"אנשים בתוך כחול לבן חצו את כל הקווים"

הרחוב ההולנדי השקט שבו מתגוררת עומר ינקלביץ', כמו עומד בניגוד לסערה הקולנית שקרעה לגזרים בימים האחרונים את משכנה הפוליטי. גם מדלת הבית עצמו, נשקף סיפור שונה לחלוטין מזה שנרמז שוב ושוב בתקשורת וחזר ועלה בתוכנית "עובדה" ששודרה לפני כשבוע. שם סופר על חוקרים פרטיים, על מצלמות סתר ועל מעללים בעייתיים של בני גנץ; כאן יו"ר כחול לבן הוא מעין קרוב משפחה חביב שתמונתו מופיעה על מגנטים מאירועים משפחתיים, יחד עם ילדי המשפחה ועם ירון ינקלביץ', בעלה של עומר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקורונה הוכיחה: החוסן התעסוקתי של גברים חרדים נמוך
– מסיימים בעלייה: עשרות עולים נחתו בישראל ביום האחרון של השנה
– ערפאת הוא אנושי וישראל ביריון שכונתי: ההיסטוריה על פי הסדרה "לבנון"

כשאנחנו נכנסים פנימה, לבית בן שלוש הקומות, אנחנו מוצאים את שרת התפוצות לחוצה מעט: היא חוששת שמא האורחים לא יקבלו את הכיבוד הראוי להם. תוך כדי הצילומים היא קוראת כמה פעמים לבתה, שתכין לנו קפה ותגיש שתייה. "ירון הלך לקנות בורקסים", חוזרת השרה ומתנצלת. כדי שעין המצלמה לא תקלוט חלילה את האבק על התריסים, היא מעבירה עליהם ניגוב זריז, שוכחת לרגע את גינוני ההופעה הייצוגית. אפשר להבין את הלחץ: מדובר בריאיון עומק ראשון שינקלביץ' מקיימת אחרי תקופה ארוכה של התנזרות מחשיפה אישית, וניכר שהיא אינה מורגלת בהכנסת העיתונאים והמצלמות אל תוך חייה ממש.

"כן, רויטל ובני ישבו פה לפני כמה ימים", היא אומרת לנו. "הם מגיעים אלינו לשבתות, זה לא סוד. רויטל חברה טובה שלי, בני הוא חבר טוב של ירון, ובשביל הילדים שלי הוא כמו סבא'לה. הם מתייעצים איתו, למשל איפה לשרת. אולי זה מסביר למה הבן שלי בצנחנים", היא צוחקת, "ויחד עם זאת, היחסים עם בני מקצועיים וענייניים".

באיזו תדירות את משוחחת איתו ביומיום?
"כשיש לי משהו להגיד, אני אומרת. אני נמצאת במקום שבו אני יכולה להביע את דעתי, ודעתי נשמעת".

איך באמת נוצר הקשר ביניכם?
"הפעם הראשונה שבה פגשתי את בני הייתה כשהוזמן להרצות בכנס של נשים חרדיות. הוא דיבר שם על ערכים חברתיים ועל התנדבות. בהמשך הוא הגיע גם לאירוע שעשינו בעמותת 'רק התחלנו', של אמנים חרדים למען משפחות במצוקה. שוחחנו אחר כך, ושמעתי את השקפת עולמו על הקיטוב בחברה הישראלית ועל הצורך בקידום ערכי אחדות, התנדבות ואכפתיות. על בסיס זה נוצר בינינו קשר מקצועי של אמון והערכה. כשבני החליט ללכת לפוליטיקה, הוא ביקש ממני להיות חלק מהצוות המצומצם שהכין את התשתית לכך. הצוות הזה עבד במשך כשנה עוד טרם הקמתה הרשמית של חוסן לישראל".

"כשפורסם שאהיה 'השרה החרדית הראשונה', קיבלתי תגובות קשות מהמגזר. אמרו 'עכשיו הבנות החרדיות יחשבו שזה מותר'. הייתי מוקצית. היום היחס הפוך, וזה מדהים. ראשי ערים חרדים מזמינים אותי לפגישות, וגדולי הרבנים פונים אליי ומבקשים שאסייע, בעיקר בתהליכים הקשורים לנשים חרדיות"

שנתיים אחרי השקתה של המפלגה, נדמה שדבר לא נותר מהרוח של אותם ימים. אם אז ניסו גנץ ואנשיו לשדר תחושה של "ישראל לפני הכול", של התאגדות אנשים ממקומות וממגזרים שונים למען מטרה משותפת, השבוע הזה כבר עמד בסימן איש־איש לנפשו. גבי אשכנזי הודיע כי לא ירוץ בבחירות הבאות במסגרת כחול לבן; אבי ניסנקורן חבר למפלגתו החדשה של רון חולדאי; וכמה חברים אחרים התפטרו מהכנסת, אם כדי לעשות לביתם ואם כדי להיערך במסגרות חלופיות. איך זה קרה? אנחנו שואלים את ינקלביץ'. מה גרם פתאום לנטישה ההמונית הזו? "זה קרה כי יש אנשים שפעלו להפיל את הממשלה ולפגוע במפלגה, כדי לקרוץ למקומות אחרים. אני תוהה האם הם לא היו סגורים איתם בשקט מראש".

