הכותרת שבישרה על "לימודי תכנות חובה לילדי כיתות א' באסטוניה", הרעישה בשלהי 2012 את העולם והפכה לוויראלית בתוך כמה שעות. בכלי התקשורת ברחבי המערב עלה הנושא לדיון, כדוגמה למדיניות חינוך מובילה במאה ה־21. אחרי בדיקה קצרה התברר שהדיווח לא היה מדויק: תלמידי כיתות א' באסטוניה אכן יכולים ללמוד תכנות, אבל הם לא מחויבים בכך.
"זה לא בדיוק פייק ניוז", אומר לי טאווי רייוואס (Taavi Roivasׂ), ראש ממשלת אסטוניה לשעבר, בריאיון שמתקיים בווילנה בירת ליטא. "לא כל הילדים לומדים תכנות, אבל יש בתי ספר שמלמדים שפות קוד קלות בכיתה א', ובכמה מקומות זה מתחיל אפילו בגני הילדים. לקחתי את הנסיך אנדרו, הדוכס מיורק, לביקור בבתי ספר שמלמדים קוד בגיל מוקדם, ולא חסרים כאלה. כשאנחנו היינו ילדים לימדו אותנו תוכנות פשוטות כמו ויז'ואל בייסיק, אבל לא שפות כמו ג'אווה. הרעיון הוא לחבר את הילד לקוד, להסביר לו איך נותנים הוראה למחשב. זה משהו שעוזר בחשיבה, בפתרון מטלות, וילדים אוהבים את זה מאוד. שוחחתי עם הרבה ילדים שלומדים תכנות, והם סיפרו שזה אחד מנושאי הלימוד שהכי מעניינים אותם בבית הספר".
רייוואס רק בן 38, וכבר רשם בקורות החיים שלו שלוש שנים כראש ממשלה – גם אם של מדינה בת 1.3 מיליוני תושבים בלבד. הוא רם קומה, בעל מראה של כוכב קולנוע. אשתו, לואיסה וארק, היא כוכבת פופ מקומית, שהתמודדה בעונה הראשונה של תוכנית הכישרונות "אסטוניאן פופ איידול" והופיעה בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" המקומית. "הגיל הצעיר הפך לסימן ההיכר שלי", אומר רייוואס. "לא נבחרתי בגללו, אבל אולי היה לכך ערך מוסף".
בעצם הקדמת את קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ.
"הוא צעיר ממני. הוא היה שר החוץ כבר בסוף שנות ה־20 שלו, בתקופה שבה אני הייתי ראש ממשלה. אגב, השר הצעיר ביותר בממשלה שלי היה בן 30".
רייוואס נבחר לראשונה לפרלמנט ב־2007, בגיל 28, מטעם מפלגת הרפורמה של אסטוניה. עד מהרה הפך לכוכב עולה בשמי הפוליטיקה המקומית. ב־2012, והוא בן 33, מונה לשר הרווחה, והיה לחבר הצעיר ביותר בממשלה. במארס 2014 התפטר ראש הממשלה אנדרוס אנסיפ, ונשיא אסטוניה טומאס הנדריק אילווס הטיל את משימת הרכבת הממשלה על רייוואס. בגיל 34 הוא החל לכהן כראש ממשלה – האדם הצעיר ביותר באירופה שנשא בתפקיד כזה – ובמשך כשנה ניהל קואליציה שהורכבה מחברי הפרלמנט הוותיק. אחרי הבחירות במארס 2015 הרכיב קואליציה חדשה, אך בנובמבר 2016 כבר דרשו ממנו המפלגות השותפות להתפטר, ורייוואס הפסיד בהצבעת אי־אמון בפרלמנט. ממשלה חדשה הוקמה על ידי מפלגת המרכז, וראש הממשלה לשעבר רייוואס עבר לתפקיד של פרלמנטר פשוט.
כאיש אופוזיציה יש לו זמן לטוס ברחבי העולם ולספר על המעצמה הטכנולוגית שנוצרה במדינה הקטנה. את הכנס שבו נפגשנו יזמו כלי תקשורת ליטאיים, בחסות ממשלתם, ומטרתו הייתה לקלוט יוזמות טכנולוגיות וחברתיות מהעולם. מישראל למשל הגיע מנכ"ל "תגלית" גידי מרק, כדי להציע למקומיים דרכים למשוך בחזרה למדינה צעירים מהתפוצה הליטאית ברחבי הגלובוס. רייוואס הוזמן כדי ללמד אותם כיצד להפוך את החברה שלהם לדיגיטילית – בדיוק כמו אסטוניה.
