הבית // בית קרקע דו־משפחתי יפהפה וקטן, 50 מ"ר, עם גינה קטנה, ב־2,000 שקל לחודש. חדר השינה היה מחולק בעבר לארבעה חדרים שבכל אחד מהם התגורר זוג נשוי, והשירותים והמקלחת היו משותפים. "במשך השנים נעשו התאמות אבל הבסיס נשאר אותו הדבר". סבא וסבתא של כנרת התגוררו באחד החדרים כשהיו זוג צעיר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: שבעה בתי חולים במסדרון
– הדמוקרטים מתעקשים להדיח את טראמפ גם בסנאט
– חסינות דיפלומטית: היכן יתחסנו השגרירים הישראלים בעולם?
הבוקר // גדי משכים סביב חמש, מתפלל ויוצא לעבודה. כנרת והחתול מתעוררים סביב שמונה. בימים שאין סגר כנרת יוצאת לעבודה בלוד, ובזמן האחרון היא עובדת הרבה מהבית, כך שזמן ההתארגנות והנסיעה התקצר פלאים.
גנים ונוף // גדי עובד בהחלפת מדי מים של מקורות באזור המרכז, יחד עם אח של כנרת. תוך כדי כך הוא לומד למבחני קבלה לטכניון, כדי להתקבל ללימודי אדריכלות נוף.
חצאיות // כנרת מרכזת את מוקד הפניות של ארגון "אלומה", העוסק בליווי צעירות דתיות לקראת גיוס, יחד עם עוד שלוש נשים כמותה ששירתו בצבא. היא נותנת מענה טלפוני יומיומי לצעירות בתיכון בנושא תהליך הגיוס – מהכוונה בנושא הצו הראשון ויום המא"ה (מיון, איתור, התאמה) ועד לשיחות על השירות הצבאי של חיילת דתייה. "פונות אלינו אלפי צעירות בשנה מכל רחבי הארץ". במקביל לעבודתה היא לומדת במכינה ללימודי עיצוב של בצלאל, לקראת לימודי תקשורת חזותית.
מסלול // גדי גדל במושב נחלים, האח הקטן מחמישה. הוא למד בישיבה התיכונית בסוסיא ואז בישיבת אהבת ישראל בנתיבות, והתגייס לשירות צבאי בחיל הים כלוחם דבור. "כמחצית מתקופת השירות עשיתי בספינות הדבורים בביטחון השוטף מול רצועת עזה וגבול מצרים. זו הייתה חוויית שירות מיוחדת בתוך צוות של חברים שאתה רואה רק אותם ואת הים במשך ימים שלמים, מה שיוצר עומק של חברות שקשה לתאר". בהמשך שירת בהכשרות בבה"ד חיל הים.
כבשים // הוריו אהרון ותמי הם הבעלים של מחלבת בוטיק לגבינות מחלב כבשים בנחלים. "הכבשים של ההורים שלי הן חלק מהחיים שלי מאז שאני זוכר את עצמי. לאחרים היה כלב, לנו היו כבשים. במשך הזמן המשק שלנו קיבל את האופי המיוחד שלו, מדיר וחלון קטן שאבא שלי מכר בו גבינות ועד לחנות גבינות בוטיק ומשק יפהפה עם צמחי בר, תרנגולות, מפל. הכבשים אותן כבשים, אבל עכשיו הן רועות בין העצים".
במשך השנים גדי עבד בייצור הגבינות עם אביו ולמד את סודות המקצוע, אבל בעיקר התאהב באסתטיקה של הפנינה הירוקה שטיפח סביב המחלבה: "זה עבר אליי וליווה אותי בבחירת תחום הלימודים".
חינוך // כנרת, במקור ברוכי, גדלה בבארות־יצחק. היא האחות בכורה ויש לה ארבעה אחים. אביה שמוליק הוא מנהל הרפת בקיבוץ ואמה דינה היא מטפלת תינוקות. כנרת למדה בתיכון בקבוצת יבנה, ואז למדה שנה במדרשה בבית־שאן והתגייסה לחיל החינוך. היא שירתה בתור מפקדת על עולים חדשים בבסיס מחווה אלון, ולאחר מכן כקצינה בתחום העברית.
ההיכרות // נחלים ובארות־יצחק מרוחקים זה מזה שתי דקות נסיעה וילדי היסודי לומדים יחד, אבל הם לא נפגשו במשך שנים כי גדי למד בפתח־תקווה. רק כשהיו בצבא, כנרת ביקרה חברה משותפת בנחלים והם נפגשו במקרה במשק של משפחת מרקוביץ. "המבטים הצטלבו ומשם הכול היסטוריה". הם יצאו שנה והתחתנו חודש אחרי שכנרת השתחררה, כשגדי עוד היה מפקד בבה"ד חיל הים.
קיבוץ // החתונה נערכה בבארות־יצחק. כנרת: "טרקטור הרים אותנו כמיטב המסורת הקיבוצית, חלום ילדות שלי". הם החליטו לגור בקיבוץ, בגלל הקרבה למשפחה והפסטורליה. "זה מקום מדהים להתחיל בו את החיים כזוג צעיר ובכלל". גדי היה צריך להתרגל לאווירה השיתופית – ארוחות בחדר האוכל, מכבסה, כלי רכב משותפים, "תקציב אישי" במקום חשבון בנק – אבל עכשיו "הוא יותר קיבוצניק ממני". בשנה הבאה הם מתכננים לעבור לזמן מה לחיפה, ללמוד בעיר ולחוות חיים אחרים: "נחיה כזוג עירוני".
חברות // הקיבוץ מאפשר לזוגות לגור בו במשך כמה שנים לפני שהם בוחרים בחברות מלאה. כנרת: "הרבה מהחברים שלי נשארו לגור פה, בעיקר הנשואים". יש בקיבוץ שגרה של תורנויות בשבתות ובחגים, ובגלל שהמשפחה של כנרת היא "אצולת הרפת" הם משובצים שם בתורנות. גדי: "אחת לחודש וחצי בערך אנחנו צריכים להאכיל את העגלים ולפקח על החליבה ועל המלטות".
מגפה // בתחילת התפרצות הקורונה בישראל גדי עבד באבטחה בבית החולים שיבא, בלב ההתרחשות. "זה היה קצת מלחיץ". הם גם נאלצו לדחות טיול מתוכנן ליפן שהיה אמור להתקיים במאי שעבר. "עד הרגע האחרון כנרת הייתה קצת נאיבית", אבל בסוף הם הבינו שהחלום יצטרך לחכות. גדי: "אנחנו מחכים לממש את הטיול הגדול. כרגע שנינו עובדים באינטנסיביות גדולה ומודים על זה ממש".
בידוד // בקיבוץ יש אווירה נינוחה ומערך שדואג לכל מי שצריך עזרה ולמבודדים, וחדר האוכל מוציא מנות טייק אוויי. "זה עוזר להעביר את התקופה הזאת ברוגע יחסי. אנחנו קרובים למשפחות שלנו – הורים, אחים, סבא וסבתא. זה יתרון מדהים, גם בסגרים ובתקופות שנדרש ריחוק אנחנו לא צריכים להתגעגע מדי".
אוכל // כנרת רגילה לאוכל הפשוט של חדר האוכל הקיבוצי, וגדי גדל על מאכלים מתוחכמים יותר בבית הוריו, אז הרקע הקולינרי שונה. גדי מנסה ללמד את כנרת לאכול דברים מעניינים יותר: "כרגע אנחנו בשלב המרקים". מצד שני, גדי כבר התמכר לאטריות האדומות ולקיגל המסורתי של חדר האוכל בימי שישי.
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