מה התחושות שלך כשאת רואה אותם מתייצבים מול המצלמות ומודיעים שכאן דרכיכם נפרדות?
"המקרה של ניסנקורן ממש מאכזב. לאורך כל התקופה הזו בני גנץ נלחם למען ניסקורן, כדי שלא יפגעו בסמכויותיו כשר משפטים. העובדה שהוא בחר לעזוב ולהודיע על כך בתקשורת, לפני שאפילו פנה אל בני, מצערת מאוד. ככה לא מתנהגים. לעומת זאת אני מכבדת את הדרך הממלכתית שבה בחר גבי לנהוג, כשהודיע ליו"ר המפלגה ולחברי המפלגה בצורה מכובדת על החלטתו".

האם כחול לבן עצמה תחבור למפלגה אחרת כדי לא להיעלם?
"תשאלו את יו"ר המפלגה, אני לא עוסקת בדברים האלה".

הנאום של גנץ השבוע התמקד במתקפה על בנימין נתניהו. האם שוב תבטיחו לבוחר "רק לא ביבי"?
"אני באופן אישי מסתייגת מפסילות אישיות בנוסח כזה. אני יודעת שבני גנץ עשה הכול כדי שיעבור תקציב למען אזרחי ישראל, אבל בנוגע לשאלות עם מי נשב ואיך – זו החלטה שלו כיו"ר המפלגה".

אובדן עשתונות תקשורתי

משפחת ינקלביץ' מתגוררת ברמת בית־שמש, באזור עם ריכוז אנגלו־סקסי גדול. בגרם המדרגות המוביל למרתף מונחות שתי מגבעות שחורות, ותיק הטלית של ירון. על הקירות יצירות אמנות בעלות אלמנטים יהודיים או ירושלמיים – את חלקן קנתה ינקלביץ' מציירים חרדים, כאשר ניהלה עמותה המקדמת את האמנות במגזר. בסלון הבית ארון גדול של ספרות תורנית, מולו ארונית של ספרות חולין, ותמונות משפחתיות מכל עבר.

בשעה שאנחנו נפגשים עם ינקלביץ', שוב מתחוללת דרמה מאחורי גבה: אמה, עדי גלינסקי, מתראיינת לרדיו 103FM ומשמיעה התבטאויות קשות כנגד הבת שהפכה לשרה בממשלה. מאוחר יותר, בעקבות ביקורת ציבורית, תוסר ההקלטה מאתר האינטרנט של התחנה, אך ההדים יוסיפו ללוות את ינקלביץ'. הרבה טענות לא נעימות מוטחות בה, אך רק הראיונות של אמה – שנמצאת בנתק ממנה כבר תקופה ארוכה – גורמים לה לדמוע. "יש לי הורים מדהימים ומקסימים שנתנו לי כל מה שהיה להם", היא אומרת, ומבקשת רגע כדי לסדר את האיפור סביב עיניה. "אני בחיים לא אגיד מילה רעה על אמא שלי, נקודה. אני כן אגיד שיש פה הוכחה לאובדן העשתונות של התקשורת בימים האלו. חשבתי שאין עוד לאן לרדת, ובכל פעם אני מגלה שאפשר לרדת נמוך יותר ויותר. ואחר כך הם יעזו להגיד 'אנחנו בעד קידום נשים, אנחנו תומכים בנשים חרדיות'".

היא בת 42, נולדה בחיפה. אמה עדי, אחות פסיכיאטרית במקצועה, והאב יעקב (יאשה), שחקן תיאטרון, היו אז חילונים. את השם עומר הם נתנו לבתם מכיוון שנולדה בל"ג בעומר. יש לה אח אחד, צעיר ממנה ב־18 שנה. "אמא שלי עלתה מלטביה, אבי עלה מליטא. שניהם דור שני לשואה, על כל המורכבות הנלווית", היא מספרת.

במה זה בא לידי ביטוי? לא זורקים אוכל וכדומה?
"זה הרבה יותר עמוק. סבתי התאשפזה פעמים רבות בבתי חולים בעקבות מה שעברה בשואה, וכך אמא שלי גדלה תקופה ארוכה לבד, אפשר לומר שהיא עברה מעין נטישה. זה משאיר מטענים לא פשוטים. ובכל זאת, הייתה לי ילדות יפה. עברנו לגור ברחוב בן־יהודה בתל־אביב, בתוך הבוהמה. אבא הופיע בתיאטרון הבימה, בקאמרי ובתיאטרון באר־שבע, ואני זוכרת את עצמי מתרוצצת כילדה מאחורי הקלעים".

כשהייתה בת 6 התחילו הוריה מסע של חזרה בתשובה. המשפחה עברה לבני־ברק ואימצה אורח חיים חרדי־ליטאי. "אהבתי מאוד את המסגרתיות של העולם החרדי, והייתה לי ילדות נפלאה גם בתוכו", מספרת ינקלביץ'. "אבא עשה ניתוק משמעותי ועזב את המשחק. כשגדלתי הבנתי שזו בחירה יפה, אבל אבא ויתר על חלק מהותי מעצמו, ובעיניי אדם לא צריך לוותר על מה שהוא. את זה לקחתי איתי לכל אורך הקריירה שלי: אסור שאוכלוסיות שלמות יצטרכו לוותר על מקצוע או תחום בגלל האמונה שלהן או מקום המגורים שלהן".