בדרך לחד קרן
אסטוניה, מדינה צעירה יחסית, הוקמה מחדש בתחילת שנות התשעים, אחרי התמוטטות השלטון הסובייטי. מאז היא עברה תהליך מואץ של מודרניזציה, ומעבר לכך: דיגיטציה. במשרדי הממשלה ואצל נותני השירותים הרשמיים לא תפגשו כמעט ניירת מסורבלת ותורים ארוכים. בבחירות הכלליות והמקומיות אפשר להצביע באופן אלקטרוני, בלי לבוא פיזית לקלפי. תשלום המיסים נעשה באינטרנט, ללא טפסים מודפסים. הבנקאות הדיגיטלית מתקדמת, בתי הספר מרושתים, והמעקב אחר הישגי התלמידים נהנה מכל יתרונות המחשוב. לשירותי הממשלה יש אפליקציות סלולריות שמנגישות את המידע והכלים לאזרחים.
על כל זה, האסטונים צריכים להודות לראש הממשלה הראשון של הרפובליקה, מארט לאר, שיזם את מה שמכונה היום e־Estonia, "אסטוניה דיגיטלית". ב־1992, כשאך החל את כהונתו, פחות ממחצית האוכלוסייה החזיקה קו טלפון ביתי. לאר החליט שאסטוניה חייבת להתקדם במהירות לעידן הדיגיטלי, ומערכת התקשורת הייתה היעד הראשון, באמצעות הקמת מרכזיית טלפונייה דיגיטלית חדשה. התשתית אפשרה לתת לכל בתי הספר גישה לאינטרנט כבר בשנת 1998. שנתיים אחר כך קבעה הממשלה שהגישה לרשת היא זכות יסוד, ובעקבות כך התפשטו חיבורי האינטרנט לכל אזורי הכפר והפריפריה. הפריסה הרחבה והשוויונית אפשרה לשירותי הממשלה ולמגזר הפרטי לעבור לרשת, ולצמצם את נוכחותם במרחב הפיזי.
"רבים מבני דור ה־y באסטוניה הגיעו להישגים מרשימים בעולם העסקים", אומר רייוואס. "במדינה קטנה וצעירה בונים המון. בשנות התשעים בעצם התחלנו מאפס, מכיוון שרוב העסקים שהרכיבו את הכלכלה שלנו לפני מלחמת העולם השנייה הולאמו או נהרסו. לשמחתי הצלחנו, והיוזמות הכי משגשגות אצלנו הוקמו בידי צעירים בעלי אמביציה. העידן הדיגיטלי אפשר להם את זה, כי בו קל יותר לבנות עסק. העסקים הכי מוצלחים באסטוניה הפכו מ־zero ל־hero ("מאפס לגיבור") בתוך זמן קצר, בגלל מי שעמדו מאחוריהם".
בין השאר רייוואס מזכיר את ענקית התקשורת "סקייפ", שאפשרה לראשונה לקיים שיחות חינמיות מבוססות רשת. "סקייפ נוסדה באסטוניה, וחלק מהמטה שלה עדיין פועל אצלנו", הוא מספר. חברת TransferWise מלונדון, שפועלת בתחום העברת הכספים האלקטרונית בין מדינות והופכת אותה למהירה, זולה וקלה, נוסדה בידי שני אסטונים. "הם כבר בדרך להפוך ל'חד קרן'", אומר רייוואס, משתמש במושג מתחום היזמות שמתאר סטארט־אפ המוערך במיליארד דולרים לפחות.
"יש לנו 1.3 מיליוני אזרחים, ו־400־500 סטארט־אפים. אנחנו מסתכלים על ישראל בהערכה רבה, בידיעה שאתם המדינה היחידה בעולם עם יותר סטארט־אפים לראש מאיתנו. ישראל מוצגת כמספר אחת בתחום, והרוח היזמית שיש אצלכם היא מדהימה. זה משהו שממשלה יכולה לסייע לקידומו. היא יכולה לפתור כל מיני בעיות שיש לחברות סטארט־אפ – בנושאים כמו מיסוי על החזקת מניות, העסקת עובדים שאינם אזרחים, סביבת העבודה וגם חינוך לאנגלית ברמה גבוהה בבתי הספר. אם אתה רוצה להביא אנשים מהעולם שיעבדו אצלך, אתה צריך לדאוג לבתי ספר טובים לילדיהם, ולדאוג שיוכלו ללמוד באנגלית או להירשם לבתי ספר בינלאומיים. הרמה של לימודי האנגלית באסטוניה גבוהה מאוד, אך הבעיה היא שאין לנו הרבה בתי ספר בינלאומיים. רק בשנים האחרונות הצלחנו להכפיל את מספר מוסדות החינוך שמציעים לימודים כאלה".
