בשנים הקרובות.
העיכוב בשיווק הקרקעות נובע גם מהמשבר הפוליטי ומהיעדר תקציב (שכן רבות מהקרקעות קשורות גם להיבטי תקציב), וגם ממחלוקות בין שר האוצר לשר השיכון בנוגע לשיווק מגרשים במחיר מופחת. שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן מנסה מאז כניסתו לתפקיד לקדם תוכנית שתחליף את "מחיר למשתכן", ותאפשר דיור במחיר מופחת לבעלי זכאות. התוכנית הוגשה לחתימתו של שר האוצר ישראל כ"ץ כבר לפני שלושה חודשים, אך לכ"ץ היו הסתייגויות. אחרי כמה שינויים החליט השבוע כ"ץ לחתום על התוכנית, ורמ"י תחזור לשווק קרקע לבנייה. כדי להדביק את הביקוש ואת הפער, שכבר החל להביא לעליית מחירים בשוק הנדל"ן, הרשות צריכה לחזור לשיווק קרקעות בקצב גבוה.
המועמד המוביל לתפקיד מנהל רמ"י הוא יעקב (ינקי) קוינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות. קוינט צמח ברמ"י ובמשך שמונה שנים היה היועץ המשפטי שלה. בתפקידו ליווה את הסדרי המקרקעין הגדולים במהלכי ההפרטה של בזק, דואר ישראל, חברות נמלי הים והרכבת. בשנים 2017־2018 היה נציגו של שר האוצר במועצה הארצית לתכנון ובנייה, וכן חבר בוועדת סל התרופות, שהתכנסה בכהונתו של ליצמן במשרד הבריאות. ליצמן מעוניין במינויו של קוינט כי הוא נחשב בקי בתחום המקרקעין, והיכרותו עם רמ"י תסייע לו להיכנס לתפקיד במהירות ולקדם את התוכניות שליצמן חפץ בהן.
עם זאת, מינויו מעורר התנגדויות בעיקר בקרב חברי ההתיישבות העובדת – בני הקיבוצים, המושבים והמרחב הכפרי – וכמותם גם בקרב כמה ממנהיגי ההתיישבות ביהודה ושומרון. בהתיישבות העובדת יש מי שחשים שקוינט קיפח אותם בהיותו היועץ המשפטי ברמ"י, וחוששים שמינויו יפעל לרעתם. שר החקלאות ואיש כחול לבן אלון שוסטר, נציג ההתיישבות העובדת, פנה לאחרונה לליצמן וביקש ממנו להוסיף נציג ממשרד החקלאות לוועדת האיתור לתפקיד, בשל השפעתו הגדולה של נושא המשרה על החקלאות בישראל.
בשיתוף פעולה מעניין עם חלק ממנהיגי ההתיישבות ביו"ש, בהתיישבות העובדת תומכים במועמדותו של פנחס ולרשטיין, לשעבר ראש מועצת מטה בנימין ומנכ"ל מועצת יש"ע. נראה ששתי הקבוצות סבורות כי הוא יקדם טוב יותר את ענייניהן ברשות. ולרשטיין עבד בשנים האחרונות כפרויקטור מיוחד לפיתוח יישובי עוטף עזה, וקשר שם קשרים עם חברי הקיבוצים וההתיישבות העובדת. מי שמקדמים את מועמדותו מאמינים שהוא מאגף מימין את המועמדים האחרים, ומקווים שיזכה בתמיכה של הליכוד וכחול לבן גם יחד.
בתחילה התכוון ליצמן למנות את קוינט בפטור במכרז וללא הליך תחרותי של בחינת מועמדים נוספים בוועדת האיתור. לבקשת ליצמן, הנושא נבחן על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר. היא קבעה כי אמנם אין מניעה חוקית למינוי ללא מכרז, אבל מוטב לפעול באמצעות ועדת איתור שתאפשר בחינה מול מועמדים נוספים. נציב שירות המדינה הכריע בניגוד לעמדתו של ליצמן, שביקש למנות את קוינט בהליך מהיר, וקבע כי יש להקים ועדת איתור. הוועדה נועדה לאפשר הליך תחרותי, מקצועי ושקוף, גם ללא מכרז ארוך וממושך. מלבד מינויו של שמרון, המנהל הנוכחי, כל המינויים הקודמים נעשו באמצעות ועדת איתור מקצועית.
מועמדים נוספים לתפקיד הם איתמר בן־דוד, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במנהל התכנון חיפה; יו"ר פורום ההתיישבות בלשכת עורכי הדין עו"ד אורן אבלה; וניר מסיקה, לשעבר סמנכ"ל במטה הדיור באוצר. שם נוסף שהוזכר הוא יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב.
ועדת האיתור כבר התכנסה כדי לקבוע תבחינים למועמדים, ואת המשקולות שיוקצו לכל תבחין ותבחין. היא צפויה לראיין מועמדים בימים הקרובים ולגבש המלצה על המועמד הרצוי. עם זה, על רקע מערכת הבחירות המסתמנת נשמעת טענה כי יש להמתין עם המינוי עד שתושבע הממשלה הבאה, ושר השיכון החדש יוכל להשפיע על זהות המועמד. המנהל הנוכחי שמרון אמנם הודיע על פרישתו, אך הודיע גם שיישאר בתפקיד עד שיימצא לו מחליף. באופן רשמי כהונתו מסתיימת ביוני 2021. לעומתם, יש החוששים מהקיפאון בתחום התכנון וסבורים כי יש הכרח למנות מנהל חדש בהקדם כדי לקדם את שיווק הקרקעות לבנייה ולהדביק את הפער שהצטבר בשוק.
ביום חמישי אף הגישה עמותת "לביא" למינהל תקין עתירה לבג"ץ נגד הליך האיתור, בטענה שנפלו בו פגמים. בייחוד נטען כי הזמן להגשת המועמדויות היה קצר מכדי לאתר מועמדים מתאימים, וכי תנאי הסף מנעו מאישים ראויים להגיש מועמדות. עוד נטען כי ההחלטה המסתמנת בדבר פיזור הכנסת מחייבת הקפאת ההליך כדי לא להציב את הממשלה הבאה בפני עובדה מוגמרת.
חילופי הגברי שנערכו לאחרונה בצמרת המוסדות הלאומיים, בעקבות הבחירות בקונגרס הציוני, עשויים ליצור הזדמנות לשינוי מגמה בפיתוח הארץ, ובמיוחד ביחס ליהודה ושומרון. שני הגופים הנוספים הקשורים לפיתוח קרקעות בישראל הם הקרן הקיימת לישראל והחטיבה להתיישבות. קק"ל מחזיקה בכ־2.5 מיליון דונם שרמ"י מנהלת למענה, והיא יכולה להשפיע על ההחלטות שמתקבלות שם. לחטיבה להתיישבות מונה לאחרונה יו"ר חדש, איש צעירי הליכוד. בהנהגה החדשה של המוסדות הלאומיים מעוניינים להכניס את ההתיישבות ביו"ש לסדר היום שלהם, ובמיוחד בקק"ל. מנהל רמ"י שישתף פעולה עמם יוכל להוביל מדיניות רחבת היקף ולחולל מפנה בניהול הקרקעות, גם ביהודה ושומרון.