אילו אביך היה חוזר בתשובה היום, את חושבת שהוא היה נשאר על הבמה?
"בהחלט ייתכן, וזה בזכות תהליך שהרבה אנשים קידמו, ובצניעות רבה, גם אני חלק ממנו. אני הסתכלתי על הילדים שלי ואמרתי: זה לא הוגן שהבת שלי, שרוקדת יפה כל כך, לא תוכל להיות רקדנית. לא מתקבל על הדעת שהבן שלי לא יוכל להיות רופא, רק כי אנחנו חיים בחברה פריפריאלית או מודרת. וקיבלתי על עצמי לשנות את זה".

כצעירה חרדית גם היא צעדה בתלם המוגדר מראש: למדה בסמינר הרב וולף בבני־ברק ואחר כך בסמינר החרדי בגייטסהד שבאנגליה, שם קיבלה תעודת מורה בכירה ואחר כך השלימה לתואר בחינוך. את בעלה ירון, שעוסק כיום בתחום המשכנתאות, היא הכירה בשידוך. היא הייתה אז בת 20, הוא בן 23. "ירון גדל בארצות הברית, בבית של 'מתחזקים'. כאן בארץ הוא למד בישיבה מאוד חזקה – יד אהרן בירושלים".

"בקמפיין לראשות הממשלה פועלים כוחות אדירים, והיו מי שהחליטו לנסות לפגוע בבני גנץ דרכי. במקום שהחברה החילונית תשאף בשם הפלורליזם לקדם נשים כמוני, בחרו לנגח אותי כי אני מטרה קלה. הילדים שלי עברו תקופות לא קלות. מבחינת ירון בעלי, כל זה הוא נון־אישיו. הוא הולך לבית הכנסת גם אחרי שאומרים עליי את מה שאומרים"

אחרי החתונה עבדה ינקלביץ' במשך כמה שנים כמורה לאנגלית ולמקצועות קודש. "חינוך זה תחום מדהים, אהבתי אותו מאוד, אבל רציתי להשפיע בצורה רוחבית. יום אחד אמרתי לירון: אני רוצה ללמוד משפטים. ההורים שלי תמכו בי, אבל בזמנו זה היה מאוד לא מקובל בחברה החרדית. ירון אמר 'מבחינתי סבבה, אבל נשאל דעת תורה'. הלכנו לרב יהושע אייכנשטיין, שהיה ראש הישיבה שלו. הרב אייכנשטיין, אדם בעל ראייה רחבה, פנה אל ירון ואמר: מקסים, למה לא?"

היא למדה במחזור הראשון של הקריה האקדמית אונו, שמאפשרת לימודים נפרדים לגברים ולנשים. "צריך להבין עד כמה ההזדמנויות האלה חשובות לאוכלוסיות מודרות. זה מה שנתן לי את הפתח לצאת וללמוד. אלמלא המסלול הזה, לא הייתי הולכת לאקדמיה. כל שדולות הנשים שיוצאות נגד לימודים בהפרדה – בלי להעליב, אתן פשוט לא מבינות כמה נזק אתן עושות לנשים האלה, כשאתן לא מאפשרות להן לצאת וללמוד בנפרד מהגברים".

הוואקום של המפלגות החרדיות

את התואר הראשון במשפטים סיימה כמצטיינת דקאן. את התואר השני קיבלה מאוניברסיטת בר־אילן, גם הוא בהצטיינות, וב־2007 הוסמכה כעורכת דין. היא עסקה בדיני קניין רוחני, ושימשה כחברת ועדת הקניין הרוחני הארצית של לשכת עורכי הדין. תקופה מסוימת עבדה כעוזרת משפטית לשופט רם וינוגרד בבית משפט השלום בירושלים, ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי בעיר. בהמשך עמדה בראש המטה של מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן, אך נאלצה לעזוב את התפקיד בעקבות חקירה משמעתית על דיווחים כוזבים של שעות עבודה בעת שהייתה עוזרת משפטית. במסגרת עסקת טיעון פרשה ינקלביץ' משירות המדינה, והתחייבה לא לחזור אליו במשך שנתיים. בתקופת הצינון הקימה את מיזם "אמנות ואמונה", שמטרתו להעצים אמנים חרדים, לתת להם הזדמנויות שוות ולסייע בפריחת אמנות איכותית במגזר. כמו כן התנדבה ינקלביץ' בכמה מיזמים אחרים בנושאים דומים.

במהלך הריאיון מדגישה השרה כמה פעמים שילדיה פרצו אף הם את תקרות הזכוכית, כל אחד בתחומו. אריאל, הבן הגדול, הוא עתודאי שלומד הנדסה כימית באוניברסיטת אריאל. "הוא בחור ישיבתי, חובש כיפה שחורה, וקובע כל יום עיתים לתורה. גם הוא עשה בחירה אמיצה, ונשאר נאמן לעקרונותיו ולדרכו. ככה נראה שילוב. אני נאבקת כדי לאפשר לחרדים ללכת בדרכים כאלה בלי להתפשר על הערכים שלהם", אומרת ינקלביץ', ומוסיפה בחיוך: "יש לכם אולי שידוך בשבילו?"