רייוואס כאמור לא היה זה שיזם את e־Estonia, אבל בשנותיו בתפקידים ציבוריים הוא פעל רבות בתחום. "זה אחד הנושאים המרכזיים שאני עוסק בהם, וכראש ממשלה קידמתי את זה בכל הכוח. אבל הייתה דיגיטציה גם לפניי – תעודת הזהות החכמה שלנו נכנסה לשימוש כבר בשנת 2002. עבדתי במשרד המשפטים באותה תקופה, והשר שלנו נתן לי ולעוד עובד מטלה: למצוא דרך לאפשר בחירות דיגיטליות. היום הצבעה מהבית כבר הפכה למובן מאליו באסטוניה".
בדף הפייסבוק של רייוואס אפשר לראות תמונה שלו, מצביע דרך המחשב האישי. "אנחנו מצביעים דיגיטלית מאז 2005, ולשמחתי לא היו בעיות בתהליך. אם המערכת בנויה כמו שצריך, זה בטוח יותר מהצבעה בנייר. כל זה בתנאי שיש לך תעודת זיהוי חכמה, כמו אצלנו, אחרת לא הייתי ממליץ לעשות זאת".
בבחירות האחרונות כ־30 אחוזים מהאסטונים הצביעו ברשת. זה עדיין לא משהו שכל אזרח עושה, אף שלכולם יש אפשרות.
"נכון, אבל בבחירות הקודמות שיעור ההצבעה הדיגיטלית היה נמוך בהרבה. זה אמצעי חדש יחסית, והוא מתרחב והופך לפופולרי. יש גם שירותים דיגיטליים שהשימוש בהם נפוץ הרבה יותר".
לפטר כדי להעסיק
ברפורמות הדיגיטליות של אסטוניה, אחת היוזמות המפורסמות היא e־residency, "תושבות דיגיטלית", שמנגישה את שירותי הממשלה האסטונית לאזרחים זרים. הצעד הוגדר על ידי הממשלה כ"התקדמות לעבר רעיון של מדינה ללא גבולות". אזרחים מהעולם יכולים להגיש בקשה לקבלת תעודת זהות חכמה, שתספק להם גישה לשירותים האלקטרוניים של אסטוניה. "תעודת הזהות היא בעצם כרטיס חכם עם סיסמה, כך שיש שני חסמים שצריך לעבור כדי להזדהות", אומר רייוואס. "בעתיד נוכל לסמוך על ביומטריה או קשתית העין".
"תושבים דיגיטליים" שיזדהו באמצעות הכרטיס והסיסמה יוכלו לחתום דרך הרשת על מסמכים רשמיים, ובהם רישום חברות, הצהרת מס, מרשמים רפואיים ועוד. המסמכים תקפים באסטוניה, ולפיכך גם בכל מדינות האיחוד האירופי, מתוקף האמנות הקיימות באיחוד. התושבות הזו כמובן אינה מעניקה זכויות אזרח כמו האפשרות להיכנס לאסטוניה ולהתגורר בה (או בשאר מדינות האיחוד האירופי), זכות הצבעה או זכאות לתשלומי רווחה כלשהם.
"יש עניין עולמי נרחב במה שאסטוניה עושה", מספר רייוואס. "נאמתי על הנושא בכל יבשת. כראש ממשלה דיברתי בעשרות אוניברסיטאות – בארצות הברית, בדובאי, ביפן, בסינגפור, בסין. יש הרבה מדינות ששוקלות לעשות את המעבר הזה, אך לצערי הן נמנעות בגלל שיקולים פוליטיים או פחד מלקיחת סיכונים. הרי אם תמיד היינו חושבים רק על הסיכונים, היינו עדיין בתקופת המטבעות מזהב. שתבין, באסטוניה מעולם לא השתמשנו בצ'קים. בעיניי זו טכנולוגיה מגוחכת, אין בה כל אבטחה. כבר בשנות התשעים עברנו לבנקאות דיגיטלית. היינו מהראשונים לשלם בכרטיס אשראי בכל מקום, כך שאין צורך בצ'קים או במזומן".