הבן השני, גדליה, הוא מ"כ בצנחנים. השלישית, יעל, היא שליחת ש"ש (שנת שירות) באטלנטה מטעם הסוכנות היהודית. "לראשונה אי פעם יש שליחת ש"ש גם בבתי ספר חרדיים בארה"ב", אומרת האם בגאווה. "רק לפרוטוקול – היא התקבלה לשליחות עוד לפני שמוניתי לשרת התפוצות".

יצא לך לבקר אותה במסגרת עבודתך?
"לא אסע אליה בשום אופן במסגרת התפקיד, רק בחופש מוחלט ולגמרי על חשבוני. ביקרתי בלוס־אנג'לס לפני כמה חודשים והיא התחננה שאקפוץ אליה, אבל לא עשיתי את זה".

איך תגדירי את המשפחה שהקמת עם ירון? חרדים מודרנים? חרדים חדשים?
"לא זה ולא זה, אני לא אוהבת את המושגים האלה. אנחנו חרדים. בעלי חובש כיפה שחורה, ואנחנו מתפללים בבית כנסת חרדי. תראו, כשפורסם שאני אהיה 'השרה החרדית הראשונה', קיבלתי תגובות קשות מתוך המגזר. אמרו 'עכשיו הבנות החרדיות יחשבו שזה מותר'. אפשר לומר שהייתי מוקצית לתקופה מסוימת. היום היחס אליי הפוך, וזה מדהים. ראשי ערים חרדים מזמינים אותי לפגישות, וגדולי הרבנים פונים אליי ומבקשים שאסייע, בעיקר בתהליכים הקשורים לנשים חרדיות".

אילו רבנים?
"אני לא רוצה לפרט, כי ככל שהדברים האלה מתרחשים יותר בשקט, סיכויי ההצלחה שלהם גדלים. גרמתי לתהליכים פסיכיים בחברה החרדית, והכול התאפשר רק כי זה בא מלמטה ובלי רעש. אבל בהתחלה הייתי צריכה להילחם, וחטפתי מהחברה החרדית וגם מהחברה בחוץ".

עם הח"כים החרדים יש לה מערכת יחסים מורכבת. "אני מכבדת אותם מאוד, הם עושים עבודה חשובה ומשמעותית – אבל יש דברים שאנחנו נתנו בהם מענה שלא היה קיים במקומות אחרים". לדבריה, הח"כים מהסיעות החרדיות פונים אליה, מתייעצים ומבקשים שתטפל בנושאים שהם לא יכולים לעסוק בהם בגלוי: מניעת אלימות נגד נשים ופגיעות מיניות, תעסוקת נשים, שילוב חרדים באקדמיה וסיוע לנוער מתמודד. "בחברה החרדית יש הרבה קשיים שלא כולם נוגעים בהם, ואני ידעתי להיכנס פנימה".

הקורונה, היא מספרת, זימנה לה מאבקים נוספים למען המגזר. "קלטתי שבאזורים החרדיים לא נעשו ההתאמות הנדרשות לצורך המאבק במגפה – והלכתי ונלחמתי למענם. ידעתי להביא לשם את פיקוד העורף ולהביא תקציבים. עשינו מהפך בתוך החברה החרדית, למרות שזה לא האלקטורט של המפלגה. דאגנו למלוניות לחרדים, נלחמנו שתהיה הסברה מתאימה. ראשי הערים הזמינו אותי והצטלמו איתי, כי הבאנו תוצאות ותקציבים, והם רואים שאצלנו מקשיבים להם".

השכל הישר אמר לשתוק

לפני שנתיים הפכה ינקלביץ' לשחקנית בזירה הפוליטית. עם ההכרזה על הקמת "חוסן לישראל" הציב אותה הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ במקום ה־11 ברשימתו, שהפך למקום ה־23 לאחר האיחוד עם מפלגותיהם של בוגי יעלון ויאיר לפיד. החיבור עם "יש עתיד" הוליד תגובות נזעמות כלפי ינקלביץ' בחברה החרדית, אך היא מצידה דאגה לשמור מרחק מהאגפים החילוניים יותר של כחול לבן. לאחר הבחירות לכנסת ה־21 הושבעה כח"כית, והמשיכה עם המפלגה לשתי מערכות בחירות נוספות. לאחר הפיצול בכחול לבן וכניסתו של גנץ לממשלה, מונתה ינקלביץ' לשרת התפוצות.

השמועות סביבה החלו לרחוש מרגע ששמה עלה כמועמדת להשתלב ב"חוסן לישראל". עיתונאים רמזו כי גנץ צירף אותה לרשימה, ואף הבטיח לה תפקיד בממשלה, רק בגלל קשרים אישיים ביניהם. עוד נטען כי הדבר מעורר מרמור בקרב חברי מפלגה אחרים, שראו עצמם מתאימים ממנה לתפקידי שרים. לאורך שלושת הקמפיינים נקשרו בשמה של ינקלביץ' כל נקודות התורפה של כחול לבן. טענו שהיא אחראית להדלפות מביכות מתוך דיונים סגורים, אמרו ש"החומרים" מהטלפון של גנץ קשורים אליה, האשימו אותה בהשפעת־יתר על יו"ר המפלגה.

"בקמפיין לראשות הממשלה פועלים כוחות אדירים, והיו מי שהחליטו לנסות לפגוע בבני גנץ דרכי", מתקוממת ינקלביץ'. "במקום שהחברה החילונית תשאף בשם הפלורליזם לקדם נשים כמוני, בחרו לנגח אותי כי אני מטרה קלה. עברתי דברים לא פשוטים בגלל אינטריגות פנימיות. לא אכפת לי על עצמי, אבל הילדים שלי עברו תקופות לא קלות. ירון, הילדים ואני היינו יושבים כאן בספה האפורה", היא מצביעה לעבר הסלון, "ומדברים על מה שקורה. מבחינת ירון, כל זה הוא נון־אישיו. הוא הולך לבית הכנסת גם אחרי שאומרים עליי את מה שאומרים, ותמיד תומך בי. כשנכנסתי למירוץ לא ידעתי אם הילדים שלי יעמדו בזה, אבל הבן הגדול הודיע שהם מאמינים בהחלטות שלי, עם כל הקשיים".

כשכותבים את שמך בגוגל, ההשלמות שמנוע החיפוש מציע קשורות כולן לחייך האישיים ולשמועות סביבך. איך כל זה דבק בך?
"כשאישה חרדית מתקרבת לעמדה של מקבלי ההחלטות, זה מעורר אנטגוניזם".

וכשפורסם שאת גרושה או פרודה, המשפחה לא דחקה בך להתראיין ולהזים את השמועות?
"באותה תקופה הייתי מגויסת לגמרי לקמפיין. פגעו בי, אבל זה לא היה רלוונטי לאירוע הגדול של ריצה לראשות ממשלה. אם הייתי עונה לשמועות האלה, הן רק היו תופסות יותר מקום".

הייתה הנחיה מטעם קמפיין כחול לבן שלא תתראייני?
"לא הייתה הנחיה כזו, אבל אני הפעלתי שכל ישר".

כל מה שנאמר עלייך – הכול שקרים?
"שקר וכזב, חד משמעית. זה מדע בדיוני. הנוכחות שלי הפריעה, ויש לצערי אנשים בתוך כחול לבן שלצורך מאבקים אישיים וחיסולי חשבונות חצו את כל הקווים האדומים. הם אלה שהפיצו את השמועות השקריות וההזויות עליי. האנשים האלו פגעו במפלגה וביו"ר לצורך מאבקי שליטה, והם אחראים במידה רבה למצבה של כחול לבן כיום".

לא אהבו את המיקום שלך, או שהשתמשו בך כדי לנגח את בני גנץ?
"גם וגם".

ישראל בכר, בהקלטות שנחשפו לקראת הבחירות לכנסת ה־23, אמר לרב גיא חבורה שאת למעשה לא מאמינה בגנץ ולא רואה בו מועמד ראוי לראשות הממשלה.
"אני לא אחראית למה שאנשים אחרים אומרים בשמי. הדברים הללו הם כמובן שקר מוחלט, וישראל בכר בעצמו כבר הבהיר שהרב חבורה תמרן אותו כדי שיאמר אותם. בני גנץ הוא איש ראוי וערכי, רמטכ"ל לשעבר, עם ניסיון מוכח של עשרות שנים במערכת הביטחון. הוא בהחלט מתאים לראשות הממשלה".

ההקלטות ההן שבו ועלו בתוכנית "עובדה" ששודרה לפני שבוע בערוץ 12. הפעם גם סופר לצופים שחוקרים פרטיים עקבו אחרי ינקלביץ' כשיצאה לארה"ב. "אני לא יודעת מי עקב אחריי. אם זה קרה – זה חמור מאוד", היא אומרת ולא מוסיפה. בסיעתה הכחישו כי מישהו "מבפנים" יזם את החקירה: "אף גורם בחוסן לישראל לא הוציא מעולם הזמנה למעקב אחר אף אחד", כך נמסר.

אחרי שנדמה היה שהסיפורים האלה כבר מוצו, פתאום הכול צף מחדש. מדוע?
"יש ניסיון לגרום לי לצאת מהרשימה או לפגוע במיקום שלי, בגלל המעשים והעמדות שלי. זה הזוי בעיניי, איך מצד אחד מדברים על שילוב נשים בפוליטיקה ושילוב חברות מודרות, אבל בסוף מגיע מסע ההשמצות המטורף הזה. אף אחד לא מתייחס עניינית ומקצועית ליכולות, לעשייה ולתרומה שלי. אף אחד לא עוצר לרגע כדי לראות מה עשיתי בעברי, מה אני עושה היום. זה פשוט לא הגון. נאמרו עליי הרבה דברים שלא היו נאמרים על גברים. דברים שמנותקים מהמציאות באופן טוטאלי. דברים שקריים, פוגעניים, מזוויעים ונוראים. אבל אני בחרתי בדרכי, בחרתי לדבר דרך העשייה המקצועית".