איך משלמים אצלכם היום?
"אנחנו דווקא לא הכי מתקדמים בנושא הזה. מסתמכים הרבה על כרטיסי אשראי. יש טכנולוגיות תשלום שעוד לא באות לידי ביטוי מספיק, כמו העברות כסף סלולריות. בזה אפילו הסינים מתקדמים יותר מרוב מדינות אירופה, יש להם פתרונות מצוינים. ברור לכולם שכל התחום הזה הולך להשתנות. העברת כסף מישראל לאסטוניה למשל היא יקרה מאוד וממושכת מאוד, ומובן מאליו שהנושא צריך לעבור רפורמה עמוקה. בתחום ה'פינטק', טכנולוגיה פיננסית, יש פתרונות להעברת כספים בזמן אמת ובעלות נמוכה. לא צריך להתייעץ עם אסטרולוגים כדי להבין שזה יקרה בקרוב".
מערכות דומות יכולות להיות מיושמות גם בתחום הבריאות, אומר רייוואס. "רשתות דיגיטליות בינלאומיות יחברו בין מדינות שמערכות הבריאות שלהן עובדות באותה רמה או שיטה. אין שום סיבה שלא לעשות זאת. לרופא במדינה אחרת תהיה אפשרות לגשת למידע ולתת לך מרשם, ולרופא שלך צריכה להיות דרך לבדוק אם אכן לקחת את התרופה שהוא רשם לך. בתוך האיחוד האירופי זה בוודאי הגיוני".
מעבר לדיגיטציה, אסטוניה מקדמת ליברליזציה וטכנולוגיה גם בתחומים אחרים. רק 4.2 אחוזים מתושבי אסטוניה הם מובטלים כיום, לאחר רפורמה קשה ששחררה את השוק. "הייתה לנו מערכת תעסוקתית שכמעט לא אפשרה לפטר אנשים. פיטורין היו יקרים מאוד לחברה. החלטנו לעשות ליברליזציה בשוק, מה שגרר הרבה הפגנות, אבל השתלם בטווח הארוך. כיום המערכת גמישה מאוד, וחברות יכולות לשכור עובדים בידיעה שאם תגיע תקופה קשה, יהיה אפשר גם לפטר אותם.
"מאידך גיסא, יש לנו מחסור גדול בכוח עבודה בהרבה מגזרי תעשייה. בתקופתי כראש ממשלה היינו חייבים להביא במהירות עוד עשרת אלפים עובדים מחוץ לאסטוניה. לכן הגדלנו את אפשרויות העבודה באסטוניה לאנשים מתוך האיחוד האירופי ומחוצה לו. יזמנו 'ויזת סטארט־אפ', שנותנת היתר מחיה ועבודה מיוחד למי שעובד בתחום הזה בחברה אסטונית, או רוצה להקים חברה באסטוניה. כמו שהזכרתי, זה כלל גם פתיחת בתי ספר לילדיהם של העובדים שהיגרו לאסטוניה מהעולם".
בכלל, בתי הספר באסטוניה נמנים עם הטובים בעולם, ולא רק בגלל לימודי התכנות בכיתות א'. אסטוניה מגיעה להישגים מרשימים בכל המדדים הבינלאומיים, ובראשם מדד פיז"ה, שבשנת 2015 דירג אותה במקום הראשון באירופה. "בתי הספר שהוקמו בשנים האחרונות, נבנו בארכיטקטורה שמקדמת אינטראקציה עם אחרים, והתלמידים לומדים בחוץ אם אפשר. הפרטים הקטנים האלה חשובים. הלימוד נעשה מעניין פתאום, וזה מוביל לתוצאות אקדמיות טובות. תמיד היינו טובים במדעים, ועכשיו גם ידיעת שפות זרות הפכה לאחת החוזקות שלנו. יש רק קצת יותר ממיליון דוברי אסטונית, ואולי לכן טבעי שהאזרחים אצלנו ידעו יותר משפה זרה אחת. כל אסטוני יודע בין שתיים לארבע שפות".
בערך הוויקיפדיה שלך כתוב שאתה דובר חמש שפות.