"נדהמתי לראות במאחזים את טובי אנשינו מגיעים לבתים בלי מים וחשמל. יש ילדים שמחוברים למכונת הנשמה, ושרויים בחרדה שהיא עלולה בכל רגע להתנתק. זה זעזע אותי. אבל אסף זמיר התלהם נגד הסיור שלי ביהודה ושומרון. היו מי שלא יכלו לקבל את המאבק שלי למען ההסדרה, והתבטאו בצורה שלא מתאימה למרכז ממלכתי"

גם כעת, כאשר כחול לבן מתפוררת ומתקרבת במהירות לאחוז החסימה, ינקלביץ' מגלה נאמנות פוליטית ליו"ר המפלגה ונחלצת להגנתו. "אני מוקירה תודה למי שנתן לי הזדמנות, וזה בני גנץ. אני לא יורקת לבאר שאני שותה ממנה, גם אם אולי יש מחלוקות. צריך להבין שבני עשה דבר מדהים. הוא אמר לחברי המפלגה: 'על 95 אחוז מהנושאים אנחנו מסכימים, זה בסדר שחמישה אחוזים יהיו במחלוקת'. ככה צריכה להיראות מפלגת שלטון. לצערי יש אנשים שלא הבינו שבמפלגת מרכז ממלכתי יש מקום לאמירות שנוטות טיפה ימינה. זו בעיה קשה".

ינקלביץ' מתכוונת לתמיכה שלה בהחלת הריבונות ביהודה ושומרון ובהסדרת מאחזים – עמדות שהתקבלו בכעס רב באגפים השמאליים יותר של מפלגת כחול לבן, ואולי האיצו את תהליכי הפירוק. התמיכה הפומבית שלה בהתיישבות נתפסה במערכת הפוליטית כפזילה לשריון באחת ממפלגות הימין. כשאנחנו שואלים אם היא מגדירה עצמה כימנית, ינקלביץ' עונה מיד כמדקלמת הגדרה: "אני מרכז ממלכתי נוטה ימינה. כן, אני הסמן הימני במפלגה שלי. כבר כשנכנסתי לכנסת אמרתי שאני תומכת בהתיישבות, לא הסתרתי את זה מעולם".

המשמעות המעשית מבחינתה היא קידום הצעת החוק שאמורה להסדיר את 70 המאחזים שמוגדרים "התיישבות צעירה". בעקבות פניות של פעילי ימין, עשתה ינקלביץ' מאמצים לרתום את כחול לבן לנושא. "נדהמתי לראות את טובי אנשינו מגיעים אחרי יום עבודה מפרך לבתים בלי מים וחשמל. ראיתי אחיות שחוזרות אחרי עבודה במחלקות קורונה, ומגיעות ליישוב בלי תנאים בסיסיים. יש ילדים שמחוברים למכונת הנשמה, ושרויים בחרדה שהיא יכולה בכל רגע להתנתק. זה זעזע אותי".

בישיבת הסיעה היה פיצוץ בינך לבין אסף זמיר סביב הנושא הזה.
"הוא התלהם נגד הסיור שלי ביהודה ושומרון. לקראת ההצבעה הטרומית בכנסת נלחמתי על זה, למרות שאמרו לי שזה יגרום לי נזק. גם פנינה תמנו־שטה והילה שי־וזאן הצביעו בעד. בעזרת השם, אני אעשה כל מאמץ לקדם את ההחלטה. אבל היו כאלה שלא יכלו לקבל את זה, והתבטאו בצורה שלא מתאימה למרכז ממלכתי".

ועמדות כמו שלך לא עלולות לגרום נזק אלקטורלי למפלגת מרכז?
ינקלביץ' בתגובה שולפת דף מוכן ובו נתונים המעידים כי ביהודה ושומרון קיבלה כחול לבן עשרה אחוזים מקולות הבוחרים. "עמדת המפלגה בנוגע להתיישבות היא ברורה: צריך להסדיר את היישובים שנבנו בתום לב על אדמות מדינה. זה מופיע במצע. מי שזה לא מוצא חן בעיניו, לא מבין באיזו מפלגה הוא נמצא".

אם את מתכוונת לאסף זמיר, למשל – הוא כבר לא נמצא במפלגה.
"הוא לא נמצא מסיבה פשוטה: כי הוא עשה מעשה שלא ייעשה, ובגד במפלגה. בליל החניונים הוא הצביע בניגוד למה שהיו"ר ביקש".

"כן, טעיתי", מסר לנו בתגובה חבר הכנסת אסף זמיר. "כבוד השרה לענייני תפוצות מצליחה למשוך לכחול לבן רבבות מצביעי ימין באמצעות פעילותה הנמרצת להלבנת מאחזים לא חוקיים. אמנם הדבר טרם התבטא בסקרים, אך אני בטוח שצונמי מצביעי הימין שנוהרים אחרי הגברת ינקלביץ' יציף את הקלפיות ביום הבחירות וייצור מפץ פוליטי חדש".

הבעיה שלפני ההתבוללות

כהונתה של ינקלביץ' כשרת התפוצות הייתה קצרה אך פעלתנית. לפניה הייתה שם ציפי חוטובלי, שמילאה את התפקיד לתקופה קצרה עוד יותר, וקודם לכן – נפתלי בנט, שהחזיק בתיק התפוצות במשך שש שנים, במקביל לכהונתו כשר הכלכלה וכשר החינוך. בנט אמנם הצליח לחולל שינוי גדול במשרד ולהעניק לו תנופה, אך עבורו היה זה תיק שולי יחסית, בעוד ינקלביץ' מקדישה לתפקיד את מרבית זמנה. יהיו שיקראו לה "שרת הזום", שכן ה"שטח" שלה הוא מעבר לים, אך בתוך המגבלות האלה נראה שהיא מנסה להפיק את המיטב. מדי יום היא משתתפת במפגשים עם קהילות יהודיות מרחבי הגלובוס, ונענית כמעט לכל הזמנה לאירועים דיגיטליים.

אחד ההישגים שלך היה העברת 50 מיליון שקלים מתקציב הקורונה לטובת סיוע ליהדות התפוצות בתקופה הקשה הזו. את בטוחה שזה היה רעיון טוב, בזמן שכאן בארץ יש כל כך הרבה צרכים דחופים?
"כל ישראל ערבים זה לזה, וזו לא קלישאה. אנחנו מחויבים אליהם, ולא ייתכן שדווקא כעת לא נילחם על תקציב לתפוצות. אני רוצה להעביר להם מסר של משפחתיות. אנחנו לוקחים אחריות על העם היהודי, ולא מתביישים בזה".

בהזדמנות זו היא חושפת לראשונה כמה פרויקטים שיזמה, כמו למשל הקמה של "מנהלת צרפת", בעלות של קרוב ל־10 מיליוני שקלים. "רק כשליש מיהודי צרפת שולחים כיום את ילדיהם לחינוך יהודי", היא מסבירה. "כל שאר יהודי הקהילה נמצאים בדיסוננס אל מול יהדותם, או מתבוללים. הדגש העיקרי בפרויקט הזה הוא לאחד את כל הארגונים היהודיים והתנועות הבלתי פורמליות בצרפת".

עוד מקדמת ינקלביץ' את מה שהיא מגדירה "משרד חינוך יהודי עולמי": "עד היום, משרד התפוצות הצליח לתת מענה של תוכניות עבודה והכשרות מורים ל־73 בתי ספר בשנה. בקצב הזה לעולם לא נגיע לכל 5,000 בתי הספר היהודיים הפועלים בעולם, מה גם שמתוך כ־1.6 מיליון ילדים יהודים בתפוצות, רק כ־400 אלף לומדים בבתי ספר כאלה. לכן אנו עובדים על פלטפורמה דיגיטלית שתאגד תכנים אינטראקטיביים של זהות יהודית וציונית".

מיזם אחר הוא הקמת "מנהלת ישראל", שתפקידה יהיה להגביר את ההזדהות של החברה הישראלית עם יהודי התפוצות. המיזם, שעלותו 16 מיליוני שקלים, יצא בקרוב לדרך בשיתוף עם ארגון "גשר". "המנהלת תהיה גוף שיוביל ויתכלל מערך פעילות שלם כדי לחבר את הישראלים כאן לאתגר של יהדות התפוצות, ולגרום להם להכיר בכך שהם חלק מעם גדול. אנחנו פה 45 אחוז מהעם היהודי, ו־55 אחוז חיים בתפוצות. חשוב להבין את זה". פרויקט נוסף המתפרסם כאן לראשונה נועד לקדם את הקשר עם קהילות הישראלים שעזבו את הארץ. "יש כמעט מיליון ישראלים שחיים בחו"ל", אומרת השרה. "לפני חודשיים פגשתי את הקהילה הישראלית בלוס־אנג'לס, והתוודעתי לכך ששיעור ההתבוללות שם גבוה מזה של הקהילות היהודיות המקומיות. הקמנו תוכנית ייעודית שעוזרת להם לבנות חיי קהילה וליצוק בהם תוכן".

בחלק מהתפוצות, נישואי תערובת הם כבר בגדר נורמה. איך את מסתכלת על התופעה הזו?
"לי יש בעיה עם השלב שמגיע לפני כן – ההתנתקות מהזהות היהודית. אתה הרי יכול להיות נשוי ליהודייה ולהיות מנותק לגמרי".

עם כניסתה לתפקיד היו שהביעו חשש מכך שאישה חרדית ממונה על הקשר עם יהודי העולם, שרובם אינם חרדים. החששות הללו התבדו במהירות, כפי שסיפר נשיא התנועה הרפורמית בארה"ב, הרב ריק ג'ייקובס, בריאיון לאתר "ג'ואיש אינסיידר". "היו לי כמה שיחות חיוביות מאוד עם השרה ינקלביץ'", אמר. "טענו שהיא לא תגלה פתיחות לרעיונות ליברליים, אבל נוכחתי לדעת שההפך הוא הנכון. העניין והסקרנות שלה מרעננים וחשובים. היא מודעת לכך שיש לה הרבה מה ללמוד עלינו".

"המקרה של ניסנקורן ממש מאכזב. בני גנץ נלחם למענו, שלא יפגעו בסמכויותיו כשר המשפטים. העובדה שהוא בחר לעזוב ולהודיע על כך בתקשורת, לפני שאפילו פנה אל בני, מצערת מאוד. אני מכבדת את הדרך הממלכתית שבחר גבי אשכנזי, כשהודיע ליו"ר המפלגה על החלטתו"

כשאנחנו שואלים את השרה אם היא עומדת בקשר עם גורמים רפורמיים וקונסרבטיביים, היא מתחמקת מתשובה ישירה: "אני מדברת עם כל העם היהודי בכבוד ובאהבה. אני מחפשת שיח מאחד ולא שיח מפריד, מניחה את הדברים האלה בצד ומנסה להושיב את כל חלקי העם היהודי סביב שולחן אחד. אנחנו מתעסקים יותר מדי במה מפריד בינינו, ולא שמים לב שאנו נמצאים על סף תהום. את הדור הצעיר לא מעניין אם הוא ייכנס לכותל מצד ימין או מצד שמאל, כי בכלל לא מעניין אותו להגיע אל הכותל".