"הייתי אומר שארבע וחצי. אני מדבר אנגלית, פינית, רוסית ואסטונית, וגם קצת גרמנית, אבל לא מספיק כדי להגיד שאני דובר את השפה".
חוזר לרוץ
אף שהנהיג מדינה קטנה כל כך, כראש ממשלה נפגש רייוואס עם צמרת ההנהגה העולמית, והיה בקשר עם נשיא ארה"ב ברק אובמה וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. ב־2014, כשהעימות בין רוסיה לאוקראינה היה בשיאו, ביקר אובמה באסטוניה ונועד עם רייוואס, והשניים ערכו מסיבת עיתונאים משותפת. אסטוניה, הגובלת ברוסיה, חששה ממתקפה דומה לזו שספגה אוקראינה, ואובמה מיהר למדינה הקטנה כדי להבטיח שברית נאט"ו תומכת בה.
"אלה האנשים שאתה עובד איתם", אומר רייוואס. "עם מנהיגי אירופה עמדתי בקשר קרוב מאוד. ראשי המדינות נפגשים פעם בחודש, אז בשלוש שנותיי כראש ממשלה פגשתי את עמיתיי בין שלושים לארבעים פעם. אלה אנשים שמשיגים תוצאות מדהימות במדינות שלהם, ואני מעריץ את העבודה של רובם כמנהיגים, אף שלפעמים יש חילוקי דעות אידיאולוגיים.
"את הנשיא אובמה פגשתי כמה וכמה פעמים. הוא ביקר באסטוניה, וישבנו זה לצד זה בוועידת האקלים בפריז, פשוט בגלל האיות של אסטוניה וארה"ב בצרפתית – Estonie ו־États-Unis. אובמה תרם תרומה חשובה לסולידריות של נאט"ו עם אסטוניה בתקופה מכרעת, והבהיר למי שצריך להבהיר שלא כדאי להתחיל איתנו".
למי מראשי המדינות אתה הכי מחובר?
"קשה לומר. כמובן יש לי קשר למנהיגי פינלנד, לטביה וליטא, המדינות השכנות, אך גם במדינות כמו נורווגיה, בלגיה וסלובניה. התקרבתי מאוד למרקל ולדיוויד קמרון, לשעבר ראש ממשלת בריטניה. הם מרשימים מאוד כמנהיגים וכדמויות, ומעוררים השראה".
אילו מדינות לומדות מהדיגיטציה של אסטוניה?
"פינלנד, אבל גם סינגפור, דובאי, מדינות באפריקה. בכל יבשת יש מדינות שלומדות מאיתנו. אנחנו פעילים בלקדם את עצמנו. אך חשוב לי להבהיר שמדינות שלא יעברו את התהליך בצורה נכונה, ייתקלו בבעיות אבטחה".
מה יש לאסטוניה ללמוד מישראל, ומה אנחנו יכולים ללמוד מכם?
"אתם מדינה מושכת לסטארט־אפים, ויש לנו הרבה מה ללמוד בתחום ההתאמה לעסקים. מה שישראל יכולה ללמוד מאיתנו הוא לתת לכל אזרח תעודת זהות חכמה, עם סיסמה וחתימה דיגיטלית, כדי לאפשר לממשלה לספק את השלב הבא של השירותים לאזרחים".
אתה מתגעגע לראשות הממשלה?
"כן ולא. זו עבודה מעניינת, שנותנת הרבה כלים לשפר דברים במדינה והרבה כוח לסייע לאנשים, לפתח את החברה. אבל, כמובן, זה קשה מאוד למי שיש לו משפחה וילדים ורוצה חיים אישיים. אני בהחלט שמח שהייתה לי הזדמנות לעמוד בראש הממשלה, וגם לפגוש מנהיגים – נפגשתי גם עם ראש הממשלה שלכם, בנימין נתניהו, כשהגעתי לישראל להלווייתו של שמעון פרס.
"ביקרתי בישראל גם כתייר. הייתי באילת, וקפצתי לביקור קצר מאוד בתל־אביב ובירושלים. נהניתי מאוד. אני תמיד אוהב לרוץ בחוץ כשאני מבקר בערים ברחבי העולם, ורצתי על החוף בתל־אביב כדי להתרשם קצת מהעיר. זה לא הרבה, אבל כשרצים רואים את המדינה ואת החברה הרבה יותר מאשר בנסיעה ברכב. עוד מעט אצא לריצה ברחובות וילנה. רק ככה אפשר להכיר את העיר באמת".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