ברוח החיפוש אחר השיח המאחד ניסתה ינקלביץ' לקדם את "חוק חובת ההיוועצות", שלפיו יוקם מנגנון המייצג את יהודי העולם, והמחוקקים הישראלים יצטרכו לשמוע את עמדותיו לפני חקיקה בנושאים רלוונטיים. "אני מתכוונת להביא הצעת חוק ממשלתית בשבועות הקרובים. אנחנו עובדים כרגע על הנוסח, ומשוחחים על כך עם כל מי שאפשר – מוועד רבני אירופה ועד ארגוני סטודנטים באמריקה וקהילות באוסטרליה. המעט שמדינת ישראל יכולה לעשות זה להתייעץ עם יהודי התפוצות בנושאים 'יהודיים'. כאמור, מדובר רק בהתייעצות; מי שרוצה להשפיע ישירות על קבלות ההחלטות במדינת ישראל, מוזמן לעלות לארץ ולהצביע בבחירות".

טנגו כושל

לאור נתוני הסקרים, ספק אם ינקלביץ' תכהן כשרה גם בממשלה הבאה, אחרי שממשלת האחדות לא הוציאה אפילו מחצית ימיה. ינקלביץ', למרבה ההפתעה, לא מאשימה דווקא את הליכוד בשרשרת האירועים שהובילו להקדמת הבחירות. "צריך שניים לטנגו, ואת הטנגו הזה שני הצדדים לא ידעו לרקוד", היא אומרת.

שני הצדדים? במפלגה שלך מאשימים את נתניהו, ואותו בלבד.
"הממשלה הזו לא צלחה, זה הכול. אני לא מחפשת אשמים. בני גנץ עשה את כל מה שאפשר, כולל לשלם מחירים פוליטיים קשוחים. כשנכנס לממשלה הוא ידע שישלם מחיר. גנץ הוא אדם ראוי, ערכי, הגון מאוד. לנגד עיניו הוא רואה את טובת הציבור. אני יכולה להסתכל בלבן של העיניים ולהגיד שהוא עשה הכול, ויתר ומחל על כבודו, כדי שהממשלה הזאת תצליח ותתפקד. ממשלת האחדות הזו יכלה להביא מזור לחברה הישראלית, בתקופה שבה היינו צריכים לאחות את השסעים ואת הקיטוב".

אז את לא מצטערת על שנכנסתם לממשלה?
"לדעתי עשינו דברים משמעותיים, ויכולנו לעשות דברים משמעותיים עוד יותר".

את קשריה עם ראש הממשלה נתניהו היא מגדירה כמקצועיים. "הוא ראש הממשלה שלי, יש לו הישגים מדיניים גדולים, אבל כשהייתי צריכה תקציב ידעתי להפוך שולחנות".

היית מצביעה בעד "חוק צרפתי", שימנע מראש ממשלה מכהן להיחקר ולעמוד לדין?
"אני מאחלת לראש הממשלה שיצליח להוכיח את חפותו בלי להזדקק לחוק כזה. הוכחת חפותו היא האינטרס שלו והאינטרס שלנו".

על שרה נתניהו היא אומרת: "ראיתם מה הלך מחוץ לבית שלה? בובות של איברי מין, זה דבר נורמלי? כאישה שנפגעה, כאישה שמוטרדת, כאישה לאישה – אני מרגישה סימפטיה כלפיה בעקבות ההטרדות שעברה".

בעבר קיבלה ינקלביץ' הצעות נדיבות מהליכוד, אך סירבה: היה זה אחרי סבב הבחירות הראשון, כשלנתניהו חסרה אצבע אחת בכנסת כדי להקים ממשלה, וינקלביץ' סומנה כמי שאולי תעניק לו את הקול החסר. מנגד, היא גם שללה את האפשרות של הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. בתקופה האחרונה שוב פנו אליה כמה מפלגות בגוש הימין והציעו לה להצטרף אליהן. לפחות שתיים מהן גם בדקו בסקרי עומק את האהדה כלפיה. "זה לא סוד שדיברו איתי", היא מודה, "אבל אני נמצאת בכחול לבן, לא מתעסקת בשום דבר אחר, ולא עוסקת בתיאוריות".

נשאל זאת כך: עומר ינקלביץ' תהיה בכנסת הבאה?
"רק בורא עולם יודע את התשובה. בצניעות רבה אומר שבכל מקום שאהיה, אעשה מאמץ לעשות את הטוב ביותר. אני רוצה להשפיע ולקדם תהליכים היכן שרק אפשר".

בני גנץ יהיה בכנסת הבאה?
"בני גנץ יהיה בכנסת. נשעט קדימה, אנחנו הולכים אחריו, ונעשה הכול למען מדינת ישראל".

כמה מנדטים תקבל כחול לבן?
"לבורא עולם פתרונים".

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il